ספרי האדר"ת עובר אורח <סדר אליהו>

[תוך כדי דיבור]

מכלל ההודעות האחרונות אפשר להתרשם (כמובן אפשר לדעת זאת גם בלי זה) על מיעוט השימוש בתורת הבית להרשב"א בהיכלי הישיבות והכוללים, מפני שהלשונות הכי קשות וחריפות בין רבותינו הראשונים בפולמוסים בהלכה, הרבה יותר מהשגות הראב"ד ומלחמות הרמב"ן, נמצאות במשמרת הבית (כנגד בדק הבית לרא"ה. וידוע שהמשמרת נכתבה בהצנעת שם מחברה[*]).

ומובן שהביאור בזה הוא בדומה למה שהביא כאן המתבונן בשם הגרי"ז, אבל מה ששאל א"כ מה טעם להשמיטם, זו אינה קושיה (מלבד מה שהשיב בעצמו), כי סוף סוף הלשונות הנ"ל כשלעצמן אינן חלק מהדעה והשיטה בהלכה הנידונה, וממילא כשדנים בה אין צורך בהן. ואין זה נראה שונה מדרכם של כל הפוסקים שמעתיקים מדברי קודמיהם שדנים בהם, דווקא את המילים והמשפטים הנצרכים להם לדון, וכותבים הרבה פעמים "וכו'" וכדומה באמצע ציטוט. אלא אם תמצא שהגר"ח הקפיד תמיד להעתיק כל לשון הראשונים בשלמותה יחד עם הדברים שהם צדדיים לעצם הדיון, ורק במקומות מסויימים כתב "וכו'", אז יש מקום לשאול ולענות כנ"ל.


__________
[*] וכדי שלא יהיה "מעניין לעניין" בעלמא, לא אפונה מלומר שאם משמרת הבית לא היתה מתפרסמת כבר בימי הרשב"א, אלא נגאלת בדורנו מכתב היד ע"י הוצאת 'נצח' וכיוצא בה, היו נעלמות שורות שלמות בכל דיבור ודיבור בספר, ולפעמים גם דיבורים שלמים.

[תחת אחד השיחים]

תוכ"ד. התלבשת על נצח משום מה, (ואין לי מושג למי היה שייך ) אבל כפי הנשמע מהמתחולל סביב הוצאת כתבי הראי"ה זצ"ל, מסתבר שבין גדולי המצנזרים יש למנות את הרצי"ה, תלמידיו ותלמידי תלמידיו. אז בא נחליף את נצח במכון הרצי"ה.

[תוך כדי דיבור]

לו היתה לי יד שלישית, גם בה הייתי חותם על דבריך... (לגבי מכון הרצי"ה, לא הרצי"ה עצמו)

[עמק פרחים]

מכלל ההודעות האחרונות אפשר להתרשם (כמובן אפשר לדעת זאת גם בלי זה) על מיעוט השימוש בתורת הבית להרשב"א בהיכלי הישיבות והכוללים, מפני שהלשונות הכי קשות וחריפות בין רבותינו הראשונים בפולמוסים בהלכה, הרבה יותר מהשגות הראב"ד ומלחמות הרמב"ן, נמצאות במשמרת הבית (כנגד בדק הבית לרא"ה. וידוע שהמשמרת נכתבה בהצנעת שם מחברה).

[זה באמת לא קשור. אבל השימוש במשמרת הבית כהמחשה לחריפות הביטוי נעשה זה מכבר בפורום סמוך]

[אכשר דרא]

נראה לי שדברו כאן על שני נושאים בבת אחת ויש להפריד ביניהם.
צנזורה ושינוי מדבריו של גברא רבא ותיקון לדעותיו התורניות או ההלכתיות זה מעשה שלא ייעשה.
לעומת זאת אם יש בידינו כתבים של אחד מגדולי עולם ובהם מוזכרים שמות אנשים בשמם והתייחסויות אישיות אליהם, ויש מקום להסתפק אם ראוי להדפיסם ואם היה היום המחבר אם היה בחפצו להדפיסם, ודאי שיש מקום להמנע. וכי חוקרים אנחנו שס"ל שהפרסום המחקרי מעל לכל? גם מעל האפשרות שיתבזו ת"ח וקרוביהם?

