הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ד' אוגוסט 01, 2012 10:49 am
יוסף אומץ סי' תרנב:
"מיום עומדי על דעתי נזהרתי באזהרה גדולה בקינוח חוטמי כשהיתה נוזלת דם שיהיה בבגד אדום או המלוכלך בדם, מטעם צובע, והייתי סבור שהיא חומרא יתירה מפני שהוא דרך ליכלוך. והנה האיר ה' את עיני שמצאתי בספר יראים וזה לשונו, וכן אדם שחתך באצבעו והדם שותת יזהר שלא יתן עליו שום דבר מצבע שאינו אדום מפני שצובע, אף על פי שהוא מקלקל איסורא דרבנן מיהא איכא, עד כאן . ועוד מצאתי כן בפשיטות בבית יוסף ובשולחנו סימן שכ"ח , וצריך עיון".
וזה לשון היראים לפנינו: "אמרינן בפ' כלל גדול [ע"ה א'] שוחט במאי מחייב רב אמר משום צובע פי' שצובע העור בדם. הלכך נדיבי עם אלהינו אם שותים בשבת משקין צובעין כגון יין אדום או מי תותים או כלים צבועים שתים כגון פרי שקורין צריי"ש בלע"ז והם שחורות יזהרו שלא יצבעו מפותיהם וסדיניהם ובגדי לבושיהם, וכן אדם שחתך אצבעו יזהר שלא יתן עליו שום דבר מפני שצובע, שאע"פ שהוא מקלקל וכל המקלקלין פטורין איסורא דרבנן איכא".
א"כ לא כתב שבגד אדום יותר קל,
ובמ"א סי' שכח ס"ק נב כתב: "ונ"ל דבבגד אדום פשיטא דאסור".
מנין לקח היוסף אומץ גירסה חדשה ביראים?