פורום אוצר החכמה

י' לוינגר, 'סוד הקול הנברא במעמד הר סיני', בתוך 'הרמב"ם כפילוסוף ופוסק', ירושלים תשנ"ב, עמ' 39-48.

מצורף

חד ברנש כתב:מצורף

לוינגר 123.pdf

ברכות והודאות!

רב תודות לך 'פלגינן', תתברך ממקור הברכות

אודה למי שיוכל להעלות חידושי מרן רי"ז הלוי פ"ז מחמץ ומצה ה"ז

בסידור ר' שבתי (דפוס שנת תרכו) בח"ב דף קא ע"ב, איתא שיש לשלוח מתנות לאביונים ומשלוח מנות לפני המגילה, ושם יש הג"ה מן הדרכי תשובה הנקראת "הגהות צבי תפארת", שתחילת דבריו הוא על הדף, אבל ההמשך כתוב שם שהוא נמצא בהשמטות. ראיתי מהדורא א', אבל אין לו שום השמטות בכלל. אם יש למישהו השמטה הנ"ל, אני יכיר טוב לו. תודה רבה!

צבי-שפייר כתב:בסידור ר' שבתי (דפוס שנת תרכו) בח"ב דף קא ע"ב, איתא שיש לשלוח מתנות לאביונים ומשלוח מנות לפני המגילה, ושם יש הג"ה מן הדרכי תשובה הנקראת "הגהות צבי תפארת", שתחילת דבריו הוא על הדף, אבל ההמשך כתוב שם שהוא נמצא בהשמטות. ראיתי מהדורא א', אבל אין לו שום השמטות בכלל. אם יש למישהו השמטה הנ"ל, אני יכיר טוב לו. תודה רבה!

עמ' 710 מעמודי האוצר.

מה שנכון נכון כתב:

צבי-שפייר כתב:בסידור ר' שבתי (דפוס שנת תרכו) בח"ב דף קא ע"ב, איתא שיש לשלוח מתנות לאביונים ומשלוח מנות לפני המגילה, ושם יש הג"ה מן הדרכי תשובה הנקראת "הגהות צבי תפארת", שתחילת דבריו הוא על הדף, אבל ההמשך כתוב שם שהוא נמצא בהשמטות. ראיתי מהדורא א', אבל אין לו שום השמטות בכלל. אם יש למישהו השמטה הנ"ל, אני יכיר טוב לו. תודה רבה!

עמ' 710 מעמודי האוצר.

תודה רבה!

אני זקוק לצילומים מספר אור החמה לרבי שלמה זלמן זעגנער (מונקאטש תרנ"ז)

וכן מספר לקורות הקהילות בפולין (עמ' 204)

מה שנכון נכון כתב:

דמשק כתב:אודה למי שיוכל להעלות חידושי מרן רי"ז הלוי פ"ז מחמץ ומצה ה"ז

הגריז.PDF

ייש"כ, אבל לא הביאו שם את כל הקטע.

דמשק כתב:

מה שנכון נכון כתב:

דמשק כתב:אודה למי שיוכל להעלות חידושי מרן רי"ז הלוי פ"ז מחמץ ומצה ה"ז

הגריז.PDF

ייש"כ, אבל לא הביאו שם את כל הקטע.

ככל שאני רואה זה כל הקטע של פ"ז ה"ז.

מה שנכון נכון כתב:ככל שאני רואה זה כל הקטע של פ"ז ה"ז.

צודק. טעיתי בהקלדה ואני צריך הלכה ט'

אם יש למישהו קובץ המאור שי"ל בחודש שבט ?

מה שנכון נכון כתב:

ham_1.pdf

יישר כח גדול
אבל לא כתוב שמה היכן לשלוח תגובות ומאמרים ?
מישהו יודע ?

מה שנכון נכון כתב:

הגריז.PDF

כמדומני שתוכל לראות הכל או כמעט הכל גם בבינה לעתים (פרייס), בחדושי בתרא, ועם קצת שנויים בהגדה מבית הלוי.

יש"כ גדול

מחפש תמונה איכותית של פרק מה בתהלים מתוך כתר אר"צ.

אודה למסייעים

יבנה כתב:

איש_ספר כתב:מחפש תמונה איכותית של פרק מה בתהלים מתוך כתר אר"צ.

אודה למסייעים

http://www.seforimonline.org/seforimdb/pdf/263.pdf
https://commons.wikimedia.org/wiki/File ... Psalms.pdf

תודה רבה ...!