ראשית אני חייב לומר שאני מסכים עם כל מלה שכתב מו"ר תכ"ד יצ"ו, עליהם אין להוסיף ומהם אין לגרוע.

אמנם אם יש מקום להסתפק בכוונת המחבר ויש טעם לפגם בדברים שיתפרסמו - עדיף להמנע, ושב ואל תעשה עדיף. אלא שמוטב נשאל את עצמנו כיצד נולד הספק. האם לא תוכן הדברים הוא שהוליד את הספק? אם כן אתה מבקש שממקום שאתה בא לערער הוא עצמו יעיד על עצמו!
ועוד, ספק גדול אם המחבר עצמו היה מתייחס לפקפוק זה, שהרי במקרה של האדר"ת, למשל, הוא כתב גנותם של פלוני ופלונית, ואם חשש מלהוציאם לרשות הרבים - איך יעלה על הדעת שכללם בספר שניכר עליו שמיועד להדפסה?

[איש_ספר]

ראשית אני חייב לומר שאני מסכים עם כל מלה שכתב מו"ר תכ"ד יצ"ו, עליהם אין להוסיף ומהם אין לגרוע. אמנם אם יש מקום להסתפק בכוונת המחבר ויש טעם לפגם בדברים שיתפרסמו - עדיף להמנע, ושב ואל תעשה עדיף. אלא שמוטב נשאל את עצמנו כיצד נולד הספק. האם לא תוכן הדברים הוא שהוליד את הספק? אם כן אתה מבקש שממקום שאתה בא לערער הוא עצמו יעיד על עצמו! ועוד, ספק גדול אם המחבר עצמו היה מתייחס לפקפוק זה, שהרי במקרה של האדר"ת, למשל, הוא כתב גנותם של פלוני ופלונית, ואם חשש מלהוציאם לרשות הרבים - איך יעלה על הדעת שכללם בספר שניכר עליו שמיועד להדפסה?

אני מבין שספיקך הקדום נפשט וכבר זכית לראות את החיבור בכתב היד, ולקבוע את שניכר ממנו. ספר לנו!
[לולי שכבודו של האדר"ת מונח כאן, שהכותב מתעולל עליו ברשע (ממש כך!), כביכול התברר לו שקבע דברי גנאי על זולתו לדפוס, לא הייתי מגיב כלל].

[אכשר דרא]

הספק הקודם שריר וקיים, ואינו מכוון אלא כלפי מי שמקרוב בא לחדש שניכר מכתה"י שלא נועד להדפסה. ועליו טענתי שהמוציא מחברו עליו הראיה, שהרי החיבור המונח לפנינו במהדורת אברהם ביק, הוא חיבור שלם מכל צדדיו, לא רשימות ולא פתקאות ולא קטוע ובלתי גמור, אלא פתיחתו נחמדת והרצאתו רציפה ושיחתו קולחת ופירותיו מתוקין וצילו נאה ואמת המים נובעת תחתיו וכל הרואה אומר ברקאי. ואלו הנקראות ראיות פנימיות.

[חכם באשי]

הספק הקודם שריר וקיים, ואינו מכוון אלא כלפי מי שמקרוב בא לחדש שניכר מכתה"י שלא נועד להדפסה. ועליו טענתי שהמוציא מחברו עליו הראיה, שהרי החיבור המונח לפנינו במהדורת אברהם ביק, הוא חיבור שלם מכל צדדיו, לא רשימות ולא פתקאות ולא קטוע ובלתי גמור, אלא פתיחתו נחמדת והרצאתו רציפה ושיחתו קולחת ופירותיו מתוקין וצילו נאה ואמת המים נובעת תחתיו וכל הרואה אומר ברקאי. ואלו הנקראות ראיות פנימיות.

