מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

שביבים מתורת הראשונים

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

שביבים מתורת הראשונים

הודעהעל ידי חכם באשי » ב' אוגוסט 13, 2012 7:44 pm

בהרבה כתבי יד ישנם 'ליקוטים' ו'רשימות' שונות שאינם בכדי ספר ואף לא בכדי חוברת.
מפעם לפעם אני נתקל בכאלו דברים וחשבתי לשתף את חכמי ורבני הפורום בעניינים אלו.
אינני מתחייב שבכל הקטעים יש דברים מחודשים שאינם קיימים בדפוס. אך לפעמים גם בקטעים אלו ישנו חידוש מה, בשינוי לשון, או בהוספות שמות האומרים וכדומה.
את הקטעים דלהלן העתקתי מכתבי יד, בדייקנות עד כמה שאפשרי הדבר (אך עדיין לא הגהתים פעם שניה). השלמתי קיצורים שפתרונם וודאי. השלמות מסברא ותיקונים הוכנסו בסוגריים מרובעות, כמקובל; קריאה שאינה ברורה בכתה"י הוכנסה בסוגריים חדים, ו-[...] מציין מילה שאינה קריאה.

ולוואי שיבואו רבים וטובים ויוסיפו משלהם, ואפילו מתוך כתבי יד המצויים באוצר החכמה.
נערך לאחרונה על ידי חכם באשי ב ב' אוגוסט 13, 2012 8:05 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: שביבים מתורת הראשונים

הודעהעל ידי חכם באשי » ב' אוגוסט 13, 2012 7:45 pm

[א] כתב בספר החכמה, דעמא דבר כרבינו גרשם, דהילכתא כמר בר רב אשי במיפך שבועה ואודיתא. וריב"א היה אומר: אי לאו דנהוג עלמא כרבינו גרשום דהילכתא כמר בר רב אשי כו', היה נ"ל כשאר גאונים, דבר ממיפך שבועה. וכן כתב רבינו ברוך, דעמא דבר כרבינו גרשום. מרדכי.

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: שביבים מתורת הראשונים

הודעהעל ידי חכם באשי » ב' אוגוסט 13, 2012 7:45 pm

[ב] אין הקומץ משביע את הארי. להכי נקט 'קומץ', שכן מנהגו של ארי, כשהוא רעב מניח את הכף שלו בתוך פיו עד שיעלה הרוק. וכן הדוב. ואכן המשל כלומר, כשם שאין יכול להתקיים ולהשביעו, כך ישראל אינם יכולים להתפרנס איש מרעהו. מצאתי.
עניין אחר: תרגום 'פחתים' - 'קמצים'. פירוש: כשהארי רעב חופר גומץ, ו'גומץ' [צ"ל: 'קומץ'] הוא 'גומא' בחילוף אותיות גיכ"ק.
פירוש אחר: 'קומץ' - חגב. 'כחגבים' מתרגמינן 'קמצין', וכן בגיטין: אקמצא ובר קמצא. והיא חיה קטנה.

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: שביבים מתורת הראשונים

הודעהעל ידי חכם באשי » ב' אוגוסט 13, 2012 7:45 pm

[ג] מה שאומרים בהלכה: אדם שמתה אשתו צריך להמתין שלשה רגלים קודם שישא אחרת, מפני האיבול. אכן יש טעם אחר. ג' רגלים כסדרן, ועש' משום דאמרינן בפרק במה מדליקין: בעון נדרים מתה אשתוו של אדם, דכתיב: אם אין לשלם למה יקח משכבך מתחתיך. ונדרים בבל תאחר בג' רגלים, והיא מתה בעוונו, להכי ימתין ג' רגלים. ועיקר הר"ר אפרים ב"ר נתן.
ואע"ג דאמרינן בפרק קמא דראש השנה: בך חטא ולא באשתך חטא, היינו, כשדעתו לשלם, וההיא בשאין בדעתו לשלם.

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: שביבים מתורת הראשונים

הודעהעל ידי חכם באשי » ב' אוגוסט 13, 2012 7:46 pm

[ד] למה צוה הקב"ה לעשות שמיטה לסוף שבע שנים שנה תמימה של שבתות? נמצא תבואה גדילה בשבת אתה אוכל, והתורה אמרה: "למען ינוח וכו' אשר לך", ועתה שנת ז' פורעו. ואילו הייתה שנה שביעית כולה ימות החול היה כן החשבון, ומה נעשה לשבתות השנה, <שאין> שבת מוציאה שבת. לפיכך ציוה יובל [כמה מילים מטושטשות] ועולות לשבתות השנים.
ואם תאמר, והלא אין זורעין בשביעית ומה יש לחוש לפורען? יש לומר, אי איפשר בלא ספ[י]חים שדגלו בו.

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: שביבים מתורת הראשונים

הודעהעל ידי חכם באשי » ב' אוגוסט 13, 2012 7:55 pm

[ה] פרק ב' בביצה, גבי אדר [...] ופירותיה משתמרין. פירוש: שדה שיש בה אדר. ופירש רש"י: יש מפרשין שנוטעין אותם על הגבולין, ויש לו ענפים הרבה, והווה לשדה לגדר. ולי נראה, שהוא מין עשר חשוב וזרעו מתערב עם הפירות, ובשדה לבן <קאמר>, ומשתמרת התבואה מן הכנימה ומן התולעים, שריח אותו זרע מבריחן והורגן, כדאמרינן: החומטין שמשמר את התבואה. במסכת שבת. ע"כ לשונו. ואני מביא ראייה שלימה לפירושו [...] מן ב"ר, גבי "אוכל שדה העיר אשר סביבותיה" וגו', ר' נחמיה אומר: אדר עירבן בהן. יכ"מ [אולי: יב"מ].

