מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
הוגה ומעיין
הודעות: 1501
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ג' ספטמבר 10, 2013 11:30 pm

כיון שראיתי רבים משתבשים בזה, אמרתי להודיע לרבים:

א. הן רס"ג והן ר"ש בר חפני גאון ביארו את המקרא בדרך דומה: תפסיר, שהוא תרגום שאפשר ללמוד ממנו רבות, ופירוש ארוך.
ב. מתוך העדר מקורות אחרי כל החומר הרב שנחשף וראיות אחרות, משער צוקר שרס"ג כתב ביאור ארוך רק לחציו הראשון של בראשית, ולחומשים שמות ויקרא.
ג. רשב"ח השלים את הרוב, וכתב פירוש ארוך לחציו השני של בראשית, לבמדבר ולחצי הראשון של דברים. לחצי השני של דברים כתב את הפירוש הארוך הגאון ר' אהרן סרג'אדו.
ד. כשראב"ע כותב "גאון", אין זה בהכרח רס"ג, אלא במקומות שר"ש בר חפני ביאר, הכוונה פעמים רבות אליו.
ה. הר"י קאפח ליקט מתוך התרגום של רס"ג את מה שהיה נראה לו בעל משמעות, ותרגמו לפי דעתו. במקרים רבים מאוד ניתן למצוא משמעות בדברים שלא תרגם (וזאת מלבד האפשרות להכריע על פיו כל פעם מה הפירוש ב"ו" בתחילת מילה: ו' חיבור, או במשמעות "אחר כך", או שאינה אלא כפ"ה רפויה שכתב עליה ראב"ע; ומה הפירוש ב"כי": אי, דילמא אלא דהא), ובלא-פחות מקרים ניתן לחלוק על הבנתו בתרגום.
ו. התפסיר הקצר של רס"ג במלואו ובשפת המקור הערבית נמצא ב"תאג'"ים, הלא הם ה"מקראות גדולות" התימניים. בתאג' תורת אמת הוא מנוקד, ובתאג' כתר תורה נוסף עליו ביאור "נוה שלום", המפרש מקומות רבים בהם יש משמעות לתרגום, והוא מוסמך.
ז. עד הנה לא תורגם התפסיר לעברית במלואו. פרופ' אליעזר שלוסברג מבר-אילן שוקד מספר שנים על הכנת מהדורה ביקורתית של התפסיר, שתכלול גם תרגום מלא לעברית.
ח. התפסיר הארוך של רס"ג לחציו הראשון של חומש בראשית יצא לאור ע"י צוקר, ואינו באוצה"ח. רצהבי הוציא ליקוטים מהתפסיר הארוך על כל התורה, אך הגיע להרבה פחות חומר ממה שהגיע צוקר. בנוסף הוציא רצהבי לאור את הפירוש הארוך לשמות, מלוקט ממקורות כדרכו של צוקר, והגיע לחומר רב.
ט. דבר הנמצא בתפסיר הקצר של רס"ג, ויש בפרשה זו גם ר"ש בר חפני, ב-99% מהמקרים יהיה הדבר גם אצלו.
י. הרבה מאוד מדברי רבינו מיוחס ור"א בן הרמב"ם מקורם בפירוש הארוך של רס"ג או רשב"ח, ורבינו מיוחס במקרים רבים גם "לומד טוב" את התפסיר הקצר שלהם והוא מקור פירושיו.

כל זה השגתי בעוניי, וכנראה שפה ושם טעיתי, ויבואו המתקנים והמומחים ויתקנו.
נערך לאחרונה על ידי הוגה ומעיין ב ב' פברואר 17, 2014 8:38 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

חכם באשי
הודעות: 9986
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

הודעהעל ידי חכם באשי » ג' ספטמבר 10, 2013 11:46 pm

תודה רבה על רשימתך המעניינת והחשובה. ירבו כמותה!

בברכה המשולשת
הודעות: 10289
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' ספטמבר 11, 2013 12:04 am

איך קדם רשב"ח (חמיו של רב האי גאון) לרס"ג?

הוגה ומעיין
הודעות: 1501
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ד' ספטמבר 11, 2013 12:09 am

צודק, אתקן. הסקתי כך בטעות.

תוכן
הודעות: 4544
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

הודעהעל ידי תוכן » ד' ספטמבר 11, 2013 11:02 am

יש גם פירוש רס"ג הארוך לשמות הוצאת מוסה"ק.

חכם באשי
הודעות: 9986
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

הודעהעל ידי חכם באשי » ד' ספטמבר 11, 2013 11:34 am

בנוגע למהדורת מ' צוקר על פירוש רס"ג לחומש בראשית (סעיף ח) -
1. הרב קאפח העיר (אינני זוכר היכן, כנראה באחד ממאמריו ב'כתבים') שהתרגום העברי שלו לקוי ביותר, והביא לכך כמה וכמה דוגמאות.
2. כמו כן העירו (אינני זוכר מי), שכמה קטעים שהוא הביא מרס"ג אינם באמת לו.

הערה נוספת:
חלק מפירושי המקרא לרס"ג שפרסם י' רצהבי בסיני, צו (חורף תשמה), עמ' א-יז, הם אינם לרס"ג אלא לרב שמואל בן חפני גאון, כך סובר א' גרינבאום. ראה מאמרו: 'פירוש רב שמואל בן חפני גאון לפרשת בהעלותך', סיני, צח (חורף תשמו), עמ' קט-קיג.

הוגה ומעיין
הודעות: 1501
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » א' ספטמבר 15, 2013 8:53 am

שני פרטים השייכים ל"אוצר החכמה" -

א. ככל הנראה, בניגוד לאמור מעלה, טרם יצא לאור כל תרגום מלא ללשון הקודש של התפסיר הקצר של הרס"ג. שגורה בזה התפעלות-תודה והתנצלות מהרב א"ס שטרח לחפש אחר קיומו של התרגום שהזכרתי למעלה, ולא נמצא.

ב. באוצר החכמה ישנו ספר - מספרו 93 - שכותרו "ספרי רבינו סעדיה גאון - ספר הירושות". ב"שמות נוספים לספר" מופיעה הרשימה הזו:
כתאב אלאסתצלח
כתאב אלמוארית
כתאב אלתעדיל
ספר הירושות
תפסיר אלתוריה באלערביה
תפסיר ספר איוב ושרחה באלערביה
תפסיר ספר ישעיהו
תפסיר ספר משלי ושרחה באלערביה

ויש לתקן זאת בתרתי. כמבואר במפעל הביבליוגרפיה, סדרה זו, שהיתה אמורה לכלול את כל כתבי רס"ג בי"ב חלקים, יצאו ממנה בסוף רק ה' חלקים. ה"שמות הנוספים" לספר הם שמות כל החיבורים שיצאו בחמשת החלקים שיצאו לאור, אבל באוצר החכמה יש רק את החלק התשיעי, המכיל את ספר הירושות, תשובות וליקוטים. כל שאר החיבורים אינם נמצאים בספר שבאוצר החכמה.

לכן:
א. יש לעדכן בפרטי הספר שב"אוצר" ולמחוק הכל מלבד "כתאב אלמוארית" ו"ספר הירושות".
ב. אם אפשר להוסיף את ארבעת החלקים הנוספים שיצאו לאור ואינם עדיין באוצר: חלק א, ובו "תפסיר אלתוריה באלערביה"; חלק ג, ובו "תפסיר ספר ישעיהו" הנקרא "כתאב אלאסתצלח"; חלק ה, ובו "תפסיר ספר איוב ושרחה באלערביה" הנקרא "כתאב אלתעדיל", וחלק ו, ובו "תפסיר ספר משלי ושרחה באלערביה".
החשיבות של חלקים אלו היא בשל הערותיו של דירינבורג לתפסיר, המופיעות, אגב, באותיות ובשפה העברית.

אריסמנדי
הודעות: 233
הצטרף: ד' יולי 18, 2012 6:15 am

Re: הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

הודעהעל ידי אריסמנדי » ג' ספטמבר 17, 2013 2:25 am

הוגה ומעיין, חידשת חידוש מעניין לגבי רבינו מיוחס, שבכלל אין עליו פרטים רבים. התוכל להחכימנו כיצד הגעת לקביעתך?
דומני שאינו מזכיר (כמעט?) שום מפרש, בטח לא מזמן הגאונים. המושג היחיד אצלו בערבית לפי זכרוני הוא ה'מצדר' (=מקור, שם הפועל), מה שיכול להיות גם שימוש במונח ידוע בלא הכרה ישירה של ספרות ערבית כלשהיא.

אגב, תפסיר רס"ג נדפס כבר לפני מאות שנים בדפוס עותמאני (קושטנדינא?), וגרסתו שונה לפעמים מנוסחת התימנים. אם איני טועה, ישנה גם הוצאה מדעית של דרנבורג.

למתעניין מומלץ להכיר גם את התאג' חזון שמעון, שם נעשתה מלאכה רבה בתפסיר ועליו. התפסיר מנוקד, ומלבד הפירוש נוה שלום יש גם עוד הערות חשובות עליו (מר' חיים כסאר ולפעמים גם מהמו"ל), הכוללות תרגום ופירוש (לפעמים בשינויים מהתרגומים האחרים), גרסאות אחרות מכ"י, וליקוטים חדשים של הפירוש הארוך.

