מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

יחודיותו של ספר דברים

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11584
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

יחודיותו של ספר דברים

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' יולי 14, 2010 9:11 am

דברים מופלאים מתורת האבני נזר בספרו נאות הדשא:
ספר דברים.jpg
ספר דברים.jpg (55.04 KiB) נצפה 7529 פעמים

ודברי הגר"א הנודעים, שמסר למקורבו המגיד מדובנא, משלימים:
הגאון.jpg
הגאון.jpg (67.22 KiB) נצפה 7529 פעמים

ועוד הרבה יש להאריך בענין זה, תן לחכם וכו'.

יאיר
הודעות: 10081
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: ספר דברים - ממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ

הודעהעל ידי יאיר » ד' יולי 14, 2010 9:23 am

אגב..יש המביאים בין "דומם" ל"צומח"-אלמוג ובין "צומח" ל"חי"-"אדני השדה"..ושאלה לי..

מה בין "מדבר" ל"יהודי"?

תולדות אדם
הודעות: 444
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:12 pm

Re: ספר דברים - ממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ

הודעהעל ידי תולדות אדם » ד' יולי 14, 2010 9:27 am

יאיר כתב:מה בין "מדבר" ל"יהודי"?

ראיתי או שמעתי - עבד כנעני. עוד שמעתי דעד מדבר הם הדרגות בעולם העשיה והנה יהודי עצמו (ה"רוח" לא הנשמה שהיא גבוהה יותר) ממוצע בין מדבר למלאך.

גלילי
הודעות: 1063
הצטרף: ב' מאי 24, 2010 8:27 pm
מיקום: חיפה

Re: ספר דברים - ממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ

הודעהעל ידי גלילי » ד' יולי 14, 2010 10:32 am

יאיר כתב:אגב..יש המביאים בין "דומם" ל"צומח"-אלמוג ובין "צומח" ל"חי"-"אדני השדה"..ושאלה לי..

מה בין "מדבר" ל"יהודי"?

זה מה שמצאתי לפי זכרוני כרגע:

שפת אמת בראשית פרשת וירא

ולכן הוליד ישמעאל קודם המילה ויתכן כי מצד ישמעאל יש התקרבות מכל האומות כשמתגיירין יכולין להיות עם אחד. וגם קודם הגירות ע"כ נמשך ע"י בנ"י קיום לכל האומות וצריך להיות ממוצע ביניהם. כענין דאיתא בספרים בד' בחי' דצח"ם. כי יש בין הדומם והצומח ענין ממוצע שכלול משניהם כמו כמהין ופטריות. וכמו כן בין הצומח לחי אבני השדה עוף ידוע שגדל כאילן. ובין חי למדבר קוף. ואנו נאמר כי אחר מדבר אדם שע"ז נאמר אדם אתם קרוין אדם ולא האומות. וישמעאל הוא הממוצע לכן נקרא פרא אדם. ולכן יד כל בו וידו בכל. כי על ידו יש התקשרות בין מדריגות מדבר למדריגת אדם כנ"ל:



שפת אמת שמות פרשת יתרו

והקב"ה ברא העולם להיות מדריגות זו אחר זו. וכמו שיש התחברות מדומם לצומח ויש ממוצע ביניהם. וכמו כן מצומח לבע"ח. ומבע"ח למדבר הוא הקוף כמ"ש בספרים. וכן ממדבר לבנ"י שנק' אדם כדאיתא אתם קרוים אדם. והגרים המה הממוצעים בין האומות לבנ"י.

בר ששת
הודעות: 668
הצטרף: ד' יוני 16, 2010 1:01 pm

Re: ספר דברים - ממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ

הודעהעל ידי בר ששת » ה' יולי 15, 2010 12:01 am

רבינו הגלילי,
עד שאתה מרבה עלינו מהטוב שבאוצרותיך, פשוט לנו את הסתירה בדברי רבינו השפ"א.
מי ממוצע, גרים או ישמעאלים?!

ותו, האם לא זוכים הגרים למעלת ישראל?!

יאיר
הודעות: 10081
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: ספר דברים - ממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ

הודעהעל ידי יאיר » ה' יולי 15, 2010 2:23 am

בר ששת כתב:רבינו הגלילי,
עד שאתה מרבה עלינו מהטוב שבאוצרותיך, פשוט לנו את הסתירה בדברי רבינו השפ"א.
מי ממוצע, גרים או ישמעאלים?!

ותו, האם לא זוכים הגרים למעלת ישראל?!


לגבי השאלה הראשונה לא קשה דפעמים יש כמה ממוצעים כמו בין חי לצומח, יש אדני השדה ועוף הגדל באילן. (ודוקא עבד כנעני נראה ממוצע המתאים ביותר).

אכן לגבי השאלה השניה בתחילה גם אני חשבתי לומר שגרים הם הממוצע בין מדבר ליהודי (אדם), אך מיד דחיתי סברה זו משום קושייתך בר ששת..כך שגם לי קשה כמוך..

אך מה שבאמת קשה לי בדברי השפת אמת הוא דבריו אלו: "וכמו כן בין הצומח לחי אבני השדה עוף ידוע שגדל כאילן."

וכי אדני (אבני) השדה הוא עוף?..והרי ידוע שהיא חיה הקשורה בטבורה לארץ (ויש האומרים שהיא הידעוני)..ואילולי דמסתפינא הו"א דט"ס היא וצ"ל "וכמו כן בין הצומח לחי אבני השדה ועוף ידוע שגדל באילן."..

יאיר
הודעות: 10081
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: ספר דברים - ממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ

הודעהעל ידי יאיר » ה' יולי 15, 2010 2:28 am

שוב חככתי בדעתי לומר שאולי הכונה היא שאכן אדני השדה הוא עוף הקשור בטבורו לארץ וגדל כאילן..מי יודע לפתור ענין זה?

חכם באשי
הודעות: 9986
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: ספר דברים - ממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ

הודעהעל ידי חכם באשי » ה' יולי 15, 2010 9:39 am

יאיר כתב:אך מה שבאמת קשה לי בדברי השפת אמת הוא דבריו אלו: "וכמו כן בין הצומח לחי אבני השדה עוף ידוע שגדל כאילן."


