ספר 'שבולי הלקט' וספר הרוקח - לטיבן של המהדורות החדשות

[איש_ספר]

שמעתי מת"ח שראה את הרוקח החדש, ולדעתו העבודה לקויה מאד: שיבושים קשים בגוף הנוסח שלא תוקנו, כאלה שהופכים ומשבשים את הבנת הדברים.
דבר המעיד שמי שערך את הספר (במקומות בהם נמצאות השגיאות) לא קרא את הספר כלל.
בימים הקרובים אעלה כאן רשימה מדגמית. וירא הקהל וישפוט

[תולעת-ספרים]

בשעתו כשהגיע לידי ס' הרוקח בהמדורה החדשה של ז"א, פתחתי באקראי את הספר וראיתי במבוא בעמוד אחד כמה טעויות גסות, מיד הנחתי אותו.

[חכם באשי]

שמעתי מת"ח שראה את הרוקח החדש, ולדעתו העבודה לקויה מאד: שיבושים קשים בגוף הנוסח שלא תוקנו, כאלה שהופכים ומשבשים את הבנת הדברים.
דבר המעיד שמי שערך את הספר (במקומות בהם נמצאות השגיאות) לא קרא את הספר כלל.
בימים הקרובים אעלה כאן רשימה מדגמית. וירא הקהל וישפוט.

אי"ס, עברו לא מעט חודשים מהבטחתך.

[עדיאל ברויאר]

אציין דוגמה אחת שיש לי:

לסי' תט מספר הרוקח יש העתקה נוספת בכת"י נוסף אחד לפחות – פרמא דה-רוסי 1033 – כנראה המהדירים לא שמו לב לדבר זה. תיקון חשוב, שיש לו נפקא מינה הלכתית בדעת הרוקח, נוגע לדין חוטי דכפלי, שבדפוסי הרוקח הקדומים ובהוצ' מכון זכרון אהרן מופיע שיש ג' בימין שמתפצלים לג'. דבר זה סותר את גרסת הגמרא, שמתפצלים לב'. ולא עלה בידי למצוא ראשון אחד שמסכים עם גרסת הרוקח כפי שהיא לפנינו (אמנם באחד מכתה"י של חיבור של אחד מהראשונים נמצא כגרסת הרוקח לפנינו. אך כנגדו יש 4 כת"י של אותו חיבור שגורסים כבגמרא לפנינו...).
ובאמת, בכת"י פרמא הנ"ל, הגרסה היא כלפנינו. אמנם אפשר שזה תיקון מסברה של הסופר, אך כיון שגרסה זו לא מוכרת ממקומות אחרים, וספר הרוקח לוקה בהרבה שיבושים, הדעת נוטה לומר שהגרסה בכת"י פרמא היא הנכונה.
ככל הזכור לי מהדירי זכרון אהרן אפילו לא ציינו שגרסת הרוקח סותרת את הגמרא שלפנינו וכל הראשונים...

[בברכה המשולשת]

גם בכ"י מעשה רוקח כגירסת כל הראשונים

[נהר שלום]

כולי תקווה, שהרב שמחה חסידה, המומחה הגדול ביותר לתורת בעל שבה"ל, יזכה לסיים את הכרך השני מהחלק השני של 'שבלי הלקט' (שחלקו הראשון יצא ע"י מכון ירושלים וגם השני אמור לצאת דרכו), ואז ייגש לעבודה החשובה לההדיר את 'שבלי הלקט'. והוא, כחזקתו, יוציא מתחת ידו עבודה מעולה ומשובחת!

לפי הקטלוג של שבוע הספר חלק ב' כבר יצא לאור

[חכם באשי]

כרך ב של החלק השני? כן?

[עדיאל ברויאר]

אני כמעט בטוח שלא. שמדובר באותו כרך שנדפס מכבר

[הבטחתי]

זוהי טעות, החלק השני לא יצא עדיין

[איש_ספר]

שמעתי מת"ח שראה את הרוקח החדש, ולדעתו העבודה לקויה מאד: שיבושים קשים בגוף הנוסח שלא תוקנו, כאלה שהופכים ומשבשים את הבנת הדברים.
דבר המעיד שמי שערך את הספר (במקומות בהם נמצאות השגיאות) לא קרא את הספר כלל.
בימים הקרובים אעלה כאן רשימה מדגמית. וירא הקהל וישפוט.

אי"ס, עברו לא מעט חודשים מהבטחתך.

רצ"ב תיקונים שנרשמו בצד מהדורת ירושלים תשכ"ז, הכותב לא בדק את מקור השיבוש, ויתכן שכך הוא בדפו"ר ואולי גם בכת"י, ומ"מ טעון תיקון ולא תוקן גם במהדו' זכרון אהרן.
כל התיקונים (למעט אחד) הם בהלכות או"ה שהן חלק לא גדול מן החיבור כולו.

