מה דעת היראים על שד"ל?

קומי_אורי · הודעהעל ידי **קומי_אורי** » א' נובמבר 15, 2015 1:51 pm

האם כוונת הרמב"ן ש"דרך משה בכל התורה", רק במקומות שהם משפטים של משה. או שכוונתו לתורה עצמה, ומיחסים אותה לשליח, כמו שנאמר בנביא "תורת משה"

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' נובמבר 15, 2015 1:58 pm

בהחלט יתכן שכוונתו לכל התורה כולה, אבל מכיון שהפסוק שבו הוא עוסק, הם דברי משה בשירתו, אין לדעת.
בכל מקרה ראיתי שהביטוי מצוי בעוד ראשונים ואני חוזר בי מדברי.

השקדן · הודעהעל ידי **השקדן** » א' נובמבר 15, 2015 2:24 pm

מעניין לציין שהרבי מילוובאויטש זצ"ל הזכירו בהגדה של פסח שערך.

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » א' נובמבר 15, 2015 3:32 pm

השקדן כתב:מעניין לציין שהרבי מילוובאויטש זצ"ל הזכירו בהגדה של פסח שערך.

היכן ?

ישבב הסופר

בקטע על סדר קדש ורחץ, אאל"ט

אבא יודן · הודעהעל ידי **אבא יודן** » ב' נובמבר 16, 2015 12:58 am

בחומש עוז והדר מרבים לצטט מספרו אוהב גר
[אגב אחד מבניו קרא על שם ספרו "אוהב גר"]

חבצלת · הודעהעל ידי **חבצלת** » ב' נובמבר 16, 2015 5:51 am

גימפעל כתב:
השקדן כתב:מעניין לציין שהרבי מילוובאויטש זצ"ל הזכירו בהגדה של פסח שערך.

היכן ?

viewtopic.php?p=144672#p144672

אבא יודן · הודעהעל ידי **אבא יודן** » ב' נובמבר 16, 2015 3:55 pm

ספרן כתב:"כשהוא מגיע לפרשת "מלכי צדק, והוא כהן לאל עליון" מעיר שד"ל שקצת המלכים בימי קדם נטלו לעצמם גם כתר כהונה ועירבו את התחומים השונים: שלטון, דת ומדינה כאחד. אגב כך הוא מביא, כדרכו, ראיות מחוכמת העמים מדברי וירגיליוס. ושמא יטעה הקורא ויחשוב שהמלך הנוכרי "התגייר" והחל לקרוא ולבדוק ב"אל עליון" מעירנו שד"ל שהוא מכוון לגדול האלילים, "כמו שהיה יופיטר אצל היוונים והרומים" ולא לקב"ה.

דומה לזה ראיתי בדעת מקרא פורש בידי "י. קיל" והניף ידו שנית באטלסו אשר עשה
בערך בזה הלשון:
שאלוה של מלכי צדק קרוב לאלוהו של אברם
והוא היה מאחרוני המיחדים הקדמונים [כהגדרת הרמן שטארק]
וכאן הבן שואל מה ראו על ככה לפרש היפך דברי חז"לינו
וביותר גם אנחנו מתפללים כל יום ג"פ הא-ל הגדול הגבור והנורא א-ל עליון???

ישבב הסופר

הקושיא היותר גדולה ע"ז היא שאברהם אבינו בעצמו אמר אח"כ "הרימותי ידי אל ה' א-ל עליון קונה שמים וארץ".
עיינתי באטלס ודוקא שם נראה שהוא נוקט שמלכי צדק היה מונותיאיסט שהאמין ב'אל עליון' שהוא ה', וזה היה קשרו לאברהם, ולכן שמח כאשר ניצח אברהם המאמין באלוקי אמן במלכים עוע"ז.