האם לא על מהדיר זה יצאו עוררין שדרכו לעשות בספריו כבתוך שלו?!

[איש_ספר]

אכן. אלא שאם נשפוט לפי תמונת העמוד מכתב היד המוצג שם, הרי שהפעם את מלאכת ההעתקה נאמנה. (למעט שגיאות העתקה אופינייות שעל אחת מהן הערתי כאן בעבר viewtopic.php?f=7&t=1969&p=13286#p13286
וכל הספר חותם סגנון האדר"ת טבוע בו.

[גלילי]

אף אני שמעתי מרבותי, שמוטל עלינו לשמור על כבודם של קדמונינו, ועדיף להשמיט דברים שייפגעו בכבודם. וכך נהגו מעשה רב.
ולא כהיום שכל איזה פיסת נייר עטים להדפיסה, וכל המרבה חושב שהוא משובח,
לפני הכל עלינו לדעת שראשונים כמלאכים, ואנו אולי כחמורים...

לא התאפקתי מלמחות על דברים שנאמרו כאן, ופגעו כביכול בכבודם של גדולי ישראל!

[אכשר דרא]

אף אני שמעתי מרבותי, שמוטל עלינו לשמור על כבודם של קדמונינו, ועדיף להשמיט דברים שייפגעו בכבודם. וכך נהגו מעשה רב.
ולא כהיום שכל איזה פיסת נייר עטים להדפיסה, וכל המרבה חושב שהוא משובח,
לפני הכל עלינו לדעת שראשונים כמלאכים, ואנו אולי כחמורים...

לא התאפקתי מלמחות על דברים שנאמרו כאן, ופגעו כביכול בכבודם של גדולי ישראל!

יש להבחין ששתי הטענות מאותו מקור נובעים, ואין לצד אחד להתעטף לשווא באיצטלא של יראת שמים. הללו טוענים שדברים שיתפרסמו עלולים לפגוע בכבוד הכותב, והללו טוענים אדרבה, עצם ההשמטה וההנהגה עמו כביכול היה קטן הזקוק לחינוך ולגדול העומד על גביו היא הפגיעה בכבודו. [דוגמה לדבר היא השמטת 'הכורם' מספרו של מהרי"ל דיסקין.]

[גלילי]

אף אני שמעתי מרבותי, שמוטל עלינו לשמור על כבודם של קדמונינו, ועדיף להשמיט דברים שייפגעו בכבודם. וכך נהגו מעשה רב.
ולא כהיום שכל איזה פיסת נייר עטים להדפיסה, וכל המרבה חושב שהוא משובח,
לפני הכל עלינו לדעת שראשונים כמלאכים, ואנו אולי כחמורים...

לא התאפקתי מלמחות על דברים שנאמרו כאן, ופגעו כביכול בכבודם של גדולי ישראל!

יש להבחין ששתי הטענות מאותו מקור נובעים, ואין לצד אחד להתעטף לשווא באיצטלא של יראת שמים. הללו טוענים שדברים שיתפרסמו עלולים לפגוע בכבוד הכותב, והללו טוענים אדרבה, עצם ההשמטה וההנהגה עמו כביכול היה קטן הזקוק לחינוך ולגדול העומד על גביו היא הפגיעה בכבודו. [דוגמה לדבר היא השמטת 'הכורם' מספרו של מהרי"ל דיסקין.]

