מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מה דעת היראים על שד"ל?

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
בברכה המשולשת
הודעות: 14151
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: מה דעת היראים על שד"ל?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' אוגוסט 12, 2014 8:04 am

שש משזר כתב: ב- שד"ל למד בבית ספר דתי שחינכו בו ע"פ משנתו של ויזל [נה"ו] בספרו 'מורה נבוכי הזמן'.


למיטב זכרוני את הספר הנ"ל חיבר קרוכמל ולא ויזל

שש משזר
הודעות: 310
הצטרף: ה' פברואר 27, 2014 5:34 am

Re: מה דעת היראים על שד"ל?

הודעהעל ידי שש משזר » ג' אוגוסט 12, 2014 8:31 am

נכון.
כן כתבתי בתחילה, ומשום מה התבלבלתי והחלפתי אותו בנה"ו.

שימען
הודעות: 97
הצטרף: ו' אוגוסט 01, 2014 11:52 am

Re: מה דעת היראים על שד"ל?

הודעהעל ידי שימען » ג' אוגוסט 19, 2014 2:35 pm

אם אני זוכר היה א' שכתב בקובץ בית אהרן וישראל מאמר ובתו"ד כתב ששד"ל לא היה כ"כ בעייתי, ואז הג"ר אהרן יהושע צוקער מפוניבז' ד' יחלימהו במהרה קרא זה ונתרתח וביקש מתלמידו ר"י עדס רשות לפרסם על שמו תגובה בקובץ הנ"ל וסירב ולכן פירסם על שם עצמו בסופו של דבר תגובה ובו כמה ראיות על רשעותו של שד"ל אבל איני מוצאו עכשיו באוצר.

יעקב כהן
הודעות: 551
הצטרף: ו' מרץ 22, 2013 4:31 pm

Re: מה דעת היראים על שד"ל?

הודעהעל ידי יעקב כהן » ג' אוגוסט 19, 2014 2:41 pm

כתב הרב מאיר מאזוז שליט"א בספר אילת אהבים (בני ברק תשס"ז) בחידושיו לקידושין (ל' ע"א, עמוד ל"ז מדפי הספר) על אגרות שד"ל בזה הלשון: ואף שאגרות הנ"ל מלאים בכמה מקומות דברים זרים ומרים כלענה, מכל מקום מילי מעלייתא דאית בהו דרשינן להו בפירקא, וקבל האמת ממי שאמרה. וכן הגאון רבי יוסף חיים מבבל בפתיחה ראשונה לספר עוד יוסף חי (דרושים), מביא דברים בשם חכם שד"ל. ע"ש. עד כאן לשונו.

ישבב הסופר
הודעות: 2759
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: מה דעת היראים על שד"ל?

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ו' אוגוסט 22, 2014 9:58 pm

שימען כתב:אם אני זוכר היה א' שכתב בקובץ בית אהרן וישראל מאמר ובתו"ד כתב ששד"ל לא היה כ"כ בעייתי, ואז הג"ר אהרן יהושע צוקער מפוניבז' ד' יחלימהו במהרה קרא זה ונתרתח וביקש מתלמידו ר"י עדס רשות לפרסם על שמו תגובה בקובץ הנ"ל וסירב ולכן פירסם על שם עצמו בסופו של דבר תגובה ובו כמה ראיות על רשעותו של שד"ל אבל איני מוצאו עכשיו באוצר.

קובץ נזר התורה, אב תשע
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?176059&&page=367

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2450
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: מה דעת היראים על שד"ל?

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » ש' אוגוסט 23, 2014 10:42 pm

אולי כדאי להעלות, לטובת אלו שאינם מנויים.

מה שנכון נכון
הודעות: 11685
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: מה דעת היראים על שד"ל?

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ש' אוגוסט 23, 2014 11:14 pm

אפרקסתא דעניא כתב:אולי כדאי להעלות, לטובת אלו שאינם מנויים.

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=367
כמדומני ששד"ל הגיה ביותר משני מקומות.

גביר
הודעות: 2760
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: מה דעת היראים על שד"ל?

הודעהעל ידי גביר » ד' אוקטובר 01, 2014 1:15 pm

לאחרונה התפרסמה, כתגובה לחוברת שהוציא משרד החינוך, רשימה של "160 ההוגים הספרדיים שכדאי ללמוד את מורשתם" http://rotter.net/forum/scoops1/143275. ... mivzakside
הרשימה כוללת גם את שד"ל, דא עקא, ששד"ל, כמו כל בני משפחת לוצאטו, ששמה נגזר כנראה משם העיר לנצוט שבגרמניה, היה אשכנזי, והוא אף מעיר על כך בכמה מקומות בכתביו.

תוך כדי אכילת פרס
הודעות: 100
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 5:30 pm

Re: מה דעת היראים על שד"ל?

הודעהעל ידי תוך כדי אכילת פרס » ד' אוקטובר 01, 2014 1:41 pm

בכל מקרה לא היה ספרדי, אלא איטלקי.
וגם אם היה מלנצהוט - מן הסתם כשאר האשכנזים מקורותיו איטלקיים, וחזר הדין לדונו כאיטלקי.
ואין בין איטליה וספרד ולא כלום.

לוצאטי
הודעות: 708
הצטרף: א' נובמבר 07, 2010 1:41 pm

Re: מה דעת היראים על שד"ל?

הודעהעל ידי לוצאטי » ד' אוקטובר 01, 2014 1:45 pm

לא לנצוט שבפולין אלא מחוז לאוזיץ שבגרמניה. מבוא למחזור רמח"ל עמ' יב.

גביר
הודעות: 2760
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: מה דעת היראים על שד"ל?

