מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

מילים נפוצות שאינן מלשון הקודש

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
אפרקסתא דעניא
הודעות: 2279
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: מילים נפוצות שאינן מלשון הקודש

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » א' אוגוסט 26, 2012 2:28 pm

אדג כתב:פיוט.


ושוב, זו מילה שנמצאת במדרש על רבי אלעזר ברבי שמעון, והרי לכן סברו כי רבי אלעזר הקליר הוא ראב"ש.

אדג
הודעות: 1517
הצטרף: ה' מאי 13, 2010 11:11 am
מיקום: צפת, אה"ק תובב"א
יצירת קשר:

Re: מילים נפוצות שאינן מלשון הקודש

הודעהעל ידי אדג » א' אוגוסט 26, 2012 3:42 pm

אני לא יודע על איזה מדרש מדובר, ובטח שלא שמעתי על הוכחה זו לכך שראב"ש הוא ר"א הקליר.
--------------
מצאתי בב"ר פפ"ה: "שנת שלש למלכות בלשצר המלך, רב הונא אמר שלא יאמרו דברי פיוטין הם, כדי שידעו הכל שאמרו ברוח הקדש". אבל אין כאן המשמעות של פיוט במובן של שיר ומזמור הנחרז או המנוגן, כי כעין דברי משלים וחידוד (כנ"ל).

גוראריה
הודעות: 1545
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 5:59 pm

Re: מילים נפוצות שאינן מלשון הקודש

הודעהעל ידי גוראריה » א' אוגוסט 26, 2012 3:46 pm

אדג כתב:אני לא יודע על איזה מדרש מדובר, ובטח שלא שמעתי על הוכחה זו לכך שראב"ש הוא ר"א הקליר.

על הפסוק מי זאת עולה מן המדבר מקוטרת וגו' דרשו במד"ר שזהו ראבר"ש שהיה קרא ותנא, קרובוי ופיוטוי וכו'

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2279
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: מילים נפוצות שאינן מלשון הקודש

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » א' אוגוסט 26, 2012 8:56 pm

אדג כתב:אני לא יודע על איזה מדרש מדובר, ובטח שלא שמעתי על הוכחה זו לכך שראב"ש הוא ר"א הקליר.



חבל מאוד. המקור הראשון שטוען שהקליר הוא ראב"ש הוא תוס' בחגיגה יג. וז"ל:

ורגלי החיות כנגד כולם. יש מגיהין בקדושתא שיסד הקליר וחיות אשר הנה מרובעות לכסא כף רגל חמש מאות וחמש עשרה ומוחקים הוי"ו ואומרים כי כן עולה לפי חשבון שבכאן למנין ז' רקיעים וח' אוירים הוא ט"ו פעמים ת"ק והיינו מנין ישרה ש"ר ת"ק וי"ה לסימנא שכן עולה ט"ו פעמים כך ומיהו בחנם מחקוהו שיסד דבריו ע"פ הירושלמי דהרואה א"ר לוי מארץ ועד לרקיע מהלך ת"ק שנה אמר ר' ברכיה ור' חלבו בש"ר (בא) סמוקה גדול מזה רגל אחד כמנין ישר"ה ראה כמה גבוה מעולמו כו' משמע כמנין שיסד ת"ק ט"ו וכן היה דרכו שבכמה מקומות היה מניח שיטת הש"ס שלנו כדי לאחוז שיטת הש"ס ירושלמי שהוא היה תנא והוא היה ר"א ברבי שמעון דקרי עליה מכל אבקת רוכל תנא קרא קרובץ ופייטן (ויקרא רבה פ"ל) ובימיו מקדשים ע"פ הראייה שמעולם לא יסד רק קרובץ מיום (אחד):

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17492
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: מילים נפוצות שאינן מלשון הקודש

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' אוגוסט 26, 2012 9:14 pm

בימיו מקדשים ע"פ הראייה שמעולם לא יסד רק קרובץ מיום (אחד):


אגב מה הפשט בדברי תוספות האלו, הלא גם כשלא קידשו ע"פ הראייה עושים בא"י רק יום אחד וגם כשקדשו ע"פ הראייה בחו"ל עשו ב' ימים?