אשוב ואמחה למען לא ישתו התלמידים בצמא דברי המתעטפים באיצטלא של יראת שמים.
ולא אטרח להסביר דעתם של גדולי ישראל,
אין לנו אלא דברי בן עמרם, ומה שאוחזים גדולינו ומנהיגנו הוא אשר יתקיים לנצח עד ביאת גוא"צ,
ועפ"ל לכל הדואגים לכתבי ידיהם שכתבו גדולי ישראל, שח"ו אולי לא ישזפו עיניהם...
ובוודאי לזאת ייקרא "גאוה" לכל מי שלא נכנע לדעת גדולי ישראל.
ואקוה כי יצאתי ידי חובתי במחאה זו!

[תוך כדי דיבור]

בעקבות פניה באישי (ובלי שום קשר להודעה הדרסטית שמעלי, היודע מבין והמבין יודע), ארצה להבהיר ולחדד דברים שבעמוד הקודם ניסחתי בצורה מסופקת מדי:
אינני סבור כלל ועיקר שהאדר"ת היה עשוי לפרסם ברבים את החיבור הנידון כפי שהוא לפנינו בשלמותו, וגם אינני מבין מה הסברא לייחס לגדול בישראל כוונה שכזו. כבר כתבתי שיש בעיני שתי אפשרויות, ומאחר שהדברים הובנו באופן אחר - לצערי, מחמת פגם בניסוחיי - אֶשְנה עליהם: האפשרות האחת, היא שהאדר"ת ייעד את החיבור, כמות שהוא, לצאצאיו ולא לאחרים (כמו שהעלה שאר בשרו רא"ע רבינוביץ ב'הפלס' תרס"ה, ש"נכרים הדברים שלא נכתבו אלא לבניו שיהי' כעין צואה וספור תולדות ימי חייו, כי ע"כ להדפיסה כמו שהיא אי אפשר"); האפשרות השניה - והנראית יותר בעיני - היא שהאדר"ת ייעד אותו גם לאחרים, ואז פשיטא שהיה עורך אותו ומוציא מתוכו עניינים מסויימים (וכי יש מחבר שלא היה עושה כן?).
כמו כן כתבתי שהאפשרות השלישית, דהיינו שהאדר"ת לא ייעד את חיבורו זה לאף אחד אחר מלבדו הוא, בשום צורה שהיא, וסתם רשם אותו לעצמו ותו לא, אינה מתקבלת על הדעת, מאחר שקרא לו במפורש "ספר" ונתן לו שם מיוחד, וגם צורתו הכללית אינה שונה מחיבורי רשימות וזכרונות אחרים שכתב, דוגמת זה שעליו נוסד אשכול זה, 'שמע אליהו' (ואגב, איני יודע מה הושמט מספר זה האחרון, אבל אם לסמוך על מפתח השמות שבראש הספר - על החלוקה האווילית שלו לרבנים שנחשבים בעיני המו"ל לגדולי ישראל ולרבנים שכנראה אינם נחשבים כאלה בעיניו, כמו הבית יצחק מלבוב או הרב אליהו פיינשטיין מפרוז'ין - הרי שעובדת היעדרות חתנו של האדר"ת, הראי"ה, מן המפתח, אומרת דרשני) .
אבל שוב אני חוזר שלא עלה על דעתי לטעון שהאדר"ת היה עשוי לפרסם ברבים את החיבור כפי שהוא בלי שום שינוי ועריכה (ועם זאת, וכבר כתב זאת אליהוא, לאחר שכבר פורסם בשעתו, פשוט שאין טעם להימנע מהכללתו באוצה"ח)

[חכם באשי]

אינני סבור כלל ועיקר שהאדר"ת היה עשוי לפרסם ברבים את החיבור הנידון כפי שהוא לפנינו בשלמותו, וגם אינני מבין מה הסברא לייחס לגדול בישראל כוונה שכזו. כבר כתבתי שיש בעיני שתי אפשרויות, ומאחר שהדברים הובנו באופן אחר - לצערי, מחמת פגם בניסוחיי - אֶשְנה עליהם: האפשרות האחת, היא שהאדר"ת ייעד את החיבור כמות שהוא לצאצאיו ולא לאחרים (כמו שהעלה שאר בשרו רא"ע רבינוביץ ב'הפלס' תרס"ה, ש"נכרים הדברים שלא נכתבו אלא לבניו שיהי' כעין צואה וספור תולדות ימי חייו, כי ע"כ להדפיסה כמו שהיא אי אפשר"); האפשרות השניה - והנראית יותר בעיני - היא שהאדר"ת ייעד אותו גם לאחרים, ואז פשיטא שהיה עורך אותו ומוציא מתוכו עניינים מסויימים (וכי יש מחבר שלא היה עושה כן?).