הודעהעל ידי גביר » ד' אוקטובר 01, 2014 2:04 pm

יישר כח על התיקון והמקור

שש משזר
הודעות: 310
הצטרף: ה' פברואר 27, 2014 5:34 am

Re: מה דעת היראים על שד"ל?

הודעהעל ידי שש משזר » ו' אוקטובר 03, 2014 4:23 am

תוך כדי אכילת פרס כתב:בכל מקרה לא היה ספרדי, אלא איטלקי.
וגם אם היה מלנצהוט - מן הסתם כשאר האשכנזים מקורותיו איטלקיים, וחזר הדין לדונו כאיטלקי.
ואין בין איטליה וספרד ולא כלום.

זאת מנין לך?

כפי מיטב ידיעתי היו זמנים בהם איטליה נהה אחרי מנהגי אשכנז ולא אחרי מנהגי ספרד.

ובכלל, בהרבה דברים נשתנו מהספרדים.

תוך כדי אכילת פרס
הודעות: 100
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 5:30 pm

Re: מה דעת היראים על שד"ל?

הודעהעל ידי תוך כדי אכילת פרס » ו' אוקטובר 03, 2014 11:09 am

שש משזר כתב:
תוך כדי אכילת פרס כתב:בכל מקרה לא היה ספרדי, אלא איטלקי.
וגם אם היה מלנצהוט - מן הסתם כשאר האשכנזים מקורותיו איטלקיים, וחזר הדין לדונו כאיטלקי.
ואין בין איטליה וספרד ולא כלום.

זאת מנין לך?

כפי מיטב ידיעתי היו זמנים בהם איטליה נהה אחרי מנהגי אשכנז ולא אחרי מנהגי ספרד.

ובכלל, בהרבה דברים נשתנו מהספרדים.


להוותי לא הבנת את דברי הברורים. אכתוב שוב ביתר פירוט:
כיום שולטת הדיכוטומיה אשכנז-ספרד, בעוד פעם המציאות היתה הרבה יותר מורכבת והיו ארצות שונות שאי אפשר לייחסן לא לאשכנז ולא לספרד. איטליה היא אחת מהן. היישוב היהודי באיטליה ומנהג איטליה קדומים בהרבה לאשכנז ולספרד גם יחד, ואין שום קשר בין מנהג איטליה למנהג ספרד כשם שאין קשר בין מנהג איטליה למנהג אשכנז. איטליה הצליחה לשמור על רצף מפליא של הישוב והמנהג, בשונה מכל ארצות אירופה, ובכך שימרה על מנהג מקומי ייחודי שעד היום אינו מתערבב עם ספרד או עם אשכנז. ישנם יהודים איטלקיים שיודעים להציג את שלשלת הייחוס האיטלקי שלהם מלפני הרבה מאות שנים. כל מי שנשמה מפעמת בקרבו הלך פעם לבקר בבית הכנסת האיטלקי ברחוב הלל ועמד על הייחודיות. סוף פסוק, האיטלקים אינם ספרדים וגם אינם אשכנזים.

סכינא חריפא
הודעות: 771
הצטרף: א' אפריל 13, 2014 9:24 pm

Re: מה דעת היראים על שד"ל?

הודעהעל ידי סכינא חריפא » ו' אוקטובר 03, 2014 11:11 am

תוך כדי אכילת פרס כתב:להוותי לא הבנת את דברי הברורים. אכתוב שוב ביתר פירוט:
כיום שולטת הדיכוטומיה אשכנז-ספרד, בעוד פעם המציאות היתה הרבה יותר מורכבת והיו ארצות שונות שאי אפשר לייחסן לא לאשכנז ולא לספרד. איטליה היא אחת מהן. היישוב היהודי באיטליה ומנהג איטליה קדומים בהרבה לאשכנז ולספרד גם יחד, ואין שום קשר בין מנהג איטליה למנהג ספרד כשם שאין קשר בין מנהג איטליה למנהג אשכנז. איטליה הצליחה לשמור על רצף מפליא של הישוב והמנהג, בשונה מכל ארצות אירופה, ובכך שימרה על מנהג מקומי ייחודי שעד היום אינו מתערבב עם ספרד או עם אשכנז. ישנם יהודים איטלקיים שיודעים להציג את שלשלת הייחוס האיטלקי שלהם מלפני הרבה מאות שנים. כל מי שנשמה מפעמת בקרבו הלך פעם לבקר בבית הכנסת האיטלקי ברחוב הלל ועמד על הייחודיות. סוף פסוק, האיטלקים אינם ספרדים וגם אינם אשכנזים.
האיטליינים [דהיינו האיטלקים הקדומים] אינם ספרדים וגם אינם אשכנזים, לאיטליה באו גם אשכנזים וגם ספרדים, ולהרבה מהם נשארו רבים ממנהגי אבותם, כיצד נהג שד"ל איני יודע וגם איני חושב שזה מעניין מאן דהוא.

תוך כדי אכילת פרס
הודעות: 100
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 5:30 pm

Re: מה דעת היראים על שד"ל?

הודעהעל ידי תוך כדי אכילת פרס » ו' אוקטובר 03, 2014 11:13 am

סכינא חריפא כתב:כיצד נהג שד"ל איני יודע וגם איני חושב שזה מעניין מאן דהוא.

על זה בדיוק היה הדיון כאן.

גביר
הודעות: 2760
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: מה דעת היראים על שד"ל?

הודעהעל ידי גביר » א' אוקטובר 05, 2014 8:14 am

אם זה בכל זאת מעניין את מאן דהוא, שד"ל, לפי עדותו, התפלל בנוסח אשכנז [אע"פ ששקד הרבה על נוסח רומי, אם איני טועה באחד מכתביו על סידור זה הוא מעיד על עצמו שאינו מתפלל בו אלא בנוסח אשכנז].

