אזהרות רבנו אליהו הזקן <זיהוי רבותינו בעלי התוס'>

[מיללער]

כשהתוס' מביאים ופירש הר"ם או ותירץ הר"ם, (שאלתי על דברי התוס' נזיר כד: ד"ה איכא דאמרי וד"ה שקימצה) הכוונה למהר"ם מרוטנבורג, או שאין כלל בדבר?

[עדיאל ברויאר]

אין כלל על כל הש"ס. יש מסכתות מסוימות שאפשר לומר כלל כזה (אם כי צריך להזהר בזה, כי לפעמים יש חריגים), וכגון, אם אני לא טועה, במסכת ברכות הר"ם הוא ר' משה מאיוורא. ככלל, כדאי להסתכל בדברי אורבך על כל בעל תוספות של כל מסכת.

[בברכה המשולשת]

אין כלל על כל הש"ס. יש מסכתות מסוימות שאפשר לומר כלל כזה (אם כי צריך להזהר בזה, כי לפעמים יש חריגים), וכגון, אם אני לא טועה, במסכת ברכות הר"ם הוא ר' משה מאיוורא. ככלל, כדאי להסתכל בדברי אורבך על כל בעל תוספות של כל מסכת.

אא"א, שם, עמ' 635- 636: "גם תוספות נזיר מתבססות בעיקר על שיטתם של חכמי איברא... שמו של הר"ם מופיע כאן לרוב, אבל לא תמיד הר"ם הוא ר' משה..." אולם, בהערה 59 הביא את התוספות הזה כאיזכור של ר"מ מאיוורא.

[מיללער]

אין כלל על כל הש"ס. יש מסכתות מסוימות שאפשר לומר כלל כזה (אם כי צריך להזהר בזה, כי לפעמים יש חריגים), וכגון, אם אני לא טועה, במסכת ברכות הר"ם הוא ר' משה מאיוורא. ככלל, כדאי להסתכל בדברי אורבך על כל בעל תוספות של כל מסכת.

אא"א, שם, עמ' 635- 636: "גם תוספות נזיר מתבססות בעיקר על שיטתם של חכמי איברא... שמו של הר"ם מופיע כאן לרוב, אבל לא תמיד הר"ם הוא ר' משה..." אולם, בהערה 59 הביא את התוספות הזה כאיזכור של ר"מ מאיוורא.

תודה

קניתי את ספרו של אורבך, אבל איני יודע איך לחפש שם על דברים מסוימים.

[עדיאל ברויאר]

פרק 13 מכיל דיון על כל תוספות מסכת אחר מסכת. לכן, אם אתה מחפש בנוגע לאזכור מסוים במסכת מסוימת, יתכן שיש התייחסות לכך במסגרת הדיון על בעל התוספות של אותה מסכת (חלק משמעותי מהדיון הוא המקורות המוזכרים בדבריו).
בשאר הספר תמצא דיון כסדר על בעלי התוספות, תולדותיהם וחיבוריהם. אם אתה מחפש מידע ביוגרפי וכדו' על חכם פלוני, עיקר המידע יהיה בחלקים האלו. כדי להגיע למיקום הנכון בפרקים אלו אתה יכול להשתמש באינדקס שבראש הספר או במפתח השמות שבסופו, תלוי במקרה (חכם מפורסם כמו ר"י שירליאון או ר' יוסף מאורליינש, עדיף להסתכל דרך האינדקס. מישהו שמוזכר מעט, עדיף דרך המפתחות שבסוף).

[מיללער]

פרק 13 מכיל דיון על כל תוספות מסכת אחר מסכת. לכן, אם אתה מחפש בנוגע לאזכור מסוים במסכת מסוימת, יתכן שיש התייחסות לכך במסגרת הדיון על בעל התוספות של אותה מסכת (חלק משמעותי מהדיון הוא המקורות המוזכרים בדבריו).
בשאר הספר תמצא דיון כסדר על בעלי התוספות, תולדותיהם וחיבוריהם. אם אתה מחפש מידע ביוגרפי וכדו' על חכם פלוני, עיקר המידע יהיה בחלקים האלו. כדי להגיע למיקום הנכון בפרקים אלו אתה יכול להשתמש באינדקס שבראש הספר או במפתח השמות שבסופו, תלוי במקרה (חכם מפורסם כמו ר"י שירליאון או ר' יוסף מאורליינש, עדיף להסתכל דרך האינדקס. מישהו שמוזכר מעט, עדיף דרך המפתחות שבסוף).

תודה רבה על האדיבות! חנוכה שמח וכט"ס

[עושה חדשות]

יומט מב: תוד"ה שחיטה. ואמר לי מורי הרב ר' שמואל בר שלמה בשם הר' יוסף קלצון זצ"ל.

לגבי ר' יוסף מקלצון יש בידינו קובץ בכת"י שנערך על ידי נכדו (ספק אם נעתק על ידו), בו הוא מציין: "ואני הצעיר יוסף בר נתנאל נכדו של רבינו הרב ר’ יוסף קלצון איש ירושלים אשר הלך לארץ הצבי המעתיק לפי אומד דעתי כל דבר סתום לאורה".