איני מבין. הרי לאפשרות הראשונה נמצא, שהאדר"ת התיר לספר לבניו מה שראה כאיסור לספר ל'זרים'. ואם הדברים שכתב בספרו הם בגדר 'אבק לשון הרע' - הרי אין הבדל אם הוא מספר זאת לצאצאיו או לאחרים. לשניהם אסור.

[בן פקועה]

מיהם אותם גדולי ישראל שחיוו דעתם שאסור להדפיס את 'סדר אליהו'?

בענין החילוק בין בני משפחתו לבין שאר העולם, נראה לענ"ד שמדובר בבילוק דחוק. אני מסכים עם חכם באשי שבסופו של דבר "כל ישראל חברים" ואין הבדל רציני בין משפחה לשאר מתעניינים. מדוע שנכדיו ונכדיהם יותר להם לשזוף עיניהם בגנות אמו החורגת, ולא בני זוגם של נכדיו ונכדיהם? ואם תמצי לומר שאף בני זוגם, מה ההבדל ביניהם לבין חבריהם? ומה שאמרו שבוודאי שלא היה מדפיס כך, דבר זה אינו ודאי כלל ועיקר, והיעב"ץ ועוד יוכיחו.

[נוטר הכרמים]

מיהם אותם גדולי ישראל שחיוו דעתם שאסור להדפיס את 'סדר אליהו'?

בענין החילוק בין בני משפחתו לבין שאר העולם, נראה לענ"ד שמדובר בבילוק דחוק. אני מסכים עם חכם באשי שבסופו של דבר "כל ישראל חברים" ואין הבדל רציני בין משפחה לשאר מתעניינים. מדוע שנכדיו ונכדיהם יותר להם לשזוף עיניהם בגנות אמו החורגת, ולא בני זוגם של נכדיו ונכדיהם? ואם תמצי לומר שאף בני זוגם, מה ההבדל ביניהם לבין חבריהם? ומה שאמרו שבוודאי שלא היה מדפיס כך, דבר זה אינו ודאי כלל ועיקר, והיעב"ץ ועוד יוכיחו.

ניכר בו בבן פקועה זה, במחילה, שטרם כלו לו חדשיו.

הגאון יעב"ץ נלחם נגד אותם אנשים עליהם כתב בספרו, ורדפם גם מפי כתבו להוליכם לבאר שחת, ואילו האדר"ת נרדף=לטענתו=ע"י אותם גדולים, או שלא זכה מהם ליחס הוגן, לא כתב מאומה לגופם של אותם אישים או דעותיהם, אלא קבל והתאונן עליהם.

'אכשר' דרא דנן במחוי דעה בכל תחום וענין, ולו אך זה עתה יצאו לאויר אותו עולם בו רוחם משוטט כבן רפאים.

לא נבקש אלא מעט דרך ארץ בפני איש ספר שליט"א, שידיו רב לו בכל כתבי רבינו האדר"ת, ועוסק בהאדרת וההדרת ספריו לאור עולם.

[יאיר]

viewtopic.php?f=7&t=1064&st=0&sk=t&sd=a#p17854

תראו מה מילה אחת יכולה לעשות לאשכול..

[בן פקועה]

תראו מה מילה אחת יכולה לעשות לאשכול.

מצג שווא. אותה מילה נסובה לענין החיפוש באוצה"ח, כמודגש שם.