ישבב הסופר
הודעות: 2733
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ג' ספטמבר 17, 2013 3:02 am

תודה רבה הוגו"מ!
הגאון רבי אהרן סרג'אדו היינו 'רבי אהרן הכהן ראש ישיבה' שהראב"ע מביא מפעם לפעם?

הוגה ומעיין
הודעות: 1501
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ג' ספטמבר 17, 2013 9:22 am

אריסמנדי, תודה על המידע החשוב על תאג' חזון שמעון! התאג' הזה מצוי בבתי הכנסת התימניים?

אגב, ההוצאה של דירנבורג נזכרה בדברי למעלה. גם מדברי בלאו במילונו עמדתי על כך שיש הבדלי נוסח רבים בין התאג' הגדול, התפסיר של דירנבורג ותאג'ים אחרים.

ישבב הסופר, כן. הוא זה. היה ראש ישיבת פומבדיתא, רבו של רב האי גאון, וממתנגדיו החריפים של רס"ג.

אריסמנדי
הודעות: 233
הצטרף: ד' יולי 18, 2012 6:15 am

Re: הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

הודעהעל ידי אריסמנדי » ד' ספטמבר 18, 2013 2:51 am

לשאלתך על הימצאות תאג' חזון שמעון בבתי כנסיות תימניים, איני יודע. אני קניתיו בחנות ספרים בני ברקית, והוא שוה כל שקל ששילמתי עליו (לא מכיסי...) אני נזקק לו בעבודתי ונהנה ממנו.

בענין הפירוש הארוך, ראוי להזכיר שפרופ' רצהבי הוציא כרך שלם של ליקוטים מקטעי גניזה ומקורות אחרים על חומש שמות.

תפסיר רס"ג צועד בעקבות מסורות הקדמונים בכלל ותרגום אונקלוס בפרט, ומכאן לפעמים סטייתו משיטת הפשט העצמאי של המפרשים והמדקדקים הספרדים ודומיהם. אזכיר כאן דוגמה ידועה: 'כַּאֲהָלִים נטע ה'' שבברכת בלעם, תירגם רס"ג מלשון אוהל, כתרגומי השבעים והירושלמי ועוד וכמדרשי חז"ל, ותפסוֹ על כך דונש, והשיב עליו ראב"ע בספר שפת יתר. דווקא שם אונקלוס הוא היחיד מן הקדמונים שמתרגם ע"פ הפשט 'כבוסמיא'.

ואכן כפי שכתבת, הליקוט של ר"י קאפח מתוך התפסיר הוא מצומצם מאוד. יש אוצרות רבים המשוקעים בתפסיר, מהם מפורשים, מהם רמוזים בקיצור וצריכים שימת לב דקדקנית.

הוגה ומעיין
הודעות: 1501
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ה' אוקטובר 03, 2013 10:39 am

אריסמנדי כתב:הוגה ומעיין, חידשת חידוש מעניין לגבי רבינו מיוחס, שבכלל אין עליו פרטים רבים. התוכל להחכימנו כיצד הגעת לקביעתך?
דומני שאינו מזכיר (כמעט?) שום מפרש, בטח לא מזמן הגאונים. המושג היחיד אצלו בערבית לפי זכרוני הוא ה'מצדר' (=מקור, שם הפועל), מה שיכול להיות גם שימוש במונח ידוע בלא הכרה ישירה של ספרות ערבית כלשהיא.

זהו אכן נושא חשוב, ופתחתי על כך נושא נפרד:
viewtopic.php?f=7&t=15362

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11451
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' ינואר 10, 2014 2:05 am

בפירוש רס"ג עה"ת מהדורות הרב קאפח מביא בהערות בכמה מקומות קטעים מר"י ן' בלעם שמביא דברים בשם רס"ג. ראו למשל בעמ' קפ (178 מעמודי האוצר) בהערה קטע שלם ומעניין בו רס"ג מבאר למה הוצרכה תורה להזהיר שלא יענישו בנים בחטא האבות, והרי הוא דבר שהשכל מכריעו.
במבוא מזכיר הר"ק את ר"י ן בלעם כאחד ממקורותיו אבל אינו מפרט מאיזה חיבור הוא, נדפס, כתב יד וכו'.
הקשתי באוצר כמה מילים מתוך אותו קטע וראיתי שהבודדים שהזכירו אותו, סמוכים על שולחנו של הר"ק, ולא ראו את המקור בעצמם כולל בעל יד פשוטה, שאמור להתחקות אחרי מקורות מהסוג הזה. (ושם הוא מפנה לקטע מקביל במהדורת רצהבי לשמות). ומזה נראה שהמקור העלום עדין בכת"י.

מי שיודע פרטים נוספים וישתפנו, נשמח בו ובדבריו.

קלונימוס הזקן
הודעות: 951
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

Re: הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » ו' ינואר 10, 2014 2:47 am

בכרכים שכבר יצאו במהדורת 'בר אילן' כבר הצצת?
זה לשונם:
מהדורה מדעית של פירושו לספר יחזקאל של אבן בלעם, שנולד בטולדו וחי רוב חייו בסביליה במחצית השנייה של המאה ה11- לספה``נ. בספר מובאים המקור הערבי של הפירוש הכתוב בערבית-יהודית, חילופי נוסחאות, תרגום לעברית והערות, וכן מבוא מאלף שהקדים המחבר שהוא גם המתרגם והמהדיר.
הדגש בפירוש הוא על בירורים לשוניים. אבן בלעם מרבה בהבאת דעות קודמיו, כגון רב סעדיה גאון, רב האי גאון, ר` יהודה חיוג`, ר` יונה אבן ג`נאח וכן יוסיפון, ר` שמואל הנגיד, ר` יצחק בן גיאת, רב חננאל וחכמי הקראים ענן בן דוד ואבו אלסרי בן זוטא. שיטתו הפרשנית היא פשטית-פילולוגית והוא מסתייע בחוקי הלשון הגמישים שפיתחו קודמיו – חילופי תנועות, חילופי אותיות, חילופי מילים, יכול אותיות, מקרא מסורס ומקרא קצר.
אבן בלעם מתייחס לציוני התאריכים שניתנו בספר יחזקאל ומפענח אותם על פי דרכו. הוא מתייחס למשמעותם של המעשים הסמליים שעשה הנביא ומברר כמה נושאים תיאולוגיים: שכר ועונש, תחיית המתים, יחס ה` לנביאיו, אפיון הנביאים.
הספר כולל מפתח פסוקים לכל ספרי המקרא שנזכרו בפירושו של אבן בלעם, מפתח מפרשים ומקורות, מפתח נושאים ומפתח ביבליוגרפי – ויש בכך כדי לסייע למורים המבקשים לאתר עניין מסוים.
זהו הכרך השני בסדרת פירושי ר` יהודה אבן בלעם למקרא, הרואה אור במסגרת המכון לתולדות חקר המקרא היהודי שבאוניברסיטת בר-אילן. קדם לו הפירוש לספר ישעיהו, והכרך השלישי יהיה הפירוש לספר ירמיהו.


בתשס"ב יצא הכרך השלישי וכנראה האחרון.

הוגה ומעיין
הודעות: 1501
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ו' ינואר 10, 2014 6:59 am

הכרכים שיצאו מפירושו ע"י בר אילן הם: יחזקאל (תש"ס), ירמיהו (תשס"ב), ישעיהו (תשנ"ב). בנוסף י"ל על תרי עשר בתוך JQR 15, עמ' 1-53.
אך הוא כתב פירוש לכל התנ"ך, שלא הגיע אלינו בשלמותו. בגניזה יש כמה קטעים מפירושו על התורה. המובאה שהביא א"ס היא מפירושו לדברים, שאינה ביניהם, וכפי הנראה היא בכתב יד הנמצא אצל משפחת הרב קאפח או משפחה תימנית אחרת, ככתבי יד רבים דומים (אוסף נחום הוא אחד הגדולים שבאוספי כתבי היד התימניים הפרטיים).

הגהמ
הודעות: 1233
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 5:49 pm

Re: הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

הודעהעל ידי הגהמ » ג' ינואר 28, 2014 9:19 pm

להלן שתי הערות שרשמתי על גליון ספר פירושי רס"ג מהד' רי"ק שברשותי:

א. בפר' חיי שרה (עמ' מד בהערה 7) הביא מד' הר"א בן הרמב"ם "אמר רבינו סעדיה וישמע אברהם כלומר בלי שומא בלי משא ומתן שקל" ע"כ. כאן כפה"נ שגה שהמילים אמר רבנו סעדיה שייכים להנאמר שם לעיל מיניה שמה שאמר אאע"ה 'נתתי כסף השדה' לשון עבר הוא משום שכבר הפרישם ומסיים ע"ז רבנו אברהם: "כמו שאמר ר' סעדיה ז"ל" והפירוש על 'וישמע אברהם' הוא זה של רבנו אברהם עצמו. מעניין לבדוק אם לא קרה כמקרה הזאת עוד כמה פעמים. (אינני יודע אם היה לפניו הפירוש כפי שתירגמה והדפיסה ר"ש ויזנברג בתשי"ח שבכל המקומות שונה תרגומו מזו של ויזנברג אבל אילו ראה בהנדפס אצלו שפיסק וקיטע הפירוש לפי הפסוקים יש להניח שלא היה שוגה בכך.)

