פורום אוצר החכמה

איתא במסכת סנהדרין דף לח עמוד ב

ואמר רב יהודה אמר רב: אדם הראשון בלשון ארמי ספר שנאמר +תהלים קל"ט+ ולי מה יקרו רעיך אל.

וכתב הערוך לנר

בגמרא בלשון ארמי סיפר שנאמר ולי מה יקרו רעיך. נלענ"ד שיקרו מפרש לשון נכבדו וכל יקר שהוא לשון כבוד הוא לשין ארמי שבכ"מ תרגום אונקלוס אכבוד יקר וכן אמרינן ג"כ במגלה (ט א) רנב"י אמר וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן ע"ש:

וכך איתא בגמ' מגילה שהוא מביא

תלמוד בבלי מסכת מגילה דף ט עמוד א
מאי תרגום שכתבו מקרא איכא? - אמר רב פפא: +אסתר א'+ ונשמע פתגם המלך, רב נחמן בר יצחק אמר: +אסתר א'+ וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן

הרי ברור שתיבת יקר היא בארמית מב' גמרות אלו (בגמ' בסנהד' יש עוד פנים כמדומני אך במגילה מוכח)

ומאידך ידוע מהכלבו שתפילת עלינו תיקן יהושע בן נון כשכבש את יריחו
ובעלינו הלא אומרים

ומושב יקרו בשמים ממעל

ותמוה לומר שיהושע תיקן עם מילים בארמית שהרי אז לכאו' לא דיברו בני ישראל ארמית כלל בשונה מתקופות מאוחרות יותר (ואף שארמית שפה קדושה היא כידוע ואכמ"ל)

רש"י מפרש עה"ת בכמה מקומות, את התיבה 'טומאה' ע"פ לשון ארמי שפירוש 'עצם' בארמית 'טמיא'. ואף שלא קדמה הארמית ללשון הקודש.

כבר הוזכר כאן בעבר ספרו של ר' אברהם בן הגר"א 'תרגם אברהם' והוא להראות שלה"ק וארמית שורש אחד להן:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?101071&

סגנון תשובה כהאמור קודם דיש שורש משותף ללה"ק וארמית ולכך השתמש יהושע בתיבת יקר
אינו נכון
כיון דא"כ איך הוכיחה הגמ' במגילה וסנהד' דתיבת יקר היא בארמית ומדוע הוי תרגום שכתבו מקרא

ועל כרחך דתיבת יקר היא בארמית ואינה נחשבת כלל וכלל כלה"ק

רק דיש לשפה בכללותה שורש משותף ללה"ק

ומכל מקום קושייתנו במקומה עומדת

לא ידען כתב:רש"י מפרש עה"ת בכמה מקומות, את התיבה 'טומאה' ע"פ לשון ארמי שפירוש 'עצם' בארמית 'טמיא'. ואף שלא קדמה הארמית ללשון הקודש.

רש"י אינו מפרש כך את ל' 'טמא' שבפסוק, אלא את לשונו של אונקלוס.
[כוונתך ככה"נ לפר' שילוח טמאים בפסוק 'טמא לנפש' שתרגם אונקלוס 'דמסאב לטמי נפשא', וע"ז פירש"י ש'טמי נפשא' הם עצמות מת, אבל ודאי שאין כוונת רש"י שזה פירוש תיבת 'טמא' שבכתוב, שהרי תיבת 'טמא' תרגמה אונקלוס 'דמסאב'].

האם ידוע לנו בבירור שהביטוי 'ומושב יקרו' יצא מתחת ידי יהושע?!
הרי

יש שנהגו שלא לומר: "ומושב יקרו בשמים ממעל", אלא אומרים במקום: "וכסא כבודו בשמים ממעל" (ספר המנהגים, לרבי יצחק איזיק טינרא, מהד' מכון ירושלים תש"ס, מנהג של יום חול, עמ' יב), וטעמם משום שנוסח זה (מושב יקרו) הוא הוספת המינים, משום ש"יקרו" בגימטריה יש"ו (הגהות המנהגים שם אות טו). אך יש שחלקו על זה, ואמרו שזהו נוסח קדום ומקורי, המוזכר בספר היכלות.

http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.ph ... 7%91%D7%97.

לייטנר כתב:האם ידוע לנו בבירור שהביטוי 'ומושב יקרו' יצא מתחת ידי יהושע?!
הרי

יש שנהגו שלא לומר: "ומושב יקרו בשמים ממעל", אלא אומרים במקום: "וכסא כבודו בשמים ממעל" (ספר המנהגים, לרבי יצחק איזיק טינרא, מהד' מכון ירושלים תש"ס, מנהג של יום חול, עמ' יב), וטעמם משום שנוסח זה (מושב יקרו) הוא הוספת המינים, משום ש"יקרו" בגימטריה יש"ו (הגהות המנהגים שם אות טו). אך יש שחלקו על זה, ואמרו שזהו נוסח קדום ומקורי, המוזכר בספר היכלות.

http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.ph ... 7%91%D7%97.

ברור שהנוסח המקורי הוא 'ומושב יקרו'
וראה בארוכה http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?16245&&page=4

א"כ, הדרא קושיא לדוכתא, מניין לכלבו שהנוסח שיש לפנינו הוא הנוסח המדויק שתיקן יהושע בן נון?!

