פורום אוצר החכמה

בתשובת מהרש"ם מוזכרת האפשרות של ראיית קשת בלילה:
שו"ת מהרש"ם חלק ב סימן קכ"ד
להרב וכו' מו"ה זידא היילפערין נ"י אבד"ק זעביא באקיווינא:
מכתבו הגיעני ומה ששאל בדין שנזדמן שראו הקשת בלילה אם יש לברך הברכה ורמז לדברי תרגום יונתן ותתחמי קשתא ביממא:
הנה בשל"ה פ' נח הביא בשם הרמ"א לבאר ענין אות הקשת וגם מ"ש נראה הקשת בימיך כי לא יתראה הקשת אלא ביום כשהשמש נגד הענן ואם הי' זוכין שירד הגשם בעתם בלילי שבתות לא הי' נראה הקשת ע"ש אבל בכ"ז כיון שבש"ס לא חלקו בזה בעכצ"ל דודאי ע"פ רוב לא יתראה בלילה אבל אם לפעמים ע"צ מיעוטא דמיעוטא יזדמן שיתראה יש לברך וגדולה מזו מצינו בנזיר (ד' ס"ו ע"א) ורש"י פ' תצא דאף דנקט קרא מקרה לילה אורחא דמלתא נקט וה"ה ביום וכן בסנהדרין (דף ס"ז ע"א) ורש"י פ' משפטים בפסוק מכשפה לא תחי' וכן מצינו בעירובין (דף נ"ב) הב"ע שיש לו ב' בתים וכתב הה"מ וב"י סי' ת"י בדעת רמב"ם דאורחא דמילתא נקט ולאו דוקא ומה"ט כתב בתשו' פמ"א ח"ב סי' ל"ח בדין הרואה חמה בתקופתה דלאו דוקא הרואה חמה עצמה וסגי באור היום ע"ש ומכ"ש בנ"ד שלא נזכר בתורה ובש"ס שום חילוק בודאי יש לברך כשיזדמן בלילה. כנלע"ד וכן שמעתי שהרה"ק ר' יהושע אבד"ק בעלז זצ"ל בירך על הקשת בלילה.

והדברים הם לכאו' פלאיים, שכן איך יתכן שהקשת שאנחנו קוראים לה קשת תיראה בלילה, הרי כל מהותה השתברות קרני השמש?
האם כוונתם לקשת אחרת ממה שלמדו אותנו?
ואם כוונתם לקשת אחרת, האם מברכים על מה שאנחנו קוראים לה קשת?

ובטח כבר דשו בזה, ואשמח אם יזכוני חו"ר המקום בידיעות בענין זה.

יש מציאות כזו:
מקור קרני האור עשוי להיות השמש, הירח[1] או אף מקור אור מלאכותי בעל ספקטרום רציף. מכיוון שהעין האנושית מתקשה באבחנה בין צבעים באור חלש, נתפסת קשת הירח כקשת לבנה. במפלי הניאגרה למשל ניתן היה לראות קשת ירח, עד שהחלו להאיר את המפלים באור מלאכותי בלילה.

ראה מה שכתוב ב"אוצרות ירושלים" בנידון

תודה לכולם.

האם לפי היערות דבש שהובא באוצרות ירושלים אין מברכים על הקשת הטבעית, או שמברכים עליה הואיל וסוכ"ס זה מזכיר את ענין הקשת?

היימישער כתב:תודה לכולם.

האם לפי היערות דבש שהובא באוצרות ירושלים אין מברכים על הקשת הטבעית, או שמברכים עליה הואיל וסוכ"ס זה מזכיר את ענין הקשת?