ב. בפר' משפטים (עמ' פו הע' 14) עה"פ 'והתעמר בו ומכרו' הביא בשם ר"א בן הרמב"ם: "ומה שאמר רבינו סעדיה שזה הוו (ונמצא) במקום או ושאין חלוק בדין גונב נפש בין משתמש בישראל ומשעבדו או מוכרו אינו נכון" ע"כ. הלשון מוקשה כמבואר. במקור הערבי (כפי שמופיע בפי' ראב"ם מהד' ויזנברג עמ' שלז) נאמר "הדה אלואו אלעטפיה פי מוצע או" וגם כאן אילו הסתייע בעבודתו של ויזנבורג היה מתרגמו על נכון "כי וא"ו החיבור זה במקום או..." ואין מקום לפי"ז למלת ונמצא המסוגרת בתרגומו של הרי"ק.

אריסמנדי
הודעות: 233
הצטרף: ד' יולי 18, 2012 6:15 am

Re: הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

הודעהעל ידי אריסמנדי » ב' פברואר 10, 2014 10:10 pm

היש ברשת סריקה של תפסיר רס"ג בהוצאת דרנבורג? לחילופין, אם יש למישהו דבר כזה אשמח אם יעלנו (הוגה ומעיין?).

בפרשת תצוה (שמות כח כה) בענין חיבור עבותות החושן, נאמר 'ואת שתי קצות שתי העבותות תתן על שתי המשבצות', ומתרגם רס"ג: וטרפי (אצל רצהבי: וטרפא) אלצ'פירתין אלאכ'רתין וכו'. המו"ל של פירוש ראב"ם מציין להערות דרנבורג, ונראה שהוא מסביר שם את כוונת רס"ג שהיו אלו עבותות אחרות מאלו האמורות קודם (ומכאן רמז לשיטת הרמב"ם ועוד). שאילתי ובקשתי ממי שיודע בטיב לשון ערבי, האם הכרח שה'אחרות' עולה על העבותות, או אפשר שהוא חוזר על הקצוות?

מתיאור מעשה החושן והאפוד שבפירוש הארוך (הוצ' רצהבי) אין נראה כלל שהיו עבותות אחרות. לפי האפשרות השניה שהצעתי, הגאון מפרש "שתי קצות שתי העבותות": הקצוות השניות של שתי העבותות.

הוגה ומעיין
הודעות: 1501
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ב' פברואר 10, 2014 11:04 pm

התפסיר במהדורת דירנבורג נמצא ברשת באתר החדש לערבית יהודית של ספריית פרידברג. אם לא תמצא שם את מבוקשך, אנסה להעלות לך.

הקריאה של דירנבורג ברס"ג היא הנכונה, ומלבדו העירו בה גם אחרים. זו אכן שיטת רס"ג, הרמב"ם ור"א בנו, וכנראה גם אונקלוס (!).

על דברי רס"ג אלו האריך ידידי חו"ב חכ"א שליט"א, בעקבות המידע שמסרתי לו בעניין, בספר העומד לצאת לאור בעז"ה בזה"ל:

[ד] וְיָת תַּרְתֵּין גְּדִילָן דְּעַל תְּרֵין סִטְרוֹהִי. ...אמנם דעת רס"ג, הרמב"ם ובנו, והמאירי, שהיו ארבע שרשראות, שתים שיצאו ממשבצות הכתפות והתחברו בטבעות החושן, ושתים שיצאו מן החושן והתחברו במשבצות. ונבהיר הענין בתמצית ככל האפשר.

בפסוקים יג-ד בפרק דנן כתוב: 'וְעָשִׂיתָ מִשְׁבְּצֹת זָהָב. וּשְׁתֵּי שַׁרְשְׁרֹת זָהָב טָהוֹר מִגְבָּלֹת תַּעֲשֶׂה אֹתָם מַעֲשֵׂה עֲבֹת, וְנָתַתָּה אֶת שַׁרְשְׁרֹת הָעֲבֹתֹת עַל הַמִּשְׁבְּצֹת'.

וכתב רש"י: ולא זה הוא מקום צוואת עשייתן של שרשרות, ולא צוואת קביעתן, ואין 'תעשה' האמור כאן לשון צווי, ואין 'ונתתה' האמור כאן לשון צווי, אלא לשון עתיד, כי בפרשת החשן חוזר ומצוה על עשייתן ועל קביעתן. ולא נכתב כאן אלא להודיע מקצת צורך המשבצות שצוה לעשות עם האפוד. וכתב לך זאת, לומר לך: המשבצות הללו יוזקקו לך; לכשתעשה שרשרות מגבלות על החשן, תתנם על המשבצות הללו.

והוצרך רש"י לכל זה, לפי שלהלן (פסוקים כב-כד) נאמר: וְעָשִׂיתָ עַל־הַחֹשֶׁן שַׁרְשֹׁת גַּבְלֻת מַעֲשֵׂה עֲבֹת זָהָב טָהוֹר. וְעָשִׂיתָ עַל־הַחֹשֶׁן שְׁתֵּי טַבְּעוֹת זָהָב וְנָתַתָּ אֶת־שְׁתֵּי הַטַּבָּעוֹת עַל־שְׁנֵי קְצוֹת הַחֹשֶׁן. וְנָתַתָּה אֶת־שְׁתֵּי עֲבֹתֹת הַזָּהָב עַל־שְׁתֵּי הַטַּבָּעֹת אֶל־ קְצוֹת הַחֹשֶׁן.

והבין רש"י שהשרשרות האלו הן הן האמורות לעיל עם כתפות האפוד, וזה לשונו בפסוק כב: 'שרשות... והן שתי שרשרות האמורות למעלה (פסוק יד) בענין המשבצות... גבלות - הוא 'מגבלות' האמור למעלה (פסוק יד) שתתקעם בטבעות, שיהיו בגבול החשן'.

ובפסוק כד כתב: 'ונתתה את שתי עבותות הזהב - הן הן שרשרות גבלות הכתובות למעלה (פסוקים יד, כב) ולא פירש מקום קבוען בחשן, עכשיו מפרש לך שיהא תוחב אותן בטבעות. ותדע לך שהן הן הראשונות, שהרי בפרשת אלה פקודי לא הוכפלו'.

נמצא שלשיטת רש"י, השרשרות העבותות המוזכרות בפסוקים יד, כב, כד, כולם חד הן. ובתחילה הזכירן עם המשבצות כדי לבאר שיהיו קשורות אליהן. ועתה בפסוקים כב-כד הוא מבאר עשייתן. ובדרכו של רש"י דרכו רוב ככל המפרשים.

אמנם רס"ג כתב בתרגומו לפסוק כה: 'וטרפי אלצ'פירתין אלאכ'רתין תעלקהמא עלי אלעיון' [בלה"ק: וקצות השרשרות האחרות תתנם על המשבצות]. ומבואר שסובר שהיו כאן שתי שרשרות.

ומה שרמוז בתרגומו בקיצור, מבואר באורך בפירוש רבינו אברהם בן הרמב"ם על התורה (פסוק כז): וכבר צייר אבא מרי ז"ל בחיבור את האפוד וכל מה שתלוי בו, כזה: מן שתי הטבעות... והשרשרות היוצאות מן שתי המשבצות שהן שתי הטבעות אשר בראשי כתפות האפוד – מחוברות בשתי הטבעות אשר בראשי החושן. ושתי העבותות, שהן שתי השרשרות היוצאות מן שתי הטבעות שהן בראשי החושן - גם כן מחוברות בשתי המשבצות, שהן שתי הטבעות אשר בראשי כתפות האפוד, כדי שיוכלו לחבר ראשי החושן אל ראשי כתפות האפוד על ידי ארבע שלשלאות, בין כל שתי טבעות – שתי שלשלאות מורכבות זו על זו.

כלומר, לשיטת הרמב"ם יצאו שתי שרשרות מן המשבצות (שהרמב"ם קורא להן טבעות) והתחברו אל טבעות החושן העליונות, ועוד שתי שרשרות יצאו מטבעות החושן העליונות והתחברו אל המשבצות, וביחד ארבע.

וכן כתב המאירי (יומא עב. ד"ה המעיל האפוד והחשן): 'ונותן בטבעות של מעלה [שבמשבצות] שרשרות, ומכניס שרשרות החשן בטבעות האפוד ושרשרות האפוד בטבעות החשן'. ודברי המאירי לקוחים מלשון הרמב"ם (פ"ט מהלכות כלי המקדש, הלכות ט-י), אלא שבמאירי הוא מודגש יותר, וזה לשון הרמב"ם: 'ונותן שתי עבותות זהב בשתי טבעות שלמעלה והם הנקראים שרשרות. ואחר כך מכניס קצות העבותות של חושן בטבעות של מעלה בכתפות האפוד'.

לפי שיטה זו אין צריך להידחק כרש"י שפסוק יד 'לא זה הוא מקום צוואת עשייתן של שרשרות, ולא צוואת קביעתן, ואין 'תעשה' האמור כאן לשון צווי, ואין 'ונתתה' האמור כאן לשון צווי', אלא הכל כמו שכתוב: בפסוק י"ד מצווה התורה על שרשרות הכתפות שמחוברות למשבצות. ואילו בפסוקים כ"ב כ"ג נאמר הציווי על שרשרות החושן.

ומדברי אונקלוס משמע [ואולי אף מוכח] שהוא סובר כשיטה זו, וזהו מה שכתב 'וית תרתין גדילן דעל תרין סטרוהי', לומר: ואת שתי העבותות שעל שתי קצות החושן – שאינן שתי העבותות שיצאו מהמשבצות.