כוונתו למין עופות הגדלים באילנות. ראה:
"יש מיני עופות הגדלים באילן ותלויים באילן בחרטומיהן; וכתב רבינו יצחק, שהן אסורין משום שרץ השורץ על הארץ". (טור יור"ד, סי' פד, סעיף טו)
"ועופות הגדלין באילנות ודבוקין בה בחרטום, ר"י ומהר"מ וריב"ם ור"י מפריש אוסרים אותן משום שרץ העוף, והכי נהגינן". (איסור והיתר הארוך, שער נו, דין יט, ווארשא תרעד)

ישראל הר כסף
הודעות: 887
הצטרף: א' מאי 23, 2010 9:47 pm
מיקום: ברכפלד

Re: ספר דברים - ממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ

הודעהעל ידי ישראל הר כסף » ה' יולי 15, 2010 2:14 pm

גם במרדכי (חולין פרק העור והרוטב רמז תשלה) הביא ענין זה, ז"ל "עופות הגדלים באילן יש אומרים שאין טעונים שחיטה לפי שאין פרין ורבין והוי כעץ בעלמא ואמר רבינו יהודה ששמע מאביו שרבינו תם הצריכן שחיטה וכן אמר לי רבינו יהודה הלכה למעשה שיש לשוחטן".

אברהם
הודעות: 1279
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: ספר דברים - ממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ

הודעהעל ידי אברהם » ה' יולי 15, 2010 6:53 pm

איש ספר, מופלאים יותר הם דברי הרמב"ן בפרשתינו ש'הואיל משה' הוא מלשון רצון, 'וזה רמז במצוות שנאמרו כבר שיחזור אותם לבאר אותם ולחדש בהם דברים... להודיע כי מעצמו ראה לעשות כן ולא צוהו השם בזה. עכ"ל. והנה, לפי"ז הרי שאפילו נבואה אין כאן, כי לא ציוהו ה' בזה, והוא פלאי.
אבל הביאור פשוט, דהאף אמנם שכשדיבר משה לישראל לא היה זה כשכינה המדברת מתוך גרונו, אלא כנביא לדברי הגר"א או כחכם לדברי הרמב"ן, מ"מ כאשר נעתק אותו דיבור ונכתב בתורה לאמר כך וכך דיבר משה לישראל מדעתו או מנבואתו, שוב נכלל זה בתורה עצמה, ובזה אין חילוק כלל בין בראשית לדברים, שהכל תורה אחת היא וכתבה משה מפי הגבורה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17495
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: ספר דברים - ממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' יולי 15, 2010 8:07 pm

אברהם כתב:איש ספר, מופלאים יותר הם דברי הרמב"ן בפרשתינו ש'הואיל משה' הוא מלשון רצון, 'וזה רמז במצוות שנאמרו כבר שיחזור אותם לבאר אותם ולחדש בהם דברים... להודיע כי מעצמו ראה לעשות כן ולא צוהו השם בזה. עכ"ל. והנה, לפי"ז הרי שאפילו נבואה אין כאן, כי לא ציוהו ה' בזה, והוא פלאי.
אבל הביאור פשוט, דהאף אמנם שכשדיבר משה לישראל לא היה זה כשכינה המדברת מתוך גרונו, אלא כנביא לדברי הגר"א או כחכם לדברי הרמב"ן, מ"מ כאשר נעתק אותו דיבור ונכתב בתורה לאמר כך וכך דיבר משה לישראל מדעתו או מנבואתו, שוב נכלל זה בתורה עצמה, ובזה אין חילוק כלל בין בראשית לדברים, שהכל תורה אחת היא וכתבה משה מפי הגבורה.


פשוט וברור ודפח"ח

יאיר
הודעות: 10081
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: ספר דברים - ממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ

הודעהעל ידי יאיר » ה' יולי 15, 2010 10:55 pm

חכם באשי כתב:
יאיר כתב:אך מה שבאמת קשה לי בדברי השפת אמת הוא דבריו אלו: "וכמו כן בין הצומח לחי אבני השדה עוף ידוע שגדל כאילן."


כוונתו למין עופות הגדלים באילנות. ראה:
"יש מיני עופות הגדלים באילן ותלויים באילן בחרטומיהן; וכתב רבינו יצחק, שהן אסורין משום שרץ השורץ על הארץ". (טור יור"ד, סי' פד, סעיף טו)
"ועופות הגדלין באילנות ודבוקין בה בחרטום, ר"י ומהר"מ וריב"ם ור"י מפריש אוסרים אותן משום שרץ העוף, והכי נהגינן". (איסור והיתר הארוך, שער נו, דין יט, ווארשא תרעד)


חכם באשי ידעתי גם ידעתי על עופות אלו..אך עיין היטב שוב בשאלתי.."וכי אדני השדה הוא עוף"?!..

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11584
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: ספר דברים - ממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' יולי 16, 2010 2:45 am

אוצר החכמה כתב:
אברהם כתב:איש ספר, מופלאים יותר הם דברי הרמב"ן בפרשתינו ש'הואיל משה' הוא מלשון רצון, 'וזה רמז במצוות שנאמרו כבר שיחזור אותם לבאר אותם ולחדש בהם דברים... להודיע כי מעצמו ראה לעשות כן ולא צוהו השם בזה. עכ"ל. והנה, לפי"ז הרי שאפילו נבואה אין כאן, כי לא ציוהו ה' בזה, והוא פלאי.
אבל הביאור פשוט, דהאף אמנם שכשדיבר משה לישראל לא היה זה כשכינה המדברת מתוך גרונו, אלא כנביא לדברי הגר"א או כחכם לדברי הרמב"ן, מ"מ כאשר נעתק אותו דיבור ונכתב בתורה לאמר כך וכך דיבר משה לישראל מדעתו או מנבואתו, שוב נכלל זה בתורה עצמה, ובזה אין חילוק כלל בין בראשית לדברים, שהכל תורה אחת היא וכתבה משה מפי הגבורה.


פשוט וברור ודפח"ח

אע"פ שזה דודו, וזה רעי, אברהם הוא אב רם.
אכן מלל לאברהם, משה שפיר קאמר.
אחד הוא אברהם אהובי, איש מבית לוי.
תורה מחזרת, בשם טוב מוכתרת.
רב חביב"א ורב חנינ"א.
שור"ר ומור"ה ועוז חכמתו עלינו יערה.
עטרה לראשנו, רוחנו תנחנו וימין עזו תסעדנו.
יהי נועם תורתו עלינו !

גלילי
הודעות: 1063
הצטרף: ב' מאי 24, 2010 8:27 pm
מיקום: חיפה

Re: ספר דברים - ממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ

הודעהעל ידי גלילי » ו' יולי 16, 2010 10:23 am

איש_ספר כתב:
אוצר החכמה כתב:
אברהם כתב:איש ספר, מופלאים יותר הם דברי הרמב"ן בפרשתינו ש'הואיל משה' הוא מלשון רצון, 'וזה רמז במצוות שנאמרו כבר שיחזור אותם לבאר אותם ולחדש בהם דברים... להודיע כי מעצמו ראה לעשות כן ולא צוהו השם בזה. עכ"ל. והנה, לפי"ז הרי שאפילו נבואה אין כאן, כי לא ציוהו ה' בזה, והוא פלאי.
אבל הביאור פשוט, דהאף אמנם שכשדיבר משה לישראל לא היה זה כשכינה המדברת מתוך גרונו, אלא כנביא לדברי הגר"א או כחכם לדברי הרמב"ן, מ"מ כאשר נעתק אותו דיבור ונכתב בתורה לאמר כך וכך דיבר משה לישראל מדעתו או מנבואתו, שוב נכלל זה בתורה עצמה, ובזה אין חילוק כלל בין בראשית לדברים, שהכל תורה אחת היא וכתבה משה מפי הגבורה.