וז''ל היערות דבש - חלק ראשון - דרוש יב
והנה אמרו בגמרא דכתובות פרק המדיר [דף ע"ז ע"ב] כשמת ריב"ל שאל ליה רשב"י נראתה קשת בימיך, א"ל הן, א"ל א"כ לאו את בר לוואי, וקאמר הגמרא ולא היא, רק דלא לאחזוקי טיבותא לנפשו אמר כן, ותמהו רבים, בעלמא דקשוט איך נאמר כן, הא כתיב [תהלים קא. ז] דובר שקרים לא יכון לנגד עיני, אבל הענין, כבר תמהו כל בעלי טבעים על זכירת ברית הנאמר בקשת, (ועיין אריכות בזה בהגהת של"ה פרשת נח, ותירץ ג"כ בשם הגאון הימ"א נזכר בדרך הגון, ע"ש) כי הוא דבר מטבע כאשר תזרח השמש מול עבים עכורים מלאים קטורי מים, כאשר הנסיון מורה בשומך נגד קוי השמש צלוחית מלא מים. אבל בזוהר יש, כי יש תרי קשת. משונים בגוונים הוא טבעי, אבל מה שיש בו מראה תכלת לגמרי, הוא הקשת הנרצה להזכרת ברית, כי תכלת מלשון כליה ר"ל, תכלת מורה כי נתחייבו ח"ו כליון, ויש להם תכלית טוב בזכירת ברית, לכך רשב"י ששאלו נראה קשת בימיך, כוונתו על קשת ממין השני, שהוא אינו טבעי כלל כנ"ל, וריב"ל השיב סתם נראה, היינו כוונתו לקשת הטבע, והא דלא אמר ליה בפירוש שקשת זו ראה, היינו דלא לאחזוקי טיבותא לנפשיה, אבל מ"מ לא כיזב מילתא, כי באמת נראה קשת הטבעי:
והנה לפ"ז צריך לימוד והבחנה להבחין, בין ראיית קשת אם הוא טבעי, או קשת הזכרת ברית, כי אז יש לנו לעורר בתשובה, כי לכך בא האות לחזור בתשובה ולחדול מרע, ואלהים עשהו שייראו מלפניו, והנה כל זמן דצדיק בעולם, ודאי לא נראתה קשת, רק ממין הטבע, ואין צריך לימוד והבחנה, וזהו מאמר דוד, כל זמן ששאול ויהונתן צדיקי עולם קיימים, ודאי לא נראתה קשת ממין השני, ואין צריך לימוד להבין בין קשת לקשת, אבל במותם, א"כ צריך לימוד ללמד בני יהודה קשת, להבחין בין קשת לקשת, וזהו אמרו הלא היא כתובה על ספר הישר, שפירושה ס' בראשית (ועיין היטב ע"ז כה.), ששם נאמר [בראשית ט, יג] את קשתי נתתי בענן, ע"כ אין כוונה על קשת הטבעי, לכך ילמדו להבחין למען דעת לשוב בתשובה וא"ש:

ויש לומר שתי סיבות שגם לדעת היערות דבש יש לברך על הקשת רבת הגוונים:
1. שכיון שצריך לימוד כדי להבחין בין הקשת התכלת לבין הקשת הטבעית ולא כולם בקיאים בזה ולאומת זאת חז''ל הרי תיקנו את הברכה לכולם, א''כ בהכרח שתקנו הברכה על הקשת הטבעית.

2. לא הוזכר בגמ' ובפוסקים הראשונים שמדובר על קשת תכלת אלא כולם סתמו מוכח שמדובר בקשת הטבעית.

לכאו' שייך קשת בלילה, כאשר השמש כבר עברה את קו האופק מעט, אולם ביחס לעננים היא עדיין מאירה אותם, ומקרינה עליהם צורת הקשת.
ואולי לזה כוונתו- לאחר שקיעה"ח.

אTKH כתב:לכאו' שייך קשת בלילה, כאשר השמש כבר עברה את קו האופק מעט, אולם ביחס לעננים היא עדיין מאירה אותם, ומקרינה עליהם צורת הקשת.
ואולי לזה כוונתו- לאחר שקיעה"ח.

ובפרט באירופה שהשמים יותר מוארים בלילה מבאר"י.

ובקשר לזוהר שהובא ביערות דבש, אולי כוונתו לרעיא מהימנא בפרשת פנחס.

ראה עוד מגד"ל שהועלה כאן viewtopic.php?f=65&t=42663&p=667412#p667413
פרשת נח תליתאה, עמוד כט

האם למישהו ידוע מקשת התכלת שהיתה בשבוע שעבר. כן שמעתי שהגיעה שאלה זו לר' שמואל אליהו שליט"א.

איתן נוי כתב:האם למישהו ידוע מקשת התכלת שהיתה בשבוע שעבר. כן שמעתי שהגיעה שאלה זו לר' שמואל אליהו שליט"א.

יש למישהו תמונה?

בספר עבודה ברורה (מסכת ר"ה דף כד. תוד"ה גירי) כתבו על הענין:

איתן נוי כתב:האם למישהו ידוע מקשת התכלת שהיתה בשבוע שעבר. כן שמעתי שהגיעה שאלה זו לר' שמואל אליהו שליט"א.

זו היתה קשת לבנה. הנה תיאור התופעה מאחד מאתרי החדשות: קשת לבנה, כפי ששמה מרמז, זוהי תופעה דומה מאוד לקשת הצבעונית שאנחנו מכירים, אבל נוצרת בערפל ולא בגשם. בגלל הגודל הקטן מאוד של טיפות המים בערפל - פחות מ- 0.05 מילימטרים - הצבעים בקשת כזאת מאוד חלשים וניתן לראות בה בעיקר את הצבע הלבן, עם מעט אדום מבחוץ ומעט כחול מבפנים.
בקשת רגילה, טיפות המים "שוברות" את האור לצבעיו, וכל צבע מוחזר אלינו בזווית קצת שונה. בקשת ערפל טיפות המים מספיק קטנות וקרובות זו לזו כך שהצבעים "מתערבבים" בשנית וחוזרים להאיר אלינו באור לבן. אותו דבר בדיוק קורה בעננים, ולכן גם הם - לבנים.
מצ"ב תמונה שצילם נדב ישראלי מהחברה להגנת הטבע