[וצ"ל שטראק, ולא שטארק]

מה שנכון נכון

בדעת מקרא על בראשית לא פי' יהודה קיל כאמור לעיל בשמו, אלא הביא את פירוש הרמב"ן ש'פירושו המחוור ביותר והמכוון ביותר לפשוטו של מקרא'.
הדברים האמורים באטלס הם מתורתו של המחבר השני יהודה אליצור. ונמצאים בהרחבה יותר כאן.

[מלשון האמור אצל אברהם אין להוכיח כי הוא הזכיר ה' אל עליון, וכמו שהדגיש הרמב"ן, אף שאינו מפרש שמלכי צדק לא היה כהן לה'].

אבא יודן · הודעהעל ידי **אבא יודן** » ג' נובמבר 17, 2015 4:42 pm

מה שנכון נכון כתב:בדעת מקרא על בראשית לא פי' יהודה קיל כאמור לעיל בשמו, אלא הביא את פירוש הרמב"ן ש'פירושו המחוור ביותר והמכוון ביותר לפשוטו של מקרא'.
הדברים האמורים באטלס הם מתורתו של המחבר השני יהודה אליצור. ונמצאים בהרחבה יותר כאן.

[מלשון האמור אצל אברהם אין להוכיח כי הוא הזכיר ה' אל עליון, וכמו שהדגיש הרמב"ן, אף שאינו מפרש שמלכי צדק לא היה כהן לה'].

הרב מה שנכון נכון
מה שנכון, נכון!
אמנם טעיתי ולא היה פנאי בידי לערכו מחדש, אבל אני רואה שתפשת כוונתי על נכון וראה שם עוד באטלס דף 68.

ההוא גברא · הודעהעל ידי **ההוא גברא** » א' נובמבר 22, 2015 5:02 pm

מי שכותב "רנה"ו בספרו מורה נבוכי הזמן" גלי אנפשיה שאינו מכיר בדברים הללו. מורה נבוכי הזמן הוא של קרוכמל ונדפס כששד"ל היה זקן, אולי אפילו אחרי פטירתו.
גם הגרא"י צוקר שכתב "ששד"ל הציע שני תיקונים למקרא" ניכר שאינו יודע כמעט כלום על שד"ל. (את מימיו של הגרא"י צוקר במקורות וציונים לרמב"ם אנו שותים, אבל לא מפני זה נאמר שהוא יודע במה שאינו תורה). אם אדם שאינך מכיר אומר שהקב"ה אינו יודע העתידות וודאי תחזיק אותו לכופר, אבל הרלב"ג אינו נחשב כופר מפני מה שכתב בפירושו על הפסוק "עתה ידעתי", בגלל שספריו לפנינו והם מוכיחים על צדקתו והמקום ימחל לו על טעותו.
גם תיקוני הנוסח של שד"ל כך: הוא ראה את המצב בימיו ושיער שכך היה גם פעם. כידוע יש רק תשעה שינויי כתיב בתורה, [שרובם ואולי כולם מחלוקות בפירוש המסורה] אבל בנ"ך יש שינויים רבים מאוד, כמו שתראה את הרשימה הארוכה בסוף תנ"ך קורן, ויש אפילו שני מקרים שיש פסוקים שלמים שנמצאים במקצת ספרים וחסרים באחרים. לפיכך הוא חשב שאפשר לומר שיש טעויות שהגיעו לכל הספרים.
(ולדעת קנאי ירושלים שאינם מאמינים לכתר ארם צובה גם היום המצב הוא שנוסח הנ"ך משובש, ועדיין נוהגים לצרף אותם למניין, אבל יראי שמים מחמירים על יין שנגעו בו וכו').

