מקור ל: סימן טוב כשבמהלך הלימוד יש פסוק מפרשת השבוע

[היא שיחתי]

כך שמעתי עוד בחיידר
מהו המקור לזה?

[איש אשכולות]

כך שמעתי עוד בחיידר
מהו המקור לזה?

מפורסם בשם החת"ס, שמא כבודו למד בפרשבורג?

[היא שיחתי]

בהר נוף?

[שיבר]

אני שמעתי בסגנון אחר, שזה כעין רוח הקודש - ואיני יודע מה הכוונה.

[היא שיחתי]

בלימוד אקראי שייך לומר כן
בלימוד הדף היומי הרי שייך לדעת שנים מראש מתי יצא כן
היום היו פסוקים מפרשת צו

[שיבר]

נכון שהיה אפשר לדעת, אבל עצם זה שזה נקלע בשבוע זה, זה סימן טוב לפי מה שציטטת. (הן לא התחילו את מחזורי הדף היומי בר"ה תרפ"ד כדי שבמחזור האחד עשר יתחילו מנחות בפרשת ויקרא).

[נאשער]

אני שמעתי כן בחיידר אך באופן אחר, שאם מוצאים כהנידון האמור הרי זה סימן שלומדים תורה לשמה? מעניין מהו הנוסח האמיתי!

[יודל'ה]

בלמדי הדף היומי היום מענין פטירת משה שנשתכחו ההלכות וכו' [ולמי שעדיין לא למד הדף של מחר אודיע שבדף של מחר יש ג"כ מפטירת משה, בקדשים הלילה הולך אחר היום-תמורה יד.] ביומא דהילולא של משה רע"מ נזכרתי בתורת הרבע'ס בחיידר שמי שלומד גמרא למשל ומופיע שם דבר מפרשת השבוע או משהו שקשור באותו יום [למשל שלומד מענין פורים ביום הפורים] הרי זה סימן שהוא לומד תורה לשמה, היש מקור לדברים נעלים אלו?
------------------
אגב, סיפרתי היום בכולל לידידי מחסידי תולדות אהרן שרואים שהלימוד בסדר הדף היומי הוא תורה לשמה, וסיפרתי לו הנ"ל [בהנחה מוקדמת [?] שאכן הוא אות וסימן לתורה לשמה], והוא החזיר לי על אתר שבעמוד היומי שהם לומדים למדו היום את הגמרא שמשה אמת ותורתו אמת...
הכלל...אלו ואלו דברי אלוקים חיים.
----------------
ומענין לענין, ברוח ימי הפורים אחרוג קצת, שמעתי בשם רבי יעקב גלינסקי שליט"א שיעקב אבינו למד בישיבת שם ועבר י"ד שנה אף שהש"ס גומרים ב-7 שנים כיון שלמד שם עמוד היומי וא"כ נמשך הזמן ל-14 שנים..ודפח"ח.

[יאיר]

viewtopic.php?f=7&t=4265

[משה בן עמרם]

מפורסם בשמו של החתם סופר שמי שנתקל בתוך לימודו בדבר שהוא מענינא דיומא או מפרשת השבוע וכו' סימן שהוא לומד לשמה

האם יכול אי מי להראות לי מקומו של חת"ס זה

או יתכן שגדול אחר כתב כן ולא החת"ס

[חיס]

רבינו החתם סופר כתב זאת:

[עתניאל בן קנז]

ידוייק, החת"ס לא אומר שכל מי שמוצא בתורה שלומד מעין המאורע הוא סימן שלומד תורה לשמה!!!
זה הוספת העולם
החת"ס רק מסביר את העובדות של הצדיקים שמזכיר בדבריו, שמצאו רמז בדברי תורה למאורע הנוגע להם, שכיון שלמדו תורה לשמה, זכו לגילוי זה.


ואגב ר' משה שובקס ז"ל ראש ישיבת בעלז היה אומר - העולם אומר שכל מי שמוצא בסדר לימודו ענינים מפרשת השבוע, זה סימן שלומד תורה לשמה. ואני אומר שזה סימן שהוא לומד את פרשת השבוע...

[משה בן עמרם]

רבינו החתם סופר כתב זאת:

תשואות חן חן לכם על מציאת דברי החת"ס דנן

האם גם אפשר לציין היכן החת"ס הזה?

[חיס]

החתם סופר הנ"ל נמצא ב"חתם סופר על התורה" חלק ה'
י"ל ע"י מכון להוצאת ספרים וכת"י ע"ש החת"ס זצ"ל
ירושלים תשס"ז (ליקוטים תהילים עמוד קנז)

[זסבה]

בסידור רבי יעקב מעמדין ח"ב שער העין שער שמיני, שער הפנה כוונת התקיעות אות ז', זה לשונו:

אנקת"ם גימטריא השופר וכן שר הכס"א, או כסה עם הכולל, והוא משפיע כל תוק"ף (דבר נפלא קרה בטור אורח חיים בסימניו, שנזדמנו דיני שופר בסימן השוה עם גימטריא שלו, ואף על פי שלא נתכוין המחבר לכך, מכל מקום נפל האמת באמת, להראות כי מן השמים הסכימו על ידו, לפי שעשה חבורו לשם שמים, וכל העוסקים במלאכת שמים לשמה, מראין להם סימן טוב מה שלא עלה על דעתם).