כרמי שלי לא נטרתי, כוונתי ליעב"ץ נתונה היתה כמי שגילה בספריו גנות בני משפחתו, ולא לענין מלחמתו נגד גדולי ישראל. [אבל מכל מקום חשפת בורות מדהימה, שהרי היעב"ץ קבל והתלונן הרבה על רדיפות של גדולי ישראל נגדו. ובגילוי בורות זו קיימת בעצמך את עניין מחווי דעה וכו'.]

ולסיום, אף אני מצטרף ומוריד כובעי בפני איש ספר שליט"א, שידיו רב לו בכל כתבי רבינו האדר"ת, ועוסק בהאדרת וההדרת ספריו לאור עולם.

[איש_ספר]

גלילי תנוח דעתך, איש לא מתרשם מן מעטה הצדקנות שמר אכשר עוטה על עצמו, כביכול כל מלחמתו כאן נובעת מיראת שמים מזוקקת. תא ואחוי לך במחוג משפט אשכול זה וענינו:

יש מן הכותבים כאן, אשר להם יחס של קדושה מיוחד לגאון עולמים אדר"ת, נותנים הם שנים הרבה, חילם ומרצם לההדרת כתביו והפצת תורתו הנפלאה, כי שם בכתביו אלה נגלו לו האלהים. אחרים בתוך אמוני עם ישמעו על שמו הטוב, ועם שאר חכמי ישראל יעריצוהו, ואלו ואלו ממולאים ברגשי קודש לעומתו. ולפיכך איש מהם (ראו עתה דבריו הנכוחים של תוכ"ד), לא יעלה בדעתו כי האדר"ת מביא היה לבית הדפוס ספר במתכונת זו, הכוללת דברי גנאי אישיים, משל היה אפרים דיינראד או חיים בלאך.

אחד ויחיד כאן, משולל כל יחס של כבוד לאדר"ת, כלשאר חכמי ישראל, (ואין להתפעל מתשבחותיו המזויפות שקשר ל'סדר אליהו', צא ובדוק בו מה יודע הוא על תורתו של האדר"ת ותמצא תוהו), לפניו לא יבוא ספק, ולדידו אין כאן מקום לגמגום ולפקפוק. אכן, כל הטיעונים בהם יעטוף את דעתו הנובעת מעומק אפסיים של חלל וריקנות, אינם אלא טלית גזולה שכולה קלא אילן. וכאשר נעדר הוא האדם ממורא חכמים ויראת שמים, אין מעצור בידו לפשוע אם מעט אם רב.

אלו עיקרן של דברים, ואני הנחתי הענפים ונטלתי השרשים, כי מרוב שיחי וכאבי דיברתי עד הנה.

---------------------

תוכ"ד תודה על דבריך הנכוחים והשקולים. ניכרים דברי אמת.
לא היה לי יד בעריכת שמע אליהו שי"ל ע"י מכון המאור, אך אוכל לומר בידיעה ברורה, שלא היו מצויים במקור שמועות משם חתנו הראי"ה. בפנקסים אחרים העשוים במתכונת זו הביא האדר"ת דברים הרבה מאת חתנו הגדול. יזכנו ה' לראות בצאתם לאורה עם שאר כתביו במסגרת מפעל כתבי האדר"ת שע"י מכון אהבת שלום בירושלים.
ולנעוץ (סופו?) בתחילתו: בקרוב יראה אור בעז"ה, במסגרת מכון זה, חיבורו הגדול של האדר"ת 'עובר אורח', הערות על כל שו"ע או"ח. ומי שעמד על סגולת ההערות המצויות בקונטרס הקטן ההוא המצורף לספרו של הרב מספינקא, יודע כי בשורה גדולה היא.