אני זקוק למכתב הרב מקראסנא זצ"ל הנדפס בקונטרס מילי דהספידא (ברוקלין נ.י. תש"מ, עמוד מד)

אני מעוניין אם מישהו יכול בבקשה לצלם עבורי מספר מכתב מאליהו חלק א'
את העמוד שעוסק בענין אמונת חכמים בהקשר של פורים

נדמה לי שזה עמוד 79

תודה מראש

אמונה כתב:אני מעוניין אם מישהו יכול בבקשה לצלם עבורי מספר מכתב מאליהו חלק א'
את העמוד שעוסק בענין אמונת חכמים בהקשר של פורים

נדמה לי שזה עמוד 79

תודה מראש

כמדומני שישנו באוצר בתוך "מכתב מאליהו - חנוכה פורים" עמ' קמז. (אינו בגרסתי).

אמונה כתב:אני מעוניין אם מישהו יכול בבקשה לצלם עבורי מספר מכתב מאליהו חלק א'
את העמוד שעוסק בענין אמונת חכמים בהקשר של פורים
נדמה לי שזה עמוד 79
תודה מראש

עמ' 75 - 77

יישר כח גדול
לא חשבתי שכל כך מהר אקבל מבוקשי

תבורך משמים.

מצו"ב תמליל של הקטע הנ"ל
מכתב מאליהו בענין אמונת חכמים שזה היה קלקול ישראל בסעודת אחשורוש וזה מה שתקנו כשקיבלו עליהם תורה שבע"פ.

