מעשה ניקנור - עכו או יפו

[שחר]

ידוע המעשה דנקנור בפ"ג מ"י מיומא, ובגמ' ל"ח א': תנו רבנן מה נסים נעשו לדלתותיו, אמרו, כשהלך ניקנור להביא דלתות מאלכסנדריא של מצרים, בחזירתו עמד עליו נחשול שבים לטבעו. נטלו אחת מהן והטילוה לים, ועדיין לא נח הים מזעפו. בקשו להטיל את חברתה, עמד הוא וכרכה, אמר להם: הטילוני עמה, מיד נח הים מזעפו. והיה מצטער על חברתה. כיון שהגיע לנמלה של עכו, היתה מבצבצת ויוצאה מתחת דופני הספינה".
ותמוה, היאך הגיעו לנמל "עכו" בשעה שבאו מכיוון מצרים, וא"כ הי' עליהם לירד בנמל יפו, ודוחק לומר שלא היה נמל שם (ובהנחה שרק בנמל מסודר יכלו לירד, מצד המכס וכו'), דהא בהדיא מצינו במקראות ובכמה דוכתי שהיה שם נמל.
ובאמת בכמה מקומות הגירסא בעובדא דניקנור דבאו ל"יפו", עי' בירושלמי (יומא פ"ג ה"ח) ועוד.
ומצאתי באוצר, לח"א שהעיר בזה, ומצו"ב, אך השערתו ליישב הגי' דידן שמחמת הסערה הגיעו לעכו וחזרו ליפו, לכאו' היא דחוקה לפי גופא דעובדא המובא בגמ', דבפשוטו הסערה היתה קודם שהגיעו ליפו, והרי תיכף זרקו הדלת ותיכף ביקשו לזרוק השניה ומיד נח הים מזעפו, ודוחק לומר שהגיעו בנחשול ים מלפני יפו עד עכו בפרק זמן כזה.
היש עוד רעיונות בזה?

[אישאחד]

כבר כתב המהר"ל "אין דברי חכמים ספר דברי הימים" (באר הגולה, באר שישי, מהדורת האניג, עמ' קלג), כלומר שחז"ל אינם 'ספר היסטוריה' ואינם באים לספר היסטוריה. ולכן אינם מדייקים בפרטים היסטוריים, אלא במסר שהסיפור אמור להעביר.

[אוצר החכמה]

לא זאת כוונת המהר"ל שחז"ל אנם מדייקחם בפרטים וייכתבו סתם בלי טעם עכו במקום יפו, אלא שם במקומו ביאר שהחורבן בעצם מיוחס לאפסיינוס, ולכן אע"פ שמי שהחריבו בפועל היה אנדריינוס אפשר לומר שהוא זה שהחריב וכל כעין זה.

[אישאחד]

המהר"ל אמנם טוען שאין סתירה במקרה עליו הוא מדבר, אך משמעות דבריו שאף אם היתה סתירה בין המקורות בחז"ל, לא צריך להלחץ מזה. כי כשחז"ל מביאים מעשה, צריך להבין מה הנקודה המרכזית במעשה, ובה ניתן לדייק, אבל לא בפרטים השוליים בסיפור המעשה. ובדומה למה שכתבת באשכול סמוך, זה סיפור ולא תיאור היסטורי.
ואלו הם דבריו:

אמנם אף כי נראה ברור שאין קשיא כלל, אני אומר כי אין דברי חכמים ספר דברי הימים שכותבים הסופרים המעשים שהיו, שאילו היו באים לדבר מי הוא שהרג בביתר ומה שאירע לטרינוס היה קשה, אבל לא באו חכמים לספר מזה רק מה שהגיע לישראל ולארץ הקדושה שהחריבו מלכים אותה

[אוצר החכמה]

אבל צריך לקרא גם את ההמשך שמסביר שהיתה סיבה לעשות כך ולא שהוא חוסר דיוק סתמי כדבריך וז"ל:
מכל מקום חורבן אחד הוא ואינם שני דברים מחולקין ובודאי אילו לא נחרב ירושלים לא נחרב ביתר והכל נמשך אחר חורבן ירושלים ודבר זה מבואר שתמצא בפרק הנזקין גיטין גם מספר חורבן טור מלכא וביתר עם חורבן ירושלים כאילו היה הכל מעשה אחד ואין ראוי לומר שהיו שנים, לכך תולה חורבן ביתר באספסינוס וזה חכמה גדולה לעשות חורבן הבית וביתר חורבן אחד

[/quote]

ובדומה למה שכתבת באשכול סמוך, זה סיפור ולא תיאור היסטורי.