ישבב הסופר
הודעות: 2759
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: מה דעת היראים על שד"ל?

הודעהעל ידי ישבב הסופר » א' אוקטובר 05, 2014 8:17 pm

כן אני גם זוכר כך, אינני מוצא מקורו לע"ע.
אגב היא"צ היה אתמול, ביוהכ"פ [נפ' תרכ"ו]

יעקב כהן
הודעות: 551
הצטרף: ו' מרץ 22, 2013 4:31 pm

Re: מה דעת היראים על שד"ל?

הודעהעל ידי יעקב כהן » א' אוקטובר 05, 2014 9:54 pm

קטע מויקי' בערך יהדות איטליה
יהודי איטליה נוהגים להתפלל בנוסחים אחדים. כיוון שלאיטליה הגיעו יהודים רבים ממקומות שונים ובתקופות שונות, ישנם לא מעט מנהגים המקובלים באיטליה. נוסח התפילה של יהודי איטליה הוותיקים הוא הנוסח האיטליאני, המקובל בבתי הכנסת העיקריים באיטליה.

לאיטליה הגיעו בין המאות ה14-15 יהודים אשכנזים שהביאו עמם את נוסח אשכנז. נוסח אשכנז של איטליה שונה במידת מה מנוסח אשכנז הנפוץ, בעיקר בפיוטים, המשתייכים לענף המערבי של נוסח אשכנז, עם שינויים והשפעות מקומיות. יהודים שהגיעו מצרפת הביאו את נוסח צרפת שהשתמר עד לדור האחרון בשלוש ערים באיטליה: אסטי, פוסאנו ומונקלבו המכונה "מחזור אפ"ם" (ראשי תיבות של שלוש הערים) בו התפללו בימים הנוראים (בשאר השנה התפללו בנוסח אשכנז). בתי כנסיות אשכנזיים קיימים בערי איטליה השונות (למשל ברומא, מילאנו וורונה[15]). נוסף על כך ישנם בתי חב"ד הפזורים ברחבי איטליה בהם מתפללים בנוסח ספרד.

יהודים ספרדים הגיעו לאיטליה לאחר גירוש ספרד (בודדים אף מעט לפניו) והם הביאו עמם את נוסח הספרדים (סידור בנוסח ספרדי נדפס בנפולי עוד בשנת 1490). יהודים ספרדים נוספים היגרו לאיטליה מארצות הבלקן ומצפון אפריקה. בערי איטליה השונות כונו היהודים הספרדים שהגיעו עם הגירוש פוננטינים והיהודים שהגיעו מארצות הבלקן לוונטינים, אך בפועל ההבדל המשמעותי בין בתי הכנסיות שלהם היה בעיקר מוזיקלי ולא בנוסח התפילה. נוסף על יהודים אילו החל משנות החמישים של המאה ה-20 הגיעו לאיטליה יהודים רבים מלוב ויהודים מקהילות אחרות המתפללות בנוסח הספרדים, כך שבאיטליה קיימים לא מעט בתי כנסיות ספרדיים, בהם בערים רומא, ונציה, מילאנו, ליוורנו ופירנצה.

ובערך משפחת לוצאטו כתוב
שורשי המשפחה מזוהים במחצית הראשונה של המאה ה-16. שד"ל, בן המשפחה, העיד על מסורת לפיה באו בני המשפחה ממחוז Lausitz שבגרמניה ועל שמו נקראו.

האמת שמקובל שהרמח"ל ממוצא ספרדי, ומעניין אם זה סתם טעות או אולי יש איזה דברים בגו, מי יודע?

בברכה המשולשת
הודעות: 14151
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: מה דעת היראים על שד"ל?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' אוקטובר 06, 2014 8:17 am

ויעויין עוד במבוא לספר פנקסי מנהגים אשכנזיים באיטליה של מע"כ ידידי הרב שלמה גליקסברג (עתיד לצאת בהוצאת מק"נ וכעת בשלבי עריכה)

גביר
הודעות: 2760
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: מה דעת היראים על שד"ל?

הודעהעל ידי גביר » ב' אוקטובר 06, 2014 8:21 am

רבנו הגדול הרמח"ל זיע"א, כמו כל בני משפחת לוצטו עד עצם היום הזה, היה אשכנזי [בן לקהילות האשכנזים שישבו באיטליה, צאצאי מהגרים מאשכנז], לפחות מצד אביו.

אבן זועקת
הודעות: 440
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2013 1:36 am

Re: מה דעת היראים על שד"ל?

הודעהעל ידי אבן זועקת » ב' אוקטובר 06, 2014 9:05 am

דומני שהאיטליאנים לא ראו את עצמם כאשכנזים ולא כספרדים ואאל"ט יש מקום שהרמח"ל עצמו מזכיר את זה.

גביר
הודעות: 2760
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: מה דעת היראים על שד"ל?

הודעהעל ידי גביר » ב' אוקטובר 06, 2014 9:17 am

אמת, וכך הוא עד היום. יתכן שכוונתך לא לדברי רמח"ל אלא לדברי גאון עוזנו החיד"א לפיהם האשכנזים ממידת הדין, הספרדים ממדת החסד והאי' ממידת התפארת [איני זוכר מ"מ מדוייק].
להערה על קיום קהילות שונות באיטליה ודרכן בהלכה והבעיתיות שבחוסר ההבחנה ביניהן יעויין: "תניא רבתי" במהדורה חדשה, מאמר ביקורת, עלי ספר , 23: 179-188, 2013

יעקב כהן
הודעות: 551
הצטרף: ו' מרץ 22, 2013 4:31 pm

Re: מה דעת היראים על שד"ל?

