שבת שכולה שבת

[מגיב ומניב]

אינני ערב קבלן על תורת רבותינו תלמידי הבעש"ט, אני משתדל ללמוד מספריהם הק' ולהתענג על זיום, אך בשום אופן איני מחויב להאמין לכל דבר שטות שאינו עולה על הדעת שנדבק בשמם בכל מיני מאספי ומלקטי שמועות למיניהם. כחברותא ומקורב לאחד מגדולי הדור שליט"א נוכחתי לדעת, שבאותו יום שאמר דבר מה, צוטטו היפוכם...ק"ו במרחק של דורות. דומני, שעדיין מותר לאכול מפתי ולשתות מייני, ואיני נחשב כמהרהר אחר דברי חז"ל.

[חיים]

מגיב ומניב,
הדברים ודאי אינם כפשוטם. ואף אחד לא חושב אחרת. צריך להכיר את הנוסח (טרמינולוגיה).
אבל אתה צודק שאין חובה לקבל כל אימרה הנושרת מילקוטם של מאספי אסופות.

[חמדה גנוזה]

לאחרונה דוקא ראיתי (ואני יכול להיזכר כעת איפה) ששאל אישיות לא חסידית מאישיות חסידית פירוש באימרה התמוהה הנ"ל וביאר כוונת הדברים כך: שתפלין הם אות ושבת היא אות, ולכן לובשים שטריימיל שהוא בגד שבת מובהק שבכל עת יזכרו ללא היסח הדעת ששבת היום וקדוש היום לאדונינו, ואכן יש כאלו שלא זקוקים ללבוש מיוחד להזכיר להם מיהם, אבל אלו שדגלו במעלת הלבושים להזכיר את האדם מיהו ומהו (ולכן הקפידו מאד בלבוש היהודי המסורתי במסי"נ שכן אצלם זה מזכיר האות של יהדותם של של ברית מילה אות ברית בבשרכם), ראו שהשטריימיל מהוווה תזכיר לאות של שבת ולכן הוא במקום תפלין.

[מגיב ומניב]

מחודש לומר שהקפידא על הלבושים היא בגדר תזכורת, ההבנה הנפוצה היא דומיא דלא שינו את לשונם ושמם כדי לשמור על ההבדלה מן האומות, ולא לאות על כך. (פי' לא סימן בעלמא אלא גורם בפועל).

[צוציק]

כמובן שאמרו את כל הר"ת האלו המצחיקים בבדיחות הדעת. ורק חסיד שוטה יחשבנו לתורה מסיני.

[בצלאל]

היה מעניין להקביל את הדברים המוזרים המובאים כאן בשם גדולי החסידות, לדברים המוזרים שהובאו באשכול סמוך מספר קושיות, ולעמוד על ההבדל ביניהם. יש עמכם דברים בענין?

[ישראל הר כסף]

אני מבקש לקרוא טוב לפני שאוכלים אותי, ואני מדגיש שאין כאן שום זלזול באף אחד.
נראה לי ברור שבתנועת החסידות היו תמיד שני רבדים, כי הרי כולנו יודעים שביסוד התנועה עמדה ההכרה בזה שנופלים כל האיכרים וכד' מחוץ לתחום של עבודת ה' לגמרי ומאבדים את כל הזיקה ליהדות מכח השליטה של כל הלמדנים בעם כולו.
ואעפ"כ ברור גם שלא התכוון הבעש"ט ליסד שיטה של בדיעבד כזו רק לעמי הארצות שאולי בכ"א ימצאו משהו בעבודת ה', אלא כיוון ודאי לצורת עבודה הלכתחילה שבלכתחילה, והראיה תלמידיו הקדושים שהיו ברמה גבוהה שבגבוהה בעבודת ה'.
כך שנראה לי שנוצרו כאן שני חלקים שהשתלבו יחד תמיד בתוקף השיטה, תכליתה, וסיבתה.
ואולי בזה נמצא את ההבדל התהומי שאמור להציק לכל חושב, איך זה יתכן שמצד אחד תורת החסידות היא פנימית ועמוקה מאוד (עובדה היא שכל רבותינו הליטאים שעסקו תורת המחשבה על גבול הקבלה היו בקיאים מאוד בספרי חסידות) ומצד אחד כ"א יודע שיש סוג של תורות ווארטים שעליהם מפטירים 'חסידישע תיירע' כשהכוונה ברורה- לדברים שלא מוכרחים ומובנים באמת או אפי' לא מנסים להתקרב לאמת ורחוקים ממנו כרחוק מזרח ומערב, כרמזים וגמטריאות ושאר פרפראות, איך זה הולך יחד?
אבל להנ"ל נראה לי ברור שזה פרי שני חלקי התנועה החסידית, שהיו תמיד את יושבי בית במדרש שהיו שקועים לגמרי בעבודת ה' ובפרישות וקדושה זכו להשגות גבוהות, ומצד שני להמון העם שלא הבינו הרבה ושבשבילם בין היתר קמה התנועה אמרו כל מיני פרפראות וכד', ועם הזמן התקדשו אלו, ואלו הרעיונות שאנו מדברים בהם כאן, וודאי שמצד אחד יש להם חן ויופי של אוירה יהודית עם ניחוח חסידי מתוק של 'שטעטל' שנאמרים על כוסית יי"ש בהתוועדות חסידים פשוטים ומצד שני יש בהם דברים לא שכליים ולא מחייבים (זה אני אומר בזהירות כי אחרי הכל אני ליטאי ומה אני יודע, יתכן שאני טועה וכל הנ"ל הוא רק הנלענ"ד) ואין לייחס להם צורה למדנית משהו ולשאול מה היתה הכוונה וכו' וכו'.
ושוב פעם, אין כאן שום זלזול, וכל הדן את חברו לכף זכות וכו'.