תיאור הכת"י בקטלוג הספריה הלאומית: http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLMSS

הכת"י תואר גם ע"י שמחה עמנואל במבואו לדרשת הרוקח לפסח, עמ' 4 ואילך.

מעניין - תודה רבה

רבי יוסף קלצון - איש ירושלים, הובא גם בתוס' נזיר י. ומתואר רק כרבי יוסף איש ירושלים, אבל הרא"ש שם מעתיק את פירושו ומכנהו בשמו ר' יוסף קלצון.

המרדכי בחולין מביא את רבי יוסף קול צוף.
מכוון שם להנ"ל, אבל צריך לבדוק האם זה ט"ס או כינוי רווח.

[עדיאל ברויאר]

לא הבנתי מה צריך לבדוק

[שבענו מטובך]

בענין ר' יוסף קול-צוף, ראה בעלי התוספות מהדורת תשנ"ו עמ' 319 הע' 4, חילופים שונים ומשונים ל'קלצון'.

[מיללער]

מחפש פרטים על רבי יצחק שי"ש שהובא בתוס' קידושין סח: ד"ה אמר קרא

[הסרפד]

מחפש פרטים על רבי יצחק שי"ש שהובא בתוס' קידושין סח: ד"ה אמר קרא

א"א אורבך סבור שאינו אלא 'שיאריך שנים'.

[מיללער]

מחפש פרטים על רבי יצחק שי"ש שהובא בתוס' קידושין סח: ד"ה אמר קרא

א"א אורבך סבור שאינו אלא 'שיאריך שנים'.

מעניין, תודה

האם נמצא סגנון כזה במקום אחר?

[מיללער]

בתוס' בבא בתרא קמה: ד"ה ואין השביעית משמטתה. בא"ד ועל ידי כן מגיה ר' יעקב (ר"ת כדלהלן בתוס') מה שיסד 'הפייט' ר' אליהו הזקן זמן עשר כסף כי ילונו בחצי ימיו יעזבנו דפסק (ר"א הזקן) כלישנא קמא דמכות דאית ליה דשביעית משמטתה, ואין ר"ת פוסק כן אלא כלישנא בתרא דאית ליה דאין שביעית משמטתו, ומגיה זמן עשר כסף כי ילונו, ולא במשפט בחצי ימיו יעזבנו (והב"ח בהגהותיו כותב שאין כוונת ר"ת להגיה ולתקן את דברי ר"א הזקן אלא שכשלעצמו תיקן הלשון שיתאים לפי מה שפסק בעצמו).

וכוונת הדברים הוא לדברי רבי אליהו הזקן באזהרותיו שתיקן לחג השבועות, ולפיכך צ"ע בהגהות הב"ח על התוס' במס' מכות דף ג: ד"ה איכא דאמרי. ובאזהרות הגיה ר"ת זמן עשר כסף כי ילונו, ולא במשפט בחצי ימיו יעזבנו. ותיקן הב"ח שבמקום באזהרות צ"ל ובאזכרות, ולא הבנתי למה הצריך להגיה כן.

[מיללער]

יומא ז. תוד"ה אם עון פיגול (הנמשך לע"ב) ומורי ה"ר יהודה ממיץ זצ"ל אמר לי מפי ה"ר וויש מאפר"ק זצ"ל

אא"א כתב עליו (עמ' 610) לא עלה בידי לזהות חכם זה. מעניין אם אחריו יש מי שכבר זיהה אותו (כמובן שהשם מתבטא ויבוש/פיבוש)

[עדיאל ברויאר]

יומא ז. תוד"ה אם עון פיגול (הנמשך לע"ב) ומורי ה"ר יהודה ממיץ זצ"ל אמר לי מפי ה"ר וויש מאפר"ק זצ"ל

אא"א כתב עליו (עמ' 610) לא עלה בידי לזהות חכם זה. מעניין אם אחריו יש מי שכבר זיהה אותו (כמובן שהשם מתבטא ויבוש/פיבוש)

פרופ' שמחה עמנואל ב'שברי לוחות' עמ' 215 הע' 118 כתב שוויש=חיים, אפר"ק=יורק שבאנגליה. זהו כנראה אזכורו היחיד של חכם זה בספרות. הוא מפנה לשו"ת נחלת נפתלי, פרעסבורג תרנ"א, סי' ט דף יד ע"ג.

[טור תלגא]

שו"ת נחלת נפתלי סימן ט

המלה viva פירושו חיים בכמה שפות https://en.m.wikipedia.org/wiki/Vive,_v ... %20live%22 והשם ווי"ש היינו vivas.

[יהודה בן יעקב]

המרדכי בחולין מביא את רבי יוסף קול צוף.
מכוון שם להנ"ל, אבל צריך לבדוק האם זה ט"ס או כינוי רווח.

ב'מרדכי השלם' מהדו' מ"י איתא: 'ר' יוסף קלצון', ע"פ כת"י.