אבא יודן · הודעהעל ידי **אבא יודן** » א' נובמבר 22, 2015 6:16 pm

שיטת הרלב"ג מפורש בספרו מלחמות השם [שאגב מתאמרא משמיה דצדיקיא "מלחמות על השם" והס כי לא להזכיר]
וראה כאן מה שסיכם הענין הרב צוריאל

: Pages from אוצרות רלבג_Page_1.jpg (151.65 KiB) נצפה 12997 פעמים

: Pages from אוצרות רלבג_Page_2.jpg (177.18 KiB) נצפה 12997 פעמים

: Pages from אוצרות רלבג_Page_3.jpg (171.03 KiB) נצפה 12997 פעמים

ההוא גברא · הודעהעל ידי **ההוא גברא** » א' נובמבר 22, 2015 6:32 pm

גם בן אדם יודע מה יראה השעון בעוד שעה. מה מצאת כאן? עדיף לכסות עליו. (צוריאל כרגיל מנסה "להכניס את כולם לכלל ישראל", כמו שעשה להבדיל אלף אלפי הבדלות ליעקב בן אדוניהו המשומד)

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » א' נובמבר 22, 2015 6:34 pm

ההוא גברא כתב:כידוע יש רק תשעה שינויי כתיב בתורה, [שרובם ואולי כולם מחלוקות בפירוש המסורה] אבל בנ"ך יש שינויים רבים מאוד, כמו שתראה את הרשימה הארוכה בסוף תנ"ך קורן, ויש אפילו שני מקרים שיש פסוקים שלמים שנמצאים במקצת ספרים וחסרים באחרים.

שלא לגופו של אדם, אבל בהחלט לגוף הטענה.
בשביל ספר ששרד 2000 שנות גלות ויותר, רשימת השינויים קצרצרה ביותר (וגם בה רוב השינויים מינוריים ממש).

ההוא גברא כתב:גם בן אדם יודע מה יראה השעון בעוד שעה. מה מצאת כאן? עדיף לכסות עליו. (צוריאל כרגיל מנסה "להכניס את כולם לכלל ישראל", כמו שעשה להבדיל אלף אלפי הבדלות ליעקב בן אדוניהו המשומד)

אם כי היום כולנו לא סוברים כהרלב"ג, ומי שיבא בימינו ויאמר שהוא מאמין במה שהאמין הרלב"ג מסתמא עברה עליו איזה רוח, ולא רוח טהרה, אבל בכל אופן הרלב"ג לא צריך שאנשי פורום אוצר החכמה יכסו ויחפו עליו.

בברכה המשולשת

אוצר החכמה כתב:
ההוא גברא כתב:גם בן אדם יודע מה יראה השעון בעוד שעה. מה מצאת כאן? עדיף לכסות עליו. (צוריאל כרגיל מנסה "להכניס את כולם לכלל ישראל", כמו שעשה להבדיל אלף אלפי הבדלות ליעקב בן אדוניהו המשומד)

אם כי היום כולנו לא סוברים כהרלב"ג, ומי שיבא בימינו ויאמר שהוא מאמין במה שהאמין הרלב"ג מסתמא עברה עליו איזה רוח, ולא רוח טהרה, אבל בכל אופן הרלב"ג לא צריך שאנשי פורום אוצר החכמה יכסו ויחפו עליו.

וידוע מש"כ מרן הראי"ה על הרלב"ג בזה שמוצל הוא מאותו עוון של אי אמונה בהשגח"פ

לי לא ידוע.
מה כתב עליו?

אבא יודן · הודעהעל ידי **אבא יודן** » ב' נובמבר 23, 2015 2:46 am

ראה כאן, ממש בסוף.
viewtopic.php?f=7&t=14544&p=250003&sid=d38b41aab9dd4354171b8ce743897cda#p249995

צעיר_התלמידים

כאילו האור החיים סו"פ בראשית והשל"ה לא כתבו דברים דומים? ועוד היד נטויה.

דברים דומים למה? צריך לנחש?

צעיר_התלמידים

צעיר_התלמידים כתב:כאילו האור החיים סו"פ בראשית והשל"ה לא כתבו דברים דומים? ועוד היד נטויה.

viewtopic.php?f=17&p=250297#p250297

מרן המשגיח

צעיר_התלמידים כתב:האור החיים סו"פ בראשית
כתב בתירוץ סתירת 'ידיעה ובחירה'
ואשכילך כי ה' יכול לשלול הידיעה המושגת בידיעתו לבל ידענה כשירצה האדון מה שאין כח באנוש לעשות זאת
ע"ש באורך.