הודעהעל ידי יעקב כהן » ב' אוקטובר 06, 2014 9:24 am

גביר כתב:דברי גאון עוזנו החיד"א לפיהם האשכנזים ממידת הדין, הספרדים ממדת החסד והאי' ממידת התפארת [איני זוכר מ"מ מדוייק].

לפי הזכור לי הדברים נמצאים במסעות החיד"א כ"י שהדפיס מאיר בניהו בספר החיד"א בשם חכם אחד (שאיני זוכר את שמו) ומסיים על זה החיד"א וברוך היודע.

מה שנכון נכון
הודעות: 11685
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: מה דעת היראים על שד"ל?

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' אוקטובר 06, 2014 9:51 am


יעקב כהן
הודעות: 551
הצטרף: ו' מרץ 22, 2013 4:31 pm

Re: מה דעת היראים על שד"ל?

הודעהעל ידי יעקב כהן » ש' דצמבר 20, 2014 10:58 pm

גביר כתב:אם זה בכל זאת מעניין את מאן דהוא, שד"ל, לפי עדותו, התפלל בנוסח אשכנז [אע"פ ששקד הרבה על נוסח רומי, אם איני טועה באחד מכתביו על סידור זה הוא מעיד על עצמו שאינו מתפלל בו אלא בנוסח אשכנז].

בספר שמואל דוד לוצאטו ביקורתיות מתונה בפירוש המקרא של שמואל ורגון עמוד 33 הערה 47 כתב
משפחת לוצאטו מקורה בגרמניה, מלאוזיץ (Lausitz, ובלטינית Lusatia) או מליוצן (Lutzen) שבפרוסיה, ומכאן שם המשפחה באיטלקית Luzzatto (אגרות שד״ל, עמ׳ 569, 918,853). משם היגרה המשפחה לאיטליה במאה השבע־עשרה. שד״ל שמר על נוסח התפילה של אשכנז והתפלל בבית־הכנסת האשכנזי בטריאסטי (שם, עמ׳ 1141).

זבד
הודעות: 25
הצטרף: ה' מאי 08, 2014 12:50 pm

Re: מה דעת היראים על שד"ל?

הודעהעל ידי זבד » ד' יולי 08, 2015 2:06 pm

ראיתי בישורון כ"ג במכתבים ששלח רבי רפאל נתן רבינוביץ בעל הדקדוקי סופרים, לידידו ר' שלמה זלמן חיים האלברשטאם, במכתב כה, שכתב בהמשך למה שכתב לו במכתב כד לגבי הספרייה של הרה"ק מנחם נחום דובער פרידמן מסאדיגרא זי"ע:"אומר לך חדוש כי הרבי מסאדיגאריע כתב לי כי אשלח אליו את ספרי דקדוקי סופרים כולם והוא ישלח לי את המחיר ויש לו עקד ספרים גדול מאוד ושאל לי כמה שאלות בדבר ספרים ומזה ראיתי שמבין גדול הוא על ספרים. והוא חתנו של הר' אברהם יעקב, ובנו של ר' שלום בן של ר' ישראל מרוז'ין".
קבצים מצורפים
מ.png
מ.png (45.61 KiB) נצפה 14561 פעמים

אביאסף
הודעות: 387
הצטרף: ה' אוגוסט 16, 2012 4:25 am

Re: מה דעת היראים על שד"ל?

הודעהעל ידי אביאסף » ד' יולי 08, 2015 6:37 pm

תשובת שד"ל להגרש"ז טריר אב"ד פרנקפורט בענין ברית מילה
http://reader.digitale-sammlungen.de/de ... 00096.html
העירוני שיש שחסום להם על כן אני מצרף:
קבצים מצורפים
1436371278bsb10570877.pdf
(1.47 MiB) הורד 463 פעמים

משך חכמה
הודעות: 322
הצטרף: ש' יוני 28, 2014 11:23 pm

Re: מה דעת היראים על שד"ל?

הודעהעל ידי משך חכמה » ה' יולי 09, 2015 5:49 pm

מש"כ גביר בענין האיטליאנים כבר קדמו בזה רמ"ד ואלי ז"ל בליקוטים בלשון מעט שונה שהאשכנזים מן הצפון וכו'ו האיטליאנים ממוצעים, ראה שם דברים מענינים שיש להם משמעות גם לימינו.

מה שנכון נכון
הודעות: 11685
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: מה דעת היראים על שד"ל?

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ה' יולי 09, 2015 6:00 pm

משך חכמה כתב:מש"כ גביר בענין האיטליאנים כבר קדמו בזה רמ"ד ואלי ז"ל בליקוטים בלשון מעט שונה שהאשכנזים מן הצפון וכו'ו האיטליאנים ממוצעים, ראה שם דברים מענינים שיש להם משמעות גם לימינו.

הוא בספר הלקוטים ח"א עמוד ט.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?50098&page=PP0039
וראה עוד מה שהובא בענין מדבריו בספר הלקוטים ח"ב עמוד תקס והועלה באשכול שלנקקתי לעיל.

גביר
הודעות: 2760
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: מה דעת היראים על שד"ל?

הודעהעל ידי גביר » ג' יולי 14, 2015 12:36 pm

יישר כח!

ספרן
הודעות: 434
הצטרף: ב' אוגוסט 02, 2010 10:58 am

Re: מה דעת היראים על שד"ל?