פשוט וברור ודפח"ח

אע"פ שזה דודו, וזה רעי, אברהם הוא אב רם.
אכן מלל לאברהם, משה שפיר קאמר.
אחד הוא אברהם אהובי, איש מבית לוי.
תורה מחזרת, בשם טוב מוכתרת.
רב חביב"א ורב חנינ"א.
שור"ר ומור"ה ועוז חכמתו עלינו יערה.
עטרה לראשנו, רוחנו תנחנו וימין עזו תסעדנו.
יהי נועם תורתו עלינו !

=ביאור!=

חכם באשי
הודעות: 9986
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: ספר דברים - ממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ

הודעהעל ידי חכם באשי » ו' יולי 16, 2010 5:22 pm

אין צורך לבאר.
אולם נראה, שהודעה כזו מקומה ב"תיבה האישית". לזו היא נועדה, לא?

ישראל הר כסף
הודעות: 887
הצטרף: א' מאי 23, 2010 9:47 pm
מיקום: ברכפלד

Re: ספר דברים - ממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ

הודעהעל ידי ישראל הר כסף » ש' יולי 17, 2010 11:14 pm

אני אוזר אומץ וחוזר לנושא שבו נפתח האשכול, והנה בשב"ק האחרונה מצאתי מאמר ערוך בטו"ט בספר 'ממעמקים' בתחילת ספר דברים "
ממעמקים.PDF
חומש דברים- בחינת תושבע"פ
(1.86 MiB) הורד 397 פעמים

ותוך כדי דיבור אני נזכר שביאר בזה הגר"מ שפירא שליט"א במה שכתוב "הואיל משה באר את דברי התורה הזאת" שזה פלא הרי משה רבינו היה כבד פה וכבד לשון וכאן ביום אחד אמר את כמעט את כל חומש דברים, איך זה מובן, וביאר שהמובן בזה שמשה היה כבד פה וכבד לשון היינו שהיה שייך יותר לבחינת תורה שבכתב לרום מעלתו, ואהרן ומרים הם אלו שהיו בבחינת התורה שבע"פ, אמנם כאן אחרי פטירתם זכה הוא להיות גם בבחינת תורה שבעל פה, ופתאום משה רבינו ע"ה יכל לדבר מה שאנחנו לא יכולים לומר ביום א'- את כל משנה תורה בשבעים לשון, וזה ענין הבאר שהוא מסמל את כח הנביעה של חידושי תורה ששיך כמובן רק לתורה שבע"פ.

אברהם
הודעות: 1279
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: ספר דברים - ממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ

הודעהעל ידי אברהם » א' יולי 18, 2010 12:19 am

מרתק.

הנה, גם הרב 'ממעמקים' חזר והדגיש שלכו"ע כתיבת ספר דברים היתה מילה במילה מפי ה', ולפי"ז יש להוסיף שיתכן מאד שמשה ע"ה דיבר בלשון רחבה יותר וכדו' [בפרט אם היה זה מדעתו כמוש"כ הרמב"ן], אלא שכאשר כתב את המעשה כתבו מפי ה' בלשון מדוקדקת עד מאד.
ולפי"ז יבואר מש"כ רש"י בפרשתינו (א,כח) עה"פ 'ערים גדולות ובצורות בשמים' - דיברו הכתובים בלשון הבאי, עכ"ל, ולכאו' יפלא הלא תיבות אלו אינם מלשון הכתובים אלא מדברי העם הנרגנים [שהעתיקו הכתובים] שאומרים 'אחינו המסו את לבבינו וכו', וא"כ אפשר שהעם דיברו בלשון הבאי ואכתי לא שמענו שדיברו הכתובים בלשון הבאי.
אכן לפמש"נ יבואר, דבודאי דרך הכתוב שלא להעתיק את דברי העם כלשונם ממש, אלא בלשון התורה המדוקדקת, וא"כ ממה שכתבה תורה 'בצורות בשמים' מוכח שדיברו הכתובים בלשון הבאי.
וענין זה נוגע ג"כ למה ששמעתי בעבר מאנשי ספר מדברי א' הראשונים שהקשה עמש"כ רש"י בריש פרשת וירא עה"פ 'וסעדו ליבכם' - א"ר חמא לבבכם אין כתוב כאן אלא ליבכם, מגיד שאין יצה"ר שולט במלאכים. והקשה ע"ז הא אברהם לא ידע באותו זמן שהם מלאכים אלא נדמים לו כאנשים, ולמה אמר 'וסעדו לבכם'. וכתב דלשון זה אינו לשון אברהם בדקדוק [דמסתמא כלל לא דיבר עמהם לשון הקדש אלא ערבי וכדו'] אלא זהו לשון התורה המספרת את דברי אברהם, והתורה דקדקה לבכם לפי שאין יצה"ר שולט בהם.

זקן ששכח
הודעות: 2657
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: ספר דברים - ממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ

הודעהעל ידי זקן ששכח » א' יולי 18, 2010 12:32 am

ישראל הר כסף כתב:אני נזכר שביאר בזה הגר"מ שפירא שליט"א במה שכתוב "הואיל משה באר את דברי התורה הזאת" שזה פלא הרי משה רבינו היה כבד פה וכבד לשון וכאן ביום אחד אמר את כמעט את כל חומש דברים, איך זה מובן.

לצערי לא הבנתי, מנין לו שמשה רבינו באר ביום אחד? הלא התחיל רק ביום א' בשבט ולא סיים אלא קרוב לפטירתו. ויש לדייק בדרברי רש"י הואיל - התחיל.

אברהם
הודעות: 1279
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: ספר דברים - ממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ

הודעהעל ידי אברהם » א' יולי 18, 2010 12:44 am

ר' זקן, כבר קדמך האב"ע בתחילת הפרשה (פסוק ב) 'יש אומרים כי בא' בשבט מת משה כו' כי ביום אחד קרא זה הספר אל כל ישראל ובו מת, וזו איננה ראיה כו', עיי"ש.

חיים
הודעות: 1224
הצטרף: ש' מאי 08, 2010 10:58 pm

Re: ספר דברים - ממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ

הודעהעל ידי חיים » א' יולי 18, 2010 12:56 am

ישראל הר כסף כתב:הרי משה רבינו היה כבד פה וכבד לשון

משה לא נתרפא ממומו במעמד הר סיני?
גם אם נניח שלא, בתחילת דברים רבה מבואר "ובשביל שנתעסק בתורה נתרפא לשונו".