אלא שצריך לומר שאונקלוס מפרש פסוקים כ"ד וכ"ה ההיפך מרס"ג שתרגם בפסוק כ"ה 'העבותות האחרות'. כי לפי רס"ג פסוקים כב-כד מדברים על שרשרות החושן. ופסוק כ"ה חוזר אל שרשרות המשבצות המדוברות למעלה, ולכן כתב 'האחרות'. אבל לפי אונקלוס שתרגם 'שתי העבותות אשר על שתי קצותיו', פסוק כ"ה מדבר בהכרח על שרשרות החושן. ויהיה אם כן צריך לפרש כך: פסוק כ"ב אומר לעשות שרשרות החושן. ופסוקים כג-כד חוזרים אל שרשרות המשבצות ואומרים כך: ועשית על החושן שתי טבעות זהב וכו', ונתת את שתי עבותות הזהב [האמורות לעיל אצל משבצות] על שתי טבעות אלו. ועתה חוזר פסוק כ"ה אל שרשרות החושן ואומר: ואת שתי קצות שתי העבותות [היוצאות מהחושן, שנכתבו בפסוק כב] תתן על שתי המשבצות. והמקראות מדוקדקים להפלא.

ואמנם רש"י הוכיח דבריו מהא דפרשת פקודי לא נזכר כלל ענין שרשרות המשבצות, וזה דוחק גדול לשיטת אונקלוס ורס"ג וסיעתם. וצ"ע. אבל מכל מקום כך היא שיטתם, וכך נראה ברור שהיא גם שיטת אונקלוס, כמבואר.

ויש להעיר שרש"י סובר שהשרשרות היו כפולות (ראה דבריו בפסוק כב), ואם כן נמצא שלמעשה אין כמעט הבדל בין שתי השיטות, ונפקא מינה רק לפרושי קראי.

אריסמנדי
הודעות: 233
הצטרף: ד' יולי 18, 2012 6:15 am

Re: הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

הודעהעל ידי אריסמנדי » ב' פברואר 10, 2014 11:30 pm

יישר כח על המענה המהיר והמפורט.

אך שאלתי עדיין עומדת: האם לא ניתן להסב "אלאכ'רתין" על "טרפי"? ומה נעשה עם תיאור צורת החושן שבפירוש הארוך, שם לא נזכר כלל ענין העבותות האחרות?

לענין אונקלוס, אף אני חשבתי שיש בזה מקור לשיטת הר"מ (וכבר כתב כך הרב שחור בספרו על בגדי הכהונה), אך אפשר שלדעתו היו רק שתי שרשרות ובא להוציא מהבנת רש"י ששתי הקצוות של כל שרשרת ניתנו במשבצות האפוד, וע"כ תירגם כאילו כתוב: שתי העבותות שבשני קצותיו.

נ"ל שרוב המפרשים פירשו בפשטות שהיו שתי שרשרות, וקצה אחד שלהן ניתן בטבעות החושן, והקצה השני במשבצות האפוד. כך עכ"פ מפורש ברשב"ם ובריב"א (המובא בנדפס ע"ש הרוקח), וכן נראה מהפירוש הארוך לרס"ג, וכן נראה מחזקוני ובדומה לו בתוספות השלם בשם ר' יעקב.

ומעניין שבהעמק דבר חשב להביא ראיה לרש"י מתרגום אונקלוס, שהיו (כעין) שתי עבותות בכל צד.

שיטה דומה לשיטת רמב"ם יש בתוספות השלם בפרשת פקודי, אבל לפיה השרשרות שיצאו ממשבצות האפוד כלל לא חוברו לחושן, אלא שימשו לכסות את צידי החושן (וקצת כעין זה אמר הרב שחור הנ"ל לפרש בדעת הרמב"ם).

אריסמנדי
הודעות: 233
הצטרף: ד' יולי 18, 2012 6:15 am

Re: הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

הודעהעל ידי אריסמנדי » ב' פברואר 10, 2014 11:56 pm

לפי פירושך ברס"ג, לא נזכר כלל ציווי חיבור שרשרות האפוד לחושן ושרשרות החושן לאפוד.
ולפי פירושך באונקלוס, היכן נזכר מקודם ששתי עבותות החושן נמצאות בקצותיו? רק אם נפרש שכל הפסוקים (כב-כה) עוסקים באותן שרשרות, הרי מפורש שניתנו בטבעות שבקצות החושן.

והשאלה הגדולה, הלא בפרשת פקודי (לט טו-יח) מפורש לכאורה שלא היו אלא שתי שרשרות ותו לא מידי, והפסוקים עוקבים אחר לשונות הציווי, ומוכח מהם שהכל מדובר באותן שרשרות: טו וַיַּעֲשׂוּ עַל הַחֹשֶׁן שַׁרְשְׁרֹת גַּבְלֻת מַעֲשֵׂה עֲבֹת זָהָב טָהוֹר. טז וַיַּעֲשׂוּ שְׁתֵּי מִשְׁבְּצֹת זָהָב וּשְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָב וַיִּתְּנוּ אֶת שְׁתֵּי הַטַּבָּעֹת עַל שְׁנֵי קְצוֹת הַחֹשֶׁן. יז וַיִּתְּנוּ שְׁתֵּי הָעֲבֹתֹת הַזָּהָב עַל שְׁתֵּי הַטַּבָּעֹת עַל קְצוֹת הַחֹשֶׁן. יח וְאֵת שְׁתֵּי קְצוֹת שְׁתֵּי הָעֲבֹתֹת נָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמִּשְׁבְּצֹת וַיִּתְּנֻם עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד אֶל מוּל פָּנָיו. ואמנם מכאן נסתייע רש"י (שפירושו כלל כלל אינו דחוק).

הוגה ומעיין
הודעות: 1501
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ב' פברואר 17, 2014 8:35 am

אריסמנדי כתב:למתעניין מומלץ להכיר גם את התאג' חזון שמעון, שם נעשתה מלאכה רבה בתפסיר ועליו. התפסיר מנוקד, ומלבד הפירוש נוה שלום יש גם עוד הערות חשובות עליו (מר' חיים כסאר ולפעמים גם מהמו"ל), הכוללות תרגום ופירוש (לפעמים בשינויים מהתרגומים האחרים), גרסאות אחרות מכ"י, וליקוטים חדשים של הפירוש הארוך.

רק כעת קלטתי, ש"הערות המו"ל" תחת הכותרת "ביאור", אינן אלא העתקה, אות באות, של הערות דירנבורג - וככל שחיפשתי לא מצאתי אף מילה על כך בהקדמת המו"ל!

הוגה ומעיין
הודעות: 1501
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ב' פברואר 17, 2014 8:40 am

מצורף מאמרו של אליעזר שלוסברג על מהדורתו, הכולל מידע חשוב על התפסיר.
קבצים מצורפים
13-06.pdf
(382.78 KiB) הורד 504 פעמים

אריסמנדי
הודעות: 233
הצטרף: ד' יולי 18, 2012 6:15 am

Re: הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

הודעהעל ידי אריסמנדי » ב' פברואר 17, 2014 10:32 pm

הוגה ומעיין כתב:
אריסמנדי כתב:למתעניין מומלץ להכיר גם את התאג' חזון שמעון, שם נעשתה מלאכה רבה בתפסיר ועליו. התפסיר מנוקד, ומלבד הפירוש נוה שלום יש גם עוד הערות חשובות עליו (מר' חיים כסאר ולפעמים גם מהמו"ל), הכוללות תרגום ופירוש (לפעמים בשינויים מהתרגומים האחרים), גרסאות אחרות מכ"י, וליקוטים חדשים של הפירוש הארוך.

רק כעת קלטתי, ש"הערות המו"ל" תחת הכותרת "ביאור", אינן אלא העתקה, אות באות, של הערות דירנבורג - וככל שחיפשתי לא מצאתי אף מילה על כך בהקדמת המו"ל!


אף אני נוכחתי בזה אחרי שראיתי את מהדורת דרנבורג באתר של פרידברג (ע"פ הפנייתך, ותודה על כך!). האם באמת לא הוסיף מאומה? גם כשמביא גרסאות אחרות? האם זה מלמד על עצלות, או על חוסר ידע עצמאי בתירגום לעברית?

הוגה ומעיין כתב:מצורף מאמרו של אליעזר שלוסברג על מהדורתו, הכולל מידע חשוב על התפסיר.


תודה על מאמר מעניין זה. הוא משנת תשס"ז, באיזו שלב עומדת העבודה על מהדורה זו?

חקר
הודעות: 847
הצטרף: ג' נובמבר 22, 2011 12:00 am

Re: הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

הודעהעל ידי חקר » ב' פברואר 17, 2014 10:41 pm

אריסמנדי כתב:האם זה מלמד על עצלות, או על חוסר ידע עצמאי בתירגום לעברית?


לא זה ולא זה, מי שבקיא בטיב מהדורה זו יראה שהההדרה נעשתה בכלים מאד מצומצמים, ולא בפרמטרים המקובלים כיום בההדרת ספרים.

נוטר הכרמים
הודעות: 5496
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מאי 30, 2014 11:27 am

מענינא דיומא

מאמרו של הרב יהודה זייבלד שליט"א (מתוך אתר עוז והדר)

כיצד סופרים חמישים יום, והרי אינם אלא מ"ט?


