פורום אוצר החכמה

בספר חדשים וגם ישנים מרב יונתן שטייף (ברכות ו. סימן ע') כתב בשם הישועות יעקב שבנו של הרמב"ם העיד שבאמת הרמב"ם האמין במציאות השדים ומש"כ במורה נבוכים אינו מן הרמב"ם!!!


יגעתי ולא מצאתי שום סמך לזה לא בכתבי ר"א מן הרמב"ם ולא בספר ישועות יעקב.

אולי חכמי הפורום יודעים לאן לפנות לעיין יותר בזה?

עיין כאן ד.ה "אמנם" viewtopic.php?f=7&t=719&p=4631&hilit=%D7%A9%D7%93%D7%99%D7%9D#p4601

וכאן: viewtopic.php?f=7&t=719&p=4631&hilit=%D7%A9%D7%93%D7%99%D7%9D#p4628

וכאן: viewtopic.php?f=7&t=667&start=0&st=0&sk=t&sd=a&hilit=%D7%A9%D7%93%D7%99%D7%9D

וכאן: http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?62 ... K&page=289

לענין הקישור האחרון..אם אין לך שם וסיסמה (הניתנים זמנית חינם ע"י בקשה אישית מ"אוצר החכמה")

עיין לפי"ז ועיי"ש בהמשך..


אמנם עדיין לא ראיתי את הקישור שהבאת אך לפי חלק ממה שהבאתי הרמב"ם חזר בו רק בסוף ימיו ומימילא דברי המו"נ עומדים בעינם והרמב"ם כתבם..

עוד הסבר יש שם שהרמב"ם בכוונה אמר שאין שדים כדי שלא יאמינו בהם ומימלא לא יזיקו דמזיקים רק למי שמאמין בהם ע"ש..

ולשאלתך גופא עיין כאן: viewtopic.php?f=7&t=719&p=4631&hilit=%D7%A9%D7%93%D7%99%D7%9D#p5038

וכאן: viewtopic.php?f=7&t=667&start=0&st=0&sk=t&sd=a&hilit=%D7%A9%D7%93%D7%99%D7%9D#p4271

יאיר, יישר כחך על כל הציונים.

אבל עדיין לא ראיתי את דבריו לא בכתבי ר"א בן הרמב"ם ולא בספר ישועות יעקב שהרמב"ם האמין במציאות השדים וגם לא ראיתי שהקטע במו"נ לא היה נכתב ע"י הרמב"ם.

יאיר,
יישר כוחך על הציונים המפורטים!
ולענין הטענה שהרמב"ם לא כתב את מו"נ, זכורני, כי היעב"ץ כבר טען זאת. אך לענ"ד, אף הוא עצמו לא האמין בטענה זו!

המצודת ציון (ישעיהו יג כא) כותב: ושעירים - הם השדים הנראים בדמות שעירים למי שמאמין בהם.
ובאותו סגנון בהמשך (לד יד): ושעיר - כן נקרא השד כי נראה כשעיר למי שמאמין בו.
יש לי איזו תחושה שהמצו"צ לא ראה מימיו שד...

ככה"נ כוונתו למי שמאמין בכוחו ומתפלל אליו, הלא"ה אין דרכו של השד להראות סתם לבנ"א (ראה רשב"ם ב"ב עג ע"ב). ולא למאמין בקיומם.

ומקורו של המצודות מהגמרא בפסחים ,דקפיד קפדי בהדיה דלא קפיד לא קפדי בהדיה" ואולי הבין שאינם נראים למי שאינו מאמין בהם

שד נראה בלי קשר לכוונת הרואה (ברכות מג:). כוונת הרשב"ם היא לגילוי סודם של השדים, כלומר הפלאות שהם יכולים לעשות. משמעות הגמ' בפסחים אינה שאינו נראה, ובכל מקרה איזו סיבה יש למצו"צ לכתוב דבר הגורם להבין ששדים = בגדי המלך החדשים.