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: שביבים מתורת הראשונים

הודעהעל ידי חכם באשי » ב' אוגוסט 13, 2012 8:04 pm

[ו] מפני מה אין (דודם) [אדם] חייב לישא תפילין בשבת כמו בחול? לפי שאין עושין 'אות' על 'אות' משבת, דכתיב: "ביני ובין בני ישראל אות היא"; ותפילין - "והיה לאות על ידכה". ותימה, מאי טעמא יהא חייב בחול לנושאם, שהרי יש 'אות' מילה, דכתיב: "ונמלתם, והיה לאות ברית". ויש לומר, ד'אות' המילה לא קרי 'אות', דבעינן 'אות' מיציאת מצרים, ושבת ותפילין - 'אות' יציאת מצרים הוי, ולא עבדינן 'אות' על 'אות'.

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: שביבים מתורת הראשונים

הודעהעל ידי חכם באשי » ב' אוגוסט 13, 2012 8:07 pm

[ז] דין ט' באב.
הורה הר"א בן מהר"י לאבל, לילך לבית הכנסת בט' באב בלילה, ובשחרית, עד שאמרו קינות. וכן ראיתי בסידור.
וערב ט' באב שחל להיות בשבת, הורה לאכול סעודת מנחה קודם תפילת מנחה כמו בשאר שבתות הקייץ, בשר ויין, ולאחר תפילת [המנחה] לאכול סעודה המפסקת בלא בשר, ולישב על גבי כרים על גבי הקרקע כי היכי דליהוי היכירא קצ.
אבל ר' נתן הזקן העיד על רבינו אפרים ועל רבינו מנחם שראה שלא אכלו קודם מנחה. ולאחר מנחה אכלו סעודה המפסקת כבשאר שבתות, בשר ויין, וכשגמרו סעודתן אכל ביצה או חצי ביצה קודם ברכת המזון. ופוק חזי מה עמא דבר.

viewtopic.php?f=7&t=10825

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: שביבים מתורת הראשונים

הודעהעל ידי חכם באשי » ב' אוגוסט 13, 2012 8:53 pm

[ח] [...] <"על פניו מחצר לפני יי">, מכאן שאין נופלין תחינה בבית האבל, לפי שאין שם ארון הקודש.

תוכן
הודעות: 6226
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: שביבים מתורת הראשונים

הודעהעל ידי תוכן » ב' אוגוסט 13, 2012 9:01 pm

חן חן על היוזמה, אבל נראה שעדיף היה לציין גם מקור לכל דבר ודבר.

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: שביבים מתורת הראשונים

הודעהעל ידי חכם באשי » ב' אוגוסט 13, 2012 9:05 pm

אתה צודק, אבל ברצוני בעתיד להשתמש בזה, אי"ה, ואין חפצי להשליך את עמלי לפני כל.
עכ"פ, אם מישהו יחפוץ במקורו של קטע מסויים הוא מוזמן לפנות אלי באישי.

ואתה, רבינו תוכן, נו, אולי תעלה גם אתה אי אלו דברים שבאמתחתך?

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: שביבים מתורת הראשונים

הודעהעל ידי חכם באשי » ב' אוגוסט 13, 2012 9:06 pm

[ט] הנני מביא ראייה שמותר לעבור דרך בתי עבודה זרה, מאגדה דשמואל, פרשת י"ח: אמר ליה: מהו מיעבר קודמה ארור צלמא. אמר ליה: וא"ת פלג ליה אייקר, אלא עבור קדמוי וסמי עיניה. וה"פ [=והכי פירושו]: סמי עיניה, שתעבור לפניו ולא תשתחוה לו, ולא שום כבוד תעשו לו, אם כן, אינך משגיח עליו.

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: שביבים מתורת הראשונים

הודעהעל ידי חכם באשי » ב' אוגוסט 13, 2012 9:26 pm

[י] שאל תלמיד אחד לרבינו סעדיה גאון: מהו "לעזאזל"? אמר לו: כשתגיע לשלשים ושלש אז תידענו. אמר לו: והלא אנכי בן מ' ולא ידעתיהו. אמר לו הרב: זהו מן התיבות שהם בחומש, עברי ותרגום: "גל עד", "יגר שהדותא", כמו כן זה חציו עברי וחציו תרגום. 'עזאזל' - עז אזל. אומרים אומות העולם: עתה השעיר הולך <מכאן> [...]. ותמצא, הנופל קומתו ליקח הגורלות מן הקלפי שהיה נמוך.
ובספר האמונות מצאתי, בפתרון המגילה הרביעית, שעזאזל הוא שם הר גבוה <מאוד>, כגון ההר שנקרא שמו 'יקתאל', שנאמר: "ותתפש הסלע במלחמה ויקרא יקתאל". והדומה לו יקרא יבנאל <וירכאל, ירואל>, שכולם שמות המקומות.



עי' אבן עזרא, ויקרא טז ח.