א. עמ' שכ"ו במהדורת ירושלים - עמ' תרע"ט במהדורת זכרון אהרן: שאין מכניסין לע"ז - וצ"ל שאין מנסכין לע"ז.
ב. עמ' שטז – עמ' תרס"ד: הטיפה, אם חשובה דראויה וכו', כ"ז משובש ומחוסר הבנה ויש להגיה ע"פ סה"ת סי' נ. (שהמהדירים ידעו שמקורו שם).
ג. עמ' שה – תרמד: שורה ששית (במהדו' ירושלים) מתחילת סי' תס"ד, חסר (מסה"ת) בדילוג הדומות הטמאה... ינקה...
ד. עמ' רצא – תרכ"ב: מעשה בשני אונות. וצ"ל מעשה בשני יונות (כמבואר בספרי דבי רש"י המצוין שם!)
ה. עמ' רפז – תריד: או ברגל טריפה , צ"ל אבל ברגל טריפה.
ו. עמ' רפו – תריג: הדבק לעוף. צ"ל הדבק לגוף.
ז. שם – שם: שעלו כעין. צ"ל שעליו כעין.
ח. עמ' רפד - תרט: שאין מוח. צ"ל שיש מוח.
ט. עמ' רפא – תרג: ואינה מפרדת כל שהוא. צ"ל ואינה מפרדת אלא כל שהוא.
י. עמ' רמו – תקלד כדמשמע בפרק יש בכור. כאן סוף ענין (עי' מהרי"ל סה"ל פדה"ב מהדו' המכון עמ' תצב שצוין שם) ואח"כ מתחיל: נתנו לי' כהנים.

[חכם באשי]

אגב,
בספר תשב"ץ כת"י לונדון, הספרייה הבריטית Add. 18685 שנסרק לאחרונה לרשת (http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLMSS), הובאו הרבה קטעים מתוך ספר הרוקח, ולפום ריהטא נראה שיש שם נוסחאות טובות מן הדפוס (כוונתי לדפו"ר, פאנו רס"ה).

[עדיאל ברויאר]

ייש"כ גדול על ההערה החשובה!
האם הפסקאות נלקטו בנושא מסוים או מכל מרחבי הספר?

[חכם באשי]

הקטעים מן הרוקח נלקטו מכל רחבי הספר, ובכל ההלכות כמעט.

[לעומקו של דבר]

הנכון "שבלי" או "שבולי"?

[מה שנכון נכון]

שבלי בחטף קמץ [אף שבזכריה שבלי בפתח].

[לעומקו של דבר]

שבלי בחטף קמץ [אף שבזכריה שבלי בפתח].

תודה!

[עדיאל ברויאר]

בספר הרוקח סוף סימן שמה כתוב בדפוסים:

קול באשה ערוה. כל מקום שדרך האשה להתכסות, אם הוא נגלה - אסור, אף אם היא אשתו וידיה מגולות מותר

לנוסח זה כמעט ואין מובן. בדוחק יש לתרץ אם קוראים ברצף עד "אשתו", ואז הוא אומר ו[אם] ידיה מגולות מותר. לזה התכוונו מהדירי מהדורת זכרון אהרן כשהם הוסיפו פסיק בין המילה "אשתו" ובין המילה "וידיה".
על אף שאי אפשר לבטל אפשרות זו, יותר מסתבר שצ"ל "אך" במקום "אף" או, לחילופין, שצריך למחוק את המילה מותר.
ובאמת, בכ"י פריס 363, 137א, המילה מותר לא נמצאת. אף על פי כן, מהדירי זכרון אהרן לא ציינו שינוי חשוב זה. הנה קישור לסריקה הצבעונית שלו: http://gallica.bnf.fr/ark:/12148/btv1b1 ... 20363.zoom
לפי מצב הנתונים הזה, עדיין אי אפשר להכריע בצורה ברורה, כיוון שנוסח הדפוס וכה"י קרובים, ועשוי להיות כאן תהליך של תיקון כפול (אך הפך לאף, ואז נמחקה המילה מותר).
אלא שנראה שיש הוכחה להכריע כנוסח כה"י, והיא דברי הרוקח עצמו בסי' שכד (עפ"י כ"י פריס, 127א):

ושער בין אשתו בין אשה אחרת או שוקה או טפח בבשרה או זרועותיה מגולות אסור

אבל צריך לבדוק אם יש לחלק בין ידיה ובין זרועותיה.