ישראל הר כסף
הודעות: 887
הצטרף: א' מאי 23, 2010 9:47 pm
מיקום: ברכפלד

Re: ספר דברים - ממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ

הודעהעל ידי ישראל הר כסף » א' יולי 18, 2010 1:38 am

חיים כתב:
ישראל הר כסף כתב:הרי משה רבינו היה כבד פה וכבד לשון

משה לא נתרפא ממומו במעמד הר סיני?
גם אם נניח שלא, בתחילת דברים רבה מבואר "ובשביל שנתעסק בתורה נתרפא לשונו".

א. הערתך טובה, אף פעם לא חשבתי עליה, בל"נ אנסה לשאול יודעי דבר, שכוייח.
ב. מה שהבאת מדברים רבה, זה גופא המקור למה שכתבתי, כתוב שם במפורש שזכה לכח הדיבור מכח עמלו בתורה שהיא מרפא לשון.

יאיר
הודעות: 10081
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: ספר דברים - ממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ

הודעהעל ידי יאיר » א' יולי 18, 2010 2:28 am

אברהם כתב:מרתק.

הנה, גם הרב 'ממעמקים' חזר והדגיש שלכו"ע כתיבת ספר דברים היתה מילה במילה מפי ה', ולפי"ז יש להוסיף שיתכן מאד שמשה ע"ה דיבר בלשון רחבה יותר וכדו' [בפרט אם היה זה מדעתו כמוש"כ הרמב"ן], אלא שכאשר כתב את המעשה כתבו מפי ה' בלשון מדוקדקת עד מאד.
ולפי"ז יבואר מש"כ רש"י בפרשתינו (א,כח) עה"פ 'ערים גדולות ובצורות בשמים' - דיברו הכתובים בלשון הבאי, עכ"ל, ולכאו' יפלא הלא תיבות אלו אינם מלשון הכתובים אלא מדברי העם הנרגנים [שהעתיקו הכתובים] שאומרים 'אחינו המסו את לבבינו וכו', וא"כ אפשר שהעם דיברו בלשון הבאי ואכתי לא שמענו שדיברו הכתובים בלשון הבאי.
אכן לפמש"נ יבואר, דבודאי דרך הכתוב שלא להעתיק את דברי העם כלשונם ממש, אלא בלשון התורה המדוקדקת, וא"כ ממה שכתבה תורה 'בצורות בשמים' מוכח שדיברו הכתובים בלשון הבאי.
וענין זה נוגע ג"כ למה ששמעתי בעבר מאנשי ספר מדברי א' הראשונים שהקשה עמש"כ רש"י בריש פרשת וירא עה"פ 'וסעדו ליבכם' - א"ר חמא לבבכם אין כתוב כאן אלא ליבכם, מגיד שאין יצה"ר שולט במלאכים. והקשה ע"ז הא אברהם לא ידע באותו זמן שהם מלאכים אלא נדמים לו כאנשים, ולמה אמר 'וסעדו לבכם'. וכתב דלשון זה אינו לשון אברהם בדקדוק [דמסתמא כלל לא דיבר עמהם לשון הקדש אלא ערבי וכדו'] אלא זהו לשון התורה המספרת את דברי אברהם, והתורה דקדקה לבכם לפי שאין יצה"ר שולט בהם.



השוה: viewtopic.php?f=7&t=928#p5823

זקן ששכח
הודעות: 2657
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: ספר דברים - ממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ

הודעהעל ידי זקן ששכח » א' יולי 18, 2010 7:44 pm

אברהם כתב:ר' זקן, כבר קדמך האב"ע בתחילת הפרשה (פסוק ב) 'יש אומרים כי בא' בשבט מת משה כו' כי ביום אחד קרא זה הספר אל כל ישראל ובו מת, וזו איננה ראיה כו', עיי"ש.

יחכימוני נא רבותינו דכאן, האם יש מי שחולק בדבר יום פטירת משה רבינו ע"ה בשביעי באדר?

יאיר
הודעות: 10081
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: ספר דברים - ממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ

הודעהעל ידי יאיר » א' יולי 18, 2010 7:57 pm

מסתבר..

אברהם
הודעות: 1279
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: ספר דברים - ממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ

הודעהעל ידי אברהם » א' יולי 18, 2010 11:58 pm

ר' יאיר, בזמן כתיבת השרשור ההוא עדיין לא הייתי חבר בפורום נכבד זה ולכן לא ראיתי הדברים. ואני מזדרז להביע שם מחשבותי הדלות.

חיים
הודעות: 1224
הצטרף: ש' מאי 08, 2010 10:58 pm

Re: ספר דברים - ממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ

הודעהעל ידי חיים » ד' יולי 28, 2010 12:06 pm

אברהם כתב:איש ספר, מופלאים יותר הם דברי הרמב"ן בפרשתינו ש'הואיל משה' הוא מלשון רצון, 'וזה רמז במצוות שנאמרו כבר שיחזור אותם לבאר אותם ולחדש בהם דברים... להודיע כי מעצמו ראה לעשות כן ולא צוהו השם בזה. עכ"ל. והנה, לפי"ז הרי שאפילו נבואה אין כאן, כי לא ציוהו ה' בזה, והוא פלאי.
אבל הביאור פשוט, דהאף אמנם שכשדיבר משה לישראל לא היה זה כשכינה המדברת מתוך גרונו, אלא כנביא לדברי הגר"א או כחכם לדברי הרמב"ן, מ"מ כאשר נעתק אותו דיבור ונכתב בתורה לאמר כך וכך דיבר משה לישראל מדעתו או מנבואתו, שוב נכלל זה בתורה עצמה, ובזה אין חילוק כלל בין בראשית לדברים, שהכל תורה אחת היא וכתבה משה מפי הגבורה.

יש לציין כי על הפסוק (דברים ח, טו): "המוציא לך מים מצור החלמיש", כתב רש"י ברכות לח, א ד"ה ורבי נחמיה וז"ל: משמע - שעתיד להוציא, דכתיב המוציא אתכם וכשנאמר פסוק זה למשה עדיין לא יצאו".
לכאורה דברי רש"י הם בניגוד לדעת הרמב"ן האמורים.

נ.ב. נתעוררתי לכך בזכות מאמרו של הרב "מגיב ומניב" על פסוק זה בפורום בית המדרש.

