אהלים-אהלות תהלות-תהלים

[קלונימוס הזקן]

אשמח אם יפנו אותי למי שטיפלו בענין זה, מדוע מסכת אהלות נקראת כך למרות שלשון הריבוי של אהל היא 'אהלים' וכך הוא ג"כ בלשון המשנה
כמו"כ לגבי 'תהלים' אם הוא ריבוי של 'תהלה' היה לו להיות 'תהלות' וכמו שמכנהו המלבי"ם

נראה שיש קשר בין שינויי לשון אלו לכך שהתיבה משמשת ככותרת/שם לספר, ולא שישנה אפשרות אמיתית שימושית כזו בלה"ק
חכם אחד הציע שאולי הדבר תלוי במין המילה הנספחת - הנושא. בתהלים 'ספר תהלים' הנושא הוא הספר שהוא זכר ולכן נעשית ההטיה זכרית. ב'מסכת אהלות' המסכת נקבה. אני לא מבין את הסברא בזה, ואשמח מאד לחוו"ד ולמקורות

[עשוי לנחת]

בתהלים החדש של וינגרטן כתב ע"כ בעמ' 54 והביא שהאב"ע אכן קרא לספר 'תהלות', בין היתר מביא שכן העיר הרש"ר הירש בסוף הקדמתו לתהלים

[יאיר]

כדרך אגב יש מקומות שנקראת מס' אהילות.
עירובין עט. ירושלמי עירובין א, ז.

[חכם באשי]

בנוגע לשמה של מסכת 'אהלים', ראוי לבדוק במבואו של אפשטיין, ומבואו של אלבק לפירושו למשנה.
דיון דומה ראה: מ' מאיר, "משניות סדר 'מועד', 'מועדים' או 'זמנים'; על שמו של הסדר השני בששה סדרי משנה", המעיין, נא,ד, עמ' 67 ואילך.

[עתניאל בן קנז]

אהלות - אולי הוא משום שרצו לנקוט לשון יפה - לשון בשמים "מור ואהלות".

[יאיר]

ר' קלונימוס אם תמצא תשובה (תהלים/אהלות) אל תשכח לעדכן.

[מ.ל.]

תהלות-תהלים: השאלה שנצרכת להישאל היא, מה ראה ראב"ע לתקן הלשון ל'תהלות', אחר שמופיע באין ספור מקומות בחז"ל הלשון 'תהלים'.

[חיס]

אשמח אם יפנו אותי למי שטיפלו בענין זה, מדוע מסכת אהלות נקראת כך למרות שלשון הריבוי של אהל היא 'אהלים' וכך הוא ג"כ בלשון המשנה
כמו"כ לגבי 'תהלים' אם הוא ריבוי של 'תהלה' היה לו להיות 'תהלות' וכמו שמכנהו המלבי"ם

נראה שיש קשר בין שינויי לשון אלו לכך שהתיבה משמשת ככותרת/שם לספר, ולא שישנה אפשרות אמיתית שימושית כזו בלה"ק
חכם אחד הציע שאולי הדבר תלוי במין המילה הנספחת - הנושא. בתהלים 'ספר תהלים' הנושא הוא הספר שהוא זכר ולכן נעשית ההטיה זכרית. ב'מסכת אהלות' המסכת נקבה. אני לא מבין את הסברא בזה, ואשמח מאד לחוו"ד ולמקורות

אין שום קשר בין מין הקובץ המכיל את מזמורים (זכר) או הלכות (נקבה), לשמו של התוכן כמו שאינו אומרים מסכת פסחות גיטות , קדושות, וכו' .

[הכהן]

אין שום קשר בין מין הקובץ המכיל את מזמורים (זכר) או הלכות (נקבה), לשמו של התוכן כמו שאינו אומרים מסכת פסחות גיטות , קדושות, וכו' .[/quote]
עי' ריש קדושין, שם נתבאר שבאשה נקט שלוש דרכים ובזב נקט שבעה דרכים

[קלונימוס הזקן]

חכם אחד הציע שאולי הדבר תלוי במין המילה הנספחת - הנושא. בתהלים 'ספר תהלים' הנושא הוא הספר שהוא זכר ולכן נעשית ההטיה זכרית. ב'מסכת אהלות' המסכת נקבה. אני לא מבין את הסברא בזה, ואשמח מאד לחוו"ד ולמקורות

אין שום קשר בין מין הקובץ המכיל את מזמורים (זכר) או הלכות (נקבה), לשמו של התוכן כמו שאינו אומרים מסכת פסחות גיטות , קדושות, וכו' .

