חיבור חשוב זה (שאינו זקוק להמלצתי...) לא זכה למהדורה משובחת. גם המהדורה החלקית של מירסקי רחוקה מהגדרה זו.
במיוחד חשוב להשוותו עם ה'כפילים' השונים שיש לו.
האם ידוע למישהו אם יש העוסק בההדרת הספר? או אחד שבקי טובא בו?
חכם באשי כתב:בושה!
תוכן כתב:שבלי הלקט המקוצר הוא שבלי הלקט הנדפס עד למהדורת בובר, שהיא המהדורה הנפוצה כיום. ויש לדייק שלא רק קיצור יש פה אלא גם תוספת דברים על המקור.
חכם באשי כתב:תוכן, הדברים ידועים לי.
כתבו על פיינטוך, תא שמע, י"ש שפיגל ואחרים.
לא היה לי כל ענין להשתמש בעריכות נוספות, כאשר בשתי כתבי היד המתוארכים לתקופת חייו של בעל שבלי הלקט הנוסח זהה לשבלי הלקט שבידינו שהוא כנראה הנוסח הקדום והמדויק ביותר הקיים. כל שאר הקיצורים והעריכות הם פחותים בערכם כיון שלא ידוע מי הוסיף עליהם את ההוספות שהזכרת. אכן, בשבלי הלקט הקצר שהיה נפוץ ביותר לפני שלמה בובר, השתמשנו כי הקדמונים הכירו רק אותו, ולכן שילבנו אותו בספר וציינו הערה במקומות הבודדים שבהם יש בו תוספת על השלם.
בענין התניא רבתי. ההשקפה המקובלת היא שהוא עיבוד שנעשה לספר שבלי הלקט (אולי ע"י ר' יחיאל בן הרא"ש), ולכן הוא לא נחשב בעיני כ'עוד מקור'. אכן הרב בראון במהדורת מוסד הרב קוק מנסה להוכיח שזה לא עיבוד אלא חכם אחר שלמד באותו "בית מדרש" של השבה"ל ומכאן הדמיון ביניהם, ע"ש. קראתי את דבריו ולא השתכנעתי, וכן מומחים מידידי.
כל הספרים שזיכני ה' לערוך, אינני מתיימר לערכם בשיטה מדעית, דהיינו השוואת כל המקורות מאותה התקופה עם הסידורים והמחזורים, תיארוך הזמנים שיטות הכתיבה וזיהוי הכותבים והאישים וכו'. את זה אני משאיר לבטלנים שיבואו עם זה לעולם הבא.
מכון זכרון אהרן כעיקרון, הוא מכון תורני ולא מדעי, ולכן הספרים אמורים לשמש את האברך העבדקן המצוי מהכולל שרוצה ספר נעים ללמוד בו את הסוגיא, והוא בהחלט לא מיועד למי שמחפש בו את החלק המדעי כי לא ימצאנו.
למגיב הנכבד.
הנני העני העורך של שבלי הלקט מהדורת זכרון אהרן אבאר את דברי הקודמים.
לא נמצא שום שינוי משמעותי של מילה ומשפט וכיוצא בזה בין הכתב יד הקדום ביותר של השה"ל לבין מהדורתו של בובר. בובר עצמו כותב בהקדמתו שלפניו היו שתי כתבי ידות, האחד קודם מאוד ישן נושן, והשני חדש יותר משנת רס"א. לאחר ההשואה של הכת"י הקדום ביותר הידוע כיום עם מהדורתו של בובר התחזקה ההשערה כי הכת"י הקדום עמו השתמש בובר היה הכתב הזה! למעט השמטת כינויים שונים לרבנים.
מירסקי ומהדורתו זה הדוגמא למה שאני קורא מהדורה מדעית. דהיינו הערות לאורך כל הטקסט, על שינויים בכתיב חסר או מלא של מילה, יהודה בה"א או יאודה באל"ף, בנימין או בנימן וכיו"ב. אלו דברים שמלאים את הלומד המצוי והעיסוק בהם הוא בגדר מבלה עולם ושיעמום כרוני. אני אישית בספרים שערכתי לא התייחסתי לשינויים כגון אלו, אלא לדברים שיש להם משמעות בלבד.
ולענין עצם מהותו של המכון. ככל הידוע לי הוא לא משתמש בכלל בטכנולגית OCR, אלא או שהוא מקליד את כל החומר בעצמו על ידי קלדן קבוע, או שהוא משתמש בטקסטים של בר אילן ע"פ הסכם כלשהוא, והעורך מגיה את החומר תוך כדי עבודתו פעם נוספת. כל מי שלומד בספרי המכון יראה שיש כאן עבודה נוספת ולא רק סריקה עקרה, בפיסוק ניקוד קיטוע הוספת מראי מקומות והפניות למאות ואלפים, כך שזה לא כמו מכון יריד הספרים ומיר שהם עושים עיבוד טקסט דיגטלי ותו לא.