הנני דן אותך לכף זכות שאתה עצמך לא קראת את דברי האוה"ח.
האוה"ח כותב דהתירוץ על ידיעה ובחירה הוא כתירוץ הרמב"ם שאין ידיעתו כידיעתנו וכו' ואת המשפט שכתבת הוא כותב לבאר את הפסוק וינחם ה' וגו' וגם בזה קיצצת משפט אחד מדבריו עד שא"א להבינם בשופו"א!
[ואולי טעית במ"ש בסו"ד שבזה הסיר ה' את טענת הרשעים שידיעתו מכרחת וכו' עיי"ש אבל הברור למעיין שאין מיישב שם את קושיית ידיעה ובחירה (ואין לה יישוב במש"ש) אלא רק קושיא למה ברא רשעים עיי"ש]

-----------------
תיקנתי לאחר שנתקררה דעתי...

שכניה בן יחיאל

כתב 'ההוא גברא'
(הרב צוריאל כרגיל מנסה "להכניס את כולם לכלל ישראל", כמו שעשה להבדיל אלף אלפי הבדלות ליעקב בן אדוניהו המשומד)

מי האדם הנ"ל?

שכניה בן יחיאל

סיפר לי ת"ח אחד שראה את ספרו של שד"ל על התורה אצל הרב זילברמן זצ"ל (אך הת"ח הנ"ל מעולם לא הסכים להסתכל בו)

יוסףלוי · הודעהעל ידי **יוסףלוי** » ו' אוגוסט 19, 2016 10:24 am

גביר כתב:לאחרונה התפרסמה, כתגובה לחוברת שהוציא משרד החינוך, רשימה של "160 ההוגים הספרדיים שכדאי ללמוד את מורשתם" http://rotter.net/forum/scoops1/143275. ... mivzakside
הרשימה כוללת גם את שד"ל, דא עקא, ששד"ל, כמו כל בני משפחת לוצאטו, ששמה נגזר כנראה משם העיר לנצוט שבגרמניה, היה אשכנזי, והוא אף מעיר על כך בכמה מקומות בכתביו.

לאביו של הרמח״ל קראו ״יעקב חי״, ואינני מכיר עוד אשכנזי שנושא שם זה. ייתכן שנטמעו שם בקהילה הספרדית.

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ו' אוגוסט 19, 2016 5:02 pm

הקהילה האיטליאנית אולי היתה קרובה יותר לספרדים (מצד התרבות, השפה והתלבושת וכדו'), אבל היתה קהילה מיוחדת לעצמה. לצד רבנים איטליאנים שימשו בה גם רבנים ספרדים (כמו הרחיד"א) ואשכנזים (כמו מהר"ם פאדווה).

הסרפד · הודעהעל ידי **הסרפד** » ו' אוגוסט 19, 2016 5:27 pm

יצויין שהגירת משפחת לוצאטו מאשכנז לאיטליה התקיימה ככל הנראה קרוב למאתיים שנה לפני הרמח"ל. (ע"פ ה-Jewish Encyclopedia. ושם ככתבו שבית הכנסת לוצאטו שבוונציא התפללו בנוסח אשכנז.)