בברכות לא כתוב שכך דרכו, ולענין סכנה חיישינן גם למעוטא. (אולי הוא מיעוט מצוי, עכ"פ אין ראיה שנראה בקביעות. וה"ה לעניין ודלמא שד הוא גבי בת קול, ובלא""ה שם מדובר רק בקולו או בדמותו כאדם ולא בראית צורתו כשד).
ז"ל הרשב"ם "שמעין בי מלכא וקטלוהו - בי מלכא דשידי שאין דרכו של שד להראות לבני אדם, והרגוהו מפני שהיה מגלה סודם". כוונתו כפשוטה, ואת גילוי הסוד הוסיף בשביל להסביר למה קטלוהו.

מובן שאין דרכם להיראות סתם כך שהרי "אלמלי נתנה רשות לעין לראות אין כל בריה יכולה לעמוד מפני המזיקין" (ברכות ו. ועוד שם וברש"י).
אבל כדי להפחיד ולהזיק הם כן נראים.

[quote="עקביה"]המצודת ציון (ישעיהו יג כא) כותב: ושעירים - הם השדים הנראים בדמות שעירים למי שמאמין בהם.
ובאותו סגנון בהמשך (לד יד): ושעיר - כן נקרא השד כי נראה כשעיר למי שמאמין בו.
יש לי איזו תחושה שהמצו"צ לא ראה מימיו שד...[/quote
ראה שו"ת רדב"ז ח"ג סימן תתמח )תה(
"ולא תחשדני מפני שכתבתי לשון המאירי (שכתב "ואלו שמאמינים במציאות השדים ופעולותיהן") שאני מכחיש מציאות השדים כי אני מאמין בכל דברי חז"ל אפילו שיחה קלה שלהם כ"ש שהכתובים פשטיהם מורים על מציאתם ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים וגו'. יזבחו לשדים וגו':".
ועיין נשמת חיים ח"ג פרק יב מה מה שהאריך.

אין לי הידע הנחוץ אודות הרב דוד ובנו הרב הלל אלטשולר, מחברי המצודות, כדי לדעת האם הם אחזו בשיטת הרמב"ם והמאירי כלפי שדים וכיו"ב או לא.
הבאתי את הציטוט הנ"ל שעשה עלי רושם שהם מסכימים עם הרמב"ם, וברוך היודע.
נדמה לי שהיה עליהם מאמר פעם באחד מכרכי ישורון. אולי נגעו שם בנקודה זו?

האם מישהו מהפורום ראה פעם שד?

כעת ראיתי שזו לשון הרד"ק
רד"ק ישעיהו פרק יג פסוק כא
ושעירים - הם השדים, כמו לשעירים אשר הם זונים אחריהם, ונקראו כן לפי שהם נראים כדמות שעירים למאמין בהם, וכן ת"י ושידין יחייכון תמן:

ואלו דברי הרמב"ם:
ספר מורה הנבוכים חלק ג פרק מו
וכן היו כתות מן הצאב"ה עובדים לשדים, והיו חושבים שהם ישובו בצורת העזים, ולזה היו קוראים לשדים שעירים, וכבר התפשט הדעת הזה מאד, ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים אשר הם זובחים,

אם כך אכן "למאמין בהם" היינו בקיומם, כי הרד"ק מהקרובים לשיטת הרמב"ם, כידוע.

וכ"כ הרד"ק בישעיהו סה, ד "ובנצורים ילינו - בחרבות ילינו בלילה שיראו להם השדים לדעתם, כי המזיקים נראים בחרבות למאמינים בהם".
ובתהלים צא, ו "ובעלי הדרש מפרשים דבר האופל וקטב הצהריים - דבר השדים. וכן יפול מצדך אלף ורבבה מימינך, על השדים הוא אומר. וחכמי המחקר אינם מודים בדבר השדים ומבטלים אותו במופת כי אינם".

