הכסף יהנה את הכל: מכון ירושלים וספרות פופולארית

[קלונימוס הזקן]

כנראה שמצוקות תקציביות עושות את שלהן, אך בשורה התחתונה ציבור הלומדים יוצא נשכר, וזה העיקר
לאחרונה, כפי שזעקו פרסומות הרחוב, נכנס מכון ירושלים לתחום הספרות הפופולרית, ולא רק ההדרה מקצועית של ספרי רבותינו
כך אנו מתבשרים על הוצאת הספר 'נאמנו מאד' עדויות מגדולי ישראל על הליכותיהם ומנהגיהם המלוקטים מספריהם
זהו תחום חדש עבור המכון, ולעניות דעתי כנראה 'נקודת הכסף' נגעה כאן וגרמה את שגרמה, אך ציבור הלומדים יהנה ממגע-הקסם המלוטש של המכון
גם בתחום זה של הספרות התורנית, ונקוה שכניסתו של המכון לתחום זה, תביא להעלאת הסטנדרט גם אצל שאר מלקטי ומדפיסי הז'אנר

מצורפים בזה: תחילת הספר להתרשמות בלתי אמצעית, ומפתח האישים המפורט שבסופו

ספר נאמנו מאד - עמודים ראשונים.pdf

(1.47 MiB) הורד 373 פעמים

נאמנו מאד - מפתח אישים.pdf

(48.51 KiB) הורד 701 פעמים

[מ.ל.]

כנראה שמצוקות תקציביות עושות את שלהן, אך בשורה התחתונה ציבור הלומדים יוצא נשכר, וזה העיקר
לאחרונה, כפי שזעקו פרסומות הרחוב, נכנס מכון ירושלים לתחום הספרות הפופולרית, ולא רק ההדרה מקצועית של ספרי רבותינו

כנראה שכחת מההגדה של פסח בהוצ' מכון ירושלים

[איש_ספר]

שמוציאים ספרים כאלה מילא, (לא הבנתי מה השיטתיות של הספר, מי שמחפש הליכות ולא הלכות ימצא בשני הכרכים הגדושים של בעל היו מספרים, שכחתי את שם הספר. נפלא מאד) הבעיה מתחילה כשגם ההדרה הופכת לפופלארית...

[מ.ל.]

כנראה שכחת מההגדה של פסח בהוצ' מכון ירושלים

סליחה, כעת ראיתי בהקדמה ל'אוצר מפרשי ההושענות' החדש, שיש מפעל בתוך מכון ירושלים אשר יכונה בשם "אוצרות", הראשון בסדרה הוא 'אוצר מפרשי התלמוד', השני 'אוצר מפרשי ההגדה', ועכשיו זו החוליה השלישית - 'אוצר מפרשי ההושענות'.

אכן, הספר 'נאמנו מאד' הנו חריג בין ספרי המכון, כחריגותו של 'הראשון לשושלת בריסק'.

[אוצר החכמה]

באות ד שם הביאו מדברי הערוך השולחן על המדקדקים שמתחילים לעשות סוכה ולא הבנתי מה הביאו מדבריו יותר מאשר מדברי הרמ"א באותו סימן. (נכון שהוא הוסיף שמי שאינו יכול ילמד אבל איזה עדות יש כאן?)

[החזן]

אך ציבור הלומדים יהנה ממגע-הקסם המלוטש של המכון גם בתחום זה של הספרות התורנית, ונקוה שכניסתו של המכון לתחום זה, תביא להעלאת הסטנדרט גם אצל שאר מלקטי ומדפיסי הז'אנר

על מה אתה מדבר?

[מחולת המחנים]

לפו"ר אחרי ראיית הטעימות שהוגשו כאן, נראה לי שהספר הינו כדוגמת סידרת ספרי "מבאר הצדיקים" היו"ל ע"י גליון "מבאר רבותינו", רק באופן נרחב יותר מכל עדות ישראל, דהיינו ליקוטים משובבי נפש הנהגות ועובדות מגדולי ישראל שכתבו על עצמם ואחרים שכתבו עליהם בקיום מצוות החג.

[וואס]

האם "השותפים העוסקים במלאכת המתכת", מייסדי המכון והדפוס, דעתם נוחה מתמורות אלו המתרחשים במכון?
(אלוקים אדירים: מי הם השותפים הללו שלא כהתה עינם עד עצם היום הזה ובכל ספר, יהיה איזה שיהיה, בהוצאת המכון, הם מוזכרים לתפארה?)

[אדג]

אלוקים אדירים: מי הם השותפים הללו שלא כהתה עינם עד עצם היום הזה ובכל ספר, יהיה איזה שיהיה, בהוצאת המכון, הם מוזכרים לתפארה?

