[האזינו] חיבור בין שמים לארץ ע"י ניצוק

[עשוי לנחת]

פירוש יקר מאוד מהכלי יקר בתחילת פרשת האזינו, וז"ל "לפי שהעליונים ותחתונים הם שני הפכים וצריכים לאמצעי המצרפם והוא האדם המורכב מן חומר וצורה והרכבה זו היא על ידי התורה, כי זולת התורה היה האדם נמשל לבהמה ולא היה בו חלק מן העליונים לפיכך העוסק בתורה משים שלום בין פמליא של מעלה ושל מטה שלא יהיו מתנגדים זה לזה כי האמצעי מצרפם. זה שאמר יערוף כמטר לקחי כי כל נצוק חיבור וכמו המטר היורד מן השמים עד לארץ דומה כאילו הוא מחבר שמים לארץ כי כל נצוק דומה לחיבור, כך לקחי דהיינו התורה הלקוחה מן השמים לארץ היא מקום דנשקי ארעא ורקיע" עכ"ל.
מבואר מדבריו שהתורה היא מחברת בין שמים לארץ ונמשלת למטר שמחבר בין שמים לארץ כי נצוק חבור.
הפלא ופלא

[צאנזער]

פירוש נחמד ונעים מבעל הטורים על התורה (על אתר):

כפי הפשט: האזינו השמים, פי' יושבי ערים הגדולות ובצורות בשמים. ותשמע הארץ, יושבי הארץ, פי' יושבי כפרים וערים הקטנים.

[אפרקסתא דעניא]

פירוש נחמד ונעים מבעל הטורים על התורה (על אתר):

כפי הפשט: האזינו השמים, פי' יושבי ערים הגדולות ובצורות בשמים. ותשמע הארץ, יושבי הארץ, פי' יושבי כפרים וערים הקטנים.

תמוה, שהרי כמה פסוקים קודם אומר משה רבנו: "הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם... ואעידה בם את השמים ואת הארץ", וכוונתו לשירת האזינו!

[היא שיחתי]

פירוש יקר מאוד מהכלי יקר בתחילת פרשת האזינו, וז"ל "לפי שהעליונים ותחתונים הם שני הפכים וצריכים לאמצעי המצרפם והוא האדם המורכב מן חומר וצורה והרכבה זו היא על ידי התורה, כי זולת התורה היה האדם נמשל לבהמה ולא היה בו חלק מן העליונים לפיכך העוסק בתורה משים שלום בין פמליא של מעלה ושל מטה שלא יהיו מתנגדים זה לזה כי האמצעי מצרפם. זה שאמר יערוף כמטר לקחי כי כל נצוק חיבור וכמו המטר היורד מן השמים עד לארץ דומה כאילו הוא מחבר שמים לארץ כי כל נצוק דומה לחיבור, כך לקחי דהיינו התורה הלקוחה מן השמים לארץ היא מקום דנשקי ארעא ורקיע" עכ"ל.
מבואר מדבריו שהתורה היא מחברת בין שמים לארץ ונמשלת למטר שמחבר בין שמים לארץ כי נצוק חבור.
הפלא ופלא

לא הבנתי, והלא ניצוק אינו חיבור!
לענין טומאה וטהרה, ומה דלענין יין נסך הוי חיבור (ע"ז עב?) איני זוכר אבל שמא הוא מדרבנן

[הוגה ומעיין]

לענין יין נסך היא מחלוקת בגמרא אם ניצוק חיבור, ומחלוקת בראשונים להלכה. ועכ"פ מוסכם לכל הדעות שבשמים וארץ לא שייך דין ניצוק חיבור, לכה"פ משום שלא נאמר אלא במשקין, ועכ"פ הארץ אינה משקה. אלא שכבר יסדו הקדמונים שאין משיבין על הדרוש, עד שיש לתמוה מה הקס"ד להשיב עליו.

[היא שיחתי]

לענין יין נסך היא מחלוקת בגמרא אם ניצוק חיבור, ומחלוקת בראשונים להלכה. ועכ"פ מוסכם לכל הדעות שבשמים וארץ לא שייך דין ניצוק חיבור, לכה"פ משום שלא נאמר אלא במשקין, ועכ"פ הארץ אינה משקה. אלא שכבר יסדו הקדמונים שאין משיבין על הדרוש, עד שיש לתמוה מה הקס"ד להשיב עליו.

דומני שנקט ניצוק משום המשל של יערוף כמטר לקחי שהוא משקה

[עשוי לנחת]

לענין יין נסך היא מחלוקת בגמרא אם ניצוק חיבור, ומחלוקת בראשונים להלכה. ועכ"פ מוסכם לכל הדעות שבשמים וארץ לא שייך דין ניצוק חיבור, לכה"פ משום שלא נאמר אלא במשקין, ועכ"פ הארץ אינה משקה. אלא שכבר יסדו הקדמונים שאין משיבין על הדרוש, עד שיש לתמוה מה הקס"ד להשיב עליו.

בפרט שהוא כותב אח"כ שכל ניצוק דומה לחיבור, כך שאין הכוונה שמבחינת דינית אכן מחובר, אלא יש בזה דמיון לחיבור, ויתכן שאף הנוקטים שאינו חיבור מסכימים שזה דומה לחיבור. ופשוט.

[הוגה ומעיין]

לא הבנתי כ"כ מה הטעם להתפלפל. כל עוד והנושא אינו חיבור המים שבשמים למים שבארץ ע"י המים שבעמוד ביניהם, לא שייך כלל דין ניצוק, ובגדרי ההלכה אין כלל מקום ודמיון לניצוק כשחסר תנאי זה, והוא משום גדרם של משקין שנידונים כאחד לא על ידי גופם אלא ע"י מקומם ואכמ"ל. וזו רק אחת הסיבות שלא שייך לדון כאן דין ניצוק. ודברי הכלי יקר לא עוסקים בדמיון שיש לו מקום בעולם ההלכה, אלא לדמיון שיש לו מקום בעולם הדרוש, שעליו נאמר אין משיבין על הדרוש.

[בית שביעי]

ביאור יפה לניצוק שמים וארץ
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=231