הדלקת נר שבת לרווקות

[מתפעל]

כתב אלי ניק נעים ונחמד:

"המנהג שגם רווקות מדליקות נר שבת הוא מנהג כל גלילות רוסיא שמוכר גם בבריסק וכיו"ב".

האם ידוע לכם אם אכן בבית בריסק מדליקות גם הרווקות?

האם ב' נרות או רק נר אחד?

האם מנהג זה מופיע היכן שהוא בספרות הפוסקים השונים?

[בברכה המשולשת]

זכורני שראיתי פעם בשם מרן הגרמ"פ (אולי במאן מלכי רבנן?) שכך היה המנהג אצליהם

[מתפעל]

מה זה הספר מאן מלכי רבנן?

אם ככה אז צריך להיות הרבה משפחות ליטאיות שנוהגים בזה?

[תוך כדי דיבור]

האדמו"ר מליובאוויטש היה מציין בזה לערוך השלחן סי' רס"ג סעיף ו' דבנות ישראל נוהגות לברך כל אחת בעצמה אף כשהן אצל אמן, ומדוייק שם דמיירי ברווקות (שכוונתו דאין לומר שכמו שהבעל אינו מברך אצל אשתו גם הבת לא תברך גבי אמה). וכידוע ספר ערוה"ש הוא מקור חשוב - אולי הכי חשוב - לבירור המנהג בליטא באותו דור. אבל כידוע גם שבהרבה עניינים מנהג האשכנזים כאן בא"י אינו תלוי במה שנהגו בליטא.

[מתפעל]

יישר כח

הנה לשונו:

"ובנות ישראל נוהגות לברך כל אחת בעצמה אף כשהן אצל אמן אף שהבעל אינו מברך וסומך על ברכת אשתו כמ"ש בסעיף ה' משום דהחיוב הוא רק על המשפחה כמ"ש שם, מ"מ הבנות מפני שהן נצטוות יותר כמו שנתבאר, מברכת כל אחת ואחת וטוב שכל אחת תברך בחדר בפני עצמו מיהו עכ"פ לא יברכו שתים במנורה אחת כמ׳ש".

הוא לא מזכיר אם הן מברכות על נר אחד או על שניים. לפי זה מסתמא צריכות לברך על שניים, הלא כן?

[עשוי לנחת]

הפתגם הידוע "כל אשה ובת, מדליקה נרות שבת", אין מקורו ב[סוג של] יוצאי ליטא?
[בהומור, כמובן...]

[נערי האוצר]

האדמו"ר מליובאוויטש היה מציין בזה לערוך השלחן סי' רס"ג סעיף ו' דבנות ישראל נוהגות לברך כל אחת בעצמה אף כשהן אצל אמן, ומדוייק שם דמיירי ברווקות (שכוונתו דאין לומר שכמו שהבעל אינו מברך אצל אשתו גם הבת לא תברך גבי אמה). וכידוע ספר ערוה"ש הוא מקור חשוב - אולי הכי חשוב - לבירור המנהג בליטא באותו דור. אבל כידוע גם שבהרבה עניינים מנהג האשכנזים כאן בא"י אינו תלוי במה שנהגו בליטא.

איך מדוייק שם דמיירי ברווקות, ולא - כפי שמסתבר לי - בנשואות שעל פי הנהוג היו מתגוררות עם בעליהן בשנים הראשונות אצל אמותיהן?

[תוך כדי דיבור]

ז"ל הערוה"ש בהמשך שם: "מ"מ הבנות מפני שהן נצטוות יותר כמו שנתבאר [בריש הסעיף שם שהמצווה בעיקר על נשים], מברכת כל אחת ואחת וטוב שכל אחת תברך בחדר בפ"ע מיהו עכ"פ לא יברכו שתים במנורה אחת כמ"ש". מזה משמע דמיירי ברווקות, דאל"כ מהו "כל אחת ואחת", לפי מה שכתבת אינו שכיח שיהיו הרבה בנות נשואות בב"א אצל אמן.

ואגב עיקר החידוש שהביא מכאן האדמו"ר ראיה כנ"ל, אינו ממה שמדליקות, דידליקו ומה בכך - אלא ממה שמברכות.

[נערי האוצר]

ז"ל הערוה"ש בהמשך שם: "מ"מ הבנות מפני שהן נצטוות יותר כמו שנתבאר [בריש הסעיף שם שהמצווה בעיקר על נשים], מברכת כל אחת ואחת וטוב שכל אחת תברך בחדר בפ"ע מיהו עכ"פ לא יברכו שתים במנורה אחת כמ"ש". מזה משמע דמיירי ברווקות, דאל"כ מהו "כל אחת ואחת", לפי מה שכתבת אינו שכיח שיהיו הרבה בנות נשואות בב"א אצל אמן.

ואגב עיקר החידוש שהביא מכאן האדמו"ר ראיה כנ"ל, אינו ממה שמדליקות, דידליקו ומה בכך - אלא ממה שמברכות.

א. מדוע לא שכיח שתהיינה הרבה בנות נשואות בבת אחת אצל אמן? שכיח ושכיח.
ב. אבל העיקר, כי מן הלשון "מברכת כל אחת ואחת" אין ללמוד מאומה, שהרי סביר שהיא מכוונת לאם והבת, שכל אחת מהן מברכת, ולא תסמוך הבת על ברכת האם. זה פירוש מאולץ לדעתך?
[אדרבה, אם כבר נדייק בסגנון זה, מדבריו ש"טוב שכל אחת תברך בחדר בפ"ע" משמע שמדובר בנשואות, כי רווקות בחדרים נפרדים מאן דכר שמיה?!?]

[תוך כדי דיבור]

שכיח היום או שכיח בליטא בזמן הערוה"ש?...

עיין בערוה"ש בפנים, הלשון כל אחת ואחת הולכת להדיא על הבנות שאצל האם ולא לגבי האם עצמה.

[מאיר סובל]

על המנהג בבית בריסק יש תחת ידי מכתב של רבי רפאל סולובייצ'יק בן מרן הגרי"ז שפרסם בהמודיע, שאכן גם רווקות מדליקות נרות שבת. (לצערי אין לי סורק ולכן איני מעלהו).

ושמעתי מאחת ממשפחת החזון איש, שהם נהגו (עוד מהבית בקוסובה) בפשיטות מהבת מצווה להדליק שתי נרות, וכך נהגו גם כאן, ואיפה שהוא בדור האחרון זה התבטל.

ורבי מרדכי ויספיש זצ"ל (שהיה גר בשיכון חזון איש ונפטר בשנה האחרונה) אמר לי שיש לו אוסף שלם של מנהגים ממש על שאלת הכותרת הזו, ומנהג ליטא היה להדליק שתי נרות.

[נערי האוצר]

עיינתי עתה בפנים (אגב, זהו בסעיף ז' ולא ו') ואינני יודע להכריע פירושו. מכל מקום, בוודאי שמנהג הרווקות להדליק נר נוסף סמוך למנורת האם, זהו בוודאי נגד דעת הערוה"ש שמצריך חדר אחר או עכ"פ מנורה אחרת.

[תוך כדי דיבור]

מש"כ שהוא נגד דעת ערוה"ש - זהו דווקא אם מברכות על ההדלקה, ודווקא במנורה אחת עם כמה קנים, אבל שתי מנורות סמוכות אין קפידא, כמבואר בסעיף שקודם לכן.

[מתפעל]

יישר כח

אם אכן היה כך המנהג בליטא, מעניין למה המנהג התבטל.

האם כיום הבריסקערס אכן נוהגים כך הלכה למעשה?


הנה לנו מנהג הנוהג בליובאוויטש ובבריסק, כאיש אחד בלב אחד. א שיינע זאך.

[מחולת המחנים]

שמעתי, ואולי נכתב כאן בעבר, שכך הוא המנהג במשפחות דיסקין-אדלשטיין (צאצאי ר' יהושע זעליג).

ומדברי הרבי מליובאוויטש זצ"ל מכאן
http://chabad.org.il/Magazines/Article. ... oryID=1924

תקופה מסוימת לאחר הכרזת הרבי על מבצע הדלקת נרות שבת קודש ויום-טוב על-ידי בנות ישראל – גם הקטנות – הגיע אל הרבי הרה"ג הרה"ח הר"ר ירמיהו אלאי מדרום-אפריקה ואמר שאינו מבין את החידוש בכך, שכן בדוקשיץ [= עיירה חסידית בה נולד] כך היה המנהג!
הרבי חייך מאוד, ואמר כי אדרבה לא הייתה כוונה לחדש חידושים, אלא להזכיר את המנהג שהיה נוהג בעבר בעיירות ישראל בכמה וכמה קהילות.

לימים יכתוב הרבי להרה"ג ר' יששכר מאיר (זצ"ל) ראש ישיבת הנגב נתיבות (עזתא) בימי הספירה תשל"ט ('ניצוצי אור' ר"נ מינדל עמ' 104):
מעשה רב, שהוא העיקר, אשר בבתי גדולי ישראל... ובכמה-וכמה מדינות ועיירות, ומכל החוגים... הדליקו הבנות נרות-שבת-קודש מגיל הכי צעיר...

וכבר בחודש מרחשוון תשל"ה אומר הרבי ב'יחידות' ('מקדש מלך' כרך ד' עמ' שצז):
מנהג זה אינו "חידוש" שלי, הוא היה נוהג בעבר בכמה וכמה חוגים ומשפחות יראי-שמים דבני ישראל. ומפני כמה-וכמה סיבות ועיקרן "צוק העיתים" וכו' – נשתקע.

עוד מצאנו בשיחת מוצאי זאת חנוכה תשל"ה, בה ציין הרבי כי רגיל היה הדבר בבתי גדולי ישראל, כדלהלן:
...אדמור"י פולין ובני ביתם החל מה"שפת אמת" וכו', אדמור"י גליציא – בעלז, בובוב, ועוד בקהילות בני-ישראל בליטא – בריסק, וולוז'ין, ועוד כמה קהילות-קודש באשכנז וקהילות-קודש בכל פזוריהם בעולם.

וראה גם מכתב י"א אייר תשל"ה (אגרות קודש כרך ל' עמ' קצח):
...שאין זה אלא להשיב עטרה ליושנה, כי כבר מקדמת דנא היו נוהגים במשפחות מדקדקות במצוות לקיים מצות חינוך גם בנוגע להדלקת הנרות.

[עזריאל ברגר]

הנה לנו מנהג הנוהג בליובאוויטש ובבריסק, כאיש אחד בלב אחד. א שיינע זאך.

כפי שרמזו כאן - אדמו"ר הזקן היה מכונה "דער ליטוואק", ויש כו"כ ענינים הנהוגים בחב"ד כמנהג ליטא (כגון זמן הדלקת נרות חנוכה וכן סדר הסליחות שלפני ר"ה).

[גבול ים]

במשפחת שפירא מדליקים כי כך מסורה בידם מזקנם הג"ר רפאל שפירא, כפה"נ זה גם מקור המנהג אצל נכדיו מבריסק.

[לעומקו של דבר]

על המנהג בבית בריסק יש תחת ידי מכתב של רבי רפאל סולובייצ'יק בן מרן הגרי"ז שפרסם בהמודיע, שאכן גם רווקות מדליקות נרות שבת. (לצערי אין לי סורק ולכן איני מעלהו).

מורינו ר' מאיר, אפשר השגת כבר סורק?...

אגב, היו מדליקות בברכה?

[גביר]

יעוין חזון עובדיה שבת א עמ' קצה ואילך, הליכות עולם חלק ג עמ' לה.

[מאיר סובל]

על המנהג בבית בריסק יש תחת ידי מכתב של רבי רפאל סולובייצ'יק בן מרן הגרי"ז שפרסם בהמודיע, שאכן גם רווקות מדליקות נרות שבת. (לצערי אין לי סורק ולכן איני מעלהו).

מורינו ר' מאיר, אפשר השגת כבר סורק?...

אגב, היו מדליקות בברכה?

כן, בברכה.

ותיכף אנסה להכניס סריקה.

[מאיר סובל]

Image_00009.pdf

מהמודיע אמצע שנות תש"ל בשם רבי רפאל סולובייצ'יק

(43.36 KiB) הורד 393 פעמים

[מה שנכון נכון]

מקו' נרות שבת של רשד"ב לוין (ח"א עמ' 29).

רשדב.GIF (37.16 KiB) נצפה 5322 פעמים

מה המקור ל'משפחת קרליץ'?

[הוה אמינא]

משפ' קרליץ = עדות הר' מאיר סובל שליט"א לעיל, משמועה מפיהם וללא מקור בספרים.


(וכי אם היה מודפס בהערת שוליים בספר מלקט בן זמננו זה היה שווה יותר כמקור? ומדוע מתייחסים למילה מודפסת בכבוד יותר מלאותו אדם, פחות או יותר, כשאומר את זה בעל פה או כאן בפורום?)

[עתניאל בן קנז]

מאורי השבת - הדלקת הבנות.pdf

(1.74 MiB) הורד 302 פעמים

[לעומקו של דבר]

יש"כ לר' מאיר ור' עתניאל.
ר' עתניאל, בבעלזא זה רק מעשה רב או גם מעשה תלמיד?

היה לי מאוד מעניין לשמוע ממקור בריסקאי מה שורש המנהג, ואיך בבריסק שבקושי בירכו על אתרוג, בירכו הבנות על נרות. (כתבו כאן שהמקור הוא ר' רפאל שפירא.)
(המקור בהמודיע כמובן הוא מפרסומי חב"ד, כמובן, לכן יש יותר משמעות לרשד"ב לווין שלפחות כתב זאת בשמו).

[עתניאל בן קנז]

יש"כ לר' מאיר ור' עתניאל.
ר' עתניאל, בבעלזא זה רק מעשה רב או גם מעשה תלמיד?

בעיקר 'מעשה רב'. [ידוע לי גם על יחידים בבעלזא שנוהגים כן, אולם לא מחמת 'מנהג בעלזא', אלא מחמת שכן נהגו אבותם בגאליציה].
הציבור הרחב בהחלט אינו נוהג כן.

[הוה אמינא]

יש"כ לר' מאיר ור' עתניאל.
ר' עתניאל, בבעלזא זה רק מעשה רב או גם מעשה תלמיד?

היה לי מאוד מעניין לשמוע ממקור בריסקאי מה שורש המנהג, ואיך בבריסק שבקושי בירכו על אתרוג, בירכו הבנות על נרות. (כתבו כאן שהמקור הוא ר' רפאל שפירא.)
(המקור בהמודיע כמובן הוא מפרסומי חב"ד, כמובן, לכן יש יותר משמעות לרשד"ב לווין שלפחות כתב זאת בשמו).

בענין המקור רבי רפאל שפירא, איני יודע אם זה מקור למה שנהגו בבריסק, לפי הכרתי את בריסק ואת שפירא אלו שני קווים מקבילים שלא בהכרח נפגשים.
משפחת שפירא הם מיוחסים ל"בית הרב" דוולוז'ין. ונוהגים הכל על פי מה שקבלו מזקניהם הגר"ר ולמעלה הנצי"ב ולמעלה וכו' עד הגר"ח מוולוז'ין. והם טוענים שבריסק מיוחסים אליהם ולא להיפך. ואמנם גם הגר"ח מבריסק הוא חתנא דבי נשיאה אצל הגר"ר, אבל הם ענף לעצמו ונוהגים על פי מה שקיבלו.