הודעהעל ידי ספרן » ש' נובמבר 14, 2015 9:09 pm

"הזדמנות להיכנס ל"מעבדה" של שד"ל

יונתן בשיא מצא בספרייה של אביו כתב־יד נושן של פירוש שד"ל לתורה, שהעתיקו אבותיו בפאדובה, ועימת אותו עם מהדורות אחרות של היצירה

אביעד הכהן
(הארץ, 13.11.15)

פירוש שד"ל לתורה על פי כתב יד האחים פארדו, חמישה כרכים, עורך: יונתן בשיא, הוצאת כרמל, 2015

כאשר הדפיס בשנת 1975 ד"ר שלמה אומברטו נכון, גואל אוצרות יהודי איטליה, את פירוש שד"ל לתורה כתב לו הסופר ש"י עגנון: "אלף תודות וברכות על הספר הנכבד שהואלת לכבדני בו. חמישים שנה (!) ציפיתי לפירושו של שד"ל ועתה אתה הגעת אותו לידינו. רבים וגם שלמים יכירו לך טובה ויזכירו אותך בברכה. ולוואי שתוציא גם איגרות שד"ל ויתר חיבוריו המלאים תורה וחוכמה. אלמלא שהכל טרודים במסיבות של סרק ובהבל הבלים של עסקנים, אומר הייתי שטוב היה לעשות זיכרון לשד"ל לכל יודעי שמו ולעשותו בלא יין ועוגות אלא בתפילת הזכרה ובהרצאה על מעשי חוכמתו".

כל המכיר את ידו הקמוצה והקפוצה דרך כלל של ש"י עגנון בחלוקת מחמאות יֵדע שלא לחינם באו הדברים בסגנון מפליג מעין זה. פירוש שד"ל לתורה, כמו האיש עצמו, הוא יחיד ומיוחד בתולדות ישראל, בוודאי בדורות האחרונים. משורר, פרשן מקרא, פילוסוף, מתרגם, יוצר פורה, פולמוסן, ראש בית מדרש לרבנים, בלשן. קשה להאמין, אך כל אלה מקופלים בדמות פלאית אחת. עד הגיעו לגיל שמונה עשרה הספיק שד"ל (1865-1800) לשלוט שליטה מלאה בעברית, איטלקית, לטינית, גרמנית וצרפתית. לימים הוסיף עליהן כמה שפות שמיות כגון סורית וארמית, סיים פעמיים את לימוד הש"ס כולו, הוציא לאור ספרי שירה ודקדוק, תירגם את משלי איזופוס לעברית וכתב אוטוביוגרפיה.

בשל מות אמו בהיותו בן 13, במקביל ללימודיו, נאלץ שד"ל לעסוק דרך קבע גם במלאכות הבית, ואת אמנות הבישול למד מבת דודתו המשוררת רחל מורפורגו.

גולת הכותרת במפעלו הפרשני של שד"ל הוא פירושו לתורה שנלווה לתרגום, מעשה ידיו, של התורה לאיטלקית. הפירוש הופיע בפעם הראשונה בפאדובה, מקום בו כיהן שד"ל כראש בית המדרש לרבנים, בשנת 1871. המהדורה החדשה שלפנינו מבוססת על כתב ידם של האחים לבית פארדו, שגלגוליה נקראים כסיפור מתח בפני עצמו.

הספר ראה אור בזכות מאמציו של אדם אחד, יונתן בשיא, יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית ויו"ר קבוצת "מהדרין", מן החברות הגדולות במשק החקלאי. הוא זה שערך, ההדיר והוציא לאור את כתב היד שהיה ברשות משפחתו מזה דורות רבים. בכך המשיך את מפעלו שהחל בהוצאתם לאור של שני חיבורים אחרים של שד"ל: הספר "על החמלה וההשגחה" וספר ה"ויכוח".

כפי שמציין בשיא, פירוש שד"ל מתאפיין בשניים: דבקות בפשט הכתובים ובאמת המדעית ולצד זה קנאות למסורת היהודית ובראשה לעקרון "תורה מן השמים". מתח זה מורגש ומודגש במקומות שונים בפירוש.

מסעו של בשיא אחר פירוש שד"ל לתורה החל בספריית אביו, שם מצא כתב־יד ישן נושן שעליו הכותרת "מלאכת החכם שד"ל מכתב ידי החכם יח"ף בהיותו במדרש הרבנים בפדובה בשנת תקצ"ו ותקצ"ז (1836-7), ואני יצחק אחיו הוספתי בו הנוספות והתיקונים אשר תיקן שד"ל במלאכתו מיום בואי ללמוד במדרש הזה בשנת תר"ג (1843)".

מלאכת הבילוש וההתחקות אחר פירוש שד"ל לתורה הביאה למציאת לא פחות משישה כתבי־יד שלו (תופעה נדירה ביותר בעידן הדפוס), חלקם חופפים וחלקם משלימים, שנכתבו במשך למעלה מעשרים שנה ומפוזרים בספריות שונות בעולם.

מעתיק כתב היד, היח"ף, רבי יעקב חי פארדו, היה בחיר תלמידיו של שד"ל, שבאופן טרגי מת בחלוף שנתיים בלבד מעת הגיעו לבית המדרש בפאדובה ואת מקומו בהעתקת כתב היד מילא אחיו הצעיר יצחק פארדו (סבא־רבא של בשיא) על פי הוראותיו של שד"ל.

בפני התלמידים בבית המדרש עמד כתב־יד "מאסטר" של פירוש שד"ל לתורה ובעת שיעוריו והרצאותיו לפניהם, כל תלמיד היה "מעדכן" אותו במחברותיו על פי החידושים שהוסיף עליו שד"ל באותה שנה. מכאן המקור לריבוי כתבי היד ולשינויים ביניהם. כדרך מחברים, לעתים חזר בו שד"ל מפירוש קודם, מלק והגיה ותיקן, ולעתים הוסיף עליו.