בגמרא (מנחות סה:) מובא שרבן יוחנן בן זכאי התווכח עם הצדוקים והוכיח להם מהפסוקים שאין צריכים למנות את ימי העומר ממחרת השבת כפשוטו, אלא ממחרת הפסח, שהרי כתוב אחד אומר (ויקרא כג טז) 'תספרו חמשים יום' שמשמע שאין קפידא על הימים ואין צריכים להיות שבתות שלמים, וכתוב אחד אומר (שם פסוק טו) 'שבע שבתות תמימות תהיינה' שמשמע שצריכים להיות שבועות שלמים, הא כיצד, כאן כשחל יום טוב ראשון בשבת ואז מתקיים גם 'שבע שבתות' כפשוטו, כאן ביו"ט שחל להיות באמצע שבת, שאז אין שבתות שלמות, וסופרים חמישים יום.

והקשו התוספות (ד"ה כתוב) שהרי אין אנחנו סופרים אלא מ"ט ימים, ולמה נאמר 'תספרו חמשים יום'. ותירצו שלא בא הכתוב לומר שצריך לספור חמישים יום, אלא שצריך לספור עד יום חמישים, ואין יום חמישים בכלל. תירוץ זה הוא תירוצו הראשון של רש"י (ויקרא שם), 'על פי מדרשו', וכן כתב בספר המאורות (פסחים קכ. עמ' דש-שה, במהד' רמ"י בלוי), והאריך בזה.

עוד תירצו התוספות, שתיבת 'חמישים' אינה על הספירה אלא על ההקרבה הכתובה בכתוב אחר כך, שביום החמישים צריך להקריב קרבן לה'. וכן כתב רבינו בחיי (פרשת אמור), וביאר שהכתוב תלה את חג השבועות ביום החמישים דווקא ולא ביום החודש, כיון שהוא כיום טוב אחרון של חג הפסח, וימי העומר הם כספירת העומר. פירוש נוסף כתב רש"י (שם) על פי פשוטו, 'עד ממחרת השבת השביעית, שהוא יום חמשים, תספרו. ומקרא מסורס הוא'.

עוד תירוץ, על פי פשוטו של מקרא, כתב הרא"ש (פסחים פ"י סי' מ): ולי נראה שאין אנו צריכין לדחוקות הללו. כיון דכתב ביה בהדיא (דברים שם) 'שבעה שבועות תספר לך', אין לספור יותר משבעה שבועות, ומ'תספרו חמשים יום' לא קשיא מידי, שכן דרך המקרא כשמגיע המנין לסכום עשירית פחות אחת מונה אותו בחשבון עשירית, ואינו משגיח על חסרון האחד. כיוצא בו 'כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים' (בראשית מו) וכן 'ארבעים יכנו' (דברים כה).

מן הענין להעיר, שדורשי גימטריאות הסמיכו לדברי הרא"ש הללו גם את הכלל שכלל בעל שבלי הלקט (סי' ריב בביאור ההגדה, ד"ה ר"י היה נותן): 'ובגמיטריה לא קפדינן על אחת חסר או יתר'. כלל אחד הוא בשניהם, שניתן לעגל מנין באחד חסר או יותר כשהוא מגיע לשלמותו. גם בנוגע למעשה הנזכר במגילת רות, הנקראת בחג השבועות, יש שפירשו שלא דקדק הכתוב ומנה תשעה כאילו הם עשרה: נאמר במגילה (רות ד, ב) 'וַיִּקַּח עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הָעִיר וַיֹּאמֶר שְׁבוּ פֹה וַיֵּשֵׁבוּ', ודרשו חז"ל (כתובות ז:), ולמה עשרה, רב נחמן אמר, מכאן לברכת חתנים בעשרה. והקשה בעיון יעקב על העין יעקב, שהרי בועז היה שם, ולא היה צריך לקחת עוד עשרה אנשים מזקני העיר מלבדו, שהרי אמרו (כתובות שם) שאף חתן עולה מן המנין. ותירץ שאכן לא לקח בועז אלא תשעה זקנים, ונקט הכתוב מספר שלם, כמו 'תספרו חמשים יום' והוא רק מ"ט.

אך הרס"ג בתפסירו מתרגם (ויקרא שם): ואלי גד אלאסבוע אלסאבע פיציר ג'מלהֵ מא תחצונה כ'מסין יומא, שתרגומו המילולי: ועד ממחרת השבוע השביעי יהיה סך-כל [הימים] אשר תמנו אותם – חמשים יום. ונראה שנמנע מלתרגם שהמצווה היא לספור חמישים יום, שהרי את יום החמישים אכן אין סופרים, אלא כוונת הכתוב שסכום הימים הנמנים, בין הכל, הוא חמישים, חלקו על ידי ספירה ממש וחלקו משום שענין אחר גורם לו להיחשב כאילו נמנה.

ואכן בספר הרוקח (סוף הלכות פסח) כתב וזו לשונו, מיום הביאכם וגו' צריך לספור מ"ט יום, אבל ביום חמישים אין צריך לספור, שהרי נזכר בברכה ובתפילה. וכתב באור אברהם (תמידין ומוספין פ"ז), שנראה מדבריו שהוא מתרץ באופן אחר את קושיית התוספות, ולדעתו באמת סופרים בפה חמישים יום, אלא שבמ"ט ימי העומר שאין נזכר חג השבועות בברכה ובתפילה צריך למנות הימים בברכה בפני עצמה, אבל ביום החמישים מקיימים את מצוות הספירה במה שמזכירים את חג השבועות בתפילה ובברכת קידוש היום.

יסודו של תירוץ זה, ככל הנראה, הוא בתורת כהנים (אמור פרק יג ה"ח), שהקשה סתירת הכתובים, שכן כאן נאמר 'תספרו חמישים יום', ואילו בדברים (טז ט) נאמר 'שבעה שבועות תספר לך', ותירץ: 'הא כיצד, מנה ארבעים ותשעה וקדש יום חמשים כיובל'. לכאורה תירוץ ברור יש כאן לקושיית הראשונים, עד שתמהו האחרונים (יד אהרן או"ח סי' תפט, קרן אורה מנחות סו. ד"ה גמרא ועוד), למה התעלמו הראשונים מדברי התורת כהנים. וקשה להניח שלפני התוס' והרא"ש לא היה קטע זה בתו"כ, מה גם שקטע זה מופיע בכל נוסחאות הדפוס ונוסחאות כתבי היד של התו"כ. אלא שבאמת דברי התורת כהנים אינם מיישבים את הקושיה על לשון הכתוב 'תספרו חמישים יום', שהרי יום חמישים אינו בספירה כי אם בקידוש, ולכן התקשו האחרונים גם אחרי דברי התורת כהנים כיצד יש ליישב את לשון הכתוב, ותירצו באופנים שונים. אך לדעת הרוקח קידושו של יום חמישים הוא הוא ספירתו, ולדעתו ישנו חיוב ספירה גם ביום חמישים, והחיוב מתקיים בקידוש, ובכך מתפרשים דברי התורת כהנים כתירוץ מלא ליישוב הסתירה בין הפסוקים.

ניתן גם להוסיף הסבר ולומר, שספירת יום בדרך מנין נחוצה בעיקר כדי שהמנין יוכל להמשיך אחריו. בכל ימי הספירה מונים כל יום ויום במניינו, כדי להמשיך באותו מניין ביום שאחריו. אך יום החמישים שהוא סופו של המניין ותכליתו, אין צורך למנות אותו במספרו, מאחר ואין ספירתו של יום החמישים נחוצה לצורך בירור מנין הימים שיבואו אחריו, אלא יום זה הוא התכלית של הבירור שעשינו עד אליו, ואם כן הוא נספר על ידי קידושו, ולא על ידי מניינו במספר.

איחור תפילת ערבית והקידוש בליל שבועות

בדרך זו ביאר באור אברהם את דברי המשאת בנימין (שו"ת בסוף הספר סי' ד), שכתב בשם מהרר"ש השני שבליל ראשון של חג השבועות ממתינים לקדש עד הלילה ממש, שאם יקדש קודם הלילה יחסר מעט מהספירה ונאמר 'שבע שבתות תמימות תהיינה'. והביאו המגן אברהם (הקדמה לסי' תצד). ולכאורה לפי דבריהם נמצא שבחג השבועות אין מצוה להוסיף מחול על הקודש, ואינו כשאר שבתות וימים טובים שמצוה להוסיף בהם מחול על הקודש, וכן משמע מדברי שו"ע הרב (שם ס"ב), שכתב שאע"פ שבכל ערבי ימים טובים נוהגים להקדים תפלת ערבית של יום טוב מבעוד יום, מכל מקום בליל שבועות מאחרים להתפלל לאחר צאת הכוכבים, לפי שאם יקדימו ויקבלו קדושת יום טוב בתפלה מבעוד יום הרי זה כמו שחסרו מעט ממ"ט ימי הספירה שלפני החג הזה, והתורה אמרה 'שבע שבתות תמימות תהיינה', ומזה הטעם אין לקדש גם כן קידוש היום מבעוד יום אף קודם תפלת ערבית. והדבר צ"ע לכאורה איך בטלה מצוות תוספת יום טוב.