וע"ע בפי' לבראשית ה, ג "וארז"ל כל אותם השנים שהיה אדם בנדוי היה מוליד רוחין שדין ולילין, שנאמר "ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו" מכלל דעד השתא לא בצלמיה אוליד. וכתב ה"ר נסים בשם ר' שרירא ז"ל פירוש דבר זה, דלטייה הקב"ה לאדם נתן בו אות שלא היו ילדיו דומין לו וכמו נשים שיולדות בריות משונות כאלו דאמרו רבנן אמר ר' יהודה אמר שמואל המפלת דמות לילית אמו טמאה לידה, ולד הוא אלא שהוא בעל כנפים, וכשהיה אדם הראשון בקללה לא היה מוליד אלא בריות משונות דמות שדין ולילין בכעור פניהם וגביהם, והם רוחות רעות, כדרך שהיתה רוחו של אדם רוח רעה בשעה שהיה מקולל, יצאו ממנו רוחות רעות שיש בהן רעה ואין בהן טובה, וכן דרך בני אדם לקרא למכוערי הדמות ולאנשים רעים שדים וכשחפץ הקב"ה הוא והסיר קללתו של אדם הראשון הוליד בנים שדומים לו במראה נאה ורוח טובה והוא שנאמר ויולד בדמותו בצלמו". וע"ע בדבריו ש"ב ז, יד.

עקביה כתב:כעת ראיתי שזו לשון הרד"ק
רד"ק ישעיהו פרק יג פסוק כא
ושעירים - הם השדים, כמו לשעירים אשר הם זונים אחריהם, ונקראו כן לפי שהם נראים כדמות שעירים למאמין בהם, וכן ת"י ושידין יחייכון תמן:

וכ"כ בשורשים ש' שער.

וז"ל הרמב"ן ויקרא יז ז "לשעירם" - לשדים וכן הוא אומר (ישעיהו יג כא) ושעירים ירקדו שם לשון רש"י מתורת כהנים (פרק ט ח). ואמר ר"א שנקראו השדים כן בעבור שישתער הגוף הרואה אותם, והקרוב בעבור שיראו אותם המשוגעים כדמות שעירים. ומלת "עוד" תורה שכן היו ישראל עושים במצרים. עכ"ל.
ומקורו כפי שכתב - מהאבן עזרא.

בברכות סב ע"ב ו"לרביא ליה גדיא, שעיר בשעיר מיחלף", ופרש"י "שד של בית הכסא דומה לשעיר, ועליהם נאמר ושעירים ירקדו שם".

מענין לענין באותו ענין:
באגרו"ת למו"ר הגרש"א נשאל ע"י ת"ח מה דעתו בענין השדים
וכתב בערך בזה הלשון (הספר כעת אינו תח"י):
אני בער ולא אדע [כהווארט הידוע מצדיקים - איך בין א נאר און איך גלייב] ובוודאי שאני מאמין בפשטות דברי חז"ל בכל מקום.