השוני בין המהדורות הקודמות והמהדורה הנוכחית, ששימרה כראוי את השינויים בין כתבי היד והתוספות השונים, מאפשר לנו להיכנס — הזדמנות נדירה — ל"מעבדה" של שד"ל ולהתחקות אחר דרך יצירת חיבורו לתורה. על הדרך נגלות לעין המעיין תובנות פסיכולוגיות ופרשניות מרתקות. לדוגמה, בראשית דרכו נטה שד"ל לפרש את הפסוק שנאמר באנשי סדום הצרים על בית לוט, "הוציאה אלינו ונדעה אותם", בפירוש מתון למדי: "שאין טעם 'ונדעה אותם' למשכב זכור, אלא ידיעה לדעת מי הם ולמנוע אחרים מבוא אצלם... למען לא תבואן רגל עני והלך". אכן, לימים שינה שד"ל את עמדתו ונטה לפירוש המסתבר יותר ונעים פחות: "והנה בימי קדם כל העולם היו נוהגים כבוד באורחים, והיו מספיקים להם כל צורכיהם, ובהפך אנשי סדום לא לבד שלא היו מחזקים ידם כלל אלא היו מתעללים בהם במשכב זכר".

עוד דוגמה: את המונח שנאמר בבריאת האשה, שהיתה "עזר כנגדו" של אישהּ אדם הראשון, מפרש שד"ל לא בלשון שלילה "כנגד", אלא על דרך לשון חכמים ("כנגד ארבעה בנים דיברה תורה") עזר בדומה לו, מעין השוואה לו (אנלוגיה).

בדומה לכך, הוא מנסה לתת פשר ללשון הכתוב: "ויאמר האדם: זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי, לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת" והמשכו: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד". לדעתו, הפסוק השני "על כן" — אינו המשך דברי אדם הראשון אלא דברי משה רבנו, שהרי אדם הראשון טרם ידע מהם אב ואם, והוא מוסיף ומפרש: "אין הכוונה שכל אדם עוזב אביו ואמו, אלא שכל כך היא דבקות האדם לאשתו, שאם יצטרך לעזוב אותה או לעזוב אביו ואמו הוא בוחר על הרוב לעזוב אביו ואמו ולא לעזוב את אשתו".

כשהוא מגיע לפרשת "מלכי צדק, והוא כהן לאל עליון" מעיר שד"ל שקצת המלכים בימי קדם נטלו לעצמם גם כתר כהונה ועירבו את התחומים השונים: שלטון, דת ומדינה כאחד. אגב כך הוא מביא, כדרכו, ראיות מחוכמת העמים מדברי וירגיליוס. ושמא יטעה הקורא ויחשוב שהמלך הנוכרי "התגייר" והחל לקרוא ולבדוק ב"אל עליון" מעירנו שד"ל שהוא מכוון לגדול האלילים, "כמו שהיה יופיטר אצל היוונים והרומים" ולא לקב"ה. בהמשך אותה פרשה נדרש שד"ל לקושי שעליו עמדו רבים מן המפרשים בפירוש המונח השגור "מחוט ועד שרוך נעל". לכאורה, הן החוט הן שרוך הנעל הם דברים פחותי ערך ומהו לשון "מ... עד..." שנאמרה בהם? לעניין זה מביא שד"ל את פירושו המקורי של ר' וולף היידנהיים שפירש ש"חוט" כאן הוא החוטים שבהם קושרים את השֵיער, ולפי זה משמעות הביטוי אכן מכוונות כנגד שני קצוות הגוף, מעין הביטוי הדומה "מכף רגל ועד ראש".

כדרכו, שד"ל עושה שימוש רחב בכל מרחבי הדעת שהיו ידועים בימיו. על הפסוק "ותצא דינה לראות בבנות הארץ" הוא מביא תחילה את פשט הכתוב: "לעיין נשי הארץ ההיא ומנהג מלבושן, כמשפט הבנות", ומיד מוסיף את נוסח השומרונים שרק מעצים את משמעות יציאתה של דינה וגורס: "להיראות בבנות הארץ", לאמור, דינה יצאה לא רק לראות אלא גם (ואולי בעיקר) להיראות.

עניין נוסף ששד"ל מסב את שימת הלב אליו ומעורר מבוכה מסוימת גם אצל בלשנים הבקיאים בעברית בת ימינו הוא הכינוי המקראי ל"בנו של הנכד". כידוע, בלשוננו משמש לצורך זה המונח "נין", אך מלשון המקרא עולה לכאורה המסקנה ש"נין" הוא דווקא ה"בן", בן הדור השני, כמאמר אבימלך לאברהם (בראשית כ"א כ"ב): "אם תשקר לי, ולניני, ולנכדי". לעומת זאת, ה"נכד" במקרא הוא לעתים "שילֵש", בן הדור השלישי, ואילו הנין הוא "ריבֵּעַ". כך משתמע מהנאמר אצל יוסף: "וירא יוסף לאפרים גם בני שלשים", וכך עולה מהפסוק המפורסם "פקד עוון אבות על בנים, על שלשים ועל רבעים" (שמות כ' ד'). אכן, לעתים ה"שילש" מכוון כלפי הנין דווקא: "על בנים, ועל בני בנים, ועל שילֵשים ועל רבעים".

פירוש מעניין נוסף אימץ שד"ל מפיו של תלמידו ר' יצחק פארדו, מעתיק כתב היד הנוכחי, בנוגע לפסוק שנתקשו בו רבים, אחרונים כראשונים: "וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר, ואת שמאלו על ראש מנשה, שכל את ידיו כי מנשה הבכור".

