"יש מקומות שנמצאים ישראל שאומרים שהן מזמן פילגש בגבעה"

[ארי שבחבורה]

בביאורו על המקרא "יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וגו'" (במדבר כד,ז) כותב הנצי"ב ב'העמק דבר' שם:

ואמר על דור השופטים שהיו להם מלחמות וגלו הרבה בקרב אומות העולם, ואנו לא ידענו. ועוד היום יש מקומות שנמצאים ישראל שאומרים שהן מזמן פילגש בגבעה, ומי יודע אם לא גלו בעת שנתגברו עליהם בימי שפוט השופטים. והרי דוד התפלל ואמר "הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגויים וגו'" (דהי"א טז,לה), מבואר שגם בימיו היו ישראל מפוזרים בין העמים בגלות.

האם יש למישהו מושג לאלו יהודים ולאיזה מקומות מתכוון הנצי"ב?

[מחולת המחנים]

ברד"ק שופטים (כ' ט"ו) בפרשת פלגש בגבעה כתב: ובמדרש אומר כי אותן אלף (מבני בנימין) הלכו לארץ רומניא וישבו שם.

[עט סופר]

רומניא [כיודע אצל הקדמונים היינו רומי ולא כפי שכתב איזה מחבר שהרע"ב היה רומני] עדיין לא היתה עד שנעץ גבריאל קנה בימי שלמה וכו'.

[לייטנר]

.

[אראל]

ראיתי ב'סדר הדורות', שמביא בשם ה'רד"ק' שאותם האלף ברחו לווירמיזא!

וכן מביא שם כך מעוד מקור,
הרי לנו התחלפות בין 'רומניא' ל'וירמיזא'..

[לענין]

צריך לדעת שההוספות ברש''י הם 'מקור' ליצני ומפוקפק, ואכ''מ.

[טור תלגא]

עי' בפרי תבואה (שורץ) שהאלף באו לוינה ומצאו מצבה מאחד מהם שנקבר שם (ראה במצורף).

[שבענו מטובך]

עי' בפרי תבואה (שורץ) שהאלף באו לוינה ומצאו מצבה מאחד מהם שנקבר שם (ראה במצורף).

אני לא מאמין לרגע להעתקתו [המשובש] של הכומר שהוא מביא שם.
ובכלל, מי אומר שבשנת ב' אלפים תק"ס היו רושמים על המצבות את תאריך הפטירה? ושהיו מונים לפי שנות הבריאה?
המצבה הנזכרת רשומה אצלי עם קברים עתיקים אחרים, שלדעתי אינם אלא זיוף או טעות, כמו:
מצבת אדונירם עבד המלך שלמה (שארית ישראל, אמלאנדר, פרק ג).
מצבת שר צבאו של אמציה מלך יהודה (מובאת בדרכי נועם לר' משה ברש"ט ן' חביב).

[טור תלגא]

הבאתי דבריו מפני שהוא נושא מעניין אע"פ שיש לפקפק עליו. ובאמת מצאתי ספרו של הכומר 'Alt = und Neuen Wiens' והוא היסטוריה על וינה, ובכרך ראשון מביא כמה מצבות ישראל. וראה במצורף העתקתו 'מרדכי מזוג גבור הגדול בשנת מבריאת עולם ב"א קת"ס' ותרגומו ללטינית ודויטש הוא מרדכי מן הגיבורים שנת 2560 לבריאת העולם.


https://books.google.com/books?id=ZzliA ... en&f=false

[עקביה]

כמדומני שר' בנימין שלמה המבורגר, בהקדמת ספרו "מנהגים דק"ק ורמייזא", דן במסורות השונות של קדמות התיישבותם של יהודים בגרמניה, ומביא את הסיפורים הנ"ל.

[שבענו מטובך]

תודה לך הרב טור תלגא בעד טירחתך ומציאתך היפה.
בכל זאת אינני נותן אמון בהעתקתו והבנתו המשובשת.

בנוסף למה שכתבתי ושאלתי לעיל על נוסח המצבה הנזכרת, יש לי להוסיף:
אם אכן כתוב שם 'מרדכי' (לא 'מיררבי' או משהו כזה), אז יש כאן ראיה נוספת - הגם שא"צ להוסיף ראיות - שאין המצבה משנת ב' אלפים תק"ס, מכיון שהשם 'מרדכי' (שם בבלי) עוד לא הגיע אלינו בעת ההיא.