מכתב בדבר אמונת חכמים- מתוך דברי כבודו אני רואה שסובר, כי כל גדולי ישראל אשר מעשיהם היו לש״ש, וגאוני השכל ואדירי הצדקות גם יחד, אשר בלא ספק בכל משפטיהם ופסקי דיניהם היה ה׳ נצב בעדת א׳, כמו בדור העבר החפץ חיים ז״ל, והג׳ רח״ע ז״ל, והג׳ ר׳ חיים בדיסקער ז״ל, והג' ר׳ ברוך בער ז״ל, ועוד ועוד, אשר קטנם גדולה מהשגתנו, ומה בדור שלפניהם, כגאון ישראל וקדושו רבינו ישראל מסלנט זצוק׳־ל, ושאר גאוני וצדיקי דורו שנלוו אליו, כולם יטעו טעות גמורה — ח״ו. לא תהא כזאת בישראל. אסור לשמוע דברים כאלה, וכש״כ לאמרם. אם לא שהבנתי אשר שמע מאחרים, הנקראים בני תורה ומבעטים ברבותיהם ומחללים ה׳, דברים כאלה, כי אז לא הייתי משיב לו כלום! אך בידעי כי לבבו ישר, אלא שמבחוץ הגיעו לו מליצות כאלה, על כן, בצירוף גודל ידידותנו, אמרתי אשים לילה כיום, ואשיב לו דברים ברורים. קודם כל דבר אומר למר, כי איזה מהגאונים הללו זכיתי לדעת פנים, וראיתים באסיפות בעניני כלל ישראל, כמו החפץ חיים זצ״ל, הגר״ח מבריסק נצ״ל, והג׳ ר׳ חיים עוזר זצ״ל, ואוכל לומר לו נאמנה, כי אפי׳ להשגת פעוטים שכמותנו הן היתד, פקחותם מבהלת, ועומק שכלם הי׳ יורד ונוקב עד התהום ממש! ולא היתר, שום אפשרות לאדם שכמותנו לעמוד על סוף דעת בהירות הבנתם. זאת ועוד אהרת: מי שראה אסיפותיהם, ראה בחוש כי, עכ״פ בשעה שחשבו מחשבותיהם והתעמקו בדעתם לש״ש בעניני כלל ישראל, היה המראה נורא, לראות את גודל ועומק הרגשת האחריות שהיתד, על פניהם, באופן שמי שלא ראה את זאת לא ראה הרגשת אחריות מימיו, וכל מי שזכה לעמוד לפניהם בשעה כזו, היד, ברור לו שראה שכיבד, שורד, במעשה ידיהם, וכי רוח הקודש שרתה בחבורתם. ממש ראוי לומר "המבדיל בין קודש להול" על ההבדל שבין אסיפותיהם לבין האסיפות שאנו מורגלים בהן. מסתמא יודע כבודו את ד׳ ר׳ אלחנן שליט״א מה שמספר מגבורות רבו הח״ח זצ״ל. ידע נא כבודו, כי רבנו אלחנן גדול מאד הוא ממש, וגם את דבריו אין לדחות וכש״כ לבטל, אפי׳ מפני מה שאנו הפעוטים חושבים שנראה בחוש. וכבר אמרו לנו חז״ל לשמוע לדברי חכמים אפי׳ אומרים לנו על שמאל שהיא ימין, ולא לומר ח״ו, שבודאי טעו מפני שאנכי הקטנטן רואה בחוש את טעותם, אלא החוש שלי בטל ומבוטל אמונת חכמים. —השואל הושפע מאותם, אשר כבר שכחו שהצלת א״י מפלישת הגרמגים באפריקא היתה בנס שהפתיע את כעלי האסטרטגיה, וטענו משום זה שאם אך היו כל בני אירופא הי־ד עולים לא׳־י לפגי המלחמה, היו ניצולים וזקפו את זה על חשבון גדולי הדור *) הגאון ההוא הי״ד, היד. אז בחזקת חי, הוא כעפרא דארעא כלפי בהירות שכלם וסייעתא דשמיא ישלהם. הן אין ב״ד יכול לבטל ב״ד אלא א״כ גדול ממנו בחכמה ובמנין, ובלי זה, קרוב הוא אשר מה שידמו שהוא חוש אינו אלא דמיון ורעות רוח. זוהי דעת התורה בגדר אמונת חכמים. ואביא סייעתא לדברי, מה ששמעתי מאאמו״ר זצ״ל בשם אדמו״ר אור עולם גאון חכמת כחות הנפש הגרש״ז זצ״ל. — מגלת אסתר היא רשימת מעשים של תשע שנים, משנת שלש למלכות אחשורוש עד שנת י״ב. אנו, וגם גדולים ממנו, לא היינו מבחינים בשום אופן שהכל ענין אחד, ורק מרדכי. ובצירוף רוח הקדש במדרגה שלו (כי לא כל רוה״ק שוה), ידע כי הכל ענין אחד. למשתה של אחשורוש אסר להם מרדכי ללכת — כמפורש במדרש מגלת אסתר (קושטא רע״ט) "ובמלאות הימים האלה. . . אמר להם אל תלכו. . כדי שלא יהא לשטן פתחון פה עליכם, ולא הקשיבו לו". (ועי׳ מגלה י״ב) והיו הרבה טוענים נגדו: — הרי פיקוח נפש הוא, כי מלך טפש כאתשורוש יהרוג ח״ו את כל ישראל בראותו שכל העמים באו ליום שמחתו חג ג׳ שנים למלכותו ומישראל לא יבא אף אחד, וע״כ לא שמעו לקולו" והלכו. ומ״מ לא קרה להם אח״כ דבר רע. — אחר ט׳ שנים (בשנת י״ב לאחשורוש) כשנתגדל המן, וצוה שהכל ישתחוו לו, — ומפורש בחז״ל ") שלא היה בכאן שום ע״ז, אלא חשש רחוק של מראית עין בעלמא, — ומרדכי לא השתחוה, היו הרבה מישראל צועקים שמעמיד בסכנת נפשות את כלל ישראל משום חסידות פרטית יתירה, במפורש באגדת אסתר (פ׳ ג׳ אות ב׳) "א״ל ישראל ,תהא יודע שאתה מפילנו בחרב של זה הרשע׳, אמר להם ,א״כ אשתחוה לע״ז ? ולא קיבל עליו". ואח״ז קרה ממש ככל אשר פחדו החולקים על מרדכי מקודם, היינו שיצתה גזירת המן להשמיד את כל היהודים. אילו היינו שם, מה היינו אומרים אנחנו ? מה גרמה לגזירה ? האם מה שהקיל מרדכי בענין כלל ישראל, או מה שתשע שנים מקודם היו מי שהקילו באיסור חכמים, שלא ליהנות מסעודת אחשורוש בשביל פיקוח נפש של כלל ישראל? בודאי היינו אומרים, שנראה בחוש שמעשה מרדכי גרם שכעס המן וגזר את השמדת כל היהודים, ואיך אפשר להכחיש את החוש ? אבל האמת לא היתה כן, אלא שזה שהיה נראה כחוש, לא היה אלא דמיון מהרהורי השטן, ובאמת העבידה של תשע שנים מקודם היא שגרמה, (ואפשר שמה שמרדכי מסר נפשו על חשש מראית עין של ע״ז, אפי' בחשש רחוק, החמיר לצורך שעה להוציא מלבם את הטעות שהקילו באיסור סתם יינם, שהוא מאביזרייהו דע״ז ועוד דאמרינן בגט׳ (מגלה י״ב) שטעם הגזירה היה שהשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר, אף שעשו רק לפנים ועי״ז הגין עליהם אבל היצה״ר רקד לפניהם בטענת "חוש" והטעה אותם, וע״ב גברה מדת הדין ויצתה הגזירה. אמנם אח״כ שבו ממחשבתם והודו על האמת, ותחת אשר היו יכולים לעמוד בדעתם הרעה- ולהתנקם ממרדכי שחשבוהו מקודם לבוגד בעמו, תחת זאת באו כולם לקול קריאתו. ואף שגם אסתר, שידעו שהיא קרובתו של מרדכי, הראתה התקרבות להמן הצורר, בקראה אותו ב׳ פעמים למשתה בשעה זו של צרת כלל ישראל, והיה בזה חחוק לטענות השטן שלא ישמעו עוד אל דברי מרדכי, אבל הם, כששבו תשובה שלמה, לא שמעו עוד ליצה״ר, והצטרפו עם מרדכי בתענית וצום, ותשובה על חטאם שחטאו ע״פ החוש המדומה — א ז נהיה הנס ו א ז ניצולו. כאן למדנו מה מביא את הגזירות אם "טעיותיהם" של גדולי הדורות, או מה שבפתים להסתת השטן ע״פ מה שמראה בחוש מדומה, ופוגמים עי״ז באמונת החכמים. ואם הנגף בא, והחורבן התפשט ר"ל, זה לאות שלא שבו מפני רוע הגזירה, אלא אדרבא עדיין כופרים ברבותיהם. ואמרו ז״ל שכל פורעניות מתחלת מן הצדיקים, כי הם נענשים בעון הדור (ויש טעמים ברורים לזה. אלא שא״א להאריך, אולי אוכל לבאר בפעם אחרת). אבל אם אין שבים גם עי״ז, הרי יש כאן מקום לחילול ה׳ עוד יותר גדול. עי׳ רש״י (יומא פ״ו ד״ר, באמור להם בו׳) "והכל אומרים מה הועילו. " ראה החסידים והחכמים רעה באה עליהם כו", עי״ש. וכן הוא כל דרך המתרחקים מהאמת, להראות בחוש שהצדיקים אובדים בצדקתם. וכן גם במרדכי היו יכולים להראות באצבע כי סוף סוף צדקתו הכשילתו — אבל הם עשו תשובה. מדת האומות היא לטעון ״עם ה׳ אלה״ — ואעפ״כ — "מארצו יצאו", אבל מדת כלל ישראל לשוב אל ה׳, ולהודות על האמת ולעזוב את דמיון החוש, אשר יציג לפניו היצר לכפור ברבותיו. חסרון הכרת ההתבטלות לעומת רבותינו — זהו שורש כל חטאת ותחלת כל חורבן ר״ל, וכל הזכיות לא ישוו לעומת שורש הכל, שהיא — אמונת חכמים.