אברהם
הודעות: 1279
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: ספר דברים - ממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ

הודעהעל ידי אברהם » ד' יולי 28, 2010 4:02 pm

כדאתאן להכי, גם אני רציתי להוסיף והוא מדברי הרמב"ן עצמו בפרשת ואתחנן, עה"פ שמור את יום השבת: "והנראה בעיני על דרך האמת, גם בכל משנה תורה כי משה ידבר כמפי הגבורה, כמו שאמר 'ונתתי מטר ארצכם' ואין משה הנותן מטר על פני הארץ ולא הנותן עשב בשדה.. אבל הדבור בתורה בזכור ובמשנה תורה בשמור וכו', עיי"ש מש"כ על דרך האמת.
וא"כ חזינן שדיבר מה שצוהו ה', דאל"ה איך דיבר כמפי הגבורה.
וע"כ שדרך הפשט לחוד ודרך האמת לחוד, וכן דרך הדרש לחוד [כדברי רש"י על הגמרא שהבאת].

מגיב ומניב
הודעות: 286
הצטרף: ג' יוני 29, 2010 12:39 am
מיקום: בני ברק

Re: ספר דברים - ממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ

הודעהעל ידי מגיב ומניב » ד' יולי 28, 2010 5:08 pm

כיו"ב ראה רמב"ן ויקרא יח,ב. ובענין מתי נאמרו המצוות האמורים במשנה תורה, ראה עוד בפתיחת הרמב"ן לחומש זה, שהמצוות שנאמרו במשנה תורה כמו יבום מוציא שם רע וכו' נאמרו לו כולם בסיני או באהל מועד עוד קודם חטא המרגלים, ובערבות מואב לא נתחדשו לו אלא דברי הברית, ולכן לא נאמר בספר הזה וידבר ה' אל משה לאמר וכיו"ב מצוה פלונית, יעו"ש. ובשו"ת רדב"ז (חלק ה' ב"א קמג) הפליא בזה, שאם אמר לו הקב"ה בסיני דבר אל בני ישראל, היאך משה כבש נבואתו ארבעים שנה, וחולק וסובר שמצוות אלו נאמרו עתה למשה.

ומצינו בחזו"א או"ח סי' קכה-סידור נתינת פרשיות התורה, שכתב לדון לפי דעת ר"ע (חגיגה ו) דכללות ופטות נאמרו בסיני, וכמ"ש רש"י ריש פר' בהר. והעלה שלא נצטוה משה עדיין בכתיבתן ולא במסירתן לישראל, אלא במצוות מיוחדות שנצטוה לומר לישראל, יעו"ש.

ולפי"ז את"ש היטב דברי הרמב"ן הנ"ל, דאף אם נאמרו לו כל המצוות, מ"מ לא נאמרו לו לומר לישראל ולא היתה כאן כבישת הנבואה. ומאידך, הדיבור מתחילתו לא היה לומר לבני ישראל, ולכן נשתנה לשון הכתוב.

ועוד בדברי החזו"א שם שיש מצוות שנכתבו בלשונן שנאמרו לו בסיני, ויש שבלשונן שבאה"מ, ויש שבלשונן בערבות מואב, יעו"ש.

ובדעת רש"י בענין זה, עי' בדבריו סנהדרין נו,ב ד"ה כאשר צוך ה' א'-דמשה לאו מאליו היה שונה להם משנה תורה ומזהירם על מצוותיה, אלא כמו שקבלה הוא, והיה חוזר ומגיד להם.

חיים כתב:יש לציין כי על הפסוק (דברים ח, טו): "המוציא לך מים מצור החלמיש", כתב רש"י ברכות לח, א ד"ה ורבי נחמיה וז"ל: משמע - שעתיד להוציא, דכתיב המוציא אתכם וכשנאמר פסוק זה למשה עדיין לא יצאו".
לכאורה דברי רש"י הם בניגוד לדעת הרמב"ן האמורים.

נ.ב. נתעוררתי לכך בזכות מאמרו של הרב "מגיב ומניב" על פסוק זה בפורום בית המדרש.



לכאורה טעות גדולה נשתרבבה כאן, דרש"י בתחילת דבריו מיירי עה"פ המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים, וע"ז קאמר דעדיין לא יצאו, וזו דעת ר' נחמיה, ואילו הפס' המצוטט הוא דעת רבנן, וזה באמת ממשנה תורה, ואדרבה לרבנן מיירי שכבר היה מוציא, כמבואר בהמשך דברי רש"י שם.

חיים
הודעות: 1224
הצטרף: ש' מאי 08, 2010 10:58 pm

Re: ספר דברים - ממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ

הודעהעל ידי חיים » ד' יולי 28, 2010 9:02 pm

מגיב ומניב כתב:לכאורה טעות גדולה נשתרבבה כאן, דרש"י בתחילת דבריו מיירי עה"פ המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים, וע"ז קאמר דעדיין לא יצאו, וזו דעת ר' נחמיה, ואילו הפס' המצוטט הוא דעת רבנן, וזה באמת ממשנה תורה, ואדרבה לרבנן מיירי שכבר היה מוציא, כמבואר בהמשך דברי רש"י שם.

אכן טעות גמורה, המלים "וכשנאמר פסוק זה למשה" אינם מוסבים על פסוק במשנה תורה. אם לכך נתכוונת.
יישר.

היא שיחתי
הודעות: 3376
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

ספר דברים, מי אמרו?

הודעהעל ידי היא שיחתי » ד' אוגוסט 03, 2011 9:27 pm

ג' קושיות עמדו בפני פרשנינו בבואם לדון בשאלה על צורת אמירת וכתיבת ספר דברים

א'
הגמרא במסכת מגילה דף לא עמוד ב
" אמר אביי: לא שנו אלא בקללות שבתורת כהנים, אבל קללות שבמשנה תורה - פוסק. מאי טעמא? הללו - בלשון רבים אמורות, ומשה מפי הגבורה אמרן. והללו - בלשון יחיד אמורות, ומשה מפי עצמו אמרן "
ומבואר שמשה אמר הקללות מעצמו

ב'
נוסח הספר שונה בכך שכתוב בלשונו של משה ואתחנן אל ה' וכו' ועוד רבות (האם יש שינויי נוסח נוספים מלבד נקודה זו??? אודה לתגובות)

ג'
למה נכפל ספר משנה תורה אשר כשמו שונה לדברי התורה

כמובן שהדברים קשים שהרי לא יתכן שעל תורת האלוקים יתווסף ספר אחר
ויש עימדי בזה דברים ושיטות בדפים (טרם התמחשבתי) ובלי נדר אמשיך בזה ובינתיים אעלה מאמר מהרשת של הרב מינצברג (?)

היא שיחתי
הודעות: 3376
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: ספר דברים, מי אמרו?

הודעהעל ידי היא שיחתי » ד' אוגוסט 03, 2011 9:27 pm

הנה מאמרו (מקוצץ)
איתא בגמרא (מגילה לא:) דמשנה תורה 'משה מפי עצמו אמרן'. ותמהו המפרשים שהרי אמרו בגמרא - כי דבר ה' בזה זה האומר אין תורה מן השמים ואפילו אמר כל התורה כולה מן השמים חוץ מפסוק זה שלא אמרו הקדוש ברוך הוא אלא משה מפי עצמו זהו כי דבר ה' בזה (סנהדרין צט.). וכתבו הרמב"ם - האומר שאין התורה מעם ה' אפילו פסוק אחד אפילו תיבה אחת, אם אמר, משה אמרו מפי עצמו הרי זה כופר בתורה (הלכות תשובה פ"ג הלכה ח').