אך לפי דברי הרוקח יש לפרש דינו של המשאת בנימין, שכיון שצריך לקיים מצות ספירת העומר של יום חמישים במה שמזכירים את חג השבועות בתפילה ובקידוש, אם כן כשיתפלל מבעוד יום או יקדש מבעוד יום לא יספור את יום החמישים ביומו, ולכן יחסר ב'תמימות תהיינה', כיון שלא יספור את יום החמישים. ואין כוונתו לומר שצריך שיהיו מ"ט ימים שלמים בלי שמקצת מהיום האחרון יתקדש בקדושת חג השבועות, כפשטות דבריו, אלא כוונתו שלא ישלים את מנין יום החמישים. ולפי זה נמצא שיכולים לקבל קדושת תוספת חג השבועות מבעוד יום, ואין בזה חסרון ב'תמימות', אלא שהתפילה והקידוש צריכים להיות משחשכה, כדי שיוכלו לקיים בהם מצוות ספירת יום החמישים.

ספירת יום חמישים בהרהור

אופן נוסף בו ניתן ליישב את דברי הרס"ג, הוא על פי מה שכתב במשך חכמה (ויקרא כג טו). אף הוא נקט שמתקיימת מצות ספירה בכל חמישים הימים, ודייק כן מהברייתא בהמשך הסוגיא במנחות (שם), 'ממחרת השבת', ממחרת יום טוב, או אינו אלא למחרת שבת בראשית, רבי יוסי בר יהודה אומר, הרי הוא אומר 'תספרו חמשים יום', כל ספירות שאתה סופר לא יהיו אלא חמשים יום, ואם תאמר ממחרת שבת בראשית, פעמים שאתה מוצא חמשים ואחד ופעמים שאתה מוצא חמשים ושנים חמשים ושלשה חמשים וארבעה חמשים וחמשה חמשים וששה. וביאור דבריו, שאם היו סופרים אחרי שבת ולא אחרי יום טוב, פעמים שהיו סופרים חמישים ואחד וכו', ולא היום סופרים חמישים יום. ומשמע שכעת סופרים חמישים יום, וגם יום החמישים הוא מן המספר. [במשך חכמה העתיק הלשון 'פעמים שאתה סופר חמשים ואחד' וכו', אבל הכוונה אחת].

וכתב במשך חכמה בביאור הענין באופן אחר, שענין הספירה אינו דווקא לספור בפה, אלא לייחד ולהבדיל את היום הנמנה משאר הימים. ולכן רק במ"ט ימי העומר שאינם נבדלים משאר ימים בקדושה מיוחדת, צריך למנותם בפה כדי להבדילם, וזהו הטעם שצריך בהם ספירה בפה דווקא. אבל יום החמישים שהוא קדוש ומובדל משאר הימים בקדושתו, מתקיימת בו הספירה על ידי קדושתו, ואין צריך לספור אותו בפה.

ובזה תירץ את קושית התוספות (כתובות עב. ד"ה וספרה) שהקשו למה אין הזבה מברכת על ספירת ימי טהרתה, ובספירת העומר וספירת יובל מברכים. והאחרונים דנו בדבריהם אם קושייתם היא רק על הברכה או גם על עצם הספירה בפה. וכתב במשך חכמה שלפי דבריו מיושבת קושייתם, שבזבה מתקיים ענין הספירה במה שהיא מייחדת את ימי ספירתה בטהרה, ואינה צריכה לייחדם על ידי מנין בפה. אבל ספירת העומר וספירת שנות היובל שאינם מתייחדים במעשה, הרי הם טעונים ספירה בפה וממילא גם בברכה.

השלמת מניינים חסרים

אולם אף שניתן ליישב בשתי דרכים אלו את דברי רס"ג, הסובר שהמנין הכללי הוא חמישים יום – אם על ידי קידושו של יום החמישים הנחשב כמניין, ואם על ידי מניה שבהרהור, מכל מקום נראה שאין זו הדרך האמיתית בדרכו של רס"ג.

רס"ג מתייחס במספר מקומות למספרים 'מעוגלים' בתורה. אחד מהם הוא בספרו הנבחר באמונות ודעות (מאמר שביעי), בתוך דיון העוסק באופנים שונים ליישוב סתירות בפסוקים, ממקומות אחרים או מן הסברא. בין הנידונים הוא מנין המלקות, שבתורה נאמר ללקות ארבעים וחכמים קיבלו שאין המלקות אלא ארבעים חסר אחת. על כך כותב רס"ג:

פאעתקדנא אן מג׳אז ד׳לך אן תכון תסע ות׳לאת׳ון פג׳ברהא אלנץ כמא ג׳בר במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה וגו׳ ואנמא כאנת תסע ות׳לאת׳ון אד׳ אלסנה׳ אלאולי גיר דאכ׳לה׳ פי הדה אלעקובה׳.

ובנוסחו של ריב"ת:

ומצאנו לאמרו ארבעים יכנו הוא שוה למה שהעתיקו רבותינו ז"ל שהוא ל"ט והוא שנאמר שהשלים הל"ט ושמם ארבעים כמו שהשלים הל"ט שנה שהלכו במדבר ושמם ארבעים, כמו שאמר (במדבר י"ד ל"ד) במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה תשאו את עונותיכם ארבעים שנה. והשנה הראשונה כבר עברה בלא הענש ההוא.

מילת המפתח בפירוש זה, היא המילה "ג'בר" במקור הערבי, אותה מתרגם ריב"ת: "השלים". רס"ג חוזר לענין זה גם בפירושו לבראשית (ד, כד, מהדו' צוקר עמ' 95-96 במקור הערבי, 324-323 בתרגום העברי), ובהערות המהדיר הובא שרס"ג חוזר על עניין זה כמה וכמה פעמים בפירושיו לכתובים שהוא דן בהם שם מספרי מקרא שונים. גם שם המונח המשמש נקודת מוצא לדיון הוא "ג'בר". הגדרתו הפשוטה של המונח היא: עיגול מספר, סיכום היחידות השלמות (בלאו במילונו, עמ' 79), אולם ההוראה המקורית היא: תיקון; וכך עיגול המספר הוא השלמתו ותיקונו. רס"ג מרחיב שם ומבאר שישנם מספרים "שלמים" וחשובים בתורה, וכשהתורה מונה מספר הקרוב להם, היא "משלימה" אותו אליהם.

אף רבי אברהם בן הרמב"ם בפירושו לבראשית (מו, כו-כז, עמ' קעט) מוסר בשם אביו הרמב"ם או רבי מימון זקנו (הקריאה בכתב היד אינה ברורה, כעדות המעתיק) את העקרון לפיו יש במקרא השלמות מספרים, ומיישב בכך את מניין שבעים נפש של יורדי מצרים. אף אצלו משמש הפועל "ג'בר" להעברת עיקרון זה:

ואב[י אבא] ז"ל כאן יקול אן אלעבראניין אד'א אנתהי אלעדד לעקד ג'ברוה פקיל הנא ע' ואן כאן אלעדד ס"ט כמא קיל פי אלעומר תספרו חמשים יום ואן כאן אלעדד שבעה שבזעות פקט.

ותרגומו:

ואב[י אבא] ז"ל היה אומר כי דרך העברים שכאשר כלה החשבון במספר עשרתי הם ממלאים אותו, ובכן נאמר כאן שבעים אע"פ שהמספר ששים ותשע, כמו שנאמר בעומר 'תספרו חמשים יום' אע"פ שהמספר שבעה שבועות תשעה וארבעים יום בלבד.

הדברים דומים למה שהובא לעיל בשם הרא"ש, שכן דרך המקרא כשמגיע המנין לסכום עשירית פחות אחת מונה אותו בחשבון עשירית, ואינו משגיח על חסרון האחד. אך לדברי הרא"ש מדובר בעיקרון שלפיו אין צורך להקפיד במנין אחד, ואילו לדעת הרס"ג מדובר בעקרון אחר, של השלמה ותיקון מספר. מספר חסר הקרוב למספר שלם, דרך העבריים לתקנו ולהשלימו למספר המלא. בכך מבאר הרמב"ם או אביו גם את 'תספרו חמשים יום', שהמנין נשלם ונמלא למנין חמישים על ידי ספירת מ"ט יום.

ככל הנראה זו גם כוונת רס"ג בתרגומו ל'תספרו חמשים יום' – המניה היא של מ"ט יום, אך ה'סך-הכל' הוא חמשים יום, על ידי מילוי זה של מניינים חסרים והשלמתם למנין השלם הסמוך להם.
נערך לאחרונה על ידי נוטר הכרמים ב ו' מאי 30, 2014 12:26 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

משה גרוס
הודעות: 313
הצטרף: ה' פברואר 27, 2014 2:13 pm

Re: הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

הודעהעל ידי משה גרוס » ו' מאי 30, 2014 11:49 am

בעניין רס"ג, בתקופה הקרובה אמורים לצאת לאור ספר המצוות שלו ומונוגראפיות הלכתיות שלו כולל 'ספר המקח והממכר' שלו, שעד עתה לא היה ידוע שהוא כתב ספר כזה.

מרדכי וינטרויב
הודעות: 308
הצטרף: ב' דצמבר 09, 2013 7:19 pm

Re: הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

הודעהעל ידי מרדכי וינטרויב » ו' מאי 30, 2014 12:10 pm

מה, לא היה ידוע שספר המקח והממכר הוא של רב האי?!

משה גרוס
הודעות: 313
הצטרף: ה' פברואר 27, 2014 2:13 pm

Re: הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

הודעהעל ידי משה גרוס » ו' מאי 30, 2014 12:14 pm

נוסף על ספר המקח של רב האי [שגם עליו עובדים, אבל עוד חזון] גם רס"ג ורשב"ח כתבו 'ספר המקח והממכר', ורשב"ח אף כתב 'ספר הקניינים'.