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ה' יוני 15, 2017 8:41 am

א. הפולמוס אודות שד"ל התקיים כבר סמוך לימיו, יעוין בספרו של יצחק רפאל 'ראשונים ואחרונים' תל אביב תשי"ז עמ' 356
הספר נמצא באוצר https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?188483
ב. זכרונותיו של שד"ל התפרסמו בספר: פרקי חיים /שמואל דוד לוצאטו ; לוקטו, תורגמו וכונסו בצרוף הערות מסבירות בידי משה א. שולוואס, ניו-יורק :תלפיות, ישיבה אוניברסיטה,תשי"א. מעיון בהם עולה שהבעתיות שבו נובעת מדעתנותו הנפרזת ומנטייתו להסיק מסקנות חפוזות על סמך שיקול דעתו בלא הבחנה בין השערות לעובדות [בלשון ימינו היינו אמרים שהוא 'עף על עצמו']. תכונתו זו גרמה לכך שלצד אמונתו הכנה ומאמציו, שהיו על גבול מסירות נפש, לשמר את דרך היהדות בסביבה שבה שמירת המצוות ולימוד התורה הלכו והידלדלו, הביע גם דעות בעייתיות הן מצד היותן מנוגדות למקובל בידינו והן, להבדיל, מצד היותן נעדרות בסיס מחקרי ממשי.

מה שנכון נכון

הפרקי חיים נמצאים אף הם באוצר בתלפיות כרך ה.

להכרת אישיותו יש חומר רב באגרותיו (לא רק מדבריו שם - האין סופיים - המפורשים על עצמו, כמובן).

בנוגע לבסיס מחקרי, יש למדוד זאת בהתאם למתודות וליכולות שהיו בימיו, ובהשוואה לשאר אנשי חכמת ישראל.

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ג' יוני 20, 2017 9:28 am

הגהמ כתב:נהוג אצל ה'יראים' בהביאם מדברי איזה מתמשכל שאינם זוכים לתואר ר' שהם מתוארים בח' - חכם, כלומר חכמה במשכילים תאמין. ובאמת נכון להמליץ על שד"ל 'שמואל (דוד) חכם יתקרי רבי לא יתקרי'. הרבה דברים מחוכמים נמצאים בכתביו וקשה למצוא דוגמתו בשכלו הזך והשנון אבל למרות חסידותו הטבעית לא ראה עצמו כפוף למסורת חז"ל כמתואר יפה בדברי חברנו למעלה.

וזה יש לראות בהרבה מקומות בפירושיו למקרא. אציין לדוגמא לדבריו בענין לא תשיך שהרחיק לכת לפרש שאין חילוק בין נכרי לאחיך וגם לנכרי עני אסור להלוות ברבית (קשה לטעון שנסיבתו כאן היתה 'פשוטו של מקרא' ולא רוח אפולוגטית כנגד אלו שמונין את ישראל על דבר לנכרי תשיך) ובענין עין תחת עין שכ' 'וזה מן הדברים שהניחה התורה ביד השופטים, כי אמנם אם ימצא איש עשיר שלא יחוש לאיבוד ממונו וימצא קורת רוח בהזיקו לבני אדם יוכלו השופטים לעשות בו משפט כתוב עין תחת עין' וכהנה רבות ורשום אצלי במקו"א. אמנם גם מצינו לו שהוא מגין על קבלתם ז"ל בדברים הנאמרים ברוח של קנאה כהצהרתו בהדמתו שכ' 'היסוד הראשון לפרשנות של כתבי הקודש הוא ללא ספק המסורת. התנ"ך נכתב בלשון שמתה לפני מאות רבות בשנים, ושאין מדבר בה אף אחד מן העמים הידועים לנו. לכן כל מה שאפשר לדעת היום עליו מסתמך על הידיעות שמסרו לנו קדמונינו בעל פה, מאב לבנו. בלי ידיעות אלו יהיו לנו דברי התנ"ך כספר החתום; הלא אפילו הסימנים עצמם של האלפבית אינם ידועים לנו בדרך אחרת מאשר דרך המסורת.' העולה מכל זה הוא שכפי הנראה לדעתו כל אחד הורשה לבא לקחת לו חבל בפירושי המקראות ע"פ 'פשט' ואין יתרון לבעלי הקבלה רק היכן שפשוטי המקראות חתומים בלעדיהם. וזה הבל ורעות רוח.