אשמח אם למישהו יש את המאמר הבא ויוכל לשלוח לי:
‫ מחבר ‬ Sokoloff, Michael
‫ כותר ‬ The major manuscripts of "Genesis Rabbah".
‫ בתוך ‬ Genesis Rabbah in Text and Context (2016) 23-32

אם יש למישהו המאמר של י קלויזנר "הגזירה על תלבושת היהודים" נדפס בגלעד ו תשמב יהא לי לשמחה רבה.

לפני איזה זמן התפרסם מוסף של אחד העיתונים החרדים שעסק בצדיקים נסתרים (מרכאות כפי הצורך). היה שם גם על דמות בשם סטפנסקי מהר שמואל.
הייתי רוצה לקרוא מה שנכתב עליו שם, אשמח אם יש בידי החברים אפשרות לעזור. יש"כ. ופורים שמח למוקפים.

האם יש בנמצא תרגום לעברית של מיין קאמפף?

ראש כתב:האם יש בנמצא תרגום לעברית של מיין קאמפף?

היו צריה לראש!

'חכמי אשכנז הראשונים', גרוסמן, 211-230.
בתודה מראש

אודה מאוד למי שיוכל לשלוח לי מאמר שהתפרסם בקובץ 'היכלא' של קהילת בני תורה בהר נוף

קובץ ז' (אלול תשע''ז) עמוד קלז -קמ. - מאמר בענין השימוש בסוגי ספוג שונים לרחיצת כלים בשבת

בתודה מראש

דרשות וחידושי ר' אליהו גוטמאכר מגריידיץ - דרוש בענין קביעת צום של מרדכי ואסתר ביום ראשון של פסח

איש בער כתב:'חכמי אשכנז הראשונים', גרוסמן, 211-230.
בתודה מראש

עי' באישי.

אכיר תודה למי שיעלה מאמרו של דוב שוורץ, התחייה של ספר הכוזרי בפילוסופיה היהודית
נדפס בתוך:
Studies in Medieval Jewish History and Literature III (2000) 1-40

חידושי הגרי"ז פ"י מהלכות כלי המקדש ה"י
תודה מראש, ובלי נדר ארשום תודה גם אחרי

י' שצמילר, 'אגרתו של ר' אשר בר' גרשום לרבני צרפת', בתוך: 'מחקרים בתולדות עם ישראל וארץ ישראל', חיפה תש"ל.