ישבב הסופר
הודעות: 2736
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: מילים נפוצות שאינן מלשון הקודש

הודעהעל ידי ישבב הסופר » א' אוגוסט 26, 2012 10:37 pm

קושיא ידועה על שיטת ר"ת בזיהוי זמנו של הקליר.
במחז"ו הקשו קושיא זו, ותי' שאם כן, למה לא כתב פיוטים ליו"ט שני בשביל בני הגליות. ולא זכיתי להבין תי' זו, וכי מנין לנו שבא לתקן פיוטים בשביל כל תפוצות ישראל?
במחז"ו מובאים עוד ראיות באריכות, ורבים מהם ניתנים לתירוץ בדרך אחר, וצ"ע.

חלמיש
הודעות: 105
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 12:32 am

Re: מילים נפוצות שאינן מלשון הקודש

הודעהעל ידי חלמיש » ב' אוגוסט 27, 2012 7:29 am

מלה שחדרה בימי הביניים אך לא מערבית על ידי המתרגמים היא מלת קונטרס. קראתי פעם על מקורה שנשכחה ממני כעת.

המהדיר
הודעות: 274
הצטרף: ג' אוקטובר 11, 2011 3:41 am

Re: מילים נפוצות שאינן מלשון הקודש

הודעהעל ידי המהדיר » ב' אוגוסט 27, 2012 7:35 am

מ' בית-אריה במחקרי תלמוד ג

יאיר
הודעות: 10060
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: מילים נפוצות שאינן מלשון הקודש

הודעהעל ידי יאיר » ב' אוגוסט 27, 2012 9:02 am

חלמיש כתב:מלה שחדרה בימי הביניים אך לא מערבית על ידי המתרגמים היא מלת קונטרס. קראתי פעם על מקורה שנשכחה ממני כעת.

מלטינית commentarius - פנקס רשימות. בספרות ההלכתית של ימי הביניים (ועד היום) נקרא "קונטרס" חיבור קצר או אוסף הערות בנושא מסוים. בעברית חדשה משמש לחוברות מודפסות וגם לאוסף דפים המחוברים יחד.
(ויקימילון)

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2279
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: מילים נפוצות שאינן מלשון הקודש

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » ב' אוגוסט 27, 2012 3:33 pm

שתי מילים שמשמעותן השתנתה לגמרי: חזן וגבאי.

חזן בלשון המשנה זה ממונה, צופה ואחראי, התפקיד שהיום נקרא דווקא גבאי.

ואילו בלשוננו: שליח ציבור.

וכן, כמובן, המילה גבאי בעצמה, שבמקור שימשה לגובה כספים לצדקה וכד', והיום משמשת לממונה על בית הכנסת.

עוקר הרים
הודעות: 187
הצטרף: ה' מאי 31, 2012 12:45 am

Re: מילים נפוצות שאינן מלשון הקודש

הודעהעל ידי עוקר הרים » ב' אוגוסט 27, 2012 5:59 pm

אפרקסתא דעניא כתב:שתי מילים שמשמעותן השתנתה לגמרי: חזן וגבאי.

חזן בלשון המשנה זה ממונה, צופה ואחראי, התפקיד שהיום נקרא דווקא גבאי.

ואילו בלשוננו: שליח ציבור.

וכן, כמובן, המילה גבאי בעצמה, שבמקור שימשה לגובה כספים לצדקה וכד', והיום משמשת לממונה על בית הכנסת.

אגב המילה "חזן" התלמודית היא אכן מלשום צפיה - צופה - חוזה - חזון, וכפי שכתב אפרקסתא.
רש"י בשבת דף יא, מביא שני ביאורים ל"חזן הכנסת" ושניהם נגזרים מלשון "רואה": "החזן - חזן הכנסת המקרא שבעה הקוראים בתורה, ופעמים שאינו יודע היכן צריכין לקרות למחר, ורואה היכן קורין תינוקות של בית רבן בשבת זו, והן קורין בסדר לאור הנר בבית הכנסת, ויודע שהיא פרשה של שבת זו, לשון אחר חזן מלמד תינוקות, ורואה היכן יתחילו למחר והיכא יסיימו פרשיותיהן".

