פורום אוצר החכמה

בביאורו על המקרא "יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וגו'" (במדבר כד,ז) כותב הנצי"ב ב'העמק דבר' שם:

ואמר על דור השופטים שהיו להם מלחמות וגלו הרבה בקרב אומות העולם, ואנו לא ידענו. ועוד היום יש מקומות שנמצאים ישראל שאומרים שהן מזמן פילגש בגבעה, ומי יודע אם לא גלו בעת שנתגברו עליהם בימי שפוט השופטים. והרי דוד התפלל ואמר "הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגויים וגו'" (דהי"א טז,לה), מבואר שגם בימיו היו ישראל מפוזרים בין העמים בגלות.

האם יש למישהו מושג לאלו יהודים ולאיזה מקומות מתכוון הנצי"ב?

ברד"ק שופטים (כ' ט"ו) בפרשת פלגש בגבעה כתב: ובמדרש אומר כי אותן אלף (מבני בנימין) הלכו לארץ רומניא וישבו שם.

רומניא [כיודע אצל הקדמונים היינו רומי ולא כפי שכתב איזה מחבר שהרע"ב היה רומני] עדיין לא היתה עד שנעץ גבריאל קנה בימי שלמה וכו'.

.

ראיתי ב'סדר הדורות', שמביא בשם ה'רד"ק' שאותם האלף ברחו לווירמיזא!

וכן מביא שם כך מעוד מקור,
הרי לנו התחלפות בין 'רומניא' ל'וירמיזא'..

צריך לדעת שההוספות ברש''י הם 'מקור' ליצני ומפוקפק, ואכ''מ.

עי' בפרי תבואה (שורץ) שהאלף באו לוינה ומצאו מצבה מאחד מהם שנקבר שם (ראה במצורף).

טור תלגא כתב:עי' בפרי תבואה (שורץ) שהאלף באו לוינה ומצאו מצבה מאחד מהם שנקבר שם (ראה במצורף).

אני לא מאמין לרגע להעתקתו [המשובש] של הכומר שהוא מביא שם.
ובכלל, מי אומר שבשנת ב' אלפים תק"ס היו רושמים על המצבות את תאריך הפטירה? ושהיו מונים לפי שנות הבריאה?
המצבה הנזכרת רשומה אצלי עם קברים עתיקים אחרים, שלדעתי אינם אלא זיוף או טעות, כמו:
מצבת אדונירם עבד המלך שלמה (שארית ישראל, אמלאנדר, פרק ג).
מצבת שר צבאו של אמציה מלך יהודה (מובאת בדרכי נועם לר' משה ברש"ט ן' חביב).

הבאתי דבריו מפני שהוא נושא מעניין אע"פ שיש לפקפק עליו. ובאמת מצאתי ספרו של הכומר 'Alt = und Neuen Wiens' והוא היסטוריה על וינה, ובכרך ראשון מביא כמה מצבות ישראל. וראה במצורף העתקתו 'מרדכי מזוג גבור הגדול בשנת מבריאת עולם ב"א קת"ס' ותרגומו ללטינית ודויטש הוא מרדכי מן הגיבורים שנת 2560 לבריאת העולם.


https://books.google.com/books?id=ZzliA ... en&f=false

כמדומני שר' בנימין שלמה המבורגר, בהקדמת ספרו "מנהגים דק"ק ורמייזא", דן במסורות השונות של קדמות התיישבותם של יהודים בגרמניה, ומביא את הסיפורים הנ"ל.

תודה לך הרב טור תלגא בעד טירחתך ומציאתך היפה.
בכל זאת אינני נותן אמון בהעתקתו והבנתו המשובשת.

בנוסף למה שכתבתי ושאלתי לעיל על נוסח המצבה הנזכרת, יש לי להוסיף:
אם אכן כתוב שם 'מרדכי' (לא 'מיררבי' או משהו כזה), אז יש כאן ראיה נוספת - הגם שא"צ להוסיף ראיות - שאין המצבה משנת ב' אלפים תק"ס, מכיון שהשם 'מרדכי' (שם בבלי) עוד לא הגיע אלינו בעת ההיא.