אמת ויציב היא שיש במכון זה בעיה של ביקורת. הטקסט עצמו לאחר עריכתו עובר ביקורת שיטחית של פסיקים נקודות וציון לחוסר מראי מקומות וכדומה ולא יותר. ההערות תוכן אינן עוברות כל ביקורת כלל והם נשארות כפי הבנת העורך עצמו בלבד, ואני אישית מיצר על כך, ועל כן בספר הרוקח שערכתי ויצא לאור אי"ה בשבוע הקרוב עמדתי על כך שמבקר מטעמי יעבור על החומר שוב לפי טעמו והתוצאות דברו בעד עצמן.
חשוב לציין שלא תמיד אפשר להשוות עבודתו של מכון זה למכונים ותיקים אחרים, כיון שהוא לעיתים קונה עובודת מוכנות שעשו אנשים באופן פרטי לפי טעמם, וכן הכסף שהוא משלם אם בכלל נמוך לאין ערוך מכל מכון ותיק אחר ולכן המוטיבציה להשקעה חסרת תקדים היא בהתאם.
חכם באשי כתב:מהדורתו מצוייה באוצר (וגם בה"ב).
לייבעדיג יענקל כתב:בצער רב קראתי כאן שבקרוב יופיע הרוקח במהדורת זכרון אהרן. היה לפני מסמך מוכן של המהדורה, עם הערות מגיה ומבקר, והיות שזכיתי לעסוק לא מעט בחיבורי הרוקח אוכל לקבוע שעדיף להשתמש במהדורות הישנות על טעויותיהן וחסרונותיהן, וכמובן להתייגע להבין את אמיתות דבריו של הרוקח ומשמעותם, מאשר ללמוד במהדורה זו של זכרון אהרן.
ספר הרוקח אכן מלא טעיות וחסרונות, שחלק נכבד מהם היה אפשר לתקן ע"פ כ"י פריז וכ"י נוספים המכילים קטעים גדולים של הרוקח. אבל זה כנראה נחשב ל'עבודה מדעית' ולא 'תורנית' ... ובזכרון אהרן לא טרחו לעשות זאת.
ע"מ להבין את הרוקח כראוי, יש לעמוד על אופיו הלקטני (כפי שהוא רומז בהקדמתו), ולהתייחס לכל המקורות שמהם שאב. בזכרון אהרן בקושי נגעו בזה.
ע"מ להבין את דברי הרוקח כדבעי, צריכים להכיר את עולמם של חכמי אשכנז שקדמו לו ואת חלקי התורה שהם עסקו בהם (שיש מהם שכיום אין רגילים בהם). בזכרון אהרן זה מן הסתם נחשב לענין מדעי שאין בו צורך, וכך צויין שם (לדוג' בעלמא) על קטע שהרוקח מצטט מדבריו של ר' יקר מבני המכירי שהכוונה לר' יעקב ב"ר יקר רבו של רש"י... ודוג' נוספת: הרוקח מציין במקום מסויים הערת מסורה 'לית', העורך של המהדורה לא טרח להתייחס לזה, המגיה ציין לפחות 'מה זה?'...
ע"מ להבין את הרוקח חייבים להכיר את שיטתם והשקפתם של חסידי אשכנז, כיום קל הרבה יותר לעשות זאת בזכות ספרים חשובים שנדפסו לאחרונה. לעומת זאת, בהערות שבמהדורת זכרון אהרן נתפרשו רמזי הרוקח ע"פ קבלת האר"י... או ע"פ סילופי עזריאל בן אליעזר שזייף את 'ספר החכמה' ע"ש הרוקח, או שנתבארו גימטריאות באמצעות 'מספר קטן' [- שהוא כשלעצמו ענין בעייתי, וודאי לא עלה על דעת חסידי אשכנז להשתמש בו].
כמו כן, בהערות ניכר חוסר הבנה את מה יש לקרב ומה לרחק. לשם מה למשל יש להביא בהערות לס' הרוקח את הענין שהספרדים נוהגים היום לברך 'הנותן ליעף כח' ע"פ האר"י, או את מנהגי האר"י בבציעת הפת של שבת. השוואות מועילות ומתאימות לספרי הרוקח ורבו ריה"ח יש שם מעט מדי (וגם מה שיש הוא כמובן מספריהם המצויים בפרוייקט השו"ת, או מהפירוש המיוחס לרוקח עה"ת, שאינו לו אלא [ככה"נ] לאחד מתלמידיו שהוסיף בו הרבה ענינים שאינם שייכים לרוקח).