[אכשר דרא]

בושתי וגם נכלמתי. חובה עלי להודות קבל עם ועדה שפשפשתי במעשי ומצאתים שבר ויגון, מבוהן רגלי ועד ציצית ראשי אין בי מתום. יראת שמים רחוקה ממני ולדרגת הבנה בטיבו של האדר"ת לא הגעתי. רחוק אני אלפי מילין מגדולי ישראל נוטר כרמים ואיש ספרים שהזהירו בתוכחה חמורה וגזרו נח"ש על כל המפר את מוצא פיהם. אין לי אלא להרכין ראשי ולקבל באהבה את גזירת עירין קדישין ובני ענישא, ביום הכיפורים אטול מקלי ותרמילי ואלך ליבנה.

אמנם כדי שלא נחשוד בטעות - מחמת ריבוי המהומה והשטורעם - שגנות זו שכתב הגאון אדר"ת על אמו חורגתו דברי פסול חמורים המה, ומשום שיד כל גולש כאן ממשמשת בהם באוצר המקוון, אני מתיר לעצמי להביא את הקטע בפני המעיינים, שלא יפליג דמיונם למחוזות לא שערום אבותינו:

תנאי מפורש הי' שלא תחזיק ילדיה אצלה, אמנם לא שמעה לתנאים ועשתה כרצונה, אין לספר התלאות והמצוקות וכל אשר עברו עליו ז"ל ועלינו מאז נשאה. יריעות הרבה יכלו, ותלא כל עט סופר לכתוב. והן לא יכלו, קצרו של דבר נתקיימו הרבה דחז"ל הק' בכל כיוצא כזה. לא אליכם כל עוברי דרך – הרבה הרבה סבלנו מאשת האב וכמאחז"ל ביבמות (ס"ג), וביותר סבלו הבנות, ואני – יברכנו ד' בעבור זה בבנים טובים לאלקים ואנשים.

בפורום ספרים וסופרים הביא אחד החכמים רשימה השוואתית של כל ההשמטות במהדורה החדשה, וסקירת המהדורות. אחריה כתב שם חכם אחר הודעה מחכימה בענין הנידון כאן, וכדי שלא למנוע טוב אביא את הפיסקא הרלוונטית:

לגבי שאלת ייעודו של הספר: נכון הוא שהאדר"ת לא כתב בשום מקום שהוא מיועד למשפחתו בלבד (אך ייתכן שקביעה זו מבוססת על כך שהוא חישב להכליל בספרו, כפי שכתב בראש הספר, גם "את אשר אצוה לבניי אחרי"). אבל הוא גם לא כתב בשום מקום שהוא מיועד לציבור הרחב. האדר"ת כידוע הירבה מאד לכתוב, ומיעט להדפיס, ואף אם חישב מראש להוציא לאור את היומן/תולדות, אפשרי בהחלט שהיה עובר עליו ומקצץ בעצמו חלקים רבים, מסיבות כאלה ואחרות. מהבחינה הזו באמת קשה מאד לעמוד למפרע על כוונת המחבר.

מקור: http://bhol-forums.co.il/topic.asp?topi ... =19616#R_1

"בצאתי מפאניוועז היה לי כיוצא מבית האסורים" (סדר אליהו, מהדורת מה"ק, עמ' 25).

[יאיר]

ע"כ נאמר "מאן דקפיד קפדי בהדיה"..

תראו מה מילה אחת יכולה לעשות לאשכול.

מצג שווא. אותה מילה נסובה לענין החיפוש באוצה"ח, כמודגש שם.

נכון..אבל ההודעה הקודמת שנכתבה היתה 3 חדשים לפני וכוונתי היתה שמילה אחת יכולה לעורר שוב את האשכול לתחיה..

[גלילי]

אכן, כשכל המקורות שאובים מהפורום המתועב שנאסר לעיון בו ע"י גדולי ישראל, מה יעשה הבן...