כפי שתוכל להבחין, כתבתי שאינני מבין את הסברא בזה. אבל מכל מקום מעולם לא אמר אותו חכם שזה כלל גורף, אלא שזה פתח לכך שהלשון תוכל לסבול שינויים אלו, וממילא אין כאן כלל מוכרח לכל מקום וההוכחה בטלה
מה היה האינטרס לשנות? על כך נוכל לקבל תשובות כמו זו של עתניאל בן קנז

[בראנסוויל]

עיין במלאכת שלמה מס' אהלות פרק א' משנה א', ובין דבריו כתב "אלא שבלשון תורה לשון זכר ובלשון תכמים לשון נקבה", עיי"ש.

[שי אבי דוד]

שמעתי היום מאחד מכדיו של הרש"ר הירש שלא הסכים ללמוד בספרו של המלבי"ם על תהילות - לפי שסבר שיש בכך משום שינוי מדברי חז"ל שקבעו את שמו - תהילים

[קלונימוס הזקן]

שמעתי היום מאחד מכדיו של הרש"ר הירש שלא הסכים ללמוד בספרו של המלבי"ם על תהילות - לפי שסבר שיש בכך משום שינוי מדברי חז"ל שקבעו את שמו - תהילים

בגלל זה להפסיד או לא להתמודד ם כזה פירוש? מסופקני
עכ"פ, אין נכדים חיים של הרב הירש.
ובאשר לעדויות צאצאים, אף אני הזקן צאצא של הרב הירש וכפי הידוע לי אין מסורות משפחתיות בענינים אלו, אלא אם אותו 'נכד' פשוט התעניין מטבע הדברים בזקנו וקרא באיזה ספר את המידע הנ"ל, וא"כ ניתי ספר ונחזי
לרב הירש היו טענות נוקבות ורציניות על כל שיטתו של המלבי"ם וכידוע הם חלוקים מקצה לקצה בכל הגישה לדברי תורה ופרשנות חז"ל, ולשיטתו היו לו מספיק סיבות אחרות להתעלם מספרו
אך מ"מ סיפור זה של שלילת הספר, לא תואם לרב הירש כפי שאני מכירו, אף שכן מתאים לו לבקר את המלבי"ם על כך

[אלי_ש]

אני לא צאצא... אבל דבריך נשמעים הגיונים (אני לא יודע אם מותר עדיין בימינו לספר, אבל הרב הירש קרא אפילו את שילר וגתה).

[שי אבי דוד]

שמעתי היום מאחד מכדיו של הרש"ר הירש שלא הסכים ללמוד בספרו של המלבי"ם על תהילות - לפי שסבר שיש בכך משום שינוי מדברי חז"ל שקבעו את שמו - תהילים

בגלל זה להפסיד או לא להתמודד ם כזה פירוש? מסופקני
עכ"פ, אין נכדים חיים של הרב הירש.
ובאשר לעדויות צאצאים, אף אני הזקן צאצא של הרב הירש וכפי הידוע לי אין מסורות משפחתיות בענינים אלו, אלא אם אותו 'נכד' פשוט התעניין מטבע הדברים בזקנו וקרא באיזה ספר את המידע הנ"ל, וא"כ ניתי ספר ונחזי
לרב הירש היו טענות נוקבות ורציניות על כל שיטתו של המלבי"ם וכידוע הם חלוקים מקצה לקצה בכל הגישה לדברי תורה ופרשנות חז"ל, ולשיטתו היו לו מספיק סיבות אחרות להתעלם מספרו
אך מ"מ סיפור זה של שלילת הספר, לא תואם לרב הירש כפי שאני מכירו, אף שכן מתאים לו לבקר את המלבי"ם על כך

אנסה בל"נ לבדוק שוב הענין

[אביאסף]

כדרך אגב יש מקומות שנקראת מס' אהילות.
עירובין עט. ירושלמי עירובין א, ז.