רש"י, כדרכו, לימד סניגוריה על יעקב אבינו והלך בעקבות התרגום שפירש ש"שיכול" זה — לשון "שֵכֶל" וחוכמה הוא, והוא מדגיש, להוציא מדעת הטועים: "בהשכל וחכמה השכיל את ידיו לכך ומדעת". לעומתו מביא שד"ל את פירושי בעלי הפשט, דוגמת הרשב"ם והרלב"ג, שפירשו לשון זו כנגזרת משורש "ס.כ.ל.", עניין מעוקם ונפתל, כלומר ששם ידיו באלכסון, ומוסיף ומביא את דעת האברבנאל שפירש לשון זו כנגזרת מלשון "סכלות", אי ידיעה וטיפשות, הרומזת למצבו הנפשי הקשה, כביכול, של יעקב אבינו באותה שעה שבה "כהו עיניו מזוקן לא יוכל לראות".

אכן, בחושו הביקורתי מעיד שד"ל שלמרות ש"להוראה זו השתמשו המתפלספים שבימיו [=של האברבנאל], אין זו הוראת הפועל הזה במקרא".

אחר כל הדברים האלה מאמץ שד"ל דווקא את פירושו המקורי של תלמידו: "והנכון כדעת תלמידי יצחק פארדו, 'עשה ידיו סכלות', נתן אותם באופן שהרואים יחשבו שאין בהן דעת". והרי לנו גם שיעור בפרשנות וגם שיעור חינוכי שבו הרב שד"ל מאמץ דווקא את דעת תלמידו הצעיר ומבכרו על פני כל הפרשנים הגדולים.



אביעד הכהן הוא דיקן בית הספר למשפטים והמרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט".

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: מה דעת היראים על שד"ל?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ש' נובמבר 14, 2015 9:20 pm

בדומה לכך, הוא מנסה לתת פשר ללשון הכתוב: "ויאמר האדם: זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי, לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת" והמשכו: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד". לדעתו, הפסוק השני "על כן" — אינו המשך דברי אדם הראשון אלא דברי משה רבנו, שהרי אדם הראשון טרם ידע מהם אב ואם, והוא מוסיף ומפרש: "אין הכוונה שכל אדם עוזב אביו ואמו, אלא שכל כך היא דבקות האדם לאשתו, שאם יצטרך לעזוב אותה או לעזוב אביו ואמו הוא בוחר על הרוב לעזוב אביו ואמו ולא לעזוב את אשתו".

אף פעם לא עלה בדעתי שאדם הראשון אמר זאת. היה ברור לי שאלו דברי התורה עצמה.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15566
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מה דעת היראים על שד"ל?

הודעהעל ידי איש_ספר » ש' נובמבר 14, 2015 9:24 pm

אוצר החכמה כתב:
בדומה לכך, הוא מנסה לתת פשר ללשון הכתוב: "ויאמר האדם: זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי, לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת" והמשכו: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד". לדעתו, הפסוק השני "על כן" — אינו המשך דברי אדם הראשון אלא דברי משה רבנו, שהרי אדם הראשון טרם ידע מהם אב ואם, והוא מוסיף ומפרש: "אין הכוונה שכל אדם עוזב אביו ואמו, אלא שכל כך היא דבקות האדם לאשתו, שאם יצטרך לעזוב אותה או לעזוב אביו ואמו הוא בוחר על הרוב לעזוב אביו ואמו ולא לעזוב את אשתו".

אף פעם לא עלה בדעתי שאדם הראשון אמר זאת. היה ברור לי שאלו דברי התורה עצמה.

וגם רש"י הקדוש מסייעך...

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: מה דעת היראים על שד"ל?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ש' נובמבר 14, 2015 9:31 pm

לא זכרתי את רש"י. אבל אפילו אם נפרש את פשט הכתובים שהוא תיאור מצב ולא איסור עריות לבן נח כפירש"י עדיין אין סיבה להגיד שאמר את זה אדה"ר.

מה שנכון נכון
הודעות: 11685
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: מה דעת היראים על שד"ל?

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ש' נובמבר 14, 2015 9:35 pm

"מחוט ועד שרוך נעל". לכאורה, הן החוט הן שרוך הנעל הם דברים פחותי ערך ומהו לשון "מ... עד..." שנאמרה בהם?

הכונה לא להוסיף את מה שביניהם, אלא לומר: הכל ללא שיור. וכמו מחוטב עצך עד שואב מימך, מאיש עד אשה מעולל ועד יונק, ועוד.

ומוסיף ומביא את דעת האברבנאל שפירש לשון זו כנגזרת מלשון "סכלות", אי ידיעה וטיפשות, הרומזת למצבו הנפשי הקשה, כביכול, של יעקב אבינו באותה שעה שבה "כהו עיניו מזוקן לא יוכל לראות".

לא כתב כך האברבנאל. אלא כך: "יאמר ששכל את ידיו כי מנשה הבכור במה ששם ידיו כן הראה כי מנשה הקטן והצעיר מהם ושלא היו הידים יודעים שהיה מנשה הבכור...והנה יוסף קודם ברכת אביו לא השתדל להסיר ידיו להדריכם ולהישירם על בניו כפי ענינם הבכור כבכורתו והצעיר כצעירתו כמו שעשה אחרי הברכה לפי שאביו כאשר שכל ידיו חשב שבברכותיו יעשה הפרש גדול מאפרים למנשה ושלכן הניח ידיו כפי ענינם אבל כאשר ראה שהיתה הברכה שוה בשניהם אז הוקשה אצלו למה זה שכל את ידיו כי הנה ראה יוסף דברים סותרים הנחת הידים ששם אביו והברכה שבירכם ואמר אם היו המבורכים שוים כפי ענינם למה שכל ידיו ואם היו מתחלפים איך ברכם ברכה משתוה ולכן חשב יוסף שהיה אביו תועה מחמת חליו כמ"ש הרמב"ן ואחז בידי אביו ואמר לא כן אבי כי זה הבכור רומז למנשה שים ימינך על ראשו אבל הזקן השיבו ידעתי בני ידעתי שתי ידיעו' ר"ל ידעתי למה שכלתי את ידי וידעתי למה נתתי את הברכה בשוה לשניהם אם הברכה בשווי לפי שידעתי ברוח הקדש ...".
נערך לאחרונה על ידי מה שנכון נכון ב ש' נובמבר 14, 2015 9:48 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

עיק
הודעות: 460
הצטרף: ש' פברואר 26, 2011 9:15 pm

Re: מה דעת היראים על שד"ל?

