קשר תפילין מרובע או דלי"ת? - בקשה לשמות ספרים בענין

[שמועלקע]

זה קצת מוזר שכמה ראשונים ממקומו של האור זרוע באשכנז כותבים שהקשר הוא כאות דל"ת וכמו תוס' למשל, ואילו לאור זרוע ורבו היה בכלל קשר אחר שצורתו לא הייתה דל"ת והוא לא היה יודע מכל העניין שבאשכנז עצמה היה מנהג שונה והוא אף לא מזכירו כשהוא עוסק באותה סוגיה...
ולטיבו של דיון,
קשר התפילין הוא הלכה למשה מסיני ל כ ל ה ר א ש ו נ י ם חוץ מתוס' וגם בהם הרב מבריסק מפלפל שדעת תוס' זה גם הלל"מ אך הצורת אות שבזה לא הלל"מ.

כל הנושא של הנידון בעייתי ביותר כי יש כאן וגם על ידי הרבנים התעלמות מוחלטת! מכך שהמנהג עד לשואה ולעלייה ארצה היה ברוב העדות כקשר המרובע! ופה בארץ שינו כולם מנהגם ללא פוצה פה ומצפצף כשיש אף רבנים שפסלו את הקשר המרובע! דבר המעיד כמאה עדים על כך שהם לא באמת ירדו לעומקה של סוגיה לצערינו!
ולכל מי שמתחיל לדון בנושא עליו לדעת כמה דברים לפני:
1 השם של הוויכוח "קשר דל"ת או מרובע" אינו נכון, כי הקשר המרובע לובשיו אוחזים שהוא דל"ת ואף קוראים לו קשר דל"ת (השווה רמב"ם: קשר מרובע כעין דאל), כל הראשונים הכותבים איך עושים את הקשר וזה יוצא מרובע, קוראים לו קשר דל"ת, ממילא לאחר שיודעים כלל זה מבינים שא"א למשל להביא ראיה מהשו"ע שכתב לעשות קשר דל"ת.
2. הוויכוח איננו נסוב על דיוקים ופרשנויות בשיטות הראשונים אלא רק באיך שהם מתארים אותו, שיוצא מרובע להדיא.
3. בימות הראשונים היה בקשר המרובע מאחור צורת שתי וערב ולכן הרבה ביטלו אותו על ידי כל מיני שיטות, אי לכך רווחו כמה קשרים שמקדימה נראו אותו דבר ומאחורה בצורה שונה, כמובן שלכתחילה יש בעיה גדולה לעשות את הקשר כמו שרובינו עושים אותו (האשכנזים, אך לא התימנים שב"ה עושים עם שתי וערב כהלכה) דהיינו שמאחורה כופלים עוד פעם, מפני שאם הקשר הוא הלל"מ יש לחוש שכל שינוי בו פסול וכלשון הר"מ: עשרה דברים יש במעשה התפילים כולם הלל"מ ואם שינה באחת מהן פסל.
ואף ר"י אבוהב בפירושו לטו"ר כותב שאלו שעושים שמאחורי הקשר יהיה צורת דל"ת (אחת מהשיטות כדי לבטל את השתי וערב, עיין פרי אליעזר) טועים כי בגמרא משמע שיש דל"ת רק מקדימה! ואם השינוי הנ"ל לא פוסל מה אכפת לר"י אבוהב שבגמרא משמע שיש דל"ת רק מקדימה, שיעשו אף דל"ת מאחורה ומה יפסידו בכך?
ולכן הספרדים שחוזרים למנהגם המקורי בוודאי צריכים לעשות כמנהג התימנים שהרי במרוקו ובחלב היה המנהג בקשר מרובע עם שתי וערב.
עוד נקודה לציון איך ייתכן שבמרוקו וחלב ולוב ועירק בכפרים (המנהג בקפרים יותר נשמר) ועוד, נהגו במרובע והיום אפילו אינם מעלים על דעתם שכך הם נהגו בעבר, ואף היה יהודי שכתב ספר על מנהגי ארם צובא ולא הזכיר עניין זה שהם נוהגים במרובע, וכשפנו אליו מדוע לא זכר זה המנהג ענה שמעולם לא שמע כזאת, אך כשעשה בירור מקיף אצל זקני העדה נודע לו שאכן כך.

[אביגדור]

זה קצת מוזר שכמה ראשונים ממקומו של האור זרוע באשכנז כותבים שהקשר הוא כאות דל"ת וכמו תוס' למשל, ואילו לאור זרוע ורבו היה בכלל קשר אחר שצורתו לא הייתה דל"ת והוא לא היה יודע מכל העניין שבאשכנז עצמה היה מנהג שונה והוא אף לא מזכירו כשהוא עוסק באותה סוגיה...