ומצינו בזה שלשה מהלכים בביאור הדבר מגדולי האחרונים.

בספר 'אוהל יעקב' להמגיד מדובנא כתב - שאלתי את פי מו"ר הוא רבינו הקדוש הגאון החסיד מו"ה אליהו מווילנא זצוק"ל, מה ההבדל בין התורה הקדושה ובין משנה תורה, ואמר לי כי הארבעה ספרים הראשונים היו נשמעים מפי הקב"ה בעצמו דרך גרונו של משה, לא כן ספר דברים היו ישראל שומעים את דברי הספר הזה כאשר שמעו דברי הנביאים, אשר אחר שהקב"ה אמר אל הנביא היום, וליום מחר הלך הנביא והשמיע החזון אל ישראל, וא"כ בעת אשר דיבר הנביא אל העם כבר היה נעתק ממנו הדיבור האלוקי, כן היה ספר דברים נשמע אל ישראל מפי משה רבינו ע"ה בעצמו (פרשת דברים).
ולפי דבריו נמצא, שחומש דברים, דרגת הנבואה שבו היא קטנה ממדריגת הנבואה שנאמרו בה שאר ספרי התורה. עיי"ש שהאריך בטעם הדבר.

אמנם בספר 'נפש החיים' ביאר באופן אחר, שגם חומש דברים נאמר על ידי 'שכינה מדברת מתוך גרונו', ואדרבה דרגת נבואת משה באמירתו את חומש דברים, הוא נעלה ממדריגתו שבאמירת שאר החומשים, שכתב - ולזאת היה משרע"ה מוכן כל רגע לנבואה כמ"ש עמדו ואשמעה וכו' והיה הולך וגדול בזאת המדרגה כל עת עד שעלה בידו וזכה אליה קודם סלוקו מן העולם, בשלימות היותר אפשרי בכח האדם לזכות בעודו בזה העולם. כמו שמצינו במשנה תורה בפרשת והיה אם שמוע שתחלה אמר 'לאהבה את ה' אלוקיכם', ותיכף לו בפסוק שאחריו אמר בלשון מדבר בעדו 'ונתתי מטר ארצכם', שהוא הנותן והפועל. כי התבטל בעיני עצמו ממציאות כלל, ורק השכינה לבד המדברת לכן אמר 'ונתתי'. וזהו שאמרו ז"ל 'שכינה מדברת מתוך גרונו של משה', וכמו שאמר הכתוב 'פה אל פה אדבר בו' ולא כתיב 'אליו' אלא 'בו', בתוכו ממש.

ועיין בחתם סופר שביאר את העניין באופן אחר, ולפי דרכו שווה סוג ודרגת הנבואה של חומש דברים כמו שאר החומשים – משה רבינו נתן אל לבו לומר כל משנה תורה כמו שהיא כתובה לפנינו בלשון עצמו ולא ציוהו ה', ואז בראש חודש שבט כשעמד לומר דברים המסודרים דיברה שכינה מתוך גרונו כל אותם הדברים כלשונו ממש. ולא שינה הקב"ה מלשונו שסידר לעצמו (חתם סופר מהדורת שטרן ד"ה ויהי בארבעים).

ולפי כל הפירושים נמצא שיש בספר דברים דרגה מיוחדת של 'משה מפי עצמו אמרן', והיינו מה דאיתא דספר דברים הוא שורש תורה שבעל פה עיין ספר 'פרי צדיק' (ראש חודש שבט - אות ו) שהביא כן בשם הזוהר (ח"ג דף רסא,א). שזה עניינה של תושבע"פ שהחכם אומר דברים מדעתו ומסברתו, אולם באמת הם גילוי רוח הקודש שהושפע עליו מאת ה'. כמו שכתב הרמב"ן - אע"פ שניטלה נבואת הנביאים שהוא המראה והחזון, נבואת החכמים שהיא בדרך החכמה לא ניטלה, אלא יודעים את האמת ברוח הקודש שבקרבם (חידושי הרמב"ן בבא בתרא יב.). ויש בזה בחינה מסויימת שהיא יותר מנבואה, כמו שאמרו שם בגמרא 'וחכם עדיף מנביא'.

http://www.daat.ac.il/chazal/maamar.asp?id=160

היא שיחתי
הודעות: 3376
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: ספר דברים, מי אמרו?

הודעהעל ידי היא שיחתי » ד' אוגוסט 03, 2011 9:33 pm

האברבאנל מפרש בדומה לחת"ס שמשה אמרו מפי עצמו
אולם החת"ס ראה לנכון (כפי המובא קודם) להוסיף ולבאר שמשה חזר ואמרו באופן ששכינה דיברה מתוך גרונו
אך באברבאנל נראה (לזכרוני) שמשה אמרו מעצמו ולאחמ"כ ציווהו הקב"ה לצרפו לארבעת החומשים האחרים

הבונה
הודעות: 1131
הצטרף: ד' מרץ 09, 2011 6:05 pm

Re: ספר דברים, מי אמרו?

הודעהעל ידי הבונה » ד' אוגוסט 03, 2011 9:36 pm

על השאלה השניה זו התשובה הפשוטה:
ואל יקשה עליך ענין משנה התורה שמדבר בעד עצמו: ואתחנן, ואתפלל אל ה' ואומר, כי תחלת הספר ההוא אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל, והנה הוא כמספר דברים בלשון אמרם. (רמב"ן, הקדמה לפי' התורה)
נערך לאחרונה על ידי הבונה ב ד' אוגוסט 03, 2011 9:38 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

היא שיחתי
הודעות: 3376
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: ספר דברים, מי אמרו?

הודעהעל ידי היא שיחתי » ד' אוגוסט 03, 2011 9:38 pm

הרבי מחבד הציע פירוש נוסף
משה מפי עצמו אמרן (מגילה לא,ב)

ספר 'דברים', שאותו אנו מתחילים לקרוא בשבת זו, שונה מארבעת החומשים שקדמו לו. ספר זה נקרא 'משנה-תורה', משום שבעיקרו הוא מעין חזרה על האמור בספרים הקודמים (אם כי יש בו הרבה דברים חדשים, והוא גם מסביר ומפרט דברים שנאמרו בספרים האחרים). אולם השוני המעניין ביותר של ספר זה בא לידי ביטוי בדברי הגמרא1, שאת הספר הזה אמר משה-רבנו "מפי עצמו".