גם במבוא ניכר שאת תולדות הרוקח אספו מכל הבא ליד בלא ביקורת והבחנה ראויה, לדוג' בלבד, צויין שם שהרוקח נולד בין השנים תתק"כ לתתקל"ו (הלמ"ד במקור) לאלף הרביעי, ובהערה נכתב: "שנת לידתו המדויקת לוטה בערפל, אך כל החוקרים כתבו תאריכים משוערים הנעים בין השנים הנ"ל (1160-1176)". כ"ז נכתב בלי להתייחס לכך שבשנת תתקנ"ז נהרגה בתו הגדולה של הרוקח כשהיא בת י"ד שנים... דוגמא נוספת: על קטע מסויים בספר נכתב במבוא שכנראה נטלו הרוקח מספר הזוהר ותרגמו ללשה"ק... (בכלל, לגבי כל מ"ש שם על הקשר בין הרוקח לזוהר היתה עדיפה השתיקה מהדיבור.)
הבאתי דוגמאות ספורות ממש לבעיות שבמהדורת זכרון אהרן, ויש כאלה רבות למאות ואולי לאלפים.
תקותי היחידה היא שהיות שהמסמך שראיתי הוא בן כמה שנים, אולי בינתיים חזרו בזכרון אהרן ותיקנו הכל ע"פ מומחים באמת, אולם הדברים שהובאו כאן באשכול בשם האחראי של זכרון אהרן מרחיקים ממני תקוה זאת.
אציין גם שלפני שהבעתי את כאבי פה, ניסיתי ליצור קשר עם זכרון אהרן והעיר להם בצנעא, אך לא הצלחתי בזה.
ולסיכום: 'אברך עבדקן' המעוניין ללמוד בספר הרוקח מודפס באותיות חדשות ועליו הערות רבות, חלקן טובות (בעיקר בחלק ההלכה של הרוקח. ניכר שת"ח כתבן, אם כי חוש וטעם לעריכה אין לו) וחלקן מיותרות, והרבה מהם אף שגויות ומשובשות, ימהר לקנות את הרוקח של זכרון אהרן. לעומת זאת מי שמבקש מהדורה ראויה לשמה של הרוקח (שיש בה עבודה לכה"פ בסגנון מוה"ק ומכון ירושלים בשנים שעברו) ימשיך לצפות ולקוות.
חכם באשי כתב:בברכה,
בנוגע לסעיף ג - אני מעולם לא עסקתי בהקבלות אלו, ואשמח מאוד אם תחכימני בעניין.
(על ההקבלות בין תורת הסוד של חסידות אשכנז לספר הזוהר, כתבתי במקומו)
חכם באשי כתב:בברכה,
בנוגע לסעיף ג - אני מעולם לא עסקתי בהקבלות אלו, ואשמח מאוד אם תחכימני בעניין.
(על ההקבלות בין תורת הסוד של חסידות אשכנז לספר הזוהר, כתבתי במקומו)
בברכה המשולשת כתב:בזמנו היה נלענ"ד שקבלת חסידי אשכנז עוסקת בעולמות בי"ע (וגם זה בערכין) ואינה נוגעת כמעט בעולם האצילות, אך אין כאן סתירה ח"ו לקבלת האר"י הקדוש
חכם באשי כתב:בברכה המשולשת כתב:בזמנו היה נלענ"ד שקבלת חסידי אשכנז עוסקת בעולמות בי"ע (וגם זה בערכין) ואינה נוגעת כמעט בעולם האצילות, אך אין כאן סתירה ח"ו לקבלת האר"י הקדוש
במחילה,
היכן ראית שחסידי אשכנז הזכירו או רמזו לארבעת העולמות אבי"ע או לחלקם?
כנראה אתה מתבלבל אם חמשת העולמות שבתפיסת חוג צדדי של חסידי אשכנז (שאינם נמנים על בני החוג המרכזי), חוג הכרוב המיוחד, שהם הושפעו מתורת חמשת העולמות שמקורה, כנראה, בספר 'מגלת המגלה' לר' חייא הנשיא. וגם אצל בני החוג הזה לא תפסה תורת חמשת העולמות מקום מרכזי. על חמשת העולמות בחוג זה, עי' בספר פירושים ופסקים לרבינו אביגדור צרפתי, בסוף הספר (ב'פסק האמונה' כדומני), ולאחרונה כתבה על כל נ' בן-שחר במאמרה העתיד להתפרסם בתרביץ.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 223 אורחים