הודעהעל ידי יורה_דעות » ו' פברואר 01, 2013 12:38 pm
רשמתי קצת הערות על המציין לרמ"א (מקור הציונים והסוגריים והפירושים אינו מאדם אחד, אלא מכמה מקורות).
יו"ד סד' רמ"א סי"ח: הגה: וכן יש לנקר הבשר תוך ג' ימים מן החלב, שלא יתקשה החלב שבו. ומכל מקום אם לא נקרו תוך שלשה ימים, אין לאסור בדיעבד אלא מנקרו אח"כ ושרי. (תשובת הרא"ש ומהרא"י בפסקיו סימן מ"ז). והוא טעות כי הרא"ש ומהרא"י לא דברו בדין חלב או בדין דם. ואדרבה בדין חלב כ' הרא"ש שאינו מכיר מנהג זה.
יו"ד סח' ס"י: הגה: ולא מקרי עירוי אלא כשלא פסק הקלוח מכלי הראשון כשנגע למטה, אבל אם פסק כבר לא מיקרי עירוי, ואינו אוסר (ר"ן ושאר פוסקים וע"ל סימן ק"ה סק"ד). לא נמצא בר"ן.
יו"ד פט' ס"ב: וכן נוהגין שכל שהגבינה קשה אין אוכלין אחריה אפילו בשר עוף, כמו בגבינה אחר בשר. (וכן הוא בזוהר). הזוהר לא מדבר כלל על גבינה קשה.
יו"ד צה' ס"ב: עלו בכלי של בשר, מותר לאכלן עם חלב עצמו. וכן להיפך (סברת עצמו). והוא תלמוד ערוך בסוג' דדגים שעלו בקערה.
יו"ד קה' ס"ה: אע"פ שיש בחתיכה ס' לבטל האיסור, צריך נטילת מקום (מרדכי בשם כמה רבוותא וסמ"ק והגה"א ואו"ה כלל י"ד ואגור בשם מהרי"ל). טעות, לא כתבו מרדכי ואגור אלא לחוש שמא אינו שמן, ובשמן ודאי לא עסקו.
יו"ד קנז' ס"א: אא"כ חייב מיתה כשבע בן בכרי. (ב"י בשם רש"י ור"ן). וליתא ברש"י, אלא צ"ל ר"ש.
יו"ד רסב' ס"א : הגה: עבר ומל בלילה, צריך לחזור ולהטיף ממנו דם ברית. (ב"י ממשנה שם והגה' מיי') אבל הב"י דוחה הראי' ממתני' והרמ"א נחלק עליו והלכה זו דלא כב"י.
יו"ד שנג' ס"ה: יוצא בגלוסקמא (פי' ארון ויישם בארון (בראשית נ, כו), ת"י ושוון יתיה בגלוסקמא נ"י) הניטלת באגפיים (פי' נסר רחב, ופי' אגפיים, זרועות). הרי עשה סלט מכל הפירושים: הנמוק"י מפרש גלוסקמא נסר גדול, ורש"י פי' ארון קטן. הרי הביא בשם הנמק"י היפך שיטתו, וגם הרכיב ענין הנסר על האגפיים.
יו"ד שעב' ס"ב: בית הפרס, (פירוש: שדה שנאבד בה קבר, ושנחרש בה קבר, ושיעורה מאה אמה). והוא טעות, אבד בה קבר הוא מדאוריתא, ורק נחרש הוא בית הפרס.
או"ח שע' ס"ד: אע"פ שפורסין לפעמים וילון לפניהם לצניעות, לא מיקרי מחיצה הואיל ולא הוי שם בקביעות (ר' ירוחם חט"ו). וליתא ברי"ו אלא דאין אוסרין, ולא שערוב א' לכולם.
או"ח תרלט' ס"ז: וכל הפטור מן הסוכה ואינו יוצא משם, אינו מקבל עליו שכר ואינו אלא הדיוטות (הגה"מ פ"ו). והוא ירושלמי ערוך.
או"ח תרנא' ס"ט: ויש מדקדקין שלא להפך הלולב כשמנענעין למטה (מהרי"ל וב"י בשם אביו, וכן שמע ממהר"ר שכנא שראה כן ממהר"ר יעקב פולק, וכ"כ בכתבי האר"י). האם לא ידע שהרמ"א לא ראה את כתבי האר"י? או שרצה להוסיף רשימת המסייעים לרמ"א?
ואציין גם למקומות שהאחרונים השיגו על המציין:
מג"א תקיג'.
ש"ך יו"ד צד' ל', קכו' יט', קכז', קעז' י', קסח' פא', שמ' טז', שצט' י'. נקוה"כ רמח'.
ט"ז יו"ד צח' ח' קיח' יב'.
הגר"א יו"ד שלג' יז' (מיהו השגת הגר"א שם תמוהה לכאו'). פמ"ג יו"ד סו'. דגמ"ר יו"ד רסו' ס"ח. יד יהודה קז' י'. חי' שפ"א יו"ד קכא'. יד אברהם יו"ד נה' ג'.
שעה"צ קנג' י', קנח', תקיב' כ', בה"ל רמח', תח'.