הוגה ומעיין
הודעות: 1501
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ו' מאי 30, 2014 12:40 pm

אכן. ספר העדות והשטרות ששרידים ממנו כבר פורסמו ע"י מנחם בן ששון (שנתון המשפט העברי יא-יב, תשמ"ד-תשמ"ו) אמור לצאת ע"י י' ברודי ומ' בן-ששון הנ"ל. לא ברור מתי.
כתאב אלשעריה שהוא ספר המצות לרס"ג - לא האזהרות שהוא כתב לשבועות, ונעטרו עם פירושו של הגאון רי"פ פערלא - אלא ספר המצות ממש - אמור לצאת ע"י מכון בן-צבי, בעריכת הרב נסים סבתו ואחרים. יש לקוות שיצא לאור בקרוב ממש.
כתאב אלפאט', שהוא פירוש מילוני למשנה מאת רס"ג, עומד אף הוא לצאת לאור בקרוב ממש בעז"ה ע"י הרב עוזיאל פוקס.
התפסיר של רס"ג - התרגום הקצר - לתורה, עומד לצאת לאור עם חילופי נוסחאות ותרגום מלא ללה"ק, ע"י פרופ' אליעזר שלוסברג. כנראה לא ממש בקרוב.
האם לאלו כוונתך, משה, או לעוד?

נוטר הכרמים
הודעות: 5496
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מאי 30, 2014 12:43 pm

עתה (באמצעות לינק ששיגר 'הוגה ומעיין' באשכול אחר) נחשפתי לפורום 'בית המדרש' של אתר 'עוז והדר' {נראה שעודו בחיתוליו}, מרבית הנושאים שם לבינתיים הינם סביב פירוש הרס"ג ותרגומיו, כאשר נוטל חלק בראש חכם רשום בשם 'יהודה'.
נערך לאחרונה על ידי נוטר הכרמים ב ו' מאי 30, 2014 1:01 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

הוגה ומעיין
הודעות: 1501
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ו' מאי 30, 2014 12:48 pm

הפורום אכן עודנו צעיר - כבן חודש בלבד. נכון שרבים בו הדיונים סביב רס"ג ותרגומיו, אך מספרית לא נכון שאלו הם מרבית הנושאים. (אם כי הרושם המתקבל מובן, כיון שרס"ג עומד לע"ע בראש מדרג החכמים שדנים בדבריהם שם). כמו כן בולטים שם שני ידענים מופלגים, הרשומים בשמות יעקב ואומברי (השני בלע"ז).

משה גרוס
הודעות: 313
הצטרף: ה' פברואר 27, 2014 2:13 pm

Re: הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

הודעהעל ידי משה גרוס » ו' מאי 30, 2014 1:15 pm

ברודי עובד על כתבי רס"ג, איני יודע מה היקף הספרים, אבל הבנתי שהרבה ויש דברים חדשים ולא ידועים. חלק מהספר כבר אחרי עימוד וחלקו אצל עורך.
ספר המצוות לרס"ג, הרב נסים סבתו תרגם והרב חיים סבתו כתב הערות, נמרח הרבה זמן כי גילו כל הזמן קטעים חדשים. כרגע אצל עורך.

את מאמרו של עוזי פוקס ראיתי ואיני יודע היכן יפרסמו, בכל מקרה לפי מה שהבנתי ההדרת הספר תהיה מינימלית. יש להעיר כי פירוש זה מתגלגל כבר הרבה זמן...

על עבודתו של שלוסברג איני יודע דבר.

עושה חדשות
הודעות: 7656
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' יוני 08, 2016 9:45 pm

נוטר הכרמים כתב:מענינא דיומא
מאמרו של הרב יהודה זייבלד שליט"א (מתוך אתר עוז והדר)
כיצד סופרים חמישים יום, והרי אינם אלא מ"ט?
...ואכן בספר הרוקח (סוף הלכות פסח) כתב וזו לשונו, מיום הביאכם וגו' צריך לספור מ"ט יום, אבל ביום חמישים אין צריך לספור, שהרי נזכר בברכה ובתפילה. וכתב באור אברהם (תמידין ומוספין פ"ז), שנראה מדבריו שהוא מתרץ באופן אחר את קושיית התוספות, ולדעתו באמת סופרים בפה חמישים יום, אלא שבמ"ט ימי העומר שאין נזכר חג השבועות בברכה ובתפילה צריך למנות הימים בברכה בפני עצמה, אבל ביום החמישים מקיימים את מצוות הספירה במה שמזכירים את חג השבועות בתפילה ובברכת קידוש היום.

נסתפקתי במי שאמר בליל שבועות "היום חמישים יום בעומר", וכוונתו למצוה, (כי הוא 'מחמיר' בענין פשוטו של מקרא), או למ"ד לעבור עליו לא בעי כוונה, האם עובר על איסור בל תוסיף, או לאו, ואולי יש ללמד בזה זכות עפ"ד הרוקח.

עושה חדשות
הודעות: 7656
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' נובמבר 17, 2016 12:04 am

עושה חדשות כתב:
נוטר הכרמים כתב:מענינא דיומא
מאמרו של הרב יהודה זייבלד שליט"א (מתוך אתר עוז והדר)
כיצד סופרים חמישים יום, והרי אינם אלא מ"ט?
...ואכן בספר הרוקח (סוף הלכות פסח) כתב וזו לשונו, מיום הביאכם וגו' צריך לספור מ"ט יום, אבל ביום חמישים אין צריך לספור, שהרי נזכר בברכה ובתפילה. וכתב באור אברהם (תמידין ומוספין פ"ז), שנראה מדבריו שהוא מתרץ באופן אחר את קושיית התוספות, ולדעתו באמת סופרים בפה חמישים יום, אלא שבמ"ט ימי העומר שאין נזכר חג השבועות בברכה ובתפילה צריך למנות הימים בברכה בפני עצמה, אבל ביום החמישים מקיימים את מצוות הספירה במה שמזכירים את חג השבועות בתפילה ובברכת קידוש היום.

נסתפקתי במי שאמר בליל שבועות "היום חמישים יום בעומר", וכוונתו למצוה, (כי הוא 'מחמיר' בענין פשוטו של מקרא), או למ"ד לעבור עליו לא בעי כוונה, האם עובר על איסור בל תוסיף, או לאו, ואולי יש ללמד בזה זכות עפ"ד הרוקח.

ראה במצורף, כעין דברי הרוקח:
קבצים מצורפים
תספרו חמישים יום - תלמיד הריטב''א.png
תספרו חמישים יום - תלמיד הריטב''א.png (68.41 KiB) נצפה 4839 פעמים

בן מלך
הודעות: 224
הצטרף: ד' ספטמבר 15, 2010 9:59 pm

Re: הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

הודעהעל ידי בן מלך » ה' נובמבר 17, 2016 9:10 am

ידיעה נוספת וחשובה אודות פירוש רס"ג, שלא ראיתי שהעירו עליה.
בכמה וכמה מקומות מצאתי שרבינו יונה מגירונדי בספרו "דרשות רבינו יונה עה"ת" הולך בעקבות רס"ג בלי להזכיר את שמו, ואף מרחיב את דבריו בתוספת ביאור.
זה ניכר בעקבות פירושים ייחודיים לרס"ג שרבינו יונה מבאר ג"כ.
מה שזכור לי כעת, זה החידוש שכותב רס"ג על "ויקם אברהם מעל פני מתו" (בראשית כג, ג), שרס"ג בפירוש הארוך כותב שאברהם יצא החוצה מפני שהלכה היא שמי שמתו מוטל לפניו אין מקחו מקח וממכרו ממכר, ולכן נשא ונתן עם בני חת רק לאחר שקם מעל פני מתו, וזה "בהתאם למה שהגיע אלינו בהלכה". וצוקר מעיר שם שלא נמצא כן בחז"ל, אבל רבינו יונה מביא פירוש זה וכותב שמקורו בדברי חז"ל שמי שמתו מוטל לפניו פטור מכל המצוות.
ויעויין עוד באוצר מפרשי התורה שם.

הערה נוספת על רס"ג.
בברית בין הבתרים הוא מפרש (בפירוש הארוך ובתשובותיו לחיוי הבלכי) ש"העיט" הם התור והגוזל ואברהם הניחם על גופות הבהמות שבתר, ו"וישב אותם אברם" הכוונה שעל ידי הנחת התור והגוזל על הבהמות חזרו הבתרים זה לזה וחזרו הבהמות לחיים, ובזה נרמזה לו תחיית המתים. וכעי"ז הביא במדרש הגדול.
ראב"ע כותב בשפת יתר שמקור דברי רס"ג הוא בחז"ל.
המקור (הקדום ביותר כנראה, מתי נכתב מדרש הגדול?) שמצאתי לביאור זה הוא בקוראן (סורת אל בקרה/הפרה, 2: 262). האם ידוע על ביאורים נוספים שרס"ג שאב ממקורות זרים? או שאולי יש להניח שאין קשר.