רד"ק בעניין האוב ודעות הגאונים.
ואני רואה לפרש הנה מעשה האוב לפי מה שנמצא כתוב אמרו רז"ל בעל אוב זה המדבר מבין הפרקים ומבין אצילי ידיו ידעוני זה המניח עצם חיה ששמה ידוע בפיו ומדברים דברים העתידים ופירוש מבין הפרקים שמשמיע קול נמוך מבין פרקי איבריו ומתחת שחיו על ידי מעשים שעושה שמקיש בזרועותיו וי"א אף מקטיר קטרת לשד והשד הוא העונה והמדבר ואמרו עוד בעל אוב אחד המעלה בזכורו ואחד הנשאל בגלגלת ופי' המעלה בזכורו שמדמה שמעלה המת ומדבר ומשמיע קול מתחת הארץ מעל פי הקבר כדרך ששמע שאול קולו של שמואל והקול נמוך מאד כמו שכתוב והיה כאוב מארץ קולך הנשאל בגלגלת גם הוא יקרא אוב ופירושו שיש עמו גלגלת של אבן שוהם או של זכוכית זכה ועושה מעשים עד שידמה שיוצא קול נמוך מאד וידמה לו באותו הקול שואל ומשיב כן פירשו רז"ל, והרב החכם הגדול רמב"מ ז"ל פירש במעשה אוב בהקשת זרועותיו שאמר שאוחז שרביט של הדס בידו ומניפו והוא מדבר בלאט בדברים ידועים אצלם אחרי אשר הקטיר קטורת ידוע אצלם עד שישמע השואל כאילו אחד מדבר עמו ומשיבו על מה שהוא שואל בדברים מתחת לארץ בקול נמוך מאד וכאילו אינו נכר באוזן אלא במחשבה מרגיש בו ופי' מעשה גלגלת שלוקח גלגלת המת ומקטיר לה קטרת ומנחש בה עד שישמע כאלו קול יוצא מתחת שחיו שפל עד מאד ומשיבו ועוד אמרו רז"ל שלשה דברים נאמרו במעלה זכורו המעלה רואהו ואינו שומעו ומי שצריך לו שומעו ואינו רואהו מי שאינו צריך לו לא שומעו ולא רואהו כך שמואל אשה שהעלתהו ראתהו ולא שמעתהו שאול שהיה צריך לו שמעו ולא ראהו ואבנר ועמשא שלא נצטרכו לו לא שמעוהו ולא ראוהו וראינו מחלוקת בין הגאונים בדבר הזה וכלם נשתוו כי מעשה האוב הבל ותוהו ודברי כזב והתול אבל יש מהם אומרים כי לא דבר שמואל עם שאול וחס ושלום לא עלה שמואל מקברו ולא דבר אבל האשה עשתה הכל ברמאות כי מיד הכירה כי שאול הוא אך להראות לו כי מצד החכמה הכירה ומצאה דבר זה אמרה למה רמיתני ואתה שאול ודרך בעלת אוב להביא בן אדם שמדבר מתוך מחבואו בלשון נמוך וכאשר בא שאול לדרוש מאתה וראתה אותו נבהל וידעה כי למחר יהיה יוצא למלחמה וכל ישראל היו בפחד גדול וידעה מה שעשה שאול שהרג כהני ה' שמה בפי המגיד הדברים הנאמרים בפרשה ומה שאמר ויאמר שמואל אל שאול על מחשבת שאול כי היה חושב כי שמואל היה המדבר אליו ומה שאמר ולא עשית חרון אפו בעמלק ידוע היה דבר זה כי מאותה שעה אמר לו שמואל וימאסך מהיות מלך ומה שאמר לרעך לדוד ידוע היה זה בכל ישראל כי דוד נמשח למלך ומה שאמר מחר אתה ובניך עמי מדרך סברא אמר זה, זהו פי' רב שמואל בן חפני הגאון ז"ל ואמר אף על פי שמשמעות דברי החכמים ז"ל בגמרא כי אמת היה שהחיתה האשה את שמואל לא יקובלו הדברים במקום שיש מכחישים להם מן השכל אבל רב סעדיה ורב האיי הגאונים ז"ל אמרו אמת הוא כי רחוק הוא שתדע האשה העתידות וכן שתחיה היא את המת בחכמת האוב אך הבורא יתברך החיה את שמואל כדי לספר לשאול את כל הקורות העתידות לבא עליו והיא האשה אשר לא ידעה בכל אלה נבהלה כמו שנאמר ותזעק בקול גדול ואשר אמרה האשה את מי אעלה לך דברי התולים הם כי דעתה היה לעשות כמנהגה אלה דבריהם, ויש לתמוה לדברי הגאונים האלה אם הקדוש ברוך הוא החיה את שמואל כדי לספר לשאול הקורות הבאות עליו למה לא אמר לו על ידי חלומות או על ידי אורים או על ידי הנביאים אלא על ידי אשה בעלת אוב ועוד איך היה נעלם משאול שהיה חכם ומלך אשר היו עמו כמה חכמים גדולים אם ענין אוב נעשה על ידי אדם מדבר מתוך מחבואו ומי יאמר שיטעה הוא בזה ואין זה הדעת מקבלו והנכון הוא מה שפירשנו:

רד"ק שמו"א כח

ולמה לא עולה בשבת (סנהדרין שם) ?