[חד ברנש]

וגם דרשת הרוקח לפסח (שנד' בעבר ע"י ר"ש עמנואל, וצורפה עתה ברשותו)

פרופ' ר' שמחה עמנואל בקשני להודיע:

הנ"ל הוא שקר גמור! מכון 'זכרון אהרן' שאלו אותי, ואמרתי שאינני מסכים.

זה עתה יצא לאור בדפוס 'זכרון אהרן' קובץ מדרשים ובתוכו 'מדרש מה רבו', וגם שם הם השתמשו בעמלו של אחר בלא לבקש את רשותו.
בושה וחרפה!

[פלגינן]

זה עתה יצא לאור בדפוס 'זכרון אהרן' קובץ מדרשים ובתוכו 'מדרש מה רבו', וגם שם הם השתמשו בעמלו של אחר בלא לבקש את רשותו.
בושה וחרפה!

אמנם הזכירוהו בהקדמה, ובשבילם זו ממש התקדמות.

[חד ברנש]

זה לא חדש אצלם.
ב'שבלי הלקט' הם הדפיסו את מבואו של רי"ש שפיגל (להגדה של פסח עם פירוש שבלי הלקט), וכתבו לו תודה רבה על רשותו וכו', בעוד שבעצם הם בכלל לא ביקשו את רשותו... כך הודיע לי שפיגל בזמנו.
הלוואי שמישהו מאלו ירים את הכפפה ויתבע אותם בבית משפט.

[בברכה המשולשת]

זה לא חדש אצלם.
ב'שבלי הלקט' הם הדפיסו את מבואו של רי"ש שפיגל (להגדה של פסח עם פירוש שבלי הלקט), וכתבו לו תודה רבה על רשותו וכו', בעוד שבעצם הם בכלל לא ביקשו את רשותו... כך הודיע לי שפיגל בזמנו.
הלוואי שמישהו מאלו ירים את הכפפה ויתבע אותם בבית משפט.

בבית דין, כמובן, כדת תוה"ק.
(ומן הסתם התכוון כתר"ה לרמוז שהם לא יסכימו לבוא לבית דין ואז יהיה כתב סירוב ופניה לערכאות רח"ל, אך אינני יודע למה לחשוב כך)

[גביר]

רשימה על אודות מהדורת תניא רבתי של מוסד הרב קוק עם הערות הנוגעות גם לשיבולי הלקט
https://www.jstor.org/stable/24159714?s ... b_contents

[חד ברנש]

זה לא חדש אצלם.
ב'שבלי הלקט' הם הדפיסו את מבואו של רי"ש שפיגל (להגדה של פסח עם פירוש שבלי הלקט), וכתבו לו תודה רבה על רשותו וכו', בעוד שבעצם הם בכלל לא ביקשו את רשותו... כך הודיע לי שפיגל בזמנו.
הלוואי שמישהו מאלו ירים את הכפפה ויתבע אותם בבית משפט.

בבית דין, כמובן, כדת תוה"ק.
(ומן הסתם התכוון כתר"ה לרמוז שהם לא יסכימו לבוא לבית דין ואז יהיה כתב סירוב ופניה לערכאות רח"ל, אך אינני יודע למה לחשוב כך)

אדם שמתביעות אחרות ידוע שלא ציית דינא, ועושה צחוק מבית הדין, יש בעיה לתבוע אותו מיידית בבתי משפט?

[בברכה המשולשת]

זה לא חדש אצלם.
ב'שבלי הלקט' הם הדפיסו את מבואו של רי"ש שפיגל (להגדה של פסח עם פירוש שבלי הלקט), וכתבו לו תודה רבה על רשותו וכו', בעוד שבעצם הם בכלל לא ביקשו את רשותו... כך הודיע לי שפיגל בזמנו.
הלוואי שמישהו מאלו ירים את הכפפה ויתבע אותם בבית משפט.

בבית דין, כמובן, כדת תוה"ק.
(ומן הסתם התכוון כתר"ה לרמוז שהם לא יסכימו לבוא לבית דין ואז יהיה כתב סירוב ופניה לערכאות רח"ל, אך אינני יודע למה לחשוב כך)

אדם שמתביעות אחרות ידוע שלא ציית דינא, ועושה צחוק מבית הדין, יש בעיה לתבוע אותו מיידית בבתי משפט?

מחלוקת אחרונים (לפי כסף הקדשים וכן פוסקים כו"כ דיינים חשובים שליט"א אכן אפשר לתבוע ישר בערכאות בכה"ג, אבל לפי אחרונים אחרים וכן פוסק הגרז"ן- לא)

[חד ברנש]

תודה רבה. עזרת לי מאוד.
אינני מכיר את התחום, אבל ידוע לי, שבמקרים רבים, מפלטו של הנבל הוא בבית הדין הרבני. והדברים ידועים.