מהו "מפי עצמו"? וכי ספר דברים לא נאמר מפי הגבורה? הלוא הרמב"ם פוסק2, שאם אדם אומר אפילו על מילה אחת מהתורה שמשה רבנו כתבה מעצמו, הריהו 'כופר'; על-אחת- כמה-וכמה ספר שלם בתורה! ברור אפוא, ש"מפי עצמו" לא בא לומר שספר זה כתבו משה משכלו וממחשבתו שלו.

שליח בלבד

את ההסבר הראשוני לשאלה זו נותן ה'תוספות'.3 הוא מפרש את המילים "מפי עצמו": "ברוח הקודש". כלומר: בל נחשוב שאת ספר 'דברים' אמר משה מליבו. כל מילה של הספר הזה נאמרה ב'רוח הקודש' ולכן כל מילה היא דבר ה' ממש.

אם-כן, מהו ההבדל בין ספר זה לספרים הקודמים; הלוא גם את דברי התורה הכתובים בספרים הקודמים העביר הקב"ה לעם-ישראל באמצעות משה רבנו?

התשובה היא, שאת דברי התורה שבספרים הקודמים העביר משה לעם-ישראל כשליח4 בלבד, מבלי שאישיותו ושכלו ומחשבתו יעמדו באמצע; ואילו בספר 'דברים' התלבשה השכינה בשכלו ובמחשבתו של משה רבנו, כך שמבחינה מסויימת הדבר נראה כ"מפי עצמו", אך לאמיתו של דבר זה היה "ברוח הקודש",וכמאמר - "שכינה מדברת מתוך גרונו של משה".

http://www.chabad.org.il/ParashotArticl ... egoryID=78

נוטר הכרמים
הודעות: 5764
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ספר דברים, מי אמרו?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אוגוסט 03, 2011 9:45 pm

אעתיק מרשימותי בהאי ענינא, ואין בית המדרש בלא חידוש.

במד"ר פרשת דברים: אמר הקב"ה ראה לשונה של תורה מה חביבה שמרפאה את הלשון. מנין, שכן כתיב מרפא לשון עץ חיים, ואין עץ חיים אלא תורה... רבי לוי אמר מה לנו ללמוד ממקום אחר נלמד ממקומו, הרי משה עד שלא זכה לתורה כתיב בו לא איש דברים אנכי, כיון שזכה לתורה נתרפא לשונו והתחיל לדבר דברים, מנין ממה שקרינו בענין, אלה הדברים אשר דבר משה, ע"כ. ועי' מדרש תנחומא אות ב.

לכאורה צ"ב, דהא הכא בסוף ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר עסקינן, שאז דבר משה אלה הדברים, אטו כל אותן שנים שהיו ישראל במדבר לא דבר משה את כל דברי התורה ללמד לעם ישראל תורה ומצוות חוקים ומשפטים, ולמה רק מאלה הדברים יש ללמוד שתורה חביבה שמרפאה את הלשון.

ונראה בס"ד בהקדם ביאור נפלא דמטו משמו דמרן הגרי"ז בפי' הכתוב בפר' שמות: לא איש דברים אנכי גם מתמל גם משלשום גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי. והקשה, היאך כתיב מאז דברך אל עבדך, והלא מאז קטנותו לפני פרעה שנכוה בגחלת הוא כבד פה ולשון כדאיתא במדרש, ולא רק מעת החל לדבר בנבואה.

וביאר מרן הגרי"ז, דבכל נביא מלבד עצם רוח הנבואה שהוא מקבל מאת ה' נוסף עליו לשון לימודים לשם אמירת הנבואה כמו שאמר ישעיה הנביא: ה' אלוקים נתן לי לשון לימודים לדעת לעות את יעף דבר. וזו היתה טענת משה רבינו לא איש דברים אנכי, כלומר דאף שקיבל הנבואה עדיין לא קיבל הלשון לימודים של נבואה. וזהו שאמר משה גם מאז דברך אל עבדך, כלומר שמתחילת דבר ה' אליו בנבואה לא נמסר לו הלשון לימודים.

ולזה השיב לו הקב"ה: ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר. פירוש דחלוקה נבואת משה אדון הנביאים משאר הנביאים, כמו שאמרו חז"ל דשכינה מדברת מתוך גרונו של משה, ולפיכך אינו זקוק כלל ללשון לימודים של נבואה, אלו דבריו הנחמדים.

והנה כבר נודע במשנת רבותינו, לבאר החילוק בין משנה תורה לשאר ארבעת החומשים, דבמשנה תורה לא נשמעו הדברים מפי משה בבחינת שכינה מדברת מתוך גרונו, רק שמעו ממשה דברי הספר הזה כמו דברי שאר נביאים. [עי' אהל יעקב למגיד מדובנא כאן בשם רבינו הגר"א: אוה"ח הק' כאן ועוד, וראה תפארת ישראל למהר"ל פרק מג, הגהות יעב"ץ סנהדרין צט,א: כלי חמדה כאן עמ' 7: שו"ת מהרש"ם ח"ג סי' רד. ובפירוש עיון תפילה על תפילת יגדל ביאר לפי"ז דברי המדרש בפרשת דברים: אמרו לו ישראל רבינו משה, הקב"ה לא נתן קצבה לברכותינו ואתה אמרת אלף פעמים, אמר להם, מה שבירכתי אתכם משלי ברכתי].

ועי' במגילה לא,ב: לא שנו אלא בקללות שבתורת כהנים אבל קללות שבמשנה תורה פוסק, מאי טעמא הללו בלשון רבים אמורות ומשה מפי הגבורה אמרן והללו בלשון יחיד אמורות ומשה מפי עצמו אמרן.

ומעתה מפורש כמין חומר, דרק לעת אמירת אלה הדברים - משנה תורה, אז נזקק משה ללשון לימודים של נבואה כיון שלא היה זה בבחינת שכינה מדברת מתוך גרונו, ואמנם בתורה זו היה 'עץ חיים מרפא לשון'.

[ועוד בגדר משנה תורה, עי' מגילה ז,א שנחלקו רבי אלעזר המודעי ורבי יהושע בקרא דכתב זאת זכרון בספר, אם זכרון כולל משנה תורה או שמשנה תורה כלול ב'כתב זאת', רש"י והג' הרש"ש שם. וע"ע רבינו בחיי ריש הפרשה: זוה"ק פר' ואתחנן רסא,א: שו"ת ראב"ן סי' לד.

וע"ע הקדמת הרמב"ם לפירוש המשניות בזה"ל: ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש בר"ח שבט הקהיל את העם ואמר להם הגיע זמן מותי, ואם יש בכם מי ששמע הלכה ושכחה יבא וישאלני ואבאר אותה, וכל מי שנסתפקה עליו שאלה יבא ואפרשנה לו כמו שנאמר הואיל משה באר את התורה הזאת.

