הוא מופיע בהוספות המאוחרות שבמחזור ויטרי שבכת"י לונדון (ואיני יודע אם הן תוספות צרפתיות או אשכנזיות, עדיין לא ביררתי את העניין), מהדורת גולדשמידט, כרך ג, עמ' תתמט:
בתשובות הגאונים מצאתי: העושה לולב צריך לשום בו שבעים פאורות שקורין 'רמייש'. דמנין 'לולב' בגימטריא ס"ח, ושתים כנגד אתרוג והדס, הרי שבעים סנהדרין. וכן מנהג בישיבה. וקושרין אותו ג' אגודות מן ערבה עצמה, שאין קושרין אותו אלא במינו.
מהמקבילה (שלא בשם תשובות הגאונים) שב'אור זרוע' (זרוע השלם: הלכות מועדים-זרעים, סו"ס שח, בעריכת הרב ש"י קליין, ירושלים תשסו, עמ' רצא) משמע, שמדובר על סוג ערבות. כתוב שם: "אבל יש נוהגין, שעושין שבעים ואחת פארות של ערבה, כמנין 'לולב' בגימטריא, זהו שישים ושמונה, ושלושה כנגד אתרוג לולב והדס, הרי שבעים ואחת, כנגד סנהדרי גדולה. וכן מנהג בישיבה".
מי יכול לפתור עבורי את הלעז?