בקשה- העלאת דף או שתים מערוה"ש מהד' עוז והדר

[גאולה בקרוב]

במחשבה לקנות, היתי שמח לפני כן לראות דוגמא.

[למאי_נמ?]

מאמר ביקורת על מהדורה זו - http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=119

[תוך כדי דיבור]

אגב, פרט אחד שאינו נזכר בביקורת הנ"ל, והוא כמעט בבחינת "העיקר חסר מן הספר" כפשוטו וכמשמעו (לעומת הדיון במאמר התולדות וכיו"ב) - שבמהדורת עוז והדר חסר הכרך האחרון של ערוך השלחן שי"ל בדורנו, על הלכות נדרים, יו"ד ר"ג-רל"ט. זאת לעומת המהדורה המתחרה, של אור החיים (?), שאמנם העימוד שלה קצת פחות נוח ואין בה את המנגנון של הפניות לסעיפים המקבילים בשו"ע, אבל יש בה את כל חלקי ערוך השלחן שבידינו כולל הכרך החדש.

ולעיקר בקשת פותח האשכול: אני לא יודע האם על פי דף או שניים אפשר להתרשם, אבל בכל אופן האם חסרות חנויות ספרים בעולם או אנשים שיש להם את הסט?

[גאולה בקרוב]

צודק לגמרי, אבל "במקרה" באיתמר הרחוקה אין לא בבית הכנסת ולא בישיבה, ומישהו כאן רוצה לקנות את המהדורה. חשבתי לעזור לו.

[החזן]

באופן כללי ראוי להבדיל בין שני סוגי ביקורות: בין ביקורת המתמקדת בכללים המנחים של ההדרה (הביקורת הגבוהה), לבין ביקורת הבוחנת את רמת ההצלחה של המהדורה בעמידה בכללים המנחים (הביקורת הנמוכה).
למשל, מהדורה פלונית החליטה לפתוח את כל ראשי התיבות. אפשר לבקר את ההחלטה מטעמים מתודולוגיים (ביקורת גבוהה), ואפשר לבקר את הביצוע אם נפתחו ר"ת שלא כשורה (ביקורת נמוכה).
הביקורת שבבטאון עלוני ממרא היא הביקורת הגבוהה. היא מבקשת את עלבונו של המחנה הדתי לאומי, כפי שעולה מן המסקנה:

בניגוד ל"מכון ירושלים" למשל, המנהל פרוייקטים גם עם הציבור החרדי וגם עם הציבור הדתי-לאומי (לדוגמא עם מכון אורות עציון), ואשר מקפיד על יושרה מקצועית מוחלטת, מכון "עוז והדר" הינו בעל אוריינטציה חרדית מובהקת, ומתברר שחלק מהנורמות המקובלות בציבור זה בתחום ההוצאה לאור, לא פסחו על המכון.

יהיה מי שימצא בביקורת זו טעם רב, ואחרים יבטלו אותה במחי יד.

יהיה אשר יהיה, הביקורת הנחוצה יותר בימינו, לדאבוננו, היא הביקורת הנמוכה במובן הפשוט ביותר. לאמור, אם ניתן לסמוך על דיוק ההקלדה. דא עקא, שזו ביקורת חסרת-ברק הדורשת עבודה שחורה, ולכן לרוב אין מי שיעשה אותה.
רק השבוע נתקלתי בספר שיצאה במהדורה חדשה עם הערות וגילויים מכת"י באחד המכונים המהוללים בציבור החרדי (לא אגלה בשום אופן את זהותו), ובעמוד אחד נתקלתי בלמעלה מעשר טעיות הקלדה ושגיאות במ"מ ואפילו שורה כפולה.