אני מבין שבאת לסייע לי.

ממילא לאחר שיודעים כלל זה מבינים שא"א למשל להביא ראיה מהשו"ע שכתב לעשות קשר דל"ת.

אם היה כתוב בשו"ע לעשות קשר דל"ת היה אפשר להסביר שכך קוראים לקשר אבל לשון השו"ע (ל"ב נ"ב) "ויעשה קשר כמין דלי"ת בשל ראש וכמין יו"ד בשל יד" ומשמע להדיא שאין זה שם הקשר ואין דין לעשות קשר מסויים אלא לעשות כמין דלי"ת.

ואף ר"י אבוהב בפירושו לטו"ר כותב שאלו שעושים שמאחורי הקשר יהיה צורת דל"ת (אחת מהשיטות כדי לבטל את השתי וערב, עיין פרי אליעזר) טועים כי בגמרא משמע שיש דל"ת רק מקדימה! ואם השינוי הנ"ל לא פוסל מה אכפת לר"י אבוהב שבגמרא משמע שיש דל"ת רק מקדימה, שיעשו אף דל"ת מאחורה ומה יפסידו בכך?

הא לך לשון מהר"י אבוהב סי' כ"ז (אולי לא ראית אותו אלא מתוך הספר פרי אליעזר).

כתב עוד ושיהיה נויו שהוא המקום שנראה כעין דלי"ת לצד חוץ הנה זה פי' דלישנא דגמרא שאמ' ונוייהם לבר ויש מי שפירש שהוא על הקשר ויש מי שפירש שהוא על שחרות הרצועות והרב הביא בכאן הב' פירושים והנה פירוש קמא לפי המנהג שעושים דלי"ת מבפנים ומבחוץ לא שייך האי פירוש וכן כתב בעל העיטור דהאי פי' לא דייק אבל לפ"ז נראה שהוא טעות מה שעושים דלי"ת מבפנים ומבחוץ שאין מקום לדלי"ת אלא מבחוץ

לא כתוב שמפסידים בזה ולא כתוב שאינו לכתחילה ואפילו לא כתוב שאכפת לו, רק שהוא טעות כי א"צ לעשות דל"ת מבפנים.
[הדיוק של מהר"י אבוהב אינו מלשון הגמרא שהרי הוא כתב שהאי פירוש לא דייק והעיקר שהגמרא אזיל על שחרות הרצועות, אלא מהטור הוא מדייק שכתב הטור שמקום דלי"ת יהיה כלפי חוץ ומשמע שהוא כלפי חוץ ולא כלפי פנים.]

[בברכה המשולשת]

הקשר נקרא ד ע"י הרצועות, כדברי מהרי"ל ע"פ רש"י, וזו כוונת השו"ע

[אביגדור]

הקשר נקרא ד ע"י הרצועות, כדברי מהרי"ל ע"פ רש"י, וזו כוונת השו"ע

אם המכוון לומר שהקשר המרובע כשר כי יש בו צורת דל"ת ברצועות, כבר כתבתי שג"א מסכים. אם המכוון שצריך דוקא צורת דל"ת ברצועות ולא בקשר, א) אין לזה זכר בשו"ע ב) גם בקשר המכונה היום דל"ת יש צורת דל"ת ברצועות.

[בברכה המשולשת]

הקשר נקרא ד ע"י הרצועות, כדברי מהרי"ל ע"פ רש"י, וזו כוונת השו"ע

אם המכוון לומר שהקשר המרובע כשר כי יש בו צורת דל"ת ברצועות, כבר כתבתי שג"א מסכים. אם המכוון שצריך דוקא צורת דל"ת ברצועות ולא בקשר, א) אין לזה זכר בשו"ע ב) גם בקשר המכונה היום דל"ת יש צורת דל"ת ברצועות.

המכוון הוא להסביר את לשון השו"ע, כשמסתבר מאוד שהשו"ע לא הכיר כלל קשר דלת (של ימינו) מלבד לשון תה"ד (ולא להלכה למעשה)

[אביגדור]

המכוון הוא להסביר את לשון השו"ע, כשמסתבר מאוד שהשו"ע לא הכיר כלל קשר דלת (של ימינו) מלבד לשון תה"ד (ולא להלכה למעשה)

אכתוב זאת שוב בשפה הכי ברורה שאפשר. מלשון השו"ע נראה שאין דין בקשר מסויים כזה או אחר אלא שיעשה כעין דל"ת. אתה חולק על זה?

