הרמב"ן (פ' מקץ ד"ה צפנת פענח) הזכיר ביטוי קדמון "המפענח נעלמים" ומזה הוכיח שהשם "צפנת פענח" הוא בלשון הקודש ולא בלשון מצרי.
והסתפקתי בכוונת הרמב"ן אם הוא מתכווין להופעת ביטוי זה בתפלת "נשמת" שיש כמה סידורים (בדרך כלל נוסח ספרד) שבהם מופיע ביטוי זה בתפלת נשמת (בסוגריים) או כוונתו לפיוט מלך עליון שאומרים במוסף ביום א' דר"ה שבו מופיע ביטוי זה. בעצם לא ידוע לי מה כתב פיוט מלך עליון ואף אם הוא קליר והוא פיוט קדמון מאד אין ראי' שהוא מלשון קודש שהרי כתב האבן עזרא (קהלת ה:א) שלשונו של קליר מושפע משפות זרות.
אם כוונת הרמב"ן לתפלת נשמת "כ מוכרח שגורסין בה "המפענח נעלמים" ולמה כתוב בסוגריים?