בכל זאת מצינו לגדולים וטובים שהביאו ממנו בספריהם, בראשם המלבי"ם בס' הכרמל שמביא ממנו רבות בביאורי שמות נרדפים. וכן בעל הכתב והקבלה שמביא מפירושו לתורה פעמים רבות. (ובמקו"א הראה ר"א בראדט שבהקדמתו לכתב והקבלה דפו"ר הזכיר לשבח ספרי שד"ל ובהוצאות מאוחרות הושמטו הדברים). אולי אפשר להסיק מכאן שהגישה הנכונה הוא 'מילי מעלייתא דאית ביה דרשינן' אלא שיש לומר מאידך גיסא שספרי המלבי"ם ושל בעל הכתב והקבלה נועדו לצבור קוראים שנטו דוקא לאידך גיסא והיה מן הצורך להביא מדברי שד"ל כדי לקרבם לתורה (ובזה יש להסיר לזות שפתים שטופלו על בעל הכתב והקבלה כאן בפורום במקו"א).

הרמב"ם במו"נ כותב במפורש כי מן התורה הדין הוא עין תחת עין כפשוטו.

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ג' יוני 20, 2017 9:37 am

מחולת המחנים כתב:
הגהמ כתב:בכל זאת מצינו לגדולים וטובים שהביאו ממנו בספריהם, בראשם המלבי"ם בס' הכרמל שמביא ממנו רבות בביאורי שמות נרדפים. וכן בעל הכתב והקבלה שמביא מפירושו לתורה פעמים רבות. (ובמקו"א הראה ר"א בראדט שבהקדמתו לכתב והקבלה דפו"ר הזכיר לשבח ספרי שד"ל ובהוצאות מאוחרות הושמטו הדברים). אולי אפשר להסיק מכאן שהגישה הנכונה הוא 'מילי מעלייתא דאית ביה דרשינן' אלא שיש לומר מאידך גיסא שספרי המלבי"ם ושל בעל הכתב והקבלה נועדו לצבור קוראים שנטו דוקא לאידך גיסא והיה מן הצורך להביא מדברי שד"ל כדי לקרבם לתורה (ובזה יש להסיר לזות שפתים שטופלו על בעל הכתב והקבלה כאן בפורום במקו"א).

בעל הכתב והקבלה הביא גם מאבי אבות הטומאה מנדלסון, אולי הלימוד זכות שהשמעת כאן יסביר גם את זה.

משה מנדלסון נחשב אכן היום ל"אבי אבות הטומאה", אך בהרבה שלא בצדק.
הנה היעב"ץ התכתב איתו בכבוד גדול, החת"ס כינהו רבי, הביאו כבר את הכתב והקבלה, עליהם יש להוסיף את התפארת ישראל, התורה תמימה, והרש"ש, כמו גם את מעשה טוביהו לר' טוביה כץ חבירו של החת"ס, ועוד רבים.

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ג' יוני 20, 2017 9:43 am

מחולת המחנים כתב:
איש_ספר כתב:ועדין הכתב והקבלה חריג. ואשמח לקבל דוגמאות נוספות. מרב בעל שיעור קומה כמוהו. ואין לי שום צורך באפלוגיטקה או משהו דומה. זו היתה דרכו וזה טעמו ותל"מ.
הדוגמא של הנצי"ב היא ראיה לסתור! הרי לדעת אלקיים שכנראה אתה מקבל, הנצי"ב הכיר והשתמש בפרשנים שאת שמם לא נשא על שפתם! את וויזל הזכיר הנצי"ב פעם אחת בלבד, וגם זה לא בחיבור שיצא על ידו, אלא שיצא אחר מותו מתוך כתביו, כך שיתכן שהיה משמיט את שמו כפי שכנראה עשה לאחרים בפירושו עה"ת.

בקובץ בית אהרן וישראל בסדרת המאמרים שהתפרסמו בו אודות ווייזל, הביאו באחת ההערות רשימה די מכובדת של הרבה מגדולי ישראל שציטטו בספריהם את ווייזל או מנדלסון.
וידוע הויכוח בין הזכרון יוסף והשדי חמד שהמהרש"ם התלונן לשדי חמד על שהזכרון יוסף מביא מדברי מנדלסון, והזכרון יוסף כתב מכתב לשדי חמד להצדיק את עצמו.