[אפרקסתא דעניא]

לחשוב שלפני שלושת אלפים שנה כתבו ב"א במשמעות ב' אלפים, זה אנכרוניזם שאין כדוגמתו.

[שבע]

חילוף בין ד' לב' שכיח הרבה
ואם כנים הדברים הרי שצ''ל: ד''א תק''ס

[טור תלגא]

לחשוב שלפני שלושת אלפים שנה כתבו ב"א במשמעות ב' אלפים, זה אנכרוניזם שאין כדוגמתו.

ודאי שלא כתבו כן, והודפס כך מפני הקיצור. ותדע שכן הוא שהרי ספרו של הכומר נדפס בשנת 1738,והסיפור אודות מצבה הזאת כבר נדפס בשנת 1661 (בלטינית הערות על מקוה ישראל לר' מנשה בן ישראל ראה במצורף) והעתקתו ' מרדכי גבור הגדול בשנת מבריאת עולם א"א קת"ס' הרי מפני הקיצור הדפיסו ב"א או א"א.

https://books.google.com/books?id=pYxlA ... ול&f=false

[טור תלגא]

חילוף בין ד' לב' שכיח הרבה
ואם כנים הדברים הרי שצ''ל: ד''א תק''ס

כפי שנדפס בשנת 1661 'א"א תק"ס' בהא ליכט למיטעי.

[שבע]

אדרבה, מכאן ראיה שאין ספק שנפלה כאן טעות במלה הראשונה (?''א תק''ס)
אצל מעתיק נוסח המצבה (אם היתה)

הדעת נותנת לאחר ככל האפשר - ד''א תק''ס

[עושה חדשות]

ומה עוד יש להשיב על טענת הנצי"ב -
והרי דוד התפלל ואמר "הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגויים וגו'" (דהי"א טז,לה), מבואר שגם בימיו היו ישראל מפוזרים בין העמים בגלות?

[בתבונה]

ומה עוד יש להשיב על טענת הנצי"ב -
והרי דוד התפלל ואמר "הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגויים וגו'" (דהי"א טז,לה), מבואר שגם בימיו היו ישראל מפוזרים בין העמים בגלות?

האבן עזרא מביא קושיא זו ותירוצים שנאמרו על כך ולא עלה דעת אף אחד פירוש זה
תהלים פרק קו
(מז) הושיענו - אמר אחד מחכמי מצרים כי זה המשורר היה בימי השופטים לפני מלך מלך לבני ישראל על כן הוא אומ' וקבצנו מן הגוים וחכם אחד אמר כי זה המשורר היה בבבל והנכון בעיני כי זה המשורר דבר ברוח הקדש* והוא מדבר על לשון בני גלותינו הושיענו כאשר דבר ישעיהו על לשון המשכילים למה תתענו ה' מדרכיך:

נ.ב. אין מדובר ברוה"ק על עצם הגלות וקבוץ הגלויות לעת"ל שהרי הדבר מפורש בתורה בפרשת נצבים.

[חלמישצור]

בנושא האשכול, ראו שלמה איידלברג, 'קדמות הישוב היהודי בגרמניה', ידיעון האיגוד העולמי למדעי היהדות 17-18 (תשמ"א), עמ' 19-25.

שני העמודים הראשונים

10.png (150.88 KiB) נצפה 5005 פעמים

[טור תלגא]

עי' בשו"ת מהר"ץ חיות חלק אמרי בינה סי' א אות א בהגהה שהאריך על איזה רומניא כוונת המדרש https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=280

מהרץ חיות 1.png (189.79 KiB) נצפה 752 פעמים

וכתב שצ"ל שהלכו לארמניא בטורקיה עי"ש
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=282

מהרץ חיות 4.png (381.46 KiB) נצפה 741 פעמים

[טור תלגא]

ועי' שם אפרים לר' אפרים זלמן מרגליות שיש להסיר כל הגהות שהוסיפו ברש"י https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... 16&hilite=

שם אפרים.png (135.1 KiB) נצפה 747 פעמים

[כולל יונגערמאן]

כפשוט שלא היו מונים לפי שנות הבריאה

אגב מענין לענין באותו ענין, במהרי"ל כתב שמצא מצבות ישנות בבית החיים שמצביעים על הימצאות יהודים שם מאות בשנים לפני תקופתו