[בברכה המשולשת]

המכוון הוא להסביר את לשון השו"ע, כשמסתבר מאוד שהשו"ע לא הכיר כלל קשר דלת (של ימינו) מלבד לשון תה"ד (ולא להלכה למעשה)

אכתוב זאת שוב בשפה הכי ברורה שאפשר. מלשון השו"ע נראה שאין דין בקשר מסויים כזה או אחר אלא שיעשה כעין דל"ת. אתה חולק על זה?

איני חולק על זה (ולא על זה דיברתי, אלא על פשט כוונת השו"ע)

[שבילי דנהרדעא]

אבל אם מצאנו דברי הראשונים דהצורה המקובל מעכב, למה שלא נחוש לה? איפה ראית בשו"ע בפירוש להיפך, הרי סתם ולא פירש?

דרך אגב כבר נכתב באשכול הקודם שלפי שיטת הגרי"ז גם יוצא שכל המשנה מהמסורה מעכב.

[אביגדור]

אבל אם מצאנו דברי הראשונים דהצורה המקובל מעכב, למה שלא נחוש לה? איפה ראית בשו"ע בפירוש להיפך, הרי סתם ולא פירש?

דרך אגב כבר נכתב באשכול הקודם שלפי שיטת הגרי"ז גם יוצא שכל המשנה מהמסורה מעכב.

אינני חושב שדעת השו"ע להיפך. אדרבה, דברי השו"ע הם הפשט בדעת הראשונים שהצורה מעכבת והגדרת הצורה המעכבת הוא שיהא כעין דל"ת כמ"ש בשו"ע.
(על מ"ש מר בשם הגרי"ז בלי לציין מקור אין לי אחריות, אבל מלשונך שם גם היה נראה ככה שהעיקר המעכב הוא שיהא כעין דל"ת.)

[קרית מלך]

בס"ד
אי"ס, מהכרות אישית - הרב פרי אליעזר משתייך לחסידות נדבורנה שמניחים קשר דל"ת בניגוד לנהוג בכל החסידויות, וכשתעיין בהסכמותיהם שלאדמור"י נדבורנה לספרו תראה שבניגוד גמור לכל המסכימים [ויש לומר גם החשובים] הם לא מסכימים עם מסקנתו כי זה נוגד את מנהגם, ולמרות כל זאת הוא חיבר את ספרו עם כל התוקף. כי זוהי דרכו בכל הנושאים שעוסק בהם - מברר לעומקו של ענין מבלי דעות קדומות או מסורת ומנהגים.

חבל שהפעם לא עומדים דבריך במבחן ההגיון והיושר. הוא ראוי להתנצלות.

[שבילי דנהרדעא]

הוא אמנם משתייך לנדבורנה, אבל אביו נוהג עם קשר מרובע כמש"כ הוא בעצמו.

[עולה מן הארץ]

לשון הפמ"ג בא"א כ"ז ט"ז ועב"י לקמן כמה מיני קשרים. עכ"ל. ובהכרח שאין קשר מסויים שהוא הלמ"ס. ותל"מ.

[איש פלוני]

אצרף כאן כמה ספרים ובע"ה אאריך בנושא בפעם אחרת:
פרי אליעזר השלם נמצא בהיברו בוקס

[קרית מלך]

בישורון האחרון פורסם מאמר ארוך מהרב מאיר שטיינר בו מנסה לברר שאין כל מקור לקשר המרובע, אך כמדומה שההכרח לחזק את מנהג קשר הדלי"ת הביאו להתעלם מכל הראיות הברורות לקשר המרובע, בעיקר בעדותו החד משמעית והברורה של מהרי"ט ווייל בשו"ת שלו סי' יב שכך היה מנהג אביו הקרבן נתנאל ורבו הגה"ק רבי יונתן אייבישיץ

[בברכה המשולשת]

בישורון האחרון פורסם מאמר ארוך מהרב מאיר שטיינר בו מנסה לברר שאין כל מקור לקשר המרובע, אך כמדומה שההכרח לחזק את מנהג קשר הדלי"ת הביאו להתעלם מכל הראיות הברורות לקשר המרובע, בעיקר בעדותו החד משמעית והברורה של מהרי"ט ווייל בשו"ת שלו סי' יב שכך היה מנהג אביו הקרבן נתנאל ורבו הגה"ק רבי יונתן אייבישיץ

ומה עם כל הראיות לקשר המרובע מרבותינו הראשונים?