כבר כתב בעל העיון תפילה בסידור אוצר התפילות, שאף רבותינו הראשונים שכתבו שעלינו נתקן ע"י יהושע, לא נתכוונו שנוסחו הנוכחי יצא מתח"י יהושע בן נון, אלא שהוא תיקן עיקרו אלא שנותוספו עליו לשונות מתקופת אנשי כנה"ג ואילך. שהרי יש בו לשונות מאוחרים כ'הקדוש ברוך הוא' ו'יוצר בראשית' שהם לשון חכמים ששנו בלשון המשנה, ולא לשון המקרא וסגנונו.

שורש "יקר" נמצא כבר בס' שמואל (א' יח, ל. כו, כא. ב' יב, ל), וגם בספרים אחרים שלפני גלות-בבל (מאז כבר הבינו כל העם ארמית ולא רק מעטים כמו בימי חזקיהו).

אין זה פלא שהתורה או יהושוע ישתמש במילה מארמית שהרי מצינו שאפי' מילים מיונית יש בתורה כמו:
אין הן אלא אחת שכן בלשון יון קורין לאחת הינה
ואם תחפש בספרות חז''ל את המילים '' שכן בלשון קרין'' עם מרחק בין המילים של 5+- תמצא המון דוגמאות שהתורה השתמשה במילים משפות אחרות
וראיתי פעם מבארים: שכל השפות באו מלשון הקודש כמבואר בכוזרי, אלא שיש מילים שנשתכחו מדוברי לשון הקודש, ונשארו בשפות אחרות, וכאשר אנו פוגשים מילה לא מובנת בתורה, אפשר לפרשה ע''פ שפה אחרת כיון שהמילה מקורה בלשון הקודש.

מצורף קובץ דוגמאות:

רחמים כתב:אין זה פלא שהתורה או יהושוע ישתמש במילה מארמית שהרי מצינו שאפי' מילים מיונית יש בתורה כמו:
אין הן אלא אחת שכן בלשון יון קורין לאחת הינה
ואם תחפש בספרות חז''ל את המילים '' שכן בלשון קרין'' עם מרחק בין המילים של 5+- תמצא המון דוגמאות שהתורה השתמשה במילים משפות אחרות
וראיתי פעם מבארים: שכל השפות באו מלשון הקודש כמבואר בכוזרי, אלא שיש מילים שנשתכחו מדוברי לשון הקודש, ונשארו בשפות אחרות, וכאשר אנו פוגשים מילה לא מובנת בתורה, אפשר לפרשה ע''פ שפה אחרת כיון שהמילה מקורה בלשון הקודש.

הדברים עתיקין (כולל כאן בפורום).

אבל ביטוי כמו "מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא" וכדומה הוא מאוחר.

ישבב הסופר כתב:אבל ביטוי כמו "מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא" וכדומה הוא מאוחר.

אמנם כן, אבל הביטוי 'מלך המלכים' קיים כבר ביחזקאל כו ז (ובארמית בדניאל ב לז ובעזרא ז יב). ביטוי זה דומה מבחינת תצורתו לביטוי 'עבד עבדים' (בראשית ט כה).

רחמים כתב:אין זה פלא שהתורה או יהושוע ישתמש במילה מארמית שהרי מצינו שאפי' מילים מיונית יש בתורה כמו:
אין הן אלא אחת שכן בלשון יון קורין לאחת הינה
ואם תחפש בספרות חז''ל את המילים '' שכן בלשון קרין'' עם מרחק בין המילים של 5+- תמצא המון דוגמאות שהתורה השתמשה במילים משפות אחרות
וראיתי פעם מבארים: שכל השפות באו מלשון הקודש כמבואר בכוזרי, אלא שיש מילים שנשתכחו מדוברי לשון הקודש, ונשארו בשפות אחרות, וכאשר אנו פוגשים מילה לא מובנת בתורה, אפשר לפרשה ע''פ שפה אחרת כיון שהמילה מקורה בלשון הקודש.

מצורף קובץ דוגמאות:

שכן בלשון קורין.rar

וכמובן שתירוץ אין כאן כלל
שהרי אם זו מילה בלה"ק ונשתמרה רק בארמית לא היה לגמ' במגילה לקרוא לזה תרגום שכתבו מקרא ופשוט
ואעיר שפירוש זה שלטוטפות טט באפריקי שתים פת בכתפי שתים הוא מלה"ק רק שנשתכח הוא מדרשות ר"י אבן שועיב והיה על זה כאן כבר בעבר כמדומני

לפני כו"כ שנים כתבתי לעצמי מאמר בנידון.

להלן אביא רשימה קצרה [שרשמתי בזמנו] ממפרשים שכתבו בזה:
עי' מגילה ט' ע"א בדברי ר"נ בר יצחק שהביא מלה ארמית ד'יקר', ועיי"ש בשפת אמת מה שהקשה בזה, וכן הקשה בשו"ת תשובה מאהבה.
עיעו' במהר"ץ חיות סנהדרין ל"ח ע"ב.
אולם עי' מהרש"א ב"ב ע"ה ע"ב גבי עתידין צדיקים שנקראים על שמו וכו'.
לדרך שונה יעו' במהרש"ל סנהדרין הנ"ל.
פרפרת נאה: בפי' לעין יעקב, מ'ה י'קרו ר'עיך א'ל ר"ת ארמ"י.