מה שנכון נכון
הודעות: 9086
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ה' נובמבר 17, 2016 9:20 am

בן מלך כתב:הערה נוספת על רס"ג.
בברית בין הבתרים הוא מפרש (בפירוש הארוך ובתשובותיו לחיוי הבלכי) ש"העיט" הם התור והגוזל ואברהם הניחם על גופות הבהמות שבתר, ו"וישב אותם אברם" הכוונה שעל ידי הנחת התור והגוזל על הבהמות חזרו הבתרים זה לזה וחזרו הבהמות לחיים, ובזה נרמזה לו תחיית המתים. וכעי"ז הביא במדרש הגדול.
ראב"ע כותב בשפת יתר שמקור דברי רס"ג הוא בחז"ל.
המקור (הקדום ביותר כנראה, מתי נכתב מדרש הגדול?) שמצאתי לביאור זה הוא בקוראן (סורת אל בקרה/הפרה, 2: 262). האם ידוע על ביאורים נוספים שרס"ג שאב ממקורות זרים? או שאולי יש להניח שאין קשר.

אינני מבין איך עולה על דעתך שרס"ג לקח דבר זה מהספר שהזכרת.
יש בספר ההוא עוד דברים רבים שמקורם בספרי חז"ל, וסולפו למחצה לשליש ולרביע. והדברים ידועים.

יתכן בהחלט שמדרש הגדול (מאה ראשונה לאלף זה) לקח מרס"ג, (או שלפני שניהם היה את אותו מקור מחז"ל).

הוגה ומעיין
הודעות: 1501
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ה' נובמבר 17, 2016 9:37 am

דפשיטא למר, פשיטא לראשונים להיפך.

רבי משה אבן עזרא ב"העיונים והדיונים" (מהדו' הלקין עמ' 226) כותב על הקוראן: "ראשי העוסקים בהלכה וגדולי המדברים, רבי סעדיה ור' האיי ואחרים מן המדברים, הסתייעו בו כשביקשו עזרה בגילוי הסתום שבנבואות".

רבי יוסף בן יהודה אבן עקנין כותב בפירושו לשיר השירים "התגלות הסודות והופעת המאורות" (מהדו' הלקין עמ' 492-4): "ורבנו האיי גאון ז"ל, הרי אנו מוצאים, שבספרו, אשר קרא לו "אלחאוי" הוא מסתייע בדברי הערבים ... וגם הסתייע בבית משיר אהבה למאמר רבותינו ז"ל ... וגם הסתייע בקוראן ובחדית', וכן עשה לפניו ר' סעדיה ז"ל בפירושיו בלשון הערביים".

כמובן שטעמם לא משום שראו בו סמכות אלא משום שנקטו שהשתקעו בו מסורות חז"ל קדומות, וברוחב דעתם ידעו לאכול הרימון ולהשליך קליפתו. אך כשיש מקור בקוראן ולא מוצאים את זה במקום אחר, אין צורך להניח שהיה לפניהם מקור מדרשי אחר (אם כי זה יתכן).

(לענין המדרש הגדול - פשיטא שהוא שואב המון מרס"ג וגם מהבאים אחריו במאות השנים שאח"כ. וכבר טעו כמה בהביאם אותו למקור לדברי הרמב"ם...).

מה שנכון נכון
הודעות: 9086
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ה' נובמבר 17, 2016 9:41 am

מדובר שם על לימוד סיפורים חדשים שהיו אצל אברהם שאינם מסופרים בתורה, או על עניני לשון וכדו'?
דקדקתי לכתוב שלא היה זה מקור דברי רס"ג. לא אמרתי שלא עיינו בספר זה.
ומכיון שבלא"ה ידוע שמדרשים רבים נבלעו בספר זה, פשיטא שאין להניח שרס"ג השתמש בו כמקור.

[לא עינתי כ"כ בענין הנ"ל, אבל גם בתרגום הקצר רס"ג מפרש וירד - שהניחם אברהם על העופות, וישב אותם - ויניעם וינועו. כמדומני שזה מוכיח שפירש כך את פשט הפסוק, ואילו היה זה רק על סמך מדרש לא היה מתרגם כך. בכל אופן רב גובריה לפרש כך לבד, או שהיתה זו מסורת פרשנית, ואי"צ להניח שהשתמש בספר הנ"ל].

ז"ל הספר הנ"ל: "באמר אברהם: ד', הראני נא איך תחייה את המתים! ויאמר ד': העוד לא תאמין בי? ויען: רק להשקיט את לבבי שאלתי. ויאמר ד': קח ארבעה ציפורים ובתרם, ושים על כל אחד מההרים האלה בתר אחד; קראם אחרי כל, וחיש יבואו אליך; אז תדע כי אל אדיר ויודע כל". (בתרגום רובין במקום "ובתרם" "והטה אותם אליך והנח כל בתר מבתריהם וכו''"?).
אין כאן כל רמז לברית בין הבתרים, או להנחת העוף ע"מ להחיות, אלא העופות עצמם היו המבותרים וקמו לתחיה ע"י קריאת אברהם. להבדיל רס"ג מפרש שהפגרים (עז, עגלה ואיל) קמו לתחיה ע"י הנחת העיט עליהם, ושזה רמז לישראל שאע"פ שיבותרו בגלות יקומו לתחיה במגע קל.

בן מלך
הודעות: 224
הצטרף: ד' ספטמבר 15, 2010 9:59 pm

Re: הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

הודעהעל ידי בן מלך » ה' נובמבר 17, 2016 10:10 am

מה שנכון נכון כתב:מדובר שם על לימוד סיפורים חדשים שהיו אצל אברהם שאינם מסופרים בתורה, או על עניני לשון וכדו'?
דקדקתי לכתוב שלא היה זה מקור דברי רס"ג. לא אמרתי שלא עיינו בספר זה.
ומכיון שבלא"ה ידוע שמדרשים רבים נבלעו בספר זה, פשיטא שאין להניח שרס"ג השתמש בו כמקור.

[לא עינתי כ"כ בענין הנ"ל, אבל גם בתרגום הקצר רס"ג מפרש וירד - שהניחם אברהם על העופות, וישב אותם - ויניעם וינועו. כמדומני שזה מוכיח שפירש כך את פשט הפסוק, ואילו היה זה רק על סמך מדרש לא היה מתרגם כך. בכל אופן רב גובריה לפרש כך לבד, או שהיתה זו מסורת פרשנית, ואי"צ להניח שהשתמש בספר הנ"ל].

לא מדובר ב"סיפור חדש שאינו מסופר בתורה" אלא בפרשנות לפסוק קשה שהפרשנים התחבטו בו רבות.
ואני מניח אחת מהאפשרויות הבאות: או שלפני רס"ג היה מקור מדרשי שהיה גם לפני כותב הקוראן (שכידוע משוקעים בו מדרשים יהודיים וכנ"ל), או שרס"ג מצא את זה בקוראן והניח שזה בא ממקור יהודי, או שמצא את זה בקוראן והפירוש מצא חן בעיניו כי לדעתו הוא מיישב כמה קשיים בסיפור.

יצויין שיש הבדל משמעותי בין מה שכתוב בקוראן למה שרס"ג מפרש, ביחס לאיך שהסיפור התחיל, וגם הבדלים בפרטי הסיפור.
כך כתוב בקוראן: "באמר אברהם: ד', הראני נא איך תחייה את המתים! ויאמר ד': העוד לא תאמין בי? ויען: רק להשקיט את לבבי שאלתי. ויאמר ד': קח ארבעה ציפורים ובתרם, ושים על כל אחד מההרים האלה בתר אחד; קראם אחרי כל, וחיש יבואו אליך; אז תדע כי אל אדיר ויודע כל!".

הוספה: כעת אני רואה שכבר הובא "הספר הנ"ל" (לא יודע למה אסור להזכיר את שמו). ברור שההבדלים רבים, אבל זו הגירסה (המסולפת) של הקוראן לברית בין הבתרים. ואין סיבה שלא לחשוב שרס"ג בבקשו ביאור לפסוק חיפש גם שם ושאב רעיון והתאים אותו לגירסה (הנכונה) של ברית בין הבתרים.

בן מלך
הודעות: 224
הצטרף: ד' ספטמבר 15, 2010 9:59 pm

Re: הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

הודעהעל ידי בן מלך » ה' נובמבר 17, 2016 10:42 am

אגב, לא התכוונתי להעלות דווקא את הנושא הזה, אבל אם כבר עלה, הרי דבר מוזר שקשור לזה.
ראב"ע מזהה את "באר לחי רואי" עם "ביר זמזם" שליד מכה בחצי האי ערב.
מניין לו זיהוי זה, פשוט שממקורות מוסלמיים.

יש עם זה שתי בעיות.
א. בתורה מפורש איפה היא באר לחי רואי, "וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ ה' עַל עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר" - "עַל כֵּן קָרָא לַבְּאֵר בְּאֵר לַחַי רֹאִי הִנֵּה בֵין קָדֵשׁ וּבֵין בָּרֶד". איך אפשר לומר שזה בחצי האי ערב? האם מישהו חושב שיצחק היה מסתובב בחצי האי ערב?
ב. גם המוסלמים לא טוענים שביר זמזם היא באר לחי רואי, אלא שהיא הבאר מההתגלות השניה של הגר "וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם". (וגם זה לא אפשרי כי בתורה כתוב שזה היה ב"מדבר באר שבע").

קשה להאמין שראב"ע יכול לטעות בדברים פשוטים כאלו, ואם יש סיבה לחשוב ש"שלטו ידי זרים" וכו', זה לא בגלל הדברים האחרים אלא בגלל הטעות הזו.


חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 13 אורחים