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: שביבים מתורת הראשונים

הודעהעל ידי חכם באשי » ב' אוגוסט 13, 2012 9:39 pm

[יא] ונשאל ה"ר אברהם בר' דוד ז"ל, על נבלה ומעשה שבת. לשון השאלה: חולה שיש בו סכנה אם לא יאכל בשר, ויש לפניו נבלה ואין לפניו שחוטה אלא אם כן נשחט עתה בשבת. יש אומרים [...]: כי מוטב שיעבור הוא על לאו דנבילה ואל יעברו אחרים בשבילו איסור סקילה חמור.
תשובה: יש אומרים מכוונים הם. אבל יש לומר, כי איסור כבר ניתן לדחות בהבערה ובבישול ובהחם לו חמין. אינמי, שאי איפשר שלא יהא קטן אחר בסוף העולם שניתנה שבת לידחות. [...] <אם> היה החולה צריך לאכילה לאלת<ר> והנבילה מוכנת לו מיד, והשחיטה מתאחרת לו, הא ודאי מאכילן אותן מיד, ואין ממתינין אותו לשחיטה ולהפשט ולבישול. ע"כ. ת"ה [=תשובות הגאונים?].

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: שביבים מתורת הראשונים

הודעהעל ידי חכם באשי » ג' אוגוסט 14, 2012 2:34 pm

[יב] וכל צדיק או בעל תשובה שמהרהר על המאורעות שאינן לטובתו, עליו <ה>כתוב <אומר>: "ואני יסרתי, חזקתי זרעותם, ואלי יחשבו רע" וכו'. והיה לחש[ו]ב, "כי את אשר יאהב יי יוכיח".

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: שביבים מתורת הראשונים

הודעהעל ידי חכם באשי » ג' אוגוסט 14, 2012 9:38 pm

[יג] "והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יי" [צפניה ג יב]. ואינו רוצה לומר עני ממש, שהרי כתיב [ישעיה ס ט]: "כי לי איים יקוו, ואוניות" וגו'. אלא רוצה לומר: עניו. וכן ת"י [=תרגם יונתן]: עם ענוותן. ואמרו רבותינו: מאוד מאד הוי שפל רוח, שתקות אנוש רימה. ומותר האדם מן הבהמה וגו', כי אם עבודת יוצר הכל ולעשות לו נחת רוח.

בגולה
הודעות: 1334
הצטרף: ב' אוגוסט 16, 2010 7:28 pm

Re: שביבים מתורת הראשונים

הודעהעל ידי בגולה » ג' אוגוסט 14, 2012 10:37 pm

[יד] הרב ר' דוד ב"ר אברהם מלונברדיא קיבל אילו המסורות של חשבון מר' שבתאי בן כרמי שקיבל מרבינו אליהו הכהן ז'ק'ל' בן אדונינו אביתר הכהן ראש ישיבות גאון יעקב: באילו ימים תמצא ראשי חדשי השנה ול[......]: א'ג'ה'ז' ניסן; ב'ג'ה'ז' אייר; א'ג'ד'ו' סיון; א'ג'ה'ו' תמוז; ב'ד'ו'ז' אב; א'ב'ד'ו' אלול; ב'ג'ה'ז' תשרי; ב'ד'ה'ז' מרחשון; א'ב'ג'ד'ה'ו' כסליו; [א'ב'ג'ד'ו' טבת]; ב'ג'ד' ה'ז' שבט; ב'ד'ו'ז' אדר; ז'ב'ד'ו' ואדר; ושנים יסעו.
ב'ת'מ'ח' לירידה; ב'ץ' כ'ח' <?לארמונה?>; ג'ש' (ג)[כ]'ח' להריסה; ג'ת'ח' לבנינה; ?ג'ת'מ'ח' <?למיניינה?>; ג'ף' כ'ח' לחורבנה; ד'ף' ע'ז' ליצירה; א'מ'ט' להריסה.
פירוש: ב' אלפים וד' מאות ומ"ח שנים מבריית עולם עד שירדו ישראל למצרים; וב' אלפים (ושש) [ותשע] מאות וכ"ח שנים עד בניין בית המקדש; וג' אלפים [וג' מאות] וכ"ח שנים הריסתו; וג' אלפים וד' מאות וח' שנים עד בניין בית שני; וג' אלפים וד' מאות ומ"ח שנים למניין ש[....]; וג' אלפים וח' מאות וכ"ח שנים לחורבן בית שני; וד' אלפים וח' מאות וע"ז שנים מברית עולם עד שהוסד סימן זה; ואלף וארבעים ותשע מחורבן בית שני עד שהוסד סימן זה.

יצג
הודעות: 1077
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:38 am

Re: שביבים מתורת הראשונים

הודעהעל ידי יצג » ד' אוגוסט 15, 2012 9:05 am

[יא] הוא ל' הרא"ש יומא פג (פ"ח סי יד) בשם הראב"ד מלה במלה.

אות [ו] מועתקת מהרוקח סי' ל.

אות [א] לקוחה ממרדכי שבועות מא, רמז תשסט (הסיום נמצא רק במרדכי השלם של מכון י-ם שם).

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: שביבים מתורת הראשונים

הודעהעל ידי חכם באשי » ד' אוגוסט 15, 2012 10:56 am

תודה לך, יצג.
וזאת למודעי, שבשלב זה בכלל לא חיפשתי את המקבילות של הפיסקאות שהעתקתי.
עכ"פ, בנוגע לאותיות [א] ו-[יא], העירני למקורם/מקבילם פרופ' ר' שמחה עמנואל.