לחשוב שלפני שלושת אלפים שנה כתבו ב"א במשמעות ב' אלפים, זה אנכרוניזם שאין כדוגמתו.

חילוף בין ד' לב' שכיח הרבה
ואם כנים הדברים הרי שצ''ל: ד''א תק''ס

אפרקסתא דעניא כתב:לחשוב שלפני שלושת אלפים שנה כתבו ב"א במשמעות ב' אלפים, זה אנכרוניזם שאין כדוגמתו.

ודאי שלא כתבו כן, והודפס כך מפני הקיצור. ותדע שכן הוא שהרי ספרו של הכומר נדפס בשנת 1738,והסיפור אודות מצבה הזאת כבר נדפס בשנת 1661 (בלטינית הערות על מקוה ישראל לר' מנשה בן ישראל ראה במצורף) והעתקתו ' מרדכי גבור הגדול בשנת מבריאת עולם א"א קת"ס' הרי מפני הקיצור הדפיסו ב"א או א"א.

https://books.google.com/books?id=pYxlA ... ול&f=false

שבע כתב:חילוף בין ד' לב' שכיח הרבה
ואם כנים הדברים הרי שצ''ל: ד''א תק''ס

כפי שנדפס בשנת 1661 'א"א תק"ס' בהא ליכט למיטעי.

אדרבה, מכאן ראיה שאין ספק שנפלה כאן טעות במלה הראשונה (?''א תק''ס)
אצל מעתיק נוסח המצבה (אם היתה)

הדעת נותנת לאחר ככל האפשר - ד''א תק''ס

ומה עוד יש להשיב על טענת הנצי"ב -
והרי דוד התפלל ואמר "הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגויים וגו'" (דהי"א טז,לה), מבואר שגם בימיו היו ישראל מפוזרים בין העמים בגלות?

עושה חדשות כתב:ומה עוד יש להשיב על טענת הנצי"ב -
והרי דוד התפלל ואמר "הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגויים וגו'" (דהי"א טז,לה), מבואר שגם בימיו היו ישראל מפוזרים בין העמים בגלות?

האבן עזרא מביא קושיא זו ותירוצים שנאמרו על כך ולא עלה דעת אף אחד פירוש זה
תהלים פרק קו
(מז) הושיענו - אמר אחד מחכמי מצרים כי זה המשורר היה בימי השופטים לפני מלך מלך לבני ישראל על כן הוא אומ' וקבצנו מן הגוים וחכם אחד אמר כי זה המשורר היה בבבל והנכון בעיני כי זה המשורר דבר ברוח הקדש* והוא מדבר על לשון בני גלותינו הושיענו כאשר דבר ישעיהו על לשון המשכילים למה תתענו ה' מדרכיך:

נ.ב. אין מדובר ברוה"ק על עצם הגלות וקבוץ הגלויות לעת"ל שהרי הדבר מפורש בתורה בפרשת נצבים.

בנושא האשכול, ראו שלמה איידלברג, 'קדמות הישוב היהודי בגרמניה', ידיעון האיגוד העולמי למדעי היהדות 17-18 (תשמ"א), עמ' 19-25.

שני העמודים הראשונים

עי' בשו"ת מהר"ץ חיות חלק אמרי בינה סי' א אות א בהגהה שהאריך על איזה רומניא כוונת המדרש https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=280



וכתב שצ"ל שהלכו לארמניא בטורקיה עי"ש
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=282

ועי' שם אפרים לר' אפרים זלמן מרגליות שיש להסיר כל הגהות שהוסיפו ברש"י https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... 16&hilite=

כפשוט שלא היו מונים לפי שנות הבריאה

אגב מענין לענין באותו ענין, במהרי"ל כתב שמצא מצבות ישנות בבית החיים שמצביעים על הימצאות יהודים שם מאות בשנים לפני תקופתו