[תוך כדי דיבור]

"ביקורת נמוכה" זו שייכת בעיקר לגבי ספרים שההודרו מכתב יד, או שנעשה שימוש בכתבי יד בההדרתם, או שנדפסו ברבות השנים בכמה מהדורות שונות - אך הרבה פחות לגבי ספרים נדפסים בני הדורות האחרונים, כמו ערוך השלחן (ובפרט כשבמהדורה דנן אפילו ראשי התיבות שבו כמעט לא נפתחו).
כמובן שהלומד ימצא פה ושם אי אלה טעויות, לעיתים (רחוקות) כאלה שנגרמו על ידי המהדירים ולעיתים (קרובות יותר) כאלה שבסה"כ לא תוקנו מהמהדורה הראשונה. ודוגמאות כאלה יש לעייפה גם בכל (או כמעט בכל?) מהדורות המשנ"ב המתוקנות שיוצאות בדורנו. [ולמשל בערוה"ש יו"ד סי' ע"ט סעיף ב', "הובא בילקוט בשם הספרי וגם הרמב"ם בספר המצות (ק"נ), כל צפור טהורה תאכלו - זו מצות עשה (בספר שלנו לא נמצא זה), ואין הכונה שיש מצות עשה לאכול טהורה..." - ולמילים המודגשות אין פשר לכאורה, הרי הדברים ככתבם במצוה הנ"ל בספהמ"צ? אלא כמובן צ"ל "בספרי שלנו" - ובמהדורת עוז והדר לא תוקן] אבל כאמור.
מנסיון אפשר לומר שמהדורת עוז והדר סה"כ היא נוחה לשימוש (הגם שהיה אפשר וראוי לעשותה נוחה עוד יותר, לכל הפחות בפתיחת ר"ת) ומספר הט"ס שבה על כל פנים אינו יותר גבוה ממספרן במהדורה המקורית...

[גאולה בקרוב]

למעשה כבר עדיף לי שלא יטרחו להעלות, אני מתרשם שכללית ושסך הכל המהדורה טובה ובהירה ללימוד ושווה קניה.

[למאי_נמ?]

באופן כללי ראוי להבדיל בין שני סוגי ביקורות: בין ביקורת המתמקדת בכללים המנחים של ההדרה (הביקורת הגבוהה), לבין ביקורת הבוחנת את רמת ההצלחה של המהדורה בעמידה בכללים המנחים (הביקורת הנמוכה). למשל, מהדורה פלונית החליטה לפתוח את כל ראשי התיבות. אפשר לבקר את ההחלטה מטעמים מתודולוגיים (ביקורת גבוהה), ואפשר לבקר את הביצוע אם נפתחו ר"ת שלא כשורה (ביקורת נמוכה).
הביקורת שבבטאון עלוני ממרא היא הביקורת הגבוהה. היא מבקשת את עלבונו של המחנה הדתי לאומי, כפי שעולה מן המסקנה:

בניגוד ל"מכון ירושלים" למשל, המנהל פרוייקטים גם עם הציבור החרדי וגם עם הציבור הדתי-לאומי (לדוגמא עם מכון אורות עציון), ואשר מקפיד על יושרה מקצועית מוחלטת, מכון "עוז והדר" הינו בעל אוריינטציה חרדית מובהקת, ומתברר שחלק מהנורמות המקובלות בציבור זה בתחום ההוצאה לאור, לא פסחו על המכון.

יהיה מי שימצא בביקורת זו טעם רב, ואחרים יבטלו אותה במחי יד.
יהיה אשר יהיה, הביקורת הנחוצה יותר בימינו, לדאבוננו, היא הביקורת הנמוכה במובן הפשוט ביותר. לאמור, אם ניתן לסמוך על דיוק ההקלדה. דא עקא, שזו ביקורת חסרת-ברק הדורשת עבודה שחורה, ולכן לרוב אין מי שיעשה אותה.

הביקורת הספציפית מתייחסת לשתי נקודות: האחת, הבאת פסקי המ"ב על הגיליון. לענ"ד בזה צודק לגמרי 'החזן' (כותב הביקורת הרב איתן הנקין, הולך בעקבות עמדת זקנו - ראה שו"ת בני בנים ח"ב עמ' רט אות י - שהעדיף את פסיקת ערוה"ש). והשנית, העתקת [או: גנבת...] סיפורים מספרים אחרים מבלי לתת להם את הקרדיט הראוי (בשל השתייכותם לחוגים אחרים), ובזה צודק המבקר מאד. (אגב, מדובר בעבודת 'שחורה' של השוואות בין המקורות השונים). (ונורמות פסולות אלו חדרו לעז והדר בספרים נוספים, וחבל.)

[החזן]

הביקורת הספציפית מתייחסת לשתי נקודות: האחת, הבאת פסקי המ"ב על הגיליון. לענ"ד בזה צודק לגמרי 'החזן'.

על סמך מה אתה קובע את צדקתי, אם לא הבעתי שום דעה?

[סברינן]

במחשבה לקנות, היתי שמח לפני כן לראות דוגמא.

בבקשה

[גאולה בקרוב]

יישר כח, תזכה למצוות!

[חכם באשי]

הביקורת שבבטאון עלוני ממרא היא הביקורת הגבוהה. היא מבקשת את עלבונו של המחנה הדתי לאומי, כפי שעולה מן המסקנה:

בניגוד ל"מכון ירושלים" למשל, המנהל פרוייקטים גם עם הציבור החרדי וגם עם הציבור הדתי-לאומי (לדוגמא עם מכון אורות עציון), ואשר מקפיד על יושרה מקצועית מוחלטת, מכון "עוז והדר" הינו בעל אוריינטציה חרדית מובהקת, ומתברר שחלק מהנורמות המקובלות בציבור זה בתחום ההוצאה לאור, לא פסחו על המכון.

יהיה מי שימצא בביקורת זו טעם רב, ואחרים יבטלו אותה במחי יד.

לא תמיד היה 'מכון ירושלים' מקפיד על יושרה מקצועית מוחלטת. בתחילת דרכו הם היו 'מעגלים' קצוות, כדי שלא להזכיר מקורות 'לא הגונים' מהם שאבו כותביהם.
יעויין במאמרו של י"י יובל, "על כמה מפרסומי כתב העת מוריה ומפעל תורת חכמי אשכנז", קרית ספר, סא, תשמו-תשמז.
אבל זה היה 'טל ילדות' ומאז אותם ימים הם השתפרו בהחלט. האם ניתן לקוות שכך יהיה בסופו של דבר עם 'עוז והדר'? מסופקני.

[למאי_נמ?]

הביקורת הספציפית מתייחסת לשתי נקודות: האחת, הבאת פסקי המ"ב על הגיליון. לענ"ד בזה צודק לגמרי 'החזן'.

על סמך מה אתה קובע את צדקתי, אם לא הבעתי שום דעה?

כתבת:
באופן כללי ראוי להבדיל בין שני סוגי ביקורות: בין ביקורת המתמקדת בכללים המנחים של ההדרה (הביקורת הגבוהה), לבין ביקורת הבוחנת את רמת ההצלחה של המהדורה בעמידה בכללים המנחים (הביקורת הנמוכה). למשל, מהדורה פלונית החליטה לפתוח את כל ראשי התיבות. אפשר לבקר את ההחלטה מטעמים מתודולוגיים (ביקורת גבוהה), ואפשר לבקר את הביצוע אם נפתחו ר"ת שלא כשורה (ביקורת נמוכה). הביקורת שבבטאון עלוני ממרא היא הביקורת הגבוהה... יהיה מי שימצא בביקורת זו טעם רב, ואחרים יבטלו אותה במחי יד.

[החזן]

העתקת יפה את דבריי, אבל היכן בהם מצאת הבעת דעה. ושוב, זו לשוני:

יהיה מי שימצא בביקורת זו טעם רב, ואחרים יבטלו אותה במחי יד.

האם אני המוצא טעם רב, או מן המבטלים במחי יד?

[למאי_נמ?]

לא הכרעתי, רק כתבתי שזה עניין של טעם, וכשם שפרצופיהם וכו'. (לעומת ההערה השנייה של המבקר, שהיא נוגעת להגינות ויושרה).