אוסיף כאן עוד כמה מ"מ והערות:
אות [ד] - עי' ילקוט פרפראות וטעמי מנהגים, סי' ע, ירושתנו, ספר שני (תשסח), עמ' נז, ובכל הנסמן שם בהערות. והמקור שלפנינו הוא הקדום ביותר.
אות [ח] - בראשונים נחלקו אם נופלים בבית האבל, אך לפום ריהטא לא מצאתי את הטעם שלפנינו.
אות [י] - השווה אבן עזרא, ויקרא טז ח. בשם רס"ג לא מצאתי את הדברים שכאן, והיה מקום לומר שמדובר בר' סעדיה האשכנזי, אך ההבאה מ'ספר האמונות' (=אמונות ודעות לרס"ג, בתרגום האיטלקי הקדום שהיה נפוץ באשכנז ובעיקר בבית מדרשם של חסידיה) לא מאפשר לקיים השערה זו.

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: שביבים מתורת הראשונים

הודעהעל ידי חכם באשי » ד' אוגוסט 15, 2012 11:08 am

[טו] "למקדש מעט", בגימטריא אילו כנסיות. כלומר, בתי כנסיות.


- - -
הוספת ההסבר "כלומר, בתי כנסיות", היא כנראה לאפוקי מבתי תיפלותם של הנוצרים.

צh33
הודעות: 472
הצטרף: א' אוקטובר 02, 2011 12:20 pm

Re: שביבים מתורת הראשונים

הודעהעל ידי צh33 » ד' אוגוסט 15, 2012 11:30 am

אם ככה זה מזכיר את הגימטריא של : משיב הרוח בסגול ולא בקמץ. וה"ה להיפך..

הוגה ומעיין
הודעות: 1961
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: שביבים מתורת הראשונים

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ד' אוגוסט 15, 2012 12:22 pm

חכם באשי כתב:אות [י] - השווה אבן עזרא, ויקרא טז ח. בשם רס"ג לא מצאתי את הדברים שכאן, והיה מקום לומר שמדובר בר' סעדיה האשכנזי, אך ההבאה מ'ספר האמונות' (=אמונות ודעות לרס"ג, בתרגום האיטלקי הקדום שהיה נפוץ באשכנז ובעיקר בבית מדרשם של חסידיה) לא מאפשר לקיים השערה זו.

נמצא גם נמצא בפראפזה. במהדורתו של קיינר בעמוד 162:
ואבאר פירוש זה העיניין ואומ' כי עזאזל שם הר גבוה ותלול כמו ההרים אשר נקרא שמו יקתאל שנ' ותפש הסלע במלחמה ויקרא שמו יקתאל וכדומה לו כמו יבנאל ירפאל וירואל שכולם שמות המקומות.

ובתרגומו של רשב"ת, מאמר ג:
כי עזאזל שם הר, כמו שאמר במקום אחר הוא הכה את אדום בגיא מלח עשרת אלפים ותפש את הסלע במלחמה ויקרא שמה יקתאל עד היום. וכן יבנאל וירפאל הכל מקומות.

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: שביבים מתורת הראשונים

הודעהעל ידי חכם באשי » ד' אוגוסט 15, 2012 1:10 pm

תודה רבה לך, הוגה ומעיין.
התכוונתי, שאת שאלת התלמיד לרב לא מצאתי במקום אחר, בסגנון כזה וכשהיא מיוחסת לרס"ג.

