פורום אוצר החכמה

מנהג הוא בקהלות רבות שכשקוראים לתורה למי שאינו נשוי מכנים אותו בתואר 'החתן'.
תמהתי לא פעם איך זכה כל בחור צעיר לתואר זה?

[בחיפוש קל לא מצאתי אלא באיזה סידור שכן הוא מנהג ירושלים]

הגר"ש דבליצקי כך קורא, אולי כדאי לבדוק איתו את המקור?

אוצר החכמה כתב:הגר"ש דבליצקי כך קורא, אולי כדאי לבדוק איתו את המקור?

נו, אדרבא, שמא יבואו צאצאיו יודעי ספר ויבררו...

ומה ההבדל בין זה למה שמצאנו אצל הרבה קהילות שקוראים לתורה לכל אחד בשם "הרב", ויש שהגדילו לעשות וקוראים לכל אחד בשם "מורינו". אלא הכוונה המיועד להיות רב, והמיועד להיות מורינו, וגם כאן הכוונה, המיועד להיות חתן.

תוכן כתב:ומה ההבדל בין זה למה שמצאנו אצל הרבה קהילות שקוראים לתורה לכל אחד בשם "הרב", ויש שהגדילו לעשות וקוראים לכל אחד בשם "מורינו". אלא הכוונה המיועד להיות רב, והמיועד להיות מורינו, וגם כאן הכוונה, המיועד להיות חתן.

הברקה יפה!
אם כי ש'רב' זה לשון כבוד, שלא נקרא לא' 'אדון' ולחבירו 'רב', אז קוראים לכולם אותו דבר.
אבל 'חתן' זה ענין של מצב מסוים בחיים [לא תמיד מוסיף כבוד...], ממילא הרי זה שונה קצת.
בכלל, היה כדאי שנלך יותר על כיוון של יותר מקורות פחות סברות...

תוכן כתב:ומה ההבדל בין זה למה שמצאנו אצל הרבה קהילות שקוראים לתורה לכל אחד בשם "הרב", ויש שהגדילו לעשות וקוראים לכל אחד בשם "מורינו". אלא הכוונה המיועד להיות רב, והמיועד להיות מורינו, וגם כאן הכוונה, המיועד להיות חתן.

א. עי' בהליכות שלמה תפילה (בסוף) שדן איך מותר לכנות בתואר "הרב" בעלייה לתורה, הרי "אין גבהות לפני המקום", ותירץ שתואר זה בא לומר שהלה הוא "רבני" (ולא קראי).
ב. כמדומה שאצל הגרש"ד שליט"א מכנים את כל העולה לתורה נשוי "הרב רבי", בלי קשר למעלתו ומעמדו.

למאי_נמ? כתב:ב. כמדומה שאצל הגרש"ד שליט"א מכנים את כל העולה לתורה נשוי "הרב רבי", בלי קשר למעלתו ומעמדו.

חוץ ממרן הגרש"ד שליט"א בעצמו שאותו מעלים מורנו הרב

עשוי לנחת כתב:מנהג הוא בקהלות רבות שכשקוראים לתורה למי שאינו נשוי מכנים אותו בתואר 'החתן'.
תמהתי לא פעם איך זכה כל בחור צעיר לתואר זה?

[בחיפוש קל לא מצאתי אלא באיזה סידור שכן הוא מנהג ירושלים]

יש כמה מנהגים מיוחדים לרווקים דווקא וכמו לעינין טלית גדול וד' מינים וכן מנהג זה לקוראו לתורה בתואר חתן ובסה''כ בכל המנהגים יש גם תועלת של פרסומת לבחור דבר שיכול לקדם אותו בשידוכים, דשמא יש שחושבים שהוא כבר נשוי אבל כך הוא ניכר ובולט, אבל כך גם יציעו לו הצעות וגם יבקשו עליו רחמים ועל דרך שאמרו בתלמוד בבלי מסכת חולין דף צז ב וז''ל:
והתניא: אילן שמשיר פירותיו - סוקרו בסיקרא, וטוענו באבנים. בשלמא טוענו באבנים - כי היכי [דף עח עמוד א] דניכחוש חיליה, אלא סוקרו בסיקרא, אמאי? כי היכי דליחזיוה אינשי וליבעי רחמי עילויה, כדתניא: +ויקרא י"ג+ וטמא טמא יקרא - צריך להודיע לרבים, ורבים מבקשים עליו רחמים, וכן מי שאירע בו דבר - צריך להודיע לרבים, ורבים מבקשים עליו רחמים, אמר רבינא: כמאן תלינן כובסא בדיקלא, כמאן - כי האי תנא.

וכעת נתעוררתי לחשוב שאולי יש על כך דיון בספרו של שלומי רייסקין נ"י על הרווק והלכותיו

רחמים כתב:

עשוי לנחת כתב:מנהג הוא בקהלות רבות שכשקוראים לתורה למי שאינו נשוי מכנים אותו בתואר 'החתן'.
תמהתי לא פעם איך זכה כל בחור צעיר לתואר זה?
[בחיפוש קל לא מצאתי אלא באיזה סידור שכן הוא מנהג ירושלים]

יש כמה מנהגים מיוחדים לרווקים דווקא וכמו לעינין טלית גדול וד' מינים וכן מנהג זה לקוראו לתורה בתואר חתן ובסה''כ בכל המנהגים יש גם תועלת של פרסומת לבחור דבר שיכול לקדם אותו בשידוכים, דשמא יש שחושבים שהוא כבר נשוי אבל כך הוא ניכר ובולט, אבל כך גם יציעו לו הצעות וגם יבקשו עליו רחמים ועל דרך שאמרו בתלמוד בבלי מסכת חולין דף צז ב וז''ל:
והתניא: אילן שמשיר פירותיו - סוקרו בסיקרא, וטוענו באבנים. בשלמא טוענו באבנים - כי היכי [דף עח עמוד א] דניכחוש חיליה, אלא סוקרו בסיקרא, אמאי? כי היכי דליחזיוה אינשי וליבעי רחמי עילויה, כדתניא: +ויקרא י"ג+ וטמא טמא יקרא - צריך להודיע לרבים, ורבים מבקשים עליו רחמים, וכן מי שאירע בו דבר - צריך להודיע לרבים, ורבים מבקשים עליו רחמים, אמר רבינא: כמאן תלינן כובסא בדיקלא, כמאן - כי האי תנא.

יפה, אבל נשמע עצוב ומעורר 'רחמים'...

בברכה המשולשת כתב:וכעת נתעוררתי לחשוב שאולי יש על כך דיון בספרו של שלומי רייסקין נ"י על הרווק והלכותיו

מה שם הספר והאם מצוי באוצר?

רייסקין, שלומי הרווק בהלכה ובמנהג עבודת גמר במחלקה לתלמוד, אוניברסיטת בר-אילן תשסד 145 ע'
(מן הסתם אינו באוצר, אך אולי אפשר לבקש מגיסו של המחבר, מע"כ הרה"ג יואל קטן שליט"א.)

איך הם גיסים, הם נשואים לשתי אחיות?

כמדומני שהרה"ג יואל קטן נשוי לאחותו של שלומי רייסקין.