וְקוֹיֵ֤ ה' יַחֲלִ֣יפוּ כֹ֔חַ יַעֲל֥וּ אֵ֖בֶר כַּנְּשָׁרִ֑ים יָר֙וּצוּ֙ וְלֹ֣א יִיגָ֔עוּ יֵלְכ֖וּ וְלֹ֥א יִיעָֽפוּ

[קלונימוס הזקן]

שמוציאים ספרים כאלה מילא, (לא הבנתי מה השיטתיות של הספר, מי שמחפש הליכות ולא הלכות ימצא בשני הכרכים הגדושים של בעל היו מספרים, שכחתי את שם הספר. נפלא מאד) הבעיה מתחילה כשגם ההדרה הופכת לפופלארית...

רבינו אי"ס, לבטח תדע שאני הקשיש מזיל דמעות הרבה על מצב ההדרה בשוק,
אך בנקודה זו מכון ירושלים, עם כל הביקורות, ניצב בנקודה גבוהה למדי, לא כן?

[היא שיחתי]

אני דווקא לא בתחום
אבל כל הצקצוקי לשון על המצב הנורא/חמור/טעון שיפור/ירוד בשוק ההדרה הם פשוט מגוחכים
לא היה דור עם כזו כמות של ההדרה, גם מבחינת איכות גם מבחינת כמות
אי אפשר להצביע על שום נקודת זמן בהיסטוריה היהודית בה המצב היה יותר טוב
אולי איזה סופר בפאדובה היה מעתיק ספרים בכתב ידו בלי שגיאות אבל מאז שהוא נפטר העסק הידרדר מה לעשות

[זלמניו]

בהצצה קלה ברשימת האישים רואים דגש מיוחד ובולט של חכמי ספרד זצ"ל.
הדבר ברור גם לאור השתייכותו של המחבר שליט"א [שרב גובריה בהעמדת ת"ח מופלגים]

[אגב, בעצמו סיפר לי פעם שכשנרשם בטלפון לא' הישיבות הליטאיות המפורסמות חשבו לפי שם משפחתו שהונגרי הוא, אבל כשהגיע להבחן... וכו' והמב"י...]

[קלונימוס הזקן]

אני דווקא לא בתחום
אבל כל הצקצוקי לשון על המצב הנורא/חמור/טעון שיפור/ירוד בשוק ההדרה הם פשוט מגוחכים
לא היה דור עם כזו כמות של ההדרה, גם מבחינת איכות גם מבחינת כמות
אי אפשר להצביע על שום נקודת זמן בהיסטוריה היהודית בה המצב היה יותר טוב
אולי איזה סופר בפאדובה היה מעתיק ספרים בכתב ידו בלי שגיאות אבל מאז שהוא נפטר העסק הידרדר מה לעשות

אתה כנראה לא בתחום באמת, אפילו רמת ההגהה היום מתחת לכל ביקורת מול בתי הדפוס של טרום המלחמות:
נדיר למצוא שגיאות דפוס בספרים כמו עונג יו"ט מלבושי יו"ט וכדומה במהדורה המקורית, ואילו במהדורות החדשות של ספרים מסוג זה, ספציפית עונג יו"ט זכור לי כעת במיוחד, נוספו שגיאות למכביר.
כנראה שמתוך העלות הגבוהה של הדפסה בזמנם, מצאו מקום גם למגיה דווקן ולעתים גם ת"ח, אבל היום אכשר דרא והעסק נעשה כלכלי גרידא, נוסח: סרוק, המר לטקסט, קרא במהירות כדי לבדוק שכל המילים מובנות לך ואין שגיאה חריגה (זה אצל אלו המכבדים את עצמם. יש לי דוגמה מזעזעת של סריקה-המרה בלי הגהה בשו"ת הרד"ך של זכרון אהרן), שלח להדפסה. מכור מכור מכור
המצב היום בושה וחרפה, וזה שזכינו לקבל קרן אורה על כל מסכת בכרך נפרד, לא מבשר על מצב מצויין בשוק ההדרה, צריך להסתכל בתוך הספרים.

[מחולת המחנים]

בענין זה שמעתי כי בדפוס האלמנה והאחים ראם בווילנא היו מעמידים את הפלטות (אמהות) לפני ההדפסה לפני בני העיר להגהה, ועל כל טעות שמצאו בדף היו משלמים להם סכום כסף (!), ולאור זה אין כל פלא שהגמרות שדפוס ווילנא יצא כמעט ללא טעויות, לעומת הוצאת ש"ס ידועה המתהדרת במעלותיה על פני דפוס ווילנא, יתכן מאוד שעם התקדמות הטכנולוגיה הצליחו להגיע להישגים שלא היו בזמן מדפיסי וילנא, כגון בעימוד הדף וציון מראי מקומות ועוד, אבל בנקודה זו של ההגהה הדקדקנית דפוס ווילנא ודאי עולים עליהם.

[לבב]

בפועל, האדגה טוענת כי לא שילמו כלום. לכל אחד אמרו: כבר קדמך...

[הכהן]

בפועל, האדגה טוענת כי לא שילמו כלום. לכל אחד אמרו: כבר קדמך...

היו יכולים לפרסם כאן בפורום...