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: שביבים מתורת הראשונים

הודעהעל ידי חכם באשי » ד' אוגוסט 15, 2012 1:30 pm

[טז] ועשרה דברים נימנו בחסידות: תורה, מעשים טובים [וכו'].
תורה מביאה לידי מעשים טובים - שמתוך שאדם עוסק בתורה ופונה מכל עסקים, נוטה לבו למעשים טובים.
מעשים טובים מביאים אותו לידי זהירות - מתוך שעסוק במעשים טובים נוטה לבו להיות זהיר ונזהר מכל רע ודברים שאינם טובים.
זהירות מביאו לידי זריזות - מאחר שהוא זהיר מלעבור ונזהר במצות ובמעשים טובים, נוטה לבו להיות זהיר ולרוץ ולמהר פעמיו בכל דבר לעשות מצוה, ולהיות זריז ונשכר.
זריזות מביאו לידי נקיות - מאחר שהוא זריז בעשיית המצות, כדפרישית, נוטה לבו [...] להתגמל ולטהר עצמו ולטבול לקירוייו, שלא יהא גופו טמא.
נקיות מביאו לידי פרישות - מאחר שנותן לבו להיות טהור ונקי, אז נוטה לבו לפרוש מכל דבר המביאו לידי טומאה במחשבה ובמעשה.
פרישות מביאו לידי טהרה - מאחר שהוא פרוש ונבדל מכל דבר המביאו לידי טומאה נוטה לבו להיות טהור, ושלא ליגע בשום דבר טמא [... ... ...]. וזהו יותר מנקיות. דאילו נקיות, אם יטמא - ינקה את עצמו; אבל [...] טהרה [...], שהוא נזהר בנגיעה וכו'.
טהרה מביאו לידי קדושה - <מכיון שהוא> טהור וחש אפילו מנגיעה, אם כן הטהרה מביאו לידי קדושה. ומהו הקדושה? <לפרוש> אף מדבר המותר, וזש"ה: "והתקדשתם והייתם קדושים". קדושה מביאה לידי יראה - מתוך שמתקדש בקדושה, לפרוש אף מדבר המותר, כמו שמצינו ברבוותא דלא אכלי במאי דאורו [עי' חולין לז ע"ב], אם כן, אותה הקדושה מביאתו ליראה יתירה, שאפילו דבר הברור לו שאין בו שום פיקפוק ונידנוד מתיירא הוא להשתדל בו.
יראה מביאו לידי ענוה - מאחר שהוא ירא השם כל כך, אפילו בדבר המותר לו בלי להשתדל בו, אותו היראה מביאתו לידי ענוה, להיות עניו ושפל ברך בפני כל, ומשים עצמו כמי שאינו, וכא"ח [=וכן אמרו חכמים] שהעולם מתקיים במי שמשים עצמו כשיריים.
ענוה מביאו לידי חסידות - כי יראה עניים ושפלים ומדוכאים וישתעי עמהם בנעימות ויסביר להם פנים ונהנה במה שיכול להשתדל ולדבר עמהם בפנים מסבירות, אז ינטה לבו לעשות [...] חסידות, והוא הדין לכל אדם, להתחסד עמהם, שאף מי שידבר נגדו קשים ימחל בלב ויתחסד עמו. ומזה ענייני חסידות יש, ובכולן הענוה גדולה יביאנו להתחסד עם כל, כדאיתא בהילכות דרך ארץ, שאם יעבור אדם לעשות נגדו דבר שלא כהוגן, יאמר: מעט מחובי נגביתי, ויותר הייתי ראוי, ולא עשה לי אותו האי<ש> מאומה, אך עוונותיי הטו את אלה. וזהו מדת חסידות גדולה, לתלותו בעצמו.
חסידות מביאו לידי רוח הקודש - מאחר שיש לו מעלה יתירה, כדפרישית, להתחסד במריעים לו ועם הפושעים נגדו, לדונם לכף זכות, כדפרישית, אותו החסידות מביאו לידי רוח, שרוח הקודש שורה עליו מחמת הפרישות. <שכן> ומאחר שרוח הקודש שורה עליו, ויתעסק בסיתרי תורה ובסתומות הנסתרים מבני אדם, כדאיתא <בכמה> דוכתיה בתורה: "וירא מלאך השם"; "ויאמר אלהים אל יעקב: קום עלה בית אל". ובנביאים: "והמה עשו כוונים" וגו'; "שמעו אלי איים ולאומים הקשיבו", בתרי עשר. בכתובים: "לחם אבירים אכל איש" וגו'; "והחכמה מאיין תמצא". ובכמי' דוכתיה בתלמוד, שאפילו רבני עולם אינם מבינים ויודעים טעמייהו, אלא לאותן שהצור רוצה לגלותן וחפץ בהם. ואותן בני אדם היודעים, מוסרין אותם להם בלא מחיר, כדאיתא בכתובות: שלש שבועות הללו למה? אחת שלא ידחקו (שלא ירחקו), ואחת שלא יגלו טעמי תורה. אמרי לה טעמי תורה, ואמרי לה סוד העיבור. וכן התם: "לחם אבירים אכל איש", מאי "לחם אבירים"? לחם שמלאכי השרת וגו'. וכן בסוף אחד דיני ממונות, דמייתי התם בסנהדרין: "עד די כורסוון רמיו", מאי "עד די כורסוון רמיו", אחד לו וכו'. וכמה וכמה איתנהו בתלמוד, במקרא, במשנה, באגדה, בתפילה, וכולם מורים בינה ודיעה להבין סתומות וסתירות הנסתרים לעולם, ואינם נגלים אלא לחסידים שראויין שתשרה עליהם רוח הקודש, אלא שאין הדור ראוי לכך, ופי'[רושו]: לגלות לאחרים, כש"ה: "כי אין חזון נפרץ".
ורוח הקודש מביאו לידי תחיית המתים - מאחר שרוח הקודש שורה עליו, לגלות סתרים ולפענח צפונות, בברור שהוא בן העולם הבא וזוכה לתחיית המתים, עולם המתוקן לצדיקים גמורים, שנבראת באות עשרה. פירוש, שמניינה עשרה ואין מניין אחריה.
וכולן נפקא לן מקראי, מזו גורמת את זו, וזו מביאה את זו. כדאיתא בספר רב אלפס. ומעט הארכתי בזה כדי לברר הדברים והטעמים.


- - -
'הילכות דרך ארץ' הוא מסכת דרץ ארץ רבה.
רוח דברי הכותב בעניין חסידות מזכירים את משנתם של חסידי אשכנז.

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: שביבים מתורת הראשונים

הודעהעל ידי חכם באשי » ד' אוגוסט 15, 2012 4:29 pm

[יז] ויש שחותמים בתחינה "בא"י שומע תפילה". וטעות הוא בידם, כי רבינו החסיד ז"ל כתב, דאסור ליחיד לחתום ברכה לעצמו, דעובר על "לא תשא" מי שמברך ברכה לבטלה.

יצג
הודעות: 1077
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:38 am

Re: שביבים מתורת הראשונים

הודעהעל ידי יצג » ד' אוגוסט 15, 2012 5:04 pm

אות [יג] הוא לשון הסמ"ג לאוין סד.

אות [יב] היא לשון הסמ"ג עשין יז.

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: שביבים מתורת הראשונים

הודעהעל ידי חכם באשי » ד' אוגוסט 15, 2012 5:31 pm

תודה רבה!
ואולי באמת אני צריך לבדוק את הקטעים, אם הם אינם העתקות מילה במילה מספרים נדפסים? (אך באמת, אין לי כ"כ זמן עבור זה).