ח"ו לדמות את דברי חז"ל לסיפורי עתונות.

[אישאחד]

ח"ו לדמות את דברי חז"ל לסיפורי עתונות.

חלילה לסיפורי עיתונות, אלא אולי בדמיון מה לסיפורי הדרשנים. שתכליתם אינם פרטי הסיפור, אלא העיקר הוא המסר של הסיפור, ובפרטים הפחות חשובים למסר ניתן לומר "לא דק".

[בברכה המשולשת]

מרנא המהר"ל מסביר בכמה מקומות שחז"ל לא התכוונו כלל לומר אמירה הסטורית אלא עומק רוחני.

[חכם באשי]

שאלת פותח האשכול באמת מעניינת,
אולי, פשוט, הנמל ביפו לא היה די עמוק בשביל כניסת אוניית משא גדולה כזו (יחסית לאותם ימים)?
ישנם מחקרים על נמלי הארץ בעת העתיקה. צריך לברר.

[חכם באשי]

שאלת פותח האשכול באמת מעניינת,
אולי, פשוט, הנמל ביפו לא היה די עמוק בשביל כניסת אוניית משא גדולה כזו (יחסית לאותם ימים)?
ישנם מחקרים על נמלי הארץ בעת העתיקה. צריך לברר.

איני מכיר את התחום, אך לכאורה בקטע המצורף בזה נאמר בדיוק להפך.

נמל.png (36.55 KiB) נצפה 4891 פעמים

[כרם]

דומה לענין השינוי במקורות בין עכו ליפו, יש בגמרא יבמות דף קכב, ב, מקשה הגמ' משתי ברייתות מעשה דרבי טרפון שהתיר אשת יוחן ברבי יהונתן אריה דמכפר שיחיא עיי"ש.
והנה בברייתא הראשונה כתוב: "אני והוא היינו הולכים בדרך ורדף אחרינו גייס ונתלה בייחור של זית ופשחו והחזיר את הגייס לאחוריו".
בברייתא השניה כתוב: "אני והוא היינו הולכין בדרך ורדף אחרינו גייס ונתלה בייחור תאנה ופשחו והחזיר את הגייס לאחריו".
באחד זית, ובשני תאנה.

[אוצר החכמה]

מעניין הדיוק הזה, ולפי זה יוצא שרש"י שם לגבי נתלה בייחור פירש דווקא את הברייתא השניה ולא את הראשונה וזה צריך טעם.

[דרופתקי דאורייתא]

ביומא (לח.) איתא, שניקנור הביא משם את דלתותיו שהיו אומנין גדולים. והכי איתא התם ת"ר מה ניסים נעשו לדלתותיו אמרו כשהלך להביא דלתות מאלכסנדריא של מצרים בחזירתו עמד עליו נחשול שבים לטבעו, נטלו אחת מהן והטילוה לים ועדיין לא נח הים מזעפו בקשו להטיל את חברתה, עמד הוא וכרכה אמר להם הטילוני עמה, מיד נח הים מזעפו והיה מצטער על חברתה, כיון שהגיע לנמלה של עכו היתה מבצבצת ויוצאה מתחת דופני הספינה, וי"א בריאה שבים בלעתה והקיאתה ליבשה ועליה אמר שלמה קורות בתינו ארזים רהיטנו ברותים אל תקרי ברותים אלא ברית ים. ע"כ.

קשה לכאו' אם הספינה באה ממצרים, אמאי הלכה לעגון רק בעכו, הלא יש מקום לעגון הרבה קודם לכן קרוב יותר לירושלים, בנמל יפו או לפני או אחרי, ולא ראיתי שעמדו בזה.

[עקביה]

בתוספתא (ליברמן, יומא פ"ב ה"ד) ובירושלמי (יומא פ"ג ה"ח) וכן במדרש שיר השירים זוטא (בובר, א יז) הגירסה היא אכן "יפו".

[נוטר הכרמים]

ראה מאמרו של יהודה נאמן 'האם עכו מארץ ישראל היא' סיני, קז, תשנ"א, עמ' לה.

[מָרוֹקַאִי זן חזו''א]

שמעתי שאחד שאל את הרב היח"ס שליט"א שאלה זו.
וענה: וכי אתה חושב שזה מונית ספיישל... האוניה היחידה שמצא זה לעכו...!

[עושה חדשות]

הגאון ר' מיכל שטרן כתב בא' מספריו כעין דברי הרב יואב רוזנטל המובאים לעיל.