ברזילי כתב:בזכרוני שאף את דברי המכילתא יש שפירשו (בדעת הר"מ ואולי עוד ראשונים) שכסדרן מתיחס לא לסדר מעשה הכתיבה, אלא לסדר הפרשיות אחרי שכבר נכתבו,
כלומר שיש לסדר הפרשיות שמע-והיה-קדש-והיה (כשי' רש"י, או שימושא-רבא) או שמע-והיה במזוזה. ובזה מיושב מדוע לא נמנה דין כסדרן בהמשנה בדברים שבין ס"ת לתו"מ, ועוד קושיות
לפי זה, דברי המכילתא נשנו במנחות לד - כיצד סדרן של תפילין
בארבעה מקומות מזכיר פרשת תפילין קדש לי והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע מכאן אמרו מצות תפילין ארבע פרשיות של יד הם כרך אחד ארבע פרשיות של ראש הם ארבע טוטפת ואלו הן קדש לי והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע כותבן כסדרן, ואם לא כותבן כסדרן הרי אלו יגנזו.
ברזילי כתב:הקר"א דקדק מרש"י מנחות לה. (בראש העמוד ד"ה גוייתא) שאין לדעתו דין כסדרן (א"כ היה אפש"ל שרק בין הפרשות אין הסדר מעכב)
איש_ספר כתב:לענ"ד הראשונים הסוברים שאין דין כסדרן בתפש"ר (הו"ד בב"י סי' ל"ב) אינם ענין לזה, שכן אפילו אם יש דין כסדרן על מעשה הכתיבה, אפשר שהוא רק בתפש"י שהם מעור אחד אבל לא בתפש"ר שהם ד' פרשיות נפרדות.
אני משוכנע שאם אבדוק אמצא שמהראשונים שכתבו שאין דין כסדרן בתפש"ר, מהם שהזהירו שלא לתקן שום אות בתפש"י והרי זה מוכיח כמש"כ, ובכ"ז אשמח למקור ברור המדבר על האבחנה הפשוטה הזו.
ברזילי כתב:איש_ספר כתב:לענ"ד הראשונים הסוברים שאין דין כסדרן בתפש"ר (הו"ד בב"י סי' ל"ב) אינם ענין לזה, שכן אפילו אם יש דין כסדרן על מעשה הכתיבה, אפשר שהוא רק בתפש"י שהם מעור אחד אבל לא בתפש"ר שהם ד' פרשיות נפרדות.
אני משוכנע שאם אבדוק אמצא שמהראשונים שכתבו שאין דין כסדרן בתפש"ר, מהם שהזהירו שלא לתקן שום אות בתפש"י והרי זה מוכיח כמש"כ, ובכ"ז אשמח למקור ברור המדבר על האבחנה הפשוטה הזו.
א. אמת שיש מקום לומר שכסדרן בין הפרשיות יהיה רק בתש"י ולא בתש"ר (אם כי כבר העירו בזה שאף תש"י כשרות לדידן בארבעה קלפים נפרדים), ולפ"ז אזלא לה ראיית הקר"א.
ב. אמנם לכאורה אין לכך קשר לתיקון אותיות. אף אם נאמר שמחמת הקלפים הנפרדים אין קפידא על סדר כתיבת הפרשיות בתש"ר, למה לא נקפיד על סדר כתיבת האותיות בתוך הפרשה?
ומענין לענין - לפי המפרשים את המכילתא הנ"ל על סדר מעשה הכתיבה, מה המקור בש"ס או במדרשי ההלכה לכך שבמזוזה צריך לכתוב פרשת שמע למעלה ופרשת וא"ש למטה?
איש_ספר כתב:ברזילי כתב:איש_ספר כתב:לענ"ד הראשונים הסוברים שאין דין כסדרן בתפש"ר (הו"ד בב"י סי' ל"ב) אינם ענין לזה, שכן אפילו אם יש דין כסדרן על מעשה הכתיבה, אפשר שהוא רק בתפש"י שהם מעור אחד אבל לא בתפש"ר שהם ד' פרשיות נפרדות.
אני משוכנע שאם אבדוק אמצא שמהראשונים שכתבו שאין דין כסדרן בתפש"ר, מהם שהזהירו שלא לתקן שום אות בתפש"י והרי זה מוכיח כמש"כ, ובכ"ז אשמח למקור ברור המדבר על האבחנה הפשוטה הזו.
א. אמת שיש מקום לומר שכסדרן בין הפרשיות יהיה רק בתש"י ולא בתש"ר (אם כי כבר העירו בזה שאף תש"י כשרות לדידן בארבעה קלפים נפרדים), ולפ"ז אזלא לה ראיית הקר"א.
ב. אמנם לכאורה אין לכך קשר לתיקון אותיות. אף אם נאמר שמחמת הקלפים הנפרדים אין קפידא על סדר כתיבת הפרשיות בתש"ר, למה לא נקפיד על סדר כתיבת האותיות בתוך הפרשה?
ומענין לענין - לפי המפרשים את המכילתא הנ"ל על סדר מעשה הכתיבה, מה המקור בש"ס או במדרשי ההלכה לכך שבמזוזה צריך לכתוב פרשת שמע למעלה ופרשת וא"ש למטה?
א - ב צודק וזה בעצם מה שכתבתי רק בנוסח פחות טוב.
איש_ספר כתב:
אני משוכנע שאם אבדוק אמצא שמהראשונים שכתבו שאין דין כסדרן בתפש"ר, מהם שהזהירו שלא לתקן שום אות בתפש"י והרי זה מוכיח כמש"כ, ובכ"ז אשמח למקור ברור המדבר על האבחנה הפשוטה הזו.
בתודה מראש.
איש_ספר כתב:דין של כסדרן בתפילין ומזוזות (שו"ע ל"ב סכ"ה ויור"ד רפ"ח) אין לו זכר בבבלי! וגם אין שום דין בבבלי שמשתלשל מהלכה זו.
ובביאוה"ג שם ושם כנראה נוקט שתוספות לית להו כלל דין כסדרן!
והפוסקים נוקטים שהוא דין תורה (משום המכילתא).
---
האם מישהו עמד ע"כ, על שתיקת הבבלי?
אבא יודן כתב:איים סארי אם התשובה שלי שלא במקומו אבל תואם לכותרת.
כתב בעל תורה שלמה שהלאו היחיד שאין עליו ש"ס בבלי הוא הלאו דאבן משכית.
אוצר החכמה כתב:כאן מצאתי התייחסות לזה שאינו בבבלי וירושלמי
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?165409&&page=16
ובעמוד הבא תשובת החזו"א על כך.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 392 אורחים