[קרית מלך]

על זה כבר נכתב לעיל.
רמזתי לזה שעבור המטרה הכריח הכותב את עצמו לשנות גם דברים ברורים ופשוטים של גדולי האחרונים, הכל בכדי להמלט מהאפשרות שמא הקשר המרובע יש לו יסוד מוסד בדורות הקודמים. אולי חשוב לציין שהנני נוהג כמנהג אבותי בקשר דלי"ת.

[משולש]

לא כ"כ הבנתי את הראיה מהשו"ע, הרי גם הוא ס"ל בב"י קשר מרובע

כמ"ש באשכול ההוא. אינני חולק על כך שהמנהג היה לעשות קשר מרובע (ובהכרח שהקשר הזה כשר) אבל ההלמ"ס איננה לעשות קשר מרובע (או בכל צורה אחרת) אלא שיהא כמין דל"ת ולכן כל קשר שהוא כמין דל"ת כשר וכמו שכתוב בשו"ע.

כמדומני שיש מקומות רבים שהשו"ע קיצר וסמך שהלומדים יודעים מש"כ בבית יוסף.
(ושמא ע"ז כיוון הגר"א על הפוסקים הלכה מתוך הקיצורים וכו')

[איש פלוני]

מישהו יודע אם יש ספר שיש בו הוראות איך עושים קשר צאנז (ב' דלתים - דל"ת כפולה)? וא"כ האם אפשר להוריד את ההוראות לכאן.
בספר פרי אליעזר ציין לספר "ציורים ללימוד" של ר' שמואל יהודא הלוי וינפלד שי"ל ע"י שי למורא, לא מצאתיו באוצה"ח ובהיברו בוקס (ספר ציורים ללמד שבה"ב אינו מראה את עשיית קשר צאנז).

[איש פלוני]

מצ"ב הספר קשר הדל"ת של תפילין

קשר הדלת של תפילין.pdf

(1.45 MiB) הורד 466 פעמים

יראו הקוראים אותו ואת הספר פרי אליעזר, ויכריעו בדעתם...
(אגב, כידוע הרמב"ם פסק ש"קשר זה א"א להודיע צורתו בכתב" וא"כ ודאי שכל הראשונים שכתבו איך עושים הקשר [ויוצא מהם להדיא מרובע] ודאי שלא יכלו להסביר את הקשר בצורתו הנכונה, שהרי הרמב"ם פסק שא"א להסבירו, אלא ודאי שהתכוונו לקשר הדל"ת המקובל ואליו כוונתם בהסברם [ורק לפעמים שכחו \ בילבלו \ הוסיפו \ השמיטו פרטים ופעולות] ולא למרובע. [שהרי כידוע רבותינו הקדושים היו עלגי לשון, וכבדי פה ושפה, ולא הצליחו לכתוב דרך העשיה אלא בצורה שתשבש לגמרי את כל המהלך...] [אגב, שתי שאלות שאלתי את המחבר, א: אפילו תאמר שאכן הראשונים היו עלגי לשון, אבל מדוע כולם היו באותה עילגות? אם כדבריך הרי שמדברי אחד היה צריך לצאת צורת משושה ומאחד צורת עיגול ומשלישי צורת מלבן, ואיך לפתע כולם 'נתעלגו' לאותה שגיאה? ב: מוזר שהרמב"ם פסק שא"א להודיע צורתו בכתב, וא"כ פשוט אי אפשר [ומכח זה הרי מכריח המחבר שרבותינו התכונו לדל"ת ורק לא הצליחו להסביר ולכן יצא להם מרובע] ואיך פתאום המחבר יותר חכם מכל הראשונים ובסוף הספר כותב הנחיה לעשיית קשר דל"ת שכל ילד בן 9 שיקח רצועה בידו יצליח לעשות מיד צורת דל"ת על פי אותה הנחיה?, על השאלה הראשונה התחמק המחבר מלענות לי ועל השאלה השניה ענה לי שמשמים בלבלו את כל הראשונים כדי שלא יסתרו את הרמב"ם אבל הוא ב"ה אכשר דרא והקב"ה מסכים על ידו והוא יכול להסביר איך עושים])
בע"ה אעלה פה עוד "פנינים" בהמשך...

[איש פלוני]

מצ"ב גם גליון נוה ההיכל מהגאון רבי יצחק ישעי' ווייס שליט"א בנושא:
וראה מה הוא כותב על ספר קשר הדלת של תפילין...

[יוצא פוניבז']

מכתב של מי שפעל בכל כוחו להתפשטות קשר הדלי"ת שפורסם בשנים האחרונות

ישורון מא 1.png (68.52 KiB) נצפה 2071 פעמים

ישורון מא 2.png (50.2 KiB) נצפה 2071 פעמים

ישורון מא 3.png (46.79 KiB) נצפה 2071 פעמים