הרי מבואר דביאור זה שהיה בר"ח שבט ששנה להם משה את משנה התורה, זה בגדר ביאור ופירוש של משה לדברי התורה שכבר אמר להם, ועי'].

היא שיחתי
הודעות: 3376
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: ספר דברים, מי אמרו?

הודעהעל ידי היא שיחתי » ד' אוגוסט 03, 2011 10:10 pm

נוטר הכרמים כתב:לכאורה צ"ב, דהא הכא בסוף ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר עסקינן, שאז דבר משה אלה הדברים, אטו כל אותן שנים שהיו ישראל במדבר לא דבר משה את כל דברי התורה ללמד לעם ישראל תורה ומצוות חוקים ומשפטים, ולמה רק מאלה הדברים יש ללמוד שתורה חביבה שמרפאה את הלשון.

על עצם הקושיה יכלת ליישב דשאני אלה הדברים שמשה אמרן מפי עצמו כמבואר במגילה וכן ביאר באהל יעקב שציינת
ועי' עוד כאן בזה מספר חבצל השרון לרמ"ק
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?61756&&page=35

התוספת מהגרי"ז ולבאר דהלשון לימודים זהו מה דנוסף בדברים זה נפלא מאוד אך יש לחלק את דבריך לב' חלקים ולבאר בנפרד מהו הדין הנוסף שיש בדברים

נוטר הכרמים
הודעות: 5764
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ספר דברים, מי אמרו?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אוגוסט 03, 2011 10:23 pm

היא שיחתי כתב:
נוטר הכרמים כתב:לכאורה צ"ב, דהא הכא בסוף ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר עסקינן, שאז דבר משה אלה הדברים, אטו כל אותן שנים שהיו ישראל במדבר לא דבר משה את כל דברי התורה ללמד לעם ישראל תורה ומצוות חוקים ומשפטים, ולמה רק מאלה הדברים יש ללמוד שתורה חביבה שמרפאה את הלשון.

על עצם הקושיה יכלת ליישב דשאני אלה הדברים שמשה אמרן מפי עצמו כמבואר במגילה וכן ביאר באהל יעקב שציינת
ועי' עוד כאן בזה מספר חבצל השרון לרמ"ק
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?61756&&page=35

התוספת מהגרי"ז ולבאר דהלשון לימודים זהו מה דנוסף בדברים זה נפלא מאוד אך יש לחלק את דבריך לב' חלקים ולבאר בנפרד מהו הדין הנוסף שיש בדברים


ראשית, אמנם זוהי הכוונה, שלב א' לבאר שבמשנה תורה אין שכינה מדברת מתוך גרונו, אלא מפי עצמו אמרן. שלב ב' בחלק הנבואה ע"פ עצמו היה משה כבד פה בחלק ה'לשון לימודים, וע"ז הועילה רפואת התורה.

שנית, אפנה את ידידנו למש"כ בעניי בעבר [וג' שמות לו לאדם וכו'] בעיקרי הענין, בקישור שהביא אלופינו איש ספר, וייש"כ שהזכירנו נשכחות.

גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

Re: ספר דברים, מי אמרו?

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ה' אוגוסט 04, 2011 7:26 am

ומה תגידו על הדברים הבאים מספר לקט יושר(ח"ב עמ' 59) בשם רבו הגאון בעל תרוה"ד:

"וזכורני שאמר, שטוב לקנות סיום הספר דמדבר משאר סיום הספר משום דמאן דאמר סבר שיש כאן סיום התורה"

ונראה פשוט שהיא מליצה "סיום התורה", והכוונה שמשנה תורה הוא חזרה ולכן כספר בפני עצמו יכול להחשב לעומת קודמיו.

ישראל הר כסף
הודעות: 887
הצטרף: א' מאי 23, 2010 9:47 pm
מיקום: ברכפלד

Re: ספר דברים - ממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ

הודעהעל ידי ישראל הר כסף » ה' אוגוסט 04, 2011 7:50 am

חיים כתב:
ישראל הר כסף כתב:הרי משה רבינו היה כבד פה וכבד לשון

משה לא נתרפא ממומו במעמד הר סיני?
גם אם נניח שלא, בתחילת דברים רבה מבואר "ובשביל שנתעסק בתורה נתרפא לשונו".

עכשיו אני חושב בזה שאם היינו מבינים שמומו של משה הוא מום ככל המומים הרי וודאי שנתרפא.
אלא שמהר"ל חוזר ומבאר שאין זה מום מצד הגוף, אלא לרוב מעלתו שהיה 'איש אלוקים' לא יכל ליצור קשר ברור עם בני אדם. וע"כ היה בחינת תורה שבכתב והיה דבוק בה כ"כ ולא היה שייך לבחינת תורה שבע"פ שזה שייך לאהרן ומרים.
אם ככה הוא לכאו' אין סיבה שיתרפא. זה לא בדיוק מום גופני.

או באופן אחר על אותו עיקרון שמשה לא היה 'בעל מום' כמדשמעו, מובא במהר"ל גבורות ה' פכ"ח, ז"ל "ויאמר משה אל ה' בי ה' לא איש דברים אנוכי וכו'. יש להקשות, משה שהיה לו כל המעלות ואף שלימות הגוף היה לו, כמו שאמרו על קומתו ובכל דבר. איך היה זה שלא היה איש דברים, והוא נחשב מן השלימות . דע כי מפני שהיה משה רחוק מן החומר, ואין כח בלתי נבדל מן החמרי כמו הפה והלשון. שכח הראיה והשמיעה אין פעולתם בתנועה רק במנוחה כמו שהוא לאוזן, ועין שפעולתה במנוחה. וזה ענין שכלי כי הנשמי פועל בתנועה, ולכך לא היה למשה כח הדיבור שהוא גשמי... כי גמר צורתו של אדם שזהו גמר מלאכתו נעשה בגמר פיו שבו כח הדברי....וכאשר משה היה נבדל במעלתו לא היה נוטה אל הגשמי כי אם אל מעלה הנבדלת היה חסר גמר פטיש זה ולכך אף אחר שיצא לאויר העולם ידע כל התורה ותחסרהו מעט מאלהים...והנה התבאר לך מה שלא היה משה בעל פה ולשון".

נוטר הכרמים
הודעות: 5764
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ספר דברים, מי אמרו?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' אוגוסט 04, 2011 9:17 am

בענין זה יש לציין לדברי תוס' ריש גיטין (ב,א ד"ה המביא גט): והפסק בין וידבר למשנה תורה לא חשיב שאינו אלא חוזר ושונה מה שלמעלה. הרי מבואר בתוס' סברא הפוכה מהתרוה"ד, שבגלל שמשנה תורה זו חזרה, לכך אין כאן שום סיום בסוף חומש במדבר.


חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 14 אורחים