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: שביבים מתורת הראשונים

הודעהעל ידי חכם באשי » ד' אוגוסט 15, 2012 9:46 pm

חכם באשי כתב:[יז] ויש שחותמים בתחינה "בא"י שומע תפילה". וטעות הוא בידם, כי רבינו החסיד ז"ל כתב, דאסור ליחיד לחתום ברכה לעצמו, דעובר על "לא תשא" מי שמברך ברכה לבטלה.

פרופ' ר' שמחה עמנואל העירני לעיין במאמרו 'הפולמוס של חסידי אשכנז על נוסח התפילה', עמ' 614 הערה 100.
עיינתי שם, וראיתי כי הביא את הדברים מכתבי יד אחרים:
פריס.png
פריס.png (22.18 KiB) נצפה 13277 פעמים

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: שביבים מתורת הראשונים

הודעהעל ידי חכם באשי » ד' אוגוסט 15, 2012 9:48 pm

בנוגע לאות [יד] העירני פרופ' עמנואל:
ראה: תא שמע, קרית ספר נו (תשמ"א) עמ' 351; גרוסמן, חכמי צרפת הראשונים, עמ' 423-422.

בגולה
הודעות: 1334
הצטרף: ב' אוגוסט 16, 2010 7:28 pm

Re: שביבים מתורת הראשונים

הודעהעל ידי בגולה » ה' אוגוסט 16, 2012 12:52 am

חכם באשי כתב:בנוגע לאות [יד] העירני פרופ' עמנואל:
ראה: תא שמע, קרית ספר נו (תשמ"א) עמ' 351; גרוסמן, חכמי צרפת הראשונים, עמ' 423-422.

תודה רבה רבנו 'חכם באשי'! מקור נוסף לקטע הנזכר!
שכן אין הדברים מאותו כת"י.
ואלו הם דברי גרוסמן, שם:
גרוסמן.jpg
גרוסמן.jpg (108.39 KiB) נצפה 13254 פעמים

נראה שמקור זה קדום הוא, הוא מזכיר שנת "תתמ"ח ליצירה", ואילו במה שהבאתי השנה היא "תתע"ז".
וכן רוב השינויים, הם תיבות שחסר במה שאני העלתי, מנגד תיבה אחת הוא הוסיף: "מלונברדיא"!

אליהוא
הודעות: 1055
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:18 pm

Re: שביבים מתורת הראשונים

הודעהעל ידי אליהוא » ה' אוגוסט 16, 2012 3:16 am

יש"כ להרב ח"ב, על דברי רבותינו הראשונים אשר על הגה מפיהם קדוש הוא לנו.

ואוסיף מעט הערות על מה שכבר קדמוני:
אות ב' עי' בשיטה ובתוס' הרא"ש שם הביאו פירושים אלו. [אך לא בלשון זו].
תחילת אות ג' מקורו בספר המנהיג הל' שמחות עמ' תשיא.
מש"כ באות ה' מהמדרש, לפנינו בבראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת מקץ פרשה צ הנוסח "ר' נחמיה א' ארד בהם עפר וקטומיות דברים שמעמידין פירות". ובנוסח הישן ליתא כלל.
אות ז' החלק הראשון כ"ה ברא"ש במו"ק פ"ג ס"ס ל"ז
והחלק השני עי' במנהגי מהרי"ל וכזה ל"מ.
אות ח' עצם הדין שבמקום שאין ס"ת לא נופלים מפורש בראשונים.
אות ט' עצם הראיה מובאת בריטב"א בע"ז י"א ע"ב בשם הירושלמי.

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: שביבים מתורת הראשונים

הודעהעל ידי חכם באשי » ה' אוגוסט 16, 2012 3:29 pm

תודה רבה, רבינו אליהוא, תבורך מפי עליון על הערותיך (ובנוגע לאות ח, כתבתי את הערתך לעיל).
מכיון שראיתי, שחלק מהמובאות מצויות ב'ספרות הגלויה', קרי: בספרות הראשונים שבפרוייקט השו"ת של אוני' בר אילן, החלטתי בעצת כמה ידידים, שלכל הפחות אבדוק כל מובאה אם היא אינה ב'ספרות הגלויה' הנזכרת. אך אני מבצע את החיפוש מעט בחיפזון, וייתכן בהחלט שיישמטו מנגד עיני מקורות מסויימים, וכל המוסיף - יבורך!

- - -

[יח] שמעתי בשם רבינו תם: למה תקנו ג' תפלות בשבת מחודשות יותר מימי החול? כנגד ג' שבתות שנתנו לישראל: אחד במרה, ואחד במעמד הר סיני, ואחת בלוחות האחרונות שנתנו ביום הכפורים. "אתה קדשת" - כנגד חדוש העולם; "ישמח משה" - כנגד שמירת שבת; "אתה אחד" - על שם שכפרו בו במעשה העגל ואחר כן הכירו אחדותו.

- - -
בסגנון כזה ובשם רבינו תם לא מצאתי.
עי' מחזור ויטרי, סי' קסב: "ושמעתי מנרבוני אחד, שכנגד ג' שבתות תיקנו חכמים אילו התפילות. 'אתה קדשת' - כנגד שבת בראשית, שהקב"ה קדשו ומקודש ובא מששת ימי בראשית; 'ישמח משה' - כנגד שבת סיני, שהתורה ניתנה בשבת בהשכמה...; ובתפילת 'אתה אחד' - כנגד שבת של עתיד לבא, שנאמר: 'ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד', וגם ישראל גוי אחד, שנאמר: 'ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ'".
ועי' ספר המנהיג, הלכות שבת, עמ' קנ;
נוסח שונה בדרשות ר' יהושע אבן שועיב, לשבועות: "ותקנו בו שלש תפלות חלוקות: 'אתה קדשת', כנגד שבת בראשית; 'ישמח משה', כנגד שבת דמרה; 'אתה אחד', כנגד שבת עשרת הדברות".
ובספר כלבו, סו"ס מ: "וכתב ה"ר אשר ז"ל: תפלות של שבת ארבע: א' משבת בראשית, ב' משבת דמרה, ג' משבת דסיני, ד' משבת דימות המשיח ומחיי העולמים עכ"ל".
במיוחד חשוב לציין, שבכל המקורות עדיין לא מצאתי את: "אחת בלוחות האחרונות שנִתנו ביום הכפורים", שבמובאה שלפנינו.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: שביבים מתורת הראשונים

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' אוגוסט 16, 2012 3:53 pm

אם יורשה לי לציין לספרות המחקר (שיש בה גם תועלת, לפעמים, כידוע), יעויין במאמרו של נ' וידר לגבי ברכת ישמח משה.

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: שביבים מתורת הראשונים

הודעהעל ידי חכם באשי » ה' אוגוסט 16, 2012 4:08 pm

אני מכיר את מאמרו של וידר, אך לא בדקתי שם אם הוא הביא עניין כזה.

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: שביבים מתורת הראשונים

הודעהעל ידי חכם באשי » ה' אוגוסט 16, 2012 4:09 pm

[יט] נהגו שלא לעשות נשואין ושלא להסתפר מפסח עד ל"ג בעומר, משום מאי דאמרינן במס' יבמות, פרק הבא על יבמתו: שנים עשר זוגות אלפים תלמידים היו לר' עקיבא, וכלן מתו מפסח ועד עצרת. ואי משום הא, והמגפה לא נעצרה עד עצרת, למה פשט המנהג עד ל"ג בעומר ותו לא? ויש לומר, שהמגפה לא היתה אלא ל"ג ימים, שהרי מ"ט ימים מפסח ועד עצרת, הוצא הן: ז' ימי הפסח, וז' שבתות, וג' מראש חדש, שבכל אלו לא מתו, לא ביום טוב ולא בשבת ולא בראש חדש, ונשארו ל"ג מים ממ"ט. כך שמעתי.

- - -
השווה ארחות חיים, הלכות קידושין, סי' כא: "ומנהג שלא לכנוס מפסח ועד עצרת, וגם לא מסתפרין מפני אבלות י"ב אלף זוגות תלמידים שהיו לו לר' עקיבא ומתו כולן מפסח ועד עצרת... ואלו האנשים שלא דקדקו אלא עד ל"ג לעומר, טועין הן, כי מפסח ועד עצרת היה המקרה, ומה שנזכר ל"ג בעומר אין זה כי אם מפני, שאין מפסח ועד עצרת כי אם ל"ג ימים, לבד שבתות, וח' ימי הפסח, וג' ימים של ראש חדש".
וכך, בשם 'תוספות', בדרשות ר' יהושע אבן שועיב, ליום ראשון של פסח; רבינו ירוחם, תולדות אדם וחוה, נתיב ה ח"ד, דף מד ע"ד.

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: שביבים מתורת הראשונים

הודעהעל ידי חכם באשי » ה' אוגוסט 16, 2012 4:10 pm

[כ] טעם למה שנוהגין בני אדם לתור כל אחד להיות שנים לקרות את ההלל בליל הפסח, שאם יבא בשבת, שיוכלו שניהם לקרות (בהלל) [ההלל] לאור הנר, לפי שאמרו רבותינו: אין קורין לאור הנר, אבל שנים קורין, והוא שיהיו עסוקין בענין אחד.

מבקש חכמה
הודעות: 1049
הצטרף: ה' יולי 22, 2010 10:35 am

Re: שביבים מתורת הראשונים

הודעהעל ידי מבקש חכמה » ה' אוגוסט 16, 2012 4:48 pm

חכם באשי כתב:ובספר כלבו, סו"ס מ: "וכתב ה"ר אשר ז"ל: תפלות של שבת ארבע: א' משבת בראשית, ב' משבת דמרה, ג' משבת דסיני, ד' משבת דימות המשיח ומחיי העולמים עכ"ל".

כמובן ציטוט מס' המנהגות (טו,א).

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: שביבים מתורת הראשונים

הודעהעל ידי חכם באשי » ה' אוגוסט 16, 2012 5:32 pm

[כא] לכך מסתכל אדם בצפרנים במוצאי שבת, משום הא דאמרינן [משנה, ברכות, ח ו]: אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו.
ויש אנשים שמסתכלין בכוס של יין ולא בצפרניהם, לראות אם יש בו קיסם.
עוד שמעתי: לסימנא טבא, כשם שהצפרנים פרות ורבות, כך יפרה ורבה טפי.
עוד טעם אחר: כדי שישים לבו למנוע עצמו לבקש היתרונות, בראותו הצפרנים שהם ממותר הגוף והם כלים ואובדים, יתן אל לבו להנהיג עצמו בדרכים ממוצעים.