הודעהעל ידי עיק » ש' נובמבר 14, 2015 9:38 pm

ספרן כתב:"
כאשר הדפיס בשנת 1975 ד"ר שלמה אומברטו נכון, גואל אוצרות יהודי איטליה, את פירוש שד"ל לתורה כתב לו הסופר ש"י עגנון:


ממש פלאי פלאות, אחרי שש"י עגנון הלך לעולמו ב1970, וש"א נכון ב-1974.
ההסבר פשוט: יש כאן שגיאת דפוס והפירוש יצא לאור ב-1965, אבל בזיון לעיתון שלא שמו לב לטעות המגוחכת.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15566
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מה דעת היראים על שד"ל?

הודעהעל ידי איש_ספר » ש' נובמבר 14, 2015 9:50 pm

הדרשה של חז"ל שהובאה ברש"י שלמדו משם איסור עריות, בנויה (יותר נכון מכילה בתוכה) על הנחה מוקדמת שהמשפט אינו מאדם הראשון.

אביעד הכהן כתב:בדומה לכך, הוא מנסה לתת פשר ללשון הכתוב: "ויאמר האדם: זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי, לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת" והמשכו: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד". לדעתו, הפסוק השני "על כן" — אינו המשך דברי אדם הראשון אלא דברי משה רבנו, שהרי אדם הראשון טרם ידע מהם אב ואם, והוא מוסיף ומפרש: "אין הכוונה שכל אדם עוזב אביו ואמו, אלא שכל כך היא דבקות האדם לאשתו, שאם יצטרך לעזוב אותה או לעזוב אביו ואמו הוא בוחר על הרוב לעזוב אביו ואמו ולא לעזוב את אשתו".
מאמיני תורה מן השמים כותבים: דברי התורה, אבל אולי זה נוסח של אביעד הכהן...

לייטנר
הודעות: 5599
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: מה דעת היראים על שד"ל?

הודעהעל ידי לייטנר » ש' נובמבר 14, 2015 10:01 pm

איש_ספר כתב:
אביעד הכהן כתב:בדומה לכך, הוא מנסה לתת פשר ללשון הכתוב: "ויאמר האדם: זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי, לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת" והמשכו: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד". לדעתו, הפסוק השני "על כן" — אינו המשך דברי אדם הראשון אלא דברי משה רבנו, שהרי אדם הראשון טרם ידע מהם אב ואם, והוא מוסיף ומפרש: "אין הכוונה שכל אדם עוזב אביו ואמו, אלא שכל כך היא דבקות האדם לאשתו, שאם יצטרך לעזוב אותה או לעזוב אביו ואמו הוא בוחר על הרוב לעזוב אביו ואמו ולא לעזוב את אשתו".
מאמיני תורה מן השמים כותבים: דברי התורה, אבל אולי זה נוסח של אביעד הכהן...


ראב"ע משתמש בביטוי 'דברי משה' בהקשרים דומים.

קומי_אורי
הודעות: 348
הצטרף: ו' יולי 05, 2013 3:21 pm

Re: מה דעת היראים על שד"ל?

הודעהעל ידי קומי_אורי » ש' נובמבר 14, 2015 11:55 pm

לייטנר כתב:
איש_ספר כתב:
אביעד הכהן כתב:בדומה לכך, הוא מנסה לתת פשר ללשון הכתוב: "ויאמר האדם: זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי, לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת" והמשכו: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד". לדעתו, הפסוק השני "על כן" — אינו המשך דברי אדם הראשון אלא דברי משה רבנו, שהרי אדם הראשון טרם ידע מהם אב ואם, והוא מוסיף ומפרש: "אין הכוונה שכל אדם עוזב אביו ואמו, אלא שכל כך היא דבקות האדם לאשתו, שאם יצטרך לעזוב אותה או לעזוב אביו ואמו הוא בוחר על הרוב לעזוב אביו ואמו ולא לעזוב את אשתו".
מאמיני תורה מן השמים כותבים: דברי התורה, אבל אולי זה נוסח של אביעד הכהן...


ראב"ע משתמש בביטוי 'דברי משה' בהקשרים דומים.



גם הרמב"ן, למשל שמות טו ב

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15566
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מה דעת היראים על שד"ל?

הודעהעל ידי איש_ספר » א' נובמבר 15, 2015 12:01 am

קומי_אורי כתב:גם הרמב"ן, למשל שמות טו ב


יכול להיות שטעיתי, וזו אכן שגרא דלישנא. אבל משם אתה מביא ראיה?
שם הדיון על שירת משה! (שירת הים, עה"פ: עזי וזמרת יה) והרמב"ן מעיר שמשה מזכיר את השם הגדול בכל מקום במלואו ולא בשתי אותיות בלבד, ודברי הרמב"ן מתפרשים בשופי על דברי משה עצמו כמו בפסוק זה.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 207 אורחים