תוכן כתב:האם מישהו מהפורום ראה פעם שד?

למאי נפ"מ?

אני בכל אופן לא הצלחתי להשיג חתולה בכורה שחורה בת בכורה שחורה

אבל נסה לפזר אפזר סביב מיטתך, אולי תזכה לראות את עקבות רגליהם...

אני מפחד...

אז לפחות תראה כמה ציורים בפורום...
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=87307#p87307

מה שמעניין בעיני בדברי הרד"ק שהובאו למעלה הוא שהגאונים שהביא תופסים את זה כהחייאת שמואל.

אשר ברא כתב:ולמה לא עולה בשבת (סנהדרין שם) ?

אם את הפסוקים בשמואל, שאף קורא רגיל אינו מסתפק בהם שבעל אוב הוא דבר אמיתי (ויעוי' שו"ת רדב"ז ח"ג סי' תרמב [אלף סז]), פירשו הגאונים, ובעיקר רשב"ח, באופן היוצא לגמרי מידי פשוטו, דווקא עם הגמ' הזאת תהיה להם בעיה? הם יכולים לומר שבעלי האוב, כדי להיראות אמיתיים, הסכימו שבשבת אינם מעלים את המת. זה מוסיף נופך של אמינות לעסק ומגדיל את ההכנסה בשאר ימות השבוע..


ומעניין לעניין, שמעתי פעם מחכ"א שאמר שמטרת הרמב"ם בקובעו את י"ג עיקרי האמונה היה, מאחר ואנו רואים (וזה בולט מאד במקרה של פירוש הגאונים דנן) שבפרשנות הפסוקים השמים הם הגבול, ומי שאין משמעות הפסוקים מתאימה לו מפרשם באופן אחר (ואף הרמב"ם לא טמן ידו בצלחת כידוע), חייבים לקבוע עיקרים שמהם אין לזוז בשום אופן, ובהם א"א/אסור לפרש את הפסוקים אחרת, שאל"כ פרחה אמונת ישראל לרוח.

אשר ברא כתב:ולמה לא עולה בשבת (סנהדרין שם) ?

מובא גם בזהר שבעלת אוב תוכיח שיום השבת מקודש ואגב, גם בימינו א"א לבצע 'סיאנס' בשבת..

האם יש לכך אסמכתא חיצונית (לא משל ארגוני התשובה)???

יש אסמכתאות רבות שבימינו אי אפשר לבצע סיאנס, ואין סיבה להניח שזה אחרת בשבת.

צופר הנעמתי כתב:יש אסמכתאות רבות שבימינו אי אפשר לבצע סיאנס, ואין סיבה להניח שזה אחרת בשבת.

פרט (לא מויקפדיה או סרטוני אטאיסטים בבקשה)

[אני שמעתי ממקור ראשון על כאלו שעשו]

שכחתי שכאן אחרי בדיחה צריך לכתוב שלוש נקודות (...)

יאיר כתב:

צופר הנעמתי כתב:יש אסמכתאות רבות שבימינו אי אפשר לבצע סיאנס, ואין סיבה להניח שזה אחרת בשבת.

פרט (לא מויקפדיה או סרטוני אטאיסטים בבקשה)

אולי מפי נבואות האוטיסטים..

הרמב"ם מטפל בזה

LEV כתב:... שבאמת הרמב"ם האמין במציאות השדים ...

ראה כאן:
https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... &pagenum=6

וכן:
הרב צבי יהודה קוק, שיחות לספר בראשית, הרב שלמה אבינר (עורך), עמ' 295 296, 310
הרב חיים אלעזר שפירא מונקאטש, דברי תורה ח"ו נד



ובמאמרי שהובא גם כאן, הובאו דעות שונות לגבי דעת הרמב"ם, ושלשת הגישות העיקריות.