לא רק שם המסכת כתוב כך אלא כל אהל נכתב גם כאהיל, ראה ש. ליברמן תוספת ראשונים אהילות עמ' 96:
"השפוד התחוב באוהל הכנוס בו וכו' ... ובכי"ו כאן: באהיל וכו' האהיל וכו' וכתיב זה רגיל בכי"ו בכל המסכת. וכ"ה במשנה נזיר פ"ז בהוצ' לוו, ירושלמי ועוד בכ"מ. ומכאן שם המסכת: אהילות."

[מ.ל.]

השאלה שנצרכת להישאל היא, מה ראה ראב"ע לתקן הלשון ל'תהלות', אחר שמופיע באין ספור מקומות בחז"ל הלשון 'תהלים'.

שמעתי היום מאחד מכדיו של הרש"ר הירש שלא הסכים ללמוד בספרו של המלבי"ם על תהילות - לפי שסבר שיש בכך משום שינוי מדברי חז"ל שקבעו את שמו - תהילים

האם גם בראב"ד מיאן הרש"ר הירש ללמוד ולעיין?

[קלונימוס הזקן]

כדרך אגב יש מקומות שנקראת מס' אהילות.
עירובין עט. ירושלמי עירובין א, ז.

לא רק שם המסכת כתוב כך אלא כל אהל נכתב גם כאהיל, ראה ש. ליברמן תוספת ראשונים אהילות עמ' 96:
"השפוד התחוב באוהל הכנוס בו וכו' ... ובכי"ו כאן: באהיל וכו' האהיל וכו' וכתיב זה רגיל בכי"ו בכל המסכת. וכ"ה במשנה נזיר פ"ז בהוצ' לוו, ירושלמי ועוד בכ"מ. ומכאן שם המסכת: אהילות."

מן הסתם לגי' זו גם כשכתוב במשנה אהלים, הגירסא 'אהילים'. כך שאין מכאן מזור לבעייתנו

[לוצאטי]

במבוא למהדורה המדעית של מס' אהלות מאת פרופ' גולדברג (שנפטר לאחרונה) יש דיון מפורט על שם המסכת.

[יאיר]

מכל המקורות שהובאו מישהו ראה תשובה עניינית ויכול להביאה כאן בקצרה?

[קלונימוס הזקן]

במבוא למהדורה המדעית של מס' אהלות מאת פרופ' גולדברג (שנפטר לאחרונה) יש דיון מפורט על שם המסכת.

יישר כח. מי יעלה לנו?

[שמואל דוד]

כדרך אגב יש מקומות שנקראת מס' אהילות.
עירובין עט. ירושלמי עירובין א, ז.

ועיין רש״י חולין מב:

[לבי במערב]

אהלות - אולי הוא משום שרצו לנקוט לשון יפה - לשון בשמים "מור ואהלות".

אי משו"ה לא איצטריך, דהא אמר קרא (בלק כד, ו) "כאֲהָלים נטע", ופירשוהו לשון מור ובשמים (אונקלוס, רש"י ועוד).

[תוכן]

השם של מס' אהלות הוא אהילות.

[גבול ים]

אהלות - אולי הוא משום שרצו לנקוט לשון יפה - לשון בשמים "מור ואהלות".

אי משו"ה לא איצטריך, דהא אמר קרא (בלק כד, ו) "כאֲהָלים נטע", ופירשוהו לשון מור ובשמים (אונקלוס, רש"י ועוד).

עצם הדבר שהוא שינוי לשון לשבח כבר מוזכר במלאכת שלמה ובעץ חיים (חגיז, והו' בתו' אנש"ש עה"ג) וכנראה שלשון אהלים אף שהוא נכון לא היה מדגיש את השינוי והיה מתפרש כריבוי של אהל.

[לארץ ולדרים]

אגב בגיטין לה. מובא ספר משלי בשם ממשלות