ולעניין המילה "גבאי", היא עודנה משמשת ללשון איסוף כספים 'גבאי צדקה', רק בד בבד 'הטילו' עליה עוד תפקיד.

יאיר
הודעות: 10060
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: מילים נפוצות שאינן מלשון הקודש

הודעהעל ידי יאיר » ב' אוגוסט 27, 2012 9:45 pm

במחילה, מה שייך ענין "רואה" בשבת יא'?
הרי שם מדובר על ההיתר שלחזן מותר לראות מה שהתנוקות קוראים לאור הנר ולא שיש לו שם 'רואה'.

עוקר הרים
הודעות: 187
הצטרף: ה' מאי 31, 2012 12:45 am

Re: מילים נפוצות שאינן מלשון הקודש

הודעהעל ידי עוקר הרים » ג' אוגוסט 28, 2012 12:39 am

משנ"ב סי' נג סקפ"ז:וקורין ש"ץ חזן שצריך לראות האיך יקרא. ותרגום וירא וחזי [רד"א]:

יאיר
הודעות: 10060
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: מילים נפוצות שאינן מלשון הקודש

הודעהעל ידי יאיר » ג' אוגוסט 28, 2012 1:26 am

צודק, טעיתי.

עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: מילים נפוצות שאינן מלשון הקודש

הודעהעל ידי עשוי לנחת » ג' אוגוסט 28, 2012 1:16 pm

אדג כתב:אויר ופנס.

בליקוטים שבסוף מהרי"ל
[נ] פנס, אמר שהוא פמוט על דרך שרגא.

מעיין
הודעות: 1277
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: מילים נפוצות שאינן מלשון הקודש

הודעהעל ידי מעיין » ה' ספטמבר 13, 2012 2:25 am

על הדיון כאן מלשון קודש וארמית והיחס בינהם כמדומה שיש חיבור על זה לבאר שכל מלת הארמיות שבאונקלס הם מלות ששורשן נמצא בתנ"ך ובספקי הקבלה הארמית היא כממוצע בין לשון קודש לשאר לשונות כקליפת נוגה

ישעיהו לוריא
הודעות: 150
הצטרף: ב' מאי 14, 2012 2:04 am

Re: מילים נפוצות שאינן מלשון הקודש

הודעהעל ידי ישעיהו לוריא » ה' ספטמבר 13, 2012 3:16 am

מעיין כתב:על הדיון כאן מלשון קודש וארמית והיחס בינהם כמדומה שיש חיבור על זה לבאר שכל מלת הארמיות שבאונקלס הם מלות ששורשן נמצא בתנ"ך ובספקי הקבלה הארמית היא כממוצע בין לשון קודש לשאר לשונות כקליפת נוגה


אולי ידע כב' המעיין לומר לנו היכן החיבור. ייש"כ.

ואם בבלשנות עסקינן האם שם כב' הוא מעיין מלשון עיון או מקור מים חיים

ישבב הסופר
הודעות: 2736
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: מילים נפוצות שאינן מלשון הקודש

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ה' ספטמבר 13, 2012 10:01 pm

לא הבינותי כוונת הרב המעיין, מה בדיוק נלאה אותו ספר להראות.
עכ"פ הראב"ע מביא במקו"א דרבי יהודה אבן קורייש חיבר ספר לבאר ששלשת השפות השמיות לשו"ק ארמית ועברית הם משורש אחד. [קצת קשה מה כ"כ מחודש בזה, הרי ז"ג הוא דבר די פשוט ואלמנטרי, ויש לתרץ].

מעיין
הודעות: 1277
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: מילים נפוצות שאינן מלשון הקודש

הודעהעל ידי מעיין » ו' ספטמבר 14, 2012 12:16 am

ישעיהו לוריא כתב:
מעיין כתב:על הדיון כאן מלשון קודש וארמית והיחס בינהם כמדומה שיש חיבור על זה לבאר שכל מלת הארמיות שבאונקלס הם מלות ששורשן נמצא בתנ"ך ובספקי הקבלה הארמית היא כממוצע בין לשון קודש לשאר לשונות כקליפת נוגה


אולי ידע כב' המעיין לומר לנו היכן החיבור. ייש"כ.