למרות כל זה קשה לשים בחדא מחתא את האבן עזרא והכתב והקבלה, ויותר אפשר לומר שהכתב והקלה התקבל אצל אלו שלא הכירו את ספרו, באשר הכתב והקבלה מצטט לא רק את מנדלסון ושד"ל, ובפירוש לא התקבל לגמרי.

אשמח אם תעלה את הקובץ, או לפחות את ההערה הזו. תודה רבה.

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ג' יוני 20, 2017 9:48 am

מחולת המחנים כתב:
איש_ספר כתב:
מחולת המחנים כתב:למרות כל זה קשה לשים בחדא מחתא את האבן עזרא והכתב והקבלה, ויותר אפשר לומר שהכתב והקבלה התקבל אצל אלו שלא הכירו את ספרו, באשר הכתב והקבלה מצטט לא רק את מנדלסון ושד"ל, ובפירוש לא התקבל לגמרי.
. גם לגבי האב"ע לא כולם יודעים למשל את סוד השנים עשר, וגם אם יידעו, יפטירו שנטה קו, וידחו דבריו, ועכ"ז מעמדו בשרשרת מוסרי התורה לא יפגע. לגבי הכתב והקבלה הזכרתני, שבנערותי הייתי אצל הגריח"ס, ושמעתי ממנו ביקורת על הת"ת, ובין היתר מנה את פירושו הידוע על מכת חושך וכו', אמרתי לו, מה לך כי תלין על התו"ת, הלא גם הכוה"ק מפרש כן,
וזה החשך פעל פעולת האפלה, כי המציא ענין מה סמוך לעיניהם שמנע מרשעים אורם, כי היה בו ממש ומונע מהם נצוצי האור, דומה לתבלול שעל עיני העור, הגריח"ס הגיב ואמר, חס ושלום לא יתכן! ואני הק' הפטרתי נו נו, וכך תוך כדי שהוא מלמל קריאות "לא יתכן", "לא יכול להיות" הוא ניגש לארון לבדוק, הציץ מצא ונפגע....ולמרות כל זה הכוה"ק נחשב כגדול שבגדולים איש האשכולות, צדיק וגאון בכל חדרי תורה.

אגב הספר יצא מחדש ע"י צאצא שלו, איש ישיש, חסיד גור מארה"ב, וסיפר לי מאן דהוא שראה את הספר קודם הדפסתו ושם סידר הנכד שבחי זקנו, ובין היתר כתב שלחם במשכילים ובין היתר במנדלסון ימח שמו וזכרו, אמר לו ההוא, אתה יכול לכתוב את זה בכל מקום אחר, לא בספר שהוא מצטט את מנדלסון...

ואם כבר הכהו"ק, נזכרתי שהאדר"ת בפנקסו "שיחת חולין של ת"ח" (כת"י), מספר: היה מחלל שבת בקעניגבסרג שמת בתאונת דרכים, בהתהפכות מרכבתו, הכהו"ק לא רצה כלל להספידו, אבל משלא היתה לו ברירה, פתח ואמר: אלה ברכב ואלה בסוסים, ואנחנו בשם ה' נזכיר, אלה תולים את המאורע באופני המרכבה ואלה בחולשת הסוסים, ואנחנו המאמינים בשם ה' הנותן לאיש כפועל מעשהו נזכיר...!

למרות כל הבקורת שהיתה על האבן עזרא הרי הוא הובא ע"י רבותינו בעלי התוס' בכבוד רב, ובדור שלאחריו היו שטרחו ומצאו ברמזיו עניני קבלה כדוגמת רבינו בחיי, ובדורות היותר מאוחרים כמדומני לא מצאנו עליו בקורת נוקבת מלבד דברי המהרש"ל הידועים, ואם מצאו ענינים תמוהים בדבריו כתבו ט"ס תלמיד טועה וכדומה.