[דודי צח]

אחזור לראש הדברים. לכאורה איכפת לו לישראל הר כסף האוטופיה המנותקת שבה נכתבו הדברים, שהיא תופעה שלרוב מונעת ומרחיקה את מימוש הכוונות, ולא מניעה אותן.
ואם בקהל עדת ירושלים עסקינן, אביא מה ששמעתי מפי איש אמת שהיה במירון בשבת לך לך להנאתך ולטובתך, וראה שבשעה שהביאו בשעת הסעודה את סיר החמין המהביל רכוב על גבי עגלה אל תוך אולם הסעודה, פצחו הכל בבת אחת בשירת "ימים על ימי מלך תוסיף". ראו כמה אוהבים בני את השבת.
ואם הבאתי דברי איש אמת, אגרור אגב הכי את מה שראיתי בעיני. פעם אחת אמרו בפניו של אותו ת"ח שבירושלים שאדמו"ר פלוני אמר בשעת ה"תורה" בעת עריכת השולחן הטהור, ששבת ר"ת שטריימל במקום תפילין, והשיב להם על אתר: שטותים במקום תורה. ודפח"ח.

דיבר איתך איש שקר ולא איש אמת

[לבי במערב]

הרב 'ישראל הר כסף', שפת"י מד"נ.

לאחרונה דוקא ראיתי (ואני יכול להיזכר כעת איפה) ששאל אישיות לא חסידית מאישיות חסידית פירוש באימרה התמוהה הנ"ל . .

וראה 'שארית ישראל' (גורזיצ'נסקי) ס"ע 148 ואילך.

[בתוך הגולה]

ומה יאמר כבודו על אמרת בעל התניא קדישא ושו״ע הרב, שר״ה שחל בשבת הוי הקוגעל במקום תקיעת שופר?

היכן נמצא זאת בתורתו של הגר"ז?

אני מצאתי מעין זה בספר קרבן משה ח"ב מרמ"ז פרידמן (רב ביפו)

אח"כ אמר בשם מחותנו הרה"ק מקרעשטניף זצ"ל הנ"ל שאמר בטעם על מה שלא תוקעים בשופר בשבת דהנה איתא משם הרה"ק ר' ישראל מרוז'ין זצקו"ל שהקשה מה עושה המלאך הממונה על התקיעות שופר במשך כל השנה ותירץ שהוא ממונה על החמין [טאשלנט] שבכל שבתות השנה והוסיף ע"ז כ"ק מרן האדמו"ר מקרעשטניף זצקו"ל ששמו של המלאך הממונה על התקיעות נקרא ת.ש.ב.ש שהוא אותיות שבת ש וענינו הוא כן כי זהו שם השליחות שבת שמרמז על חמין בשבת והשי"ן שמרמז על תקיעת שופר
וע"כ לא תוקעים בשבת בשופר [מלבד הטעם דאיתא בגמרא שמא יעבירנו] לפי שאין מלאך אחד עושה שתי שליחויות ושבת הרי היא תדיר [וע"כ צריך הוא להתעסק בשליחותו הקבועה שהיא לדאוג לחמין בשבת] ותידר ושאינו תדיר תדיר קודם. עכד"ק ודפח"ח.
והוסיף ע"ז רבנו הגאון זצ"ל דלכאורה למה דווקא מלאך זה ששמו תשב"ש ממונה על תקיעות שופר ועל חמין בשבת. ואמר דאפשר דהנה שופר מרמז על דינין ויסורים הם ג"כ ענין דינים ובשבת הוא זמן שאפשר להתרפאות וזה התפקיד של אותו מלאך שימתיק הדין של השופר ר"ה שהוא יום דין ובשבת ימתיק היסורים ובשופר ר"ת בשמחה רבה ורפואה שלמה

[מחותנו הנזכר הוא האדמו"ר רמ"ד רוזנבוים מקרטשעניף]

[לבי במערב]

היכן נמצא זאת בתורתו של הגר"ז?

הובא בשמו ב'שמועות וסיפורים' ח"ב ס"ע 156. 'לשמע אֹזן' (דוכמאן, תש"נ) ס"ע רא.
וראה 'תורת מנחם' ח"ס ס"ע 497.

[חיפוש פשוט באוצה"ח ('+שופר +קוג[ע]ל +שבת') יעלה עוד כמה מצדיקי הדורות שהאמרה המדוברת נמסרה בשמם].