ואם בבלשנות עסקינן האם שם כב' הוא מעיין מלשון עיון או מקור מים חיים


תרגם אברהם לרבינו אברהם בן הגר"א

כתשובה מן הצד - השואל ומשיב כשהי' במקומות הרחצה ונופש רגיל בתשובותיו להשתמש במליצה זו - אני שותה מי מעיין הקשה למעיין -
ותרוויהו איתנייהו ביה כלשון הפסוק מים עמוקים עצה בלב איש ואיש תבונות ידלנה

לייטנר
הודעות: 4861
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: מילים נפוצות שאינן מלשון הקודש

הודעהעל ידי לייטנר » ו' ספטמבר 14, 2012 12:51 am

ישבב הסופר כתב:הראב"ע מביא במקו"א דרבי יהודה אבן קורייש חיבר ספר לבאר ששלשת השפות השמיות לשו"ק ארמית ועברית הם משורש אחד. [קצת קשה מה כ"כ מחודש בזה, הרי ז"ג הוא דבר די פשוט ואלמנטרי, ויש לתרץ].


אם זה כה אלמנטרי מדוע נזעקו שניים מהכותבים בפורום כשכתבי באשכול זה שלשפות השמיות (והעברית בכללן) יש "סבתא" משותפת?!

פשיסחא
הודעות: 195
הצטרף: א' ינואר 29, 2017 2:11 pm

Re: מילים נפוצות שאינן מלשון הקודש

הודעהעל ידי פשיסחא » ב' מאי 08, 2017 1:48 pm

עוקר הרים כתב:נתקלתי לתומי בכתבי הרמב"ם (פירוש המילות הזרות במו"נ לר"ש בן תבון) בקטע הבא:
מרכז - מלה ערבית, העתקנוה אל לשוננו לצרכנו אליה, והיא שם לנקודה האמצעית שבתוך העגולה אשר כל הקוים היוצאים ממנה אל אי זה חלק שיהיה מן הקו הסובב בעגולה כולם שווים - ו'עגולה' יתבאר עניינה באות העי"ן; וכן יש בתוך הכדור נקודה באמצע שכל הקוים היוצאים ממנה אל אי זה חלק שיהיה משטח הכדור כולם שוים, היא מרכז הכדור ומרכז לכל עגולה חולקת הכדור לב' חצאים:

מלבד ההסבר המרתק אותו מספק הרמב"ם, היה זה חידוש מפתיע בעיני שמילה כה "מרכזית", איננה מלשון הקודש למרות עתיקותה. סבורני כי לו שאלוני לפני"כ הייתי נוטה לומר שמילה זו היא מלשה"ק.
עלה אפוא במוחי, לשתף את חו"ר הפורום הנכבד בממצא שהעליתי, ואולי ישכילונו אחרים במילים נוספות כדוגמתה.
הקריטוריון להיכנס לאשכול הוא מילים "יהודיות" נפוצות, שאינן מופיעות לא בתנ"ך, לא במשניות ולא בגמרא.
בהצלחה.


מה הפירוש בדבריו העתקנוה מי העתיקו הרי ברש"י בכוזרי ברס"ג ובאבן עזרא שקדמו לרמב"ם כבר כתובה מילה זו אז מה הפירוש העתקנוה על איזה תקופה זה הולך וע"י מי זה הועתק

מה שנכון נכון
הודעות: 9139
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: מילים נפוצות שאינן מלשון הקודש

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' מאי 08, 2017 2:02 pm

פשיסחא כתב:
עוקר הרים כתב:נתקלתי לתומי בכתבי הרמב"ם (פירוש המילות הזרות במו"נ לר"ש בן תבון) בקטע הבא:
מרכז - מלה ערבית, העתקנוה אל לשוננו לצרכנו אליה, והיא שם לנקודה האמצעית שבתוך העגולה אשר כל הקוים היוצאים ממנה אל אי זה חלק שיהיה מן הקו הסובב בעגולה כולם שווים - ו'עגולה' יתבאר עניינה באות העי"ן; וכן יש בתוך הכדור נקודה באמצע שכל הקוים היוצאים ממנה אל אי זה חלק שיהיה משטח הכדור כולם שוים, היא מרכז הכדור ומרכז לכל עגולה חולקת הכדור לב' חצאים:

מלבד ההסבר המרתק אותו מספק הרמב"ם, היה זה חידוש מפתיע בעיני שמילה כה "מרכזית", איננה מלשון הקודש למרות עתיקותה. סבורני כי לו שאלוני לפני"כ הייתי נוטה לומר שמילה זו היא מלשה"ק.
עלה אפוא במוחי, לשתף את חו"ר הפורום הנכבד בממצא שהעליתי, ואולי ישכילונו אחרים במילים נוספות כדוגמתה.
הקריטוריון להיכנס לאשכול הוא מילים "יהודיות" נפוצות, שאינן מופיעות לא בתנ"ך, לא במשניות ולא בגמרא.
בהצלחה.


מה הפירוש בדבריו העתקנוה מי העתיקו הרי ברש"י בכוזרי ברס"ג ובאבן עזרא שקדמו לרמב"ם כבר כתובה מילה זו אז מה הפירוש העתקנוה על איזה תקופה זה הולך וע"י מי זה הועתק

ר"ש אב"ת מדבר על חידושיו ועל חידושי המתרגמים מערבית שלפניו. ראה בהקדמתו.
אמו"ד לרס"ג והכוזרי תורגמו ע"י אביו ר"י אב"ת.
רש"י. אם הכוונה למ"א ז,לז - זה פירוש מבעל תוי"ט שנוסף לרש"י.
אב"ע. אם הכוונה למשלי ח,כז - הפי' למשלי אינו לראב"ע, אלא יסודו מפי' ר' משה קמחי, שהיה בדורו של רשב"ת.

פשיסחא
הודעות: 195
הצטרף: א' ינואר 29, 2017 2:11 pm

Re: מילים נפוצות שאינן מלשון הקודש

הודעהעל ידי פשיסחא » ב' מאי 08, 2017 3:06 pm

יישר כוח החכמתני

שמש
הודעות: 979
הצטרף: ג' דצמבר 01, 2015 9:19 pm

Re: מילים נפוצות שאינן מלשון הקודש

הודעהעל ידי שמש » ב' מאי 08, 2017 9:45 pm

עוקר הרים כתב:
יאיר כתב:אולי יש קשר מבחינת צורת העיגול ולכן נקראת טבעת משום שעגולה כמטבע.

נכון שמטבע הוא עגול (למה באמת?), אבל טבעת כאמור כתובה כבר בתורה, ולא מסתבר שלקוחה מהמילה מטבע.

המטבע הוא עגול מפני שבמקור היו מחזיקים את הכסף או הזהב ב'כיכרות' שנראו כעין נקניקים ממתכת ומהם היו פורסים בשעת הצורך חתיכות שהיו די עגולות (ומכאן אגב מקור המילה בצע במשמעות של כסף) אח"כ התחילו לחתום עליהן כדי לציין משקל וכד' ומכאן השם מטבע.
נערך לאחרונה על ידי שמש ב ב' מאי 08, 2017 10:34 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

מעיין
הודעות: 1277
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: מילים נפוצות שאינן מלשון הקודש

הודעהעל ידי מעיין » ב' ספטמבר 03, 2018 12:02 am

אדג כתב:מה הקשר בין גשם לגשמיות? (משא"כ רוח לרוחניות, וד"ל)


ישבב הסופר כתב:ראיתי רבים דורשים קשר הדברים באופנים שונים, אבל ביאור מספיק ומתקבל על הדעת טרם ראיתי.
כנראה חיפשו מילה מנגדת ל'רוח', ו'אדמות' או 'עפרות' לא נשמע טוב, [אדמות נשמע כצבע אדמימות].

הוגה ומעיין כתב:גשם במובן של גוף לקוח מערבית (שם, אגב, בשי"ן שמאלית), ולא מהמטר שבלה"ק.

גשמה יצטבע - דניאל ד ל


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: דלי דלות, חד ברנש, לבנון ו־ 29 אורחים