רבינו אי"ס האם כיוונת בדבריך על הגריח"ס כדבריי שהכוה"ק נערץ רק בעיני אלו שלא מכירים את הספר עצמו?
ובעוניי אינני יודע מיהו הגריח"ס שהזכרת.

א' אם הינך מדבר על ביקורת מאוחרת, ראה באוה"ח לגבי שער צהוב שהוא תוקף את הראב"ע בחריפות.
ב' גם דור לפני המהרש"ל, כתב עליו האברבנאל בחריפות.
ג' הטענות על תלמיד טועה, בדרך כלל אינן שוות את הדיו בו הן נכתבו - רוב הדברים ה'זרים' שבו מובאים כבר ברמב"ן שהיה בן דורו המאוחר.
ד' גדולותו של הראב"ע מספיק גדולה, גם הוא סובר משהו שמישהו בן דורינו חושב זאת למינות - הנה למשל גם רבי יהודה החסיד (כן, רבי החסיד בעל ספר חסידים!), כותב כמה וכמה פעמים על פסוקים בתורה שנוספו על ידי נביאים מאוחרים, או אפילו על ידי עזרא הסופר ואכמ"ל.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' יוני 20, 2017 9:57 am

הציון להתייחסות בנוסח של "תלמיד טועה" לא הובאו אלא לשקף את היחס של הלומדים לספר, ולא לשפוט את הטענה באופן אובייקטיבי.
ולגבי ריה"ח, במחילה, לא נולדנו אתמול, הכל ידוע ומוכר, ואפשר לוותר על הסגנון הפדגוגי.

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ג' יוני 20, 2017 10:01 am

לייטנר כתב:
ההוא גברא כתב:כידוע יש רק תשעה שינויי כתיב בתורה, [שרובם ואולי כולם מחלוקות בפירוש המסורה] אבל בנ"ך יש שינויים רבים מאוד, כמו שתראה את הרשימה הארוכה בסוף תנ"ך קורן, ויש אפילו שני מקרים שיש פסוקים שלמים שנמצאים במקצת ספרים וחסרים באחרים.

שלא לגופו של אדם, אבל בהחלט לגוף הטענה.
בשביל ספר ששרד 2000 שנות גלות ויותר, רשימת השינויים קצרצרה ביותר (וגם בה רוב השינויים מינוריים ממש).

כדאי לראות את עבודתו של יהודה פנקובר בה הוא מראה כי יש מאות ואולי אפילו אלפי הבדלים בין ס"ת השונים - כך למשל הוא מצטט אחד מהראשונים שהעתיק את ההבדלים שבין ס"ת שלנו לשל רבינו גרשום ובו מאות הבדלים וכן הלאה, אין זה גדלות באלפיים שנה כשרוב הקהילות נחרבו ונאלצו להעתיק מחברותיהם.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ג' יוני 20, 2017 10:33 am

כאמור, מדובר על שינויים מינוריים.

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ג' יוני 20, 2017 10:35 am

לייטנר כתב:כאמור, מדובר על שינויים מינוריים.

לפעמים אפילו מדובר על מילים.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ג' יוני 20, 2017 10:47 am

ברור, ועדיין מדובר על שינויים מעוטי משמעות עד בכלל לא.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' יוני 20, 2017 10:56 am

בן מיכאל כתב:
ד' גדולותו של הראב"ע מספיק גדולה, גם הוא סובר משהו שמישהו בן דורינו חושב זאת למינות - הנה למשל גם רבי יהודה החסיד (כן, רבי החסיד בעל ספר חסידים!), כותב כמה וכמה פעמים על פסוקים בתורה שנוספו על ידי נביאים מאוחרים, או אפילו על ידי עזרא הסופר ואכמ"ל.

בלי להכנס לויכוח על הנושא הזה שכנב"ב. שאלה לי אליך מאין אתה יודע שהאב"ע או ריה"ח היה אכן אדם גדול?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר