עמוד 1 מתוך 1

למה אין בטעמי המקרא טעם המורה על שאלה?

פורסם: ש' פברואר 09, 2013 8:15 pm
על ידי אורח
מסתמא כל אחד חשב ע"ז השבוע בפסוק

כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ [?] עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ [!]

Re: למה אין בטעמי המקרא טעם המורה על שאלה?

פורסם: ש' פברואר 09, 2013 8:34 pm
על ידי אפרקסתא דעניא
בשמשי כבעל קריאה, פעמים רבות קראתי פסוק זה בתמיהה. אכן עיינתי באבן עזרא, וכן משמע מן התרגום (שלא כגירסת רש"י בתרגום) שהכוונה בציווי ולא בתמיהה: עליך לחדול מלעזוב אותו לנפשו, אלא עזוב תעזוב עמו.

Re: למה אין בטעמי המקרא טעם המורה על שאלה?

פורסם: ש' פברואר 09, 2013 8:48 pm
על ידי אורח
'תיקנת' את עצמך, אבל השאלה היה למה אין טעם כזה 'במקור'
ואגב זה כמובן לא הפסוק היחיד

חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט [?]:

אם כי במקרה הזה, זה מובן מאליו, כי כנראה שאם זה היה בניחותא היה צ"ל, שופט כל הארץ וגו' ולא השופט.

Re: למה אין בטעמי המקרא טעם המורה על שאלה?

פורסם: ש' פברואר 09, 2013 9:03 pm
על ידי אפרקסתא דעניא
עוד מקום ש'תיקנתי': גדול עווני מנשוא, שלפי רש"י זה בתמיהה, ולפי מפרשים אחרים זה בניחותא.

אבל "הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו?!" אני קורא בתמיהה, וכן את דבר יפתח "ה' אלוקי ישראל הוריש את האמורי מפני בני ישראל ואתה תירשנו?!"

Re: למה אין בטעמי המקרא טעם המורה על שאלה?

פורסם: ש' פברואר 09, 2013 10:20 pm
על ידי לייטנר
וכמובן שיש להזכיר כאן את דעתו של מירסקי שכמעט שאין צורך בפיסוק. להוכחת דבריו כתב ספר שלם, כמעט ללא פיסוק (אגב, בהוצאה השניה, כבר הוציא את הספר מפוסק...).
והוא כבר הוזכר באשכול אחר.

Re: למה אין בטעמי המקרא טעם המורה על שאלה?

פורסם: ש' פברואר 09, 2013 10:23 pm
על ידי יאיר
לייטנר כתב:וכמובן שיש להזכיר כאן את דעתו של מירסקי שכמעט שאין צורך בפיסוק. להוכחת דבריו כתב ספר שלם, כמעט ללא פיסוק (אגב, בהוצאה השניה, כבר הוציא את הספר מפוסק...).
והוא כבר הוזכר באשכול אחר.


http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?147187&

Re: למה אין בטעמי המקרא טעם המורה על שאלה?

פורסם: ש' פברואר 09, 2013 11:08 pm
על ידי עשוי לנחת
שמתי לב לדבר מעניין, שגם בכל ספרי דברי יעקב (עדס) אין שום סימני פיסוק, ואפשר כמעט שלא לשים לב לעובדה זו, מחמת שהכתיבה שם מאוד יעילה וקלה אף ללא פיסוק. מעניין מאוד אם יש איזה "סוד" בזה... אשמח לשמוע מהיודעים.

Re: למה אין בטעמי המקרא טעם המורה על שאלה?

פורסם: א' פברואר 10, 2013 12:47 am
על ידי מזמור שיר
ומישהו יכול להסביר את העובדה המוזרה, שבקובץ הערות במהדורה הראשונה יש נקודה לאחר כל חצי משפט?

Re: למה אין בטעמי המקרא טעם המורה על שאלה?

פורסם: א' פברואר 10, 2013 1:05 am
על ידי זרע הארץ
גם רבי חיים קנייבסקי כותב ללא פיסוק. וכמו רבותינו הראשונים ז"ל.
לעצם הענין, סימני שאלה הם פירוש מורחב שבדורות האחרונים הכניסוהו לתוך הכתיבה. התורה שהיא הספר האלקי נמסרה כמות שהיא והטעמים הינם לפסק בין המילים ולא לתת פירושים של שאלות ותירוצים וכמו שאין תוים שמחים לשירת הים. אלא רק הטעמים הינם צורת קריאה נכונה.

Re: למה אין בטעמי המקרא טעם המורה על שאלה?

פורסם: א' פברואר 10, 2013 9:55 am
על ידי עשוי לנחת
אורח כתב:'תיקנת' את עצמך, אבל השאלה היה למה אין טעם כזה 'במקור'
ואגב זה כמובן לא הפסוק היחיד
חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט [?]:
אם כי במקרה הזה, זה מובן מאליו, כי כנראה שאם זה היה בניחותא היה צ"ל, שופט כל הארץ וגו' ולא השופט.

מעניין, שבשלטי הגיבורים (לר"א משער אריה, בהקדמה) מציין כדוגמא לשאלות ותמיהות בתורה את הפסוקים: [שאלה] ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה?, [תמיהה] האנכי הריתי את כל העם הזה? אם אנכי ילדתיהו?

Re: למה אין בטעמי המקרא טעם המורה על שאלה?

פורסם: ב' פברואר 11, 2013 9:15 pm
על ידי רחמים
אולי ניגון שונה לשאלה נכנס לאנושות רק בדורות האחרונים ובדורות קודמים פשוט לא היה הבדל והעינין היה מובן לפי ההקשר וכדומה.

Re: למה אין בטעמי המקרא טעם המורה על שאלה?

פורסם: ב' פברואר 11, 2013 10:31 pm
על ידי לייטנר
רחמים כתב:אולי ניגון שונה לשאלה נכנס לאנושות רק בדורות האחרונים ובדורות קודמים פשוט לא היה הבדל והעינין היה מובן לפי ההקשר וכדומה.


דוגמא טובה לכך היא במלכים א א יז.

Re: למה אין בטעמי המקרא טעם המורה על שאלה?

פורסם: ב' פברואר 11, 2013 10:44 pm
על ידי אפרקסתא דעניא
לייטנר כתב:
רחמים כתב:אולי ניגון שונה לשאלה נכנס לאנושות רק בדורות האחרונים ובדורות קודמים פשוט לא היה הבדל והעינין היה מובן לפי ההקשר וכדומה.


דוגמא טובה לכך היא במלכים א א יז.


שם זה לא חייב להיות בתמיהה. ייתכן באירוניה או משהו דומה.

Re: למה אין בטעמי המקרא טעם המורה על שאלה?

פורסם: ב' פברואר 11, 2013 11:05 pm
על ידי לייטנר
אפרקסתא דעניא כתב:
לייטנר כתב:
רחמים כתב:אולי ניגון שונה לשאלה נכנס לאנושות רק בדורות האחרונים ובדורות קודמים פשוט לא היה הבדל והעינין היה מובן לפי ההקשר וכדומה.


דוגמא טובה לכך היא במלכים א א יז.


שם זה לא חייב להיות בתמיהה. ייתכן באירוניה או משהו דומה.

הוא אשר אמרתי. למשפט הנ"ל יש כמה וכמה אפשרויות קריאה, ולכן רק הצליל הוא שיכול לשנות את משמעותו.

Re: למה אין בטעמי המקרא טעם המורה על שאלה?

פורסם: ב' פברואר 11, 2013 11:36 pm
על ידי שיבר
זרע הארץ כתב:גם רבי חיים קנייבסקי כותב ללא פיסוק. וכמו רבותינו הראשונים ז"ל.


החזו"א כתב בפיסוק כבד.

Re: למה אין בטעמי המקרא טעם המורה על שאלה?

פורסם: ג' פברואר 12, 2013 9:46 am
על ידי רחמים
לייטנר כתב:
רחמים כתב:אולי ניגון שונה לשאלה נכנס לאנושות רק בדורות האחרונים ובדורות קודמים פשוט לא היה הבדל והעינין היה מובן לפי ההקשר וכדומה.


דוגמא טובה לכך היא במלכים א א יז.


מלכים א פרק א, יז

(יז) וַתֹּאמֶר לוֹ אֲדֹנִי אַתָּה נִשְׁבַּעְתָּ בַּיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לַאֲמָתֶךָ כִּי שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרָי וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי:

לא הבנתי כונתך איפה פה הדוגמא?

Re: למה אין בטעמי המקרא טעם המורה על שאלה?

פורסם: ג' פברואר 12, 2013 12:12 pm
על ידי יגל
רחמים כתב:
לייטנר כתב:
רחמים כתב:אולי ניגון שונה לשאלה נכנס לאנושות רק בדורות האחרונים ובדורות קודמים פשוט לא היה הבדל והעינין היה מובן לפי ההקשר וכדומה.


דוגמא טובה לכך היא במלכים א א יז.


מלכים א פרק א, יז

(יז) וַתֹּאמֶר לוֹ אֲדֹנִי אַתָּה נִשְׁבַּעְתָּ בַּיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לַאֲמָתֶךָ כִּי שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרָי וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי:

לא הבנתי כונתך איפה פה הדוגמא?


נראה שפירש הפסוק באופן של תמיהה, וראה מ"ש שמעון אפרת כאן:
http://lib.cet.ac.il/pages/printitem.asp?item=12554

Re: למה אין בטעמי המקרא טעם המורה על שאלה?

פורסם: ג' פברואר 12, 2013 1:06 pm
על ידי אפרקסתא דעניא
רחמים כתב:
לייטנר כתב:
רחמים כתב:אולי ניגון שונה לשאלה נכנס לאנושות רק בדורות האחרונים ובדורות קודמים פשוט לא היה הבדל והעינין היה מובן לפי ההקשר וכדומה.


דוגמא טובה לכך היא במלכים א א יז.


מלכים א פרק א, יז

(יז) וַתֹּאמֶר לוֹ אֲדֹנִי אַתָּה נִשְׁבַּעְתָּ בַּיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לַאֲמָתֶךָ כִּי שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרָי וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי:

לא הבנתי כונתך איפה פה הדוגמא?


הוא מתכוון לפסוק שאמר נתן: אדוני המלך, אתה אמרת אדוניהו ימלוך אחרי והוא ישב על כסאי.

(אמש לא בדקתי את נכונות המ"מ, כי זכרתי הפסוק מהפטרת חיי"ש)

Re: למה אין בטעמי המקרא טעם המורה על שאלה?

פורסם: ג' פברואר 12, 2013 1:13 pm
על ידי רחמים
מלכים א פרק א, כד-כז

(כד) וַיֹּאמֶר נָתָן אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אַתָּה אָמַרְתָּ אֲדֹנִיָּהוּ יִמְלֹךְ אַחֲרָי וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי: (כה) כִּי יָרַד הַיּוֹם וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא וְצֹאן לָרֹב וַיִּקְרָא לְכָל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְשָׂרֵי הַצָּבָא וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וְהִנָּם אֹכְלִים וְשֹׁתִים לְפָנָיו וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ אֲדֹנִיָּהוּ: (כו) וְלִי אֲנִי עַבְדֶּךָ וּלְצָדֹק הַכֹּהֵן וְלִבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ לֹא קָרָא: (כז) אִם מֵאֵת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ נִהְיָה הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא הוֹדַעְתָּ אֶת עבדיך עַבְדְּךָ מִי יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אַחֲרָיו: ס

רשי ורדק ורלבג מסבירים שמדובר בשאלה ותמיהה

Re: למה אין בטעמי המקרא טעם המורה על שאלה?

פורסם: ג' פברואר 12, 2013 3:25 pm
על ידי כבוד קדושת
השאלה שלדעתי צריכה לישאל היא מדוע אין בטעמי המקרא איזשהו פיסוק או ניגון שיורה על מאמר מוסגר בתוך פסוק
ולדוגמא בשמות יב טו
שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִעִי
ברור שאין הכונה שהנפש תיכרת מיום הראשון עד יום השביעי אלא הכונה תשביתו שאר מבתיכם מיום הראשון עד יום השביעי ובאמצע נכנס מאמר מוסגר שכי כל אוכל חמץ ונכרתה וגו'
לי כבעל קורא הענין מפריע מאוד ואני מנסה בכל מיני צורות ניגון להדגיש את זה אבל לא יצא לי דרך טובה
כמו כן בבדברים יא כא
לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְקֹוָק לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ
שהכונה למעןם ירבו ימיכם כימי השמים על הארץ ובאמצע האדמה אשר נשבע וגו' ולא שה' נשבע לאבותיכם כימי השמים על הארץ
וכהנה רבות וצ"ע

Re: למה אין בטעמי המקרא טעם המורה על שאלה?

פורסם: ג' פברואר 12, 2013 11:43 pm
על ידי לייטנר
ייש"כ. אכן כתבתי מזכרוני.
רחמים כתב:מלכים א פרק א, כד

(כד) וַיֹּאמֶר נָתָן אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אַתָּה אָמַרְתָּ אֲדֹנִיָּהוּ יִמְלֹךְ אַחֲרָי וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי

רשי ורדק ורלבג מסבירים שמדובר בשאלה ותמיהה
[/quote]

ומה רצית לומר בזה?

Re: למה אין בטעמי המקרא טעם המורה על שאלה?

פורסם: ד' פברואר 13, 2013 8:43 pm
על ידי לומד
סימן שאלה מכריח את הפסוק לזרום לנתיב אחד, ובעצם מהווה בכך סוג של פירוש. התורה אינה מפורשת, אלא ניתנה להתפרש ולהידרש על ידי חכמי התורה. ומדוע יהיו בה סימני שאלה... ושמא תרצה שיהיה בה סימן נפרד לשאלה הדורשת תשובה וסימן אחר לשאלה רטורית?!