[נערי האוצר]

בסידור רבי יעקב מעמדין ח"ב שער העין שער שמיני, שער הפנה כוונת התקיעות אות ז', זה לשונו:

אנקת"ם גימטריא השופר וכן שר הכס"א, או כסה עם הכולל, והוא משפיע כל תוק"ף (דבר נפלא קרה בטור אורח חיים בסימניו, שנזדמנו דיני שופר בסימן השוה עם גימטריא שלו, ואף על פי שלא נתכוין המחבר לכך, מכל מקום נפל האמת באמת, להראות כי מן השמים הסכימו על ידו, לפי שעשה חבורו לשם שמים, וכל העוסקים במלאכת שמים לשמה, מראין להם סימן טוב מה שלא עלה על דעתם).

מניין לו שלא נתכוון המחבר לכך?

[בברכה המשולשת]

כמדומני שהגאון הנאמ"ן כתב שהדבר מכוון

[עט סופר]

כמדומני שהגאון הנאמ"ן כתב שהדבר מכוון

והוא נאמן שהוא יודע דעת הטור?

[בברכה המשולשת]

הוא שליט"א תלה זאת בהיות הטור מצאצאי חכמי אשכנז, שהיו קשורים לחסידי אשכנז, שדרכו תמיד בדרך הגימטריא, וכפי שמעיד פירושו לתורה

[שרוליק]

בשם ר' בונים מפרשיסחא אומרים שיש להקב"ה שמחה שלומדים מענינא דיומא. ומסבירים דרך משל לרב שלמד עם תלמידיו ורק תלמיד אחד למד באותו מקום של הרב, אזי זה משמח את הרב שתלמידו לומד במקומו, כן הוא בענינא דיומא שמשמח את קודשא בריך הוא שבניו לומדים באותו מקום שהוא עוסק.

ראיתי פעם בספרי ר' בונים ואיני זוכר איפה.

[בקרו טלה]

רבינו החתם סופר כתב זאת:

ועי''ע כעי"ז באגרא דפרקא - אות קלג
קלג) בספר ליקוטי יקרים [אות י"ב בשם הבעש"ט], מכח התורה (שאדם) לומד (באותו) היום, ואח"כ מזדמן לו באותו יום איזה דבר לעשות ואינו יודע אם לעשות אם לא, יוכל להבין מכח אותו הענין שלמד איך יעשה, ובלבד שיהיה תמיד דבוק בהש"י, אז יזמין לו הש"י תמיד שידע מכח התורה עכ"ל. ולדעתי הוא מפורש בפסוק [תהלים קיט כד] גם עדותיך שעשועי (רצ"ל עדותיך הם שעשועי שאני דבוק בהן ועל ידן להשי"ת, על כן) הם אנשי עצתי, שאדע על ידן איך להתנהג בכל דבר

בשם ר' בונים מפרשיסחא אומרים שיש להקב"ה שמחה שלומדים מענינא דיומא. ומסבירים דרך משל לרב שלמד עם תלמידיו ורק תלמיד אחד למד באותו מקום של הרב, אזי זה משמח את הרב שתלמידו לומד במקומו, כן הוא בענינא דיומא שמשמח את קודשא בריך הוא שבניו לומדים באותו מקום שהוא עוסק.

ראיתי פעם בספרי ר' בונים ואיני זוכר איפה.

קול מבשר ח"א - פרשת קדושים
יא. אאזז"ל אמר בשם הרבי ר' בונם ז"ל, משל לתלמיד שלומד אצל רבו אותו השיעור שלומד בפני עצמו - שיש לו שמחה. וכן כאן קדושים תהיו כי קדוש אני. השיעור בפני עצמו הרי הוא מה שאיתא, קדש עצמך במותר לך. [אמרי אמת קדושים, תרצ"ה]:

[שרוליק]

תודה רבה על הבאת המקור

[אהרן תאומים]

מפעם לפעם הן בלימוד הדף היומי והן בלימוד באופן כללי נתקל בעניני פרשת השבוע, האם יש מי שמדבר על זה או כותב שזה מראה לימוד תורה לשמה

[סדנא דארעא]

viewtopic.php?f=72&t=4265&hilit

[עזריאל ברגר]

ראו גם viewtopic.php?t=15134

[עזריאל ברגר]

אוחדו כמה אשכולות

[שיף]

כמדומה שיש כעי"ז בפי' הגר"א למשלי עה"פ ודבר בעיתו מה טוב