- - -
הטעם הראשון, משום שיאותו לאורו, נזכר כבר בגאונים (עי' תשובות רב נטרונאי גאון, מהדורת ברודי, או"ח, סי' צ; והשווה: פרקי דר"א, היגר, פרק כ) ומשם בראשונים רבים.
הטעם השני, "שהצפרניים פרות ורבות", כך בספר המנהיג, הלכות שבת, מהדורת י' רפאל, עמ' קצו-קצז: "ואני קבלתי טעם ברור למה שמסתכלין בצפרן, לפי שהן פרות ורבות, יהי רצון שכן נרבה וכן נפרוץ. בשם רבותי מצרפת". ועי' שם בהערה, למקורותיו ומקבילותיו.
לטעם השלישי, "שישים לבו למנוע עצמו לבקש היתרונות", לא מצאתי מקור או מקבילה, פרט לאמירה כללית, שהצפורניים 'הם מותרות הגוף' (עי' לדוגמא, דרשות ר"י אבן שועיב, פרשת אמור; תולדות יצחק לר"י קארו, ויקרא יא יג).
למנהג האנשים "שמסתכלין בכוס של יין", עי' ארחות חיים, שבת, הלכות הבדלה, סי' יו (ירושלים תשנו, עמ' 323): "ויש מסתכלין לאור הנר ביין שבכוס לראות אם הוא נקי וראוי לשתותו, וזהו 'משיהנה'". ועי' מנהיג, הלכות שבת, סי' קצו: "וה"ר מקרית יערים היה מסתכל לאור הנר ביין הכוס, לראות אם הוא נקי וראוי לשתותו, וזהו 'משיהנה לאורו'". ולדעת המהדיר, שם, בהערה לשו' 25: 'ה"ר מקרית יערים' הוא הראב"ד מפושקיירה בעל ה'השגות', ובספר 'ארחות חיים', במקום הנזכר, "העתיק מתוך ספרנו [='ספר המנהיג'] אך לא מזכיר את הראב"ד". ואולם לאור המובאה החדשה כאן, יש לשקול השערה זו מחדש.

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: שביבים מתורת הראשונים

הודעהעל ידי חכם באשי » ה' אוגוסט 16, 2012 5:40 pm

[כב] למחר [=ביום הפורים], ליוצר יתפלל תפלתו כשאר ימי החול, ובהודאה 'על נסים'. קדיש עד 'ואמרו אמן'. ומוציאין ספר תורה וקורין תלתא גברי מן "ויבא עמלק" עד "וישמע יתרו". ואע"פ ששנינו: אין פוחתין מעשרה פסוקים בבית הכנסת, הא פריך בירושלמי [תענית, ד ג; מגילה, ד ב]: והאיכא פרשת עמלק. ומתרץ: מפני שהיא סדרו של יום. ובהגדה אומר: הוא עשה מעשה קטוע, לפיכך נקטע פרשה שלו.

- - -
'הגדה' זו אינה מצוייה לפנינו (עי' תורה שלמה, בשלח, פרק יז, סי' נא בביאור). ור' אהרן מנרבונה הביאו בשם ירושלמי! ראה ארחות חיים, א, הלכות קריאת ספר תורה, סי' יג, ירושלים תשטז, ס"ע נב: "...ואין קורין פחות מעשרה פסוקים, 'וידבר' עולה מן המניין. ירושלמי: והרי פרשת עמלק דליכא אלא ט', הוא עושה מעשה קטוע, לפיכך הפרשה קטועה". כאן הוא משמיט את הטעם שמופיע בירושלמי עצמו ומביא רק את הטעם השני, המיוחס לירושלמי.
והשווה, ארחות חיים, שם, סו"ס סא, עמ' נט: "ואני מצאתי בתשובת שאלה: טעם למה לא הוסיפו ז"ל, בין מלמעלה בין מלמטה? אמר הקב"ה: עמלק גרם לי להיות שמי חסר וכסאי חסרה, כשם ששמי חסר וכסאי חסר בעבורו, כך פרשיותיו חסרות. ע"כ".
ועי' בית יוסף, או"ח, ר"ס קלז, שתִמצת לאחד את שני קטעי 'ארחות חיים'.

המהדיר
הודעות: 274
הצטרף: ג' אוקטובר 11, 2011 3:41 am

Re: שביבים מתורת הראשונים

הודעהעל ידי המהדיר » ה' אוגוסט 16, 2012 5:49 pm

חכם באשי כתב:[כא] לכך מסתכל אדם בצפרנים במוצאי שבת, משום הא דאמרינן [משנה, ברכות, ח ו]: אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו.
ויש אנשים שמסתכלין בכוס של יין ולא בצפרניהם, לראות אם יש בו קיסם.
עוד שמעתי: לסימנא טבא, כשם שהצפרנים פרות ורבות, כך יפרה ורבה טפי.
עוד טעם אחר: כדי שישים לבו למנוע עצמו לבקש היתרונות, בראותו הצפרנים שהם ממותר הגוף והם כלים ואובדים, יתן אל לבו להנהיג עצמו בדרכים ממוצעים.


אישה מסתכלת בציפורניה לאור נר ההבדלה. הגש"פ כ"י אשכנזי מתקופת הראשונים.
לכיד1ה.PNG
לכיד1ה.PNG (302.95 KiB) נצפה 13189 פעמים


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 203 אורחים