[מבקש חכמה]

הוזכרו כאן דברי הראב"ד החריפים. כידוע בוויכוח הגדול עם בעל המאור- "דברי הריבות" שבו החליפו מכתבים ביניהם נאמרו דברים מהחריפים ביותר שיש בספרות התורנית, ר"ב אשכנזי הכניס את הדברים בשיטמ"ק בקיצור והשמיט את כל הביטויים החריפים. רק בדור אחרון שני מהדירים הוציאו לאור את הספר בשלמותו ובו כל הביטויים הקשים.

[תחת אחד השיחים]

אכשר דרא. תעיין בספר הוצאת מוסד הרב קוק עמ' 46 ותראה שגם שם כותב על אמו חורגתו: כי הרבה תלאות ונדודות וטרחות סבלתי ממנה... לכן לא תראה פני עד העולם...וכו'. ויש עוד בזכרוני ממה שקראתי.

[גלילי]

איש ספר יקר,
כמדומני שהגיע הזמן לשמור על כבודו של האדר"ת ולמחוק כמה הודעות, ומי שמעוניין בדווקא יעיין בספר הנדפס שלא לכבודו [שייתכן וגם אותו ישמיטו מהאוצר...].
ולנעול אשכול זה שלא נהיה ח"ו בכלל מבזי תלמידי חכמים.

[אכשר דרא]

גם אני מצטרף לקריאה לנעול. יראו נא הדורות הבאים כיצד נסתתמו טענותיהם של נוטרי הכרמים, ותמור* המצאת מענה נכון כאשר השיב לו, זעקו בגרון ניחר: לנעול! לנעול! לנעול טרם נתגלה במערומינו!
שיהיה ברור לגמרי: כל הצרמוניה הקולנית אודות ביזוי תלמידי חכמים היא בגלל שהעזתי לעלות על דל מחשבתי את הסברא שהאדר"ת אכן נתכוון וייעד ספר זה לרבים, דבר שלא ניתן להפריכו מלבד באמצעות סברא. כל המעיין בפתיחה לספר רואה שלא כתב דברים אלו לעצמו בתור יומן, אלא ייעדם למעיינים מסוימים שזהותם אינה ידועה. ואם אינני מקבל את החילוק שהומצא , בין בני משפחתו לבין שאר בני אדם, נחרץ דיני למיתה בגופן אדום מבעית. מילא.

* גנוב נגנבתי ממילה זו ועל כן גנבתיה.

[גלילי]

גם אני מצטרף לקריאה לנעול. יראו נא הדורות הבאים כיצד נסתתמו טענותיהם של נוטרי הכרמים ותמור* המצאת מענה נכון כאשר השיב לו, זעקו בגרון ניחר: לנעול! לנעול! לנעול טרם נתגלה במערומינו!

* גנוב נגנבתי ממילה זו ועל כן גנבתיה.

אמת ויציב, אני מקוה שאספיק לכתוב עוד לפני שיינעל, למען יראו הדורות הבאים.
שאכן זו הדרך, עת לדבר ועת לחשות.
ישנם דברים שצריכים להיאמר, וישנם דברים שאין דורשים אותם אלא ביחיד.
כי גדול עונשו של המבזה תלמידי חכמים...

[יאיר]

בואו נשתדל (לפחות באשכולות הבאים) לא להקצין ולהקפיד יתר על המידה..

[איש_ספר]

הכל המשיך להתנהל כפי המגמה ששורטטה לעיל, viewtopic.php?f=7&t=1064&start=40&st=0&sk=t&sd=a#p18333 גם אם המילים השתנו במעט. [ותחת אחד השיחים הוברר שגם את היומן אינו מכיר המתעקש לפרטיו].
סהדי במרומים שאיני יודע זהותו של גלילי אך מתוך דבריו אתה למד שהוא שייך לכת הראשונה המנויה שם.
ובכן, אחר שניתנה הרשות למי שחפץ להשיב לאיש כמענהו, בא אשכול זה לתכליתו ומנעול יתלה על פתחו.
כי על סו"ס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו.