סריקת ספר לשימוש אישי

[אדג]

כיון שהנושא הועלה באשכול סמוך, אמרתי אדון בו כאן:

הקונה ספר בדמים מלאים מהמו"ל, האם נאמר שיש איסור לו לסרוק את הספר בכדי להשתמש בו גם ע"ג המחשב, דמה שמכר לו המו"ל הוא רק גוף הספר עצמו, ולא רשות לעשות בו שום דבר נוסף. או שמא נאמר שמכיון דזה נהנה וזה לא חסר (שהרי כבר קנה הלה ספר, ובוודאי שלא יקנה שני) והרי זו מדת סדום לאסור, וביחוד למצות ת"ת, ששקולה כנגד כולם יש להתיר.
וצ"ע.

ובקשה שטוחה כאן לפני מוציאי ומחברי ספרים: נהגו עין טובה, ואחר זמן, כאשר אזל הספר מהחנויות, ואין אתם מוציאים מהדורה שניה - העלאו לאוצר, ושכרכם שלם מן השמים.

[תוכן]

כל עיקר האיסור לצלם וכדומה הוא מפני תקנת השוק, אבל מצד הבעלות לכאורה הספר שייך לו וזכותו לעשות בו מה שרוצה. וכאן מכיון שאין לדון בו מצד תקנת השוק, לכאורה מותר לעשות בו מה שירצה.

[אוצר החכמה]

אם הוא מקפיד שלא להעבירו לאחר למה שבכלל יהיה איכפת למו"ל שימוש זה, ולמה שירצה לאסרו עליו.
באופן כללי כשאדם קונה חפץ קנוי לו לכל שימושיו, מלבד מה שהתנה המו"ל או אולי גם מה שברור שאין כוונתו לכך.

[בברכה המשולשת]

זכורני שהגרז"ן גולדברג שליט"א עסק בכך במאמר מיוחד (ואיני זוכר היכן)

[מזמור שיר]

נראה לי שמקובל לכתוב בספרם איסור העתקה למאגרים לכל מטרה שהיא. גם ללא מטרת מסחר. ואני מאד מבין את ההגיון שבזה, המחבר חושש שברגע שיש עותק דיגיטלי של הספר, המעתיק כבר ימצא לעצמו את ההיתר להעתיקו "רק לאבא שלו" וכדו' ומשם הדרך קצרה להפצת הספר ברבים וכו' וכו'

[חובב_ספרים]

בשבט הלוי (ח"ד סי' ר"ב) התיר לצלם דפים בודדים לחלק לתלמידים, וכש"כ הוא שמותר לצורך עצמו.

[סורגים]

לכאו' אם בגלל הצילום או הסריקה מישהו יימנע מקניית הספר הרי אז אסור לצלם או לסרוק. ומה שכתבת להביא בשם השבט הלוי לא עיינתי בפנים, אך לכאו' זהו הסברא הפשוטה כמו שכתבתי.
----
יש גם לקחת בחשבון שניתן היום להזמין הדפסת ספר פי די אף בגרושים.
http://www.publishyoursefer.com/index.shtm

[חובב_ספרים]

לכאו' אם בגלל הצילום או הסריקה מישהו יימנע מקניית הספר הרי אז אסור לצלם או לסרוק. ומה שכתבת להביא בשם השבט הלוי לא עיינתי בפנים, אך לכאו' זהו הסברא הפשוטה כמו שכתבתי.
----
יש גם לקחת בחשבון שניתן היום להזמין הדפסת ספר פי די אף בגרושים.
http://www.publishyoursefer.com/index.shtm

חבל שאתה כותב בלי לעיין בפנים. סברת השבט הלוי הוא שגם אם ע"י זה לא יקנאו הספר אין זה אלא מניעת ריווח בעלמא.

[אוהב אוצר]

באופן כללי כשאדם קונה חפץ קנוי לו לכל שימושיו, מלבד מה שהתנה המו"ל או אולי גם מה שברור שאין כוונתו לכך.

ידוע שהרב חשין בעל 'המסורת' כתב באחד תנאיו שאסור אפ' ל'ניילן' את הספר ועד כמה שידוע לי היו שחלקו ע"ז אף שזה כביכול תנאי במכירה. [מש"כ צריך לדון כי הקונים לא עולה בדעתם לקרוא בתוך הספר את ה'חוזה' וגם לא קבלו אזהרה על כך שיש להם מה לקרוא. [מלבד הספר עצמו....]

[נתנאל]

בספרים - בדרך כלל - כתוב במפורש שבכלל הזכויות השמורות איסור לצלם את הספר, ממילא לא משנה מה אתה חושב בדעת מחבר הספר אם זה יפריע לו או לא, הרי הוא כתב במפורש שהוא לא מרשה לא משנה למה, והר"ז כמו כל שאר זכויותיו כיוצר, ותלוי בנידון הכללי על המושג זכויות יוצרים אם יש לו תוקף הלכתי שנחלקו בו הפוסקים, כך שאם אתה מתיר לסרוק את הספר זה בעצם להתיר הכל [מלבד איסור השגת גבול שמחמתו בכל אופן יאסר למכור עותקים, ומסתבר שהסורק ספר, אף שסביר מאד שזה יעבור הלאה - ע"י מישהו שבמקרה נתתי לו להשתמש במחשב וכדו' - מ"מ אין בסריקה עצמה פעולה של השגת גבול].

אכן לשכפל דף או שניים, הר"ז חלק מהשימוש הסביר בספר, ולכך הוא מותר אף שלא לצורך אישי אלא לתלמידים, שודאי אין כוונת המחבר לאסור זאת, כפי שכתב שבט הלוי, ואי"ז שייך לעניינינו כלל.

[אוהב אוצר]

לפי דבריך אסור אף להשאיל את הספר שמא חבירו יסרוק אותו.
ומה תרצה לומר, שיזהיר אותו קודם??? כתנאי להשאלה???

[נתנאל]

מה עניין דבריך לדברי
אני שואל אותך אם מותר להשאיל לאדם ספר כשהוא עלול לצלם אותו בשביל למכור אותו בעותקים רבים [זה לכו"ע לדעתך אסור]
אתה פותח כאן עוד נידון אם מותר להשאיל לאדם ספר כשהוא עלול לעשות איתו עבירות שונות, יעוי' בסוגיית הוי דן לכף זכות, לפני עיור מסייע ידי עוברי עבירה, מה זה קשור לעניין

[אוהב אוצר]

כנראה שלא הבנתי אותי.

הרי הוא כתב במפורש שהוא לא מרשה לא משנה למה

דברי על אלו.
באיזה טעם אתה בא לאסור סריקת הספר [לשימוש אישי ] שנקנה בכסף מלא?
מידת סדום ממש.
אלא מה, שמא יעבור הלאה???
אף אני יטען שאם כך נאסור להשאיל ספר שמא יצלמו אותו וכו' וכו'.

[נתנאל]

כעת הבנתי אותך
אתה טוען שגם אם בעיקרון בעלותו מאפשרת לעכב כזה דבר, מ"מ מידת סדום היא
כנראה אם היית מוציא ספר לא היית מרגיש שזה מידת סדום, זה מקובל בכל העולם שלא לאפשר כזה דבר, וזה הגיוני שהמחבר יקבל תשלום על כל עותק של ספרו, וממילא שאדם שקנה עותק אחד של ספר לא יהיו לו שניים או שלשה, לא משנה אם בדפים או במחשב [אם הוא רוצה שישלם על שני עותקים].

ואני לא מתייחס לעובדה שכולנו יודעים שקובץ שנמצא בPDF אוטומטית הוא יגיע לכל העולם [מנסיון], שהרי זכויות יוצרים אוסרים גם לשכפל לדפים
בקיצר, תחבר ספר ואח"כ נדבר

[חכם באשי]

ואני לא מתייחס לעובדה שכולנו יודעים שקובץ שנמצא בPDF אוטומטית הוא יגיע לכל העולם [מנסיון], שהרי זכויות יוצרים אוסרים גם לשכפל לדפים
בקיצר, תחבר ספר ואח"כ נדבר

זה ממש ממש לא נכון.

[כרם]

באופן כללי כשאדם קונה חפץ קנוי לו לכל שימושיו, מלבד מה שהתנה המו"ל או אולי גם מה שברור שאין כוונתו לכך.

ידוע שהרב חשין בעל 'המסורת' כתב באחד תנאיו שאסור אפ' ל'ניילן' את הספר ועד כמה שידוע לי היו שחלקו ע"ז אף שזה כביכול תנאי במכירה. [מש"כ צריך לדון כי הקונים לא עולה בדעתם לקרוא בתוך הספר את ה'חוזה' וגם לא קבלו אזהרה על כך שיש להם מה לקרוא. [מלבד הספר עצמו....]

בעניותי, לא הבנתי את ענין התנאי הזה.
נניח שעברתי על התנאי, האם הוא יהיה מוכן לקבל את הספר בחזרה ולשלם לי את המחיר ששלמתי לו??

[אוהב אוצר]

וזה הגיוני שהמחבר יקבל תשלום על כל עותק של ספרו, וממילא שאדם שקנה עותק אחד של ספר לא יהיו לו שניים או שלשה, לא משנה אם בדפים או במחשב [אם הוא רוצה שישלם על שני עותקים].

ברור ששום מחבר לא יתן לאותו אדם שני ספרים במחיר אחד, מה השאלה פה בכלל, אתה משווה זאת לספר אחד ששילם עליו לעוד קובץ ממחושב שהמחבר לא שילם עליו כלום?
[לעומת הוצאות הספר ורווח ממכירתו]
שוב,מדובר שהקובץ נמצא בידי קונה הספר בלבד!

[סורגים]

הרב ברוך שרגא ובסופו תשובה ממרן שליטא ביביע אומר.pdf

(107.03 KiB) הורד 562 פעמים

וגם זה ספר מעניין בנושא
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?2 ... 640&page=7

[חובב_ספרים]

הרב ברוך שרגא ובסופו תשובה ממרן שליטא ביביע אומר.pdf

וגם זה ספר מעניין בנושא
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?2 ... 640&page=7

מש"כ הרב ב"ש "ובשו"ת מנחת יצחק ח"ט סי' קנג כתב משום ספר תבואות שור בהקדמתו מודעא רבא לאורייתא מאת הגאון מוה"ר פייבל הלוי בזה"ל והמפורסמות אין צריך ראיה כי יכול כל אדם לאסור את שלו" לא מדוקדק כלל. זה משמע שהתבואות שור כתב זה בעצמו. באמת כ' המנ"י "בספר תבואות שור הנדפס בלעמבערג שנת תרנ"א מודעא רבה לאורייתא מאת הגאון מוה"ר פייבל הלוי", דהיינו שלא רק כתב כן התבואות שור אלא גם לא אחד מדורו אלא אחד מדורו של השואל ומשיב ובית יצחק. הנ"מ עצום.