פורום אוצר החכמה

למעשה ודאי שלא נהוג כך, אבל האם בכלל מוכר דיון בענין זה, בספרי המנהגים וכדומה?

גאולה בקרוב כתב:למעשה ודאי שלא נהוג כך, אבל האם בכלל מוכר דיון בענין זה, בספרי המנהגים וכדומה?

לא השאלה מי הרגו אלא מה הסיבה שהרגו. אם יהודי מומר הורג יהודי שאינו מסכים להמיר דתו למה שלא ייקרא קדוש?

לעומת זאת אם יהודי נהרג בתאונת דרכים (אמיתית ולא פיגוע) ע"י גוי אין סיבה להחשיבו כקדוש. יש לנו הנחת יסוד, נכונה, כשכשגוי שודד יהודי והורגו מעורבת בזה גם העובדה שהוא יהודי בהריגתו ולכן אז יש מקום להשיבו כקדוש.

לא כ"כ יודע על מה בדיוק הדיון או בקיצור למאי נפ"מ?
עכ"פ יש "ראיה" ממעשה ר"ש ן' דנאן (מלכי רבנן דף קי"א ע"ג).

תראה בספר דרכי חסד [ירושלים תשנ"ז] של הגאון רבי אברהם משה אבידן שליט"א בעמוד קפב מה שכתב בענין זה בשם רבו הגרי"ש אלישיב זצ"ל והגר"מ שטרנבוך שליט"א

שם מדובר לעניין לקברו בבגדיו. אכן השאלה היא למאי נפ"מ, ומסתמא כדרכו של הרב גאולה בקרוב יש בזה איזה נפק"מ בההדרת אחד מן הקדמונים.

ראיתי היום קונטרס שלם שנכתב על שאלה זו (בעקבות הריגת רבי אלעזר אביחצירא)
מחברו הוא רבי רן יוסף חיים מסעוד אביחצרא, שכמה מספריו מצויים באוצר. יש בהם כתובת מייל, מן הסתם אם תפנה אליו תקבל את הקונטרס במייל.

קבורת הנהרג עם בגדיו המגואלים בדם היא מפני, שהדם יעורר ויקטרג על הרוצח. וזו הסיבה שהקפידו באשכנז של תקופת הראשונים שלא לסוד מחדש קירות שהותז עליהם מדם הנהרגים.
הדברים עתיקין. אמנם כל הכותבים בעניין (ובראשם ר' יהודה החסיד בספר חסידים) מתייחסים לנהרג בידי גויים, אך ייתכן בהחלט שהוא הדין גם בנהרג ע"י יהודי, דזיל בתר טעמא, אלא שהכותבים התייחסו לדבר שהיה מצוי ביניהם, שיהודים היו נהרגים על ידי גויים בעיקר (כמעט ולא היה מצוי 'רוצח יהודי' באותה תקופה)

דיון בשאלת התואר/האיחול הי"ד בכגון דא - viewtopic.php?f=51&t=54425
ולגבי התואר "קדוש" - נידון קצת החל מההודעה viewtopic.php?p=682105#p682105
(אמנם האשכול הסתעף לכיוונים בלתי רצויים, אך בתחילת האשכול יש דיון עניני).

בהמשך לענין שאלת התואר הי"ד - וכפי שעלתה גם באשכול נוסף - הופתעתי מאוד לראות בלוח "עיתים לבינה" (כט סיון) "הק' ר' יעקב ישראל ב"ר יצחק הלוי דיהאן הי"ד".
והדברים מתמיהים: הלא "גם אהבתם גם שנאתם גם קנאתם כבר אבדה", והרוצחים מסתמא כבר באו על ענשם בב"ד של מעלה (עברו הרבה יותר מי"ב חודש מאז שהם נפטרו), ומה עוד יש לנו לקוות לנקמת דמו?!

הרב עזריאל
עברתי על הדברים כאן ולא ראיתי שאם נהרג על ידי יהודי אין לבקש מהשם את דמו
אולי יש מקורות ברורים וטובים יותר שיאלפוני בינה?

לוח עתים לבינה כתב:הרב עזריאל
עברתי על הדברים כאן ולא ראיתי שאם נהרג על ידי יהודי אין לבקש מהשם את דמו
אולי יש מקורות ברורים וטובים יותר שיאלפוני בינה?

שים לב למה שכתבתי, שמסתמא הורגיו כבר נידונו בב"ד של מעלה, וכבר ננקם דמו. ומה התועלת לבקש זאת עוד עתה לאחר כ"כ הרבה שנים?

עזריאל ברגר כתב:שים לב למה שכתבתי, שמסתמא הורגיו כבר נידונו בב"ד של מעלה, וכבר ננקם דמו. ומה התועלת לבקש זאת עוד עתה לאחר כ"כ הרבה שנים?

ראה בכתובת משפחת בן צור הנד' בקובץ מן הגנזים (חט"ז עמוד קכה) שכתבו 'הי"ן' על מי שנהרג בידי יהודי.

ברור שיש בזמננו נפקא מינה אקטואלית לנושא, כיוון שיש מקרים בצה"ל שחייל יהודי נהרג מאש כוחותינו. ככל הידוע, חייל שנהרג בנסיבות כאלו נחשב לקדוש בדיוק כמו חייל שנהרג מאש האויב. אני יודעת על מקרה כזה, והאב שהוא רב אמר שאין הבדל מבחינת היותו קדוש, וזה הדיבור ששמעתי. (מעדיפה לא להסגיר את השם). הבנתי גם שהרב גורן פסק כך, ראו כאן שדנים בנושא.
https://din.org.il/2014/08/15/אמירת-היד ... -כוחותינו/
ואין ספק שיש פסקים נוספים בכיוון.

זה ענין אחר לגמרי, כי שם - הריגתו השתלשלה מהמלחמה נגד הגויים וכו'.

הנושא של נהרג בקידוש ה' הוא בפשטות ע"י בחירה, מכאן התרחב העניין שכל הנהרג מחמת היותו יהודי גם ללא בחירה הרי הוא נהרג על קידוש שמו, ומכאן התרחב שאפילו יהודי ההורג יהודי בשעת מלחמה ג"כ נחשב נהרג על קידה"ש, השאלה האם יש כאן הגדרות ברורות בנדון מגדולי ישראל לדורותם שכתבו ודנו בעניין.

ולדידי תמיה טובא איך יעשה קדוש יהודי שחי כל ימיו כגוי ועבר על איסורי כריתות
האם סתם על ידי מיתיה יענק לו תואר קדוש ? האיך נתקדש? דברי הש"ך ביור"ד (דלא כרמ"א שם) הם שעל ידי ההריגה יש לו כפרה (מסתמא בבחינה מסיומת) אבל משם ועד להיות קדוש הדרך ארוכה.

נים ולא נים כתב:ולדידי תמיה טובא איך יעשה קדוש יהודי שחי כל ימיו כגוי ועבר על איסורי כריתות
האם סתם על ידי מיתיה יענק לו תואר קדוש ? האיך נתקדש? דברי הש"ך ביור"ד (דלא כרמ"א שם) הם שעל ידי ההריגה יש לו כפרה (מסתמא בבחינה מסיומת) אבל משם ועד להיות קדוש הדרך ארוכה.

כל יהודי הוא קדוש, כי עם קדוש אתה.