פורום אוצר החכמה

חכם באשי כתב:כי האזהרות האלו נועדו להאמר בחג השבועות!!

על תוס' יומא, יש לעיין כמובן בספרו של אורבך. ולזכרוני הוא כותב שאכן התוס' ישנים למסכת זו, 'משונים' קצת, והם מעריכת מהר"ם מרוטנבורג.

חכם באשי כתב:כי האזהרות האלו נועדו להאמר בחג השבועות!!

על תוס' יומא, יש לעיין כמובן בספרו של אורבך. ולזכרוני הוא כותב שאכן התוס' ישנים למסכת זו, 'משונים' קצת, והם מעריכת מהר"ם מרוטנבורג.

הסרפד כתב:זכורני שהתוס' ישנים למס' יומא הם מן הסמ"ג, וכן ראיתי כותבים בפשטות בהערות שבסמ"ג מכ' ירושלים. (ועכ"פ יתכן, כי מוכח מתוכם שרבו המובהק של הכותב היה תלמיד הר"י.)

מיללער כתב:

חכם באשי כתב:כי האזהרות האלו נועדו להאמר בחג השבועות!!

על תוס' יומא, יש לעיין כמובן בספרו של אורבך. ולזכרוני הוא כותב שאכן התוס' ישנים למסכת זו, 'משונים' קצת, והם מעריכת מהר"ם מרוטנבורג.

תודה רבה כבוד החכם, לא שמתי לב ע"ז שהאזהרות נתחברו לחג השבועות (וכעי"ז אזהרות הרס"ג והר"ש אבן גבירול) חשבתי לתומי שנתקנו דרך פיוט וחרוז שיועיל לזכירה.

מה זה ספרו של אורבך?

שאלותי לא היתה על התוס' ישנים רק על התוספות הרגילים, משום מה אני מוצא במס' יומא שמות ראשונים ובעןלי התוס' נדירים, כמו רבי מנחם מיואני זצ"ל בדף ו' או רבנו אליהו הזקן פה בדף ח' או הר"ר יעקב בש"ה בש"ר יקותיאל הלוי מורמישא שנזכר בדף ט'

מיללער כתב:

מיללער כתב:

חכם באשי כתב:כי האזהרות האלו נועדו להאמר בחג השבועות!!

על תוס' יומא, יש לעיין כמובן בספרו של אורבך. ולזכרוני הוא כותב שאכן התוס' ישנים למסכת זו, 'משונים' קצת, והם מעריכת מהר"ם מרוטנבורג.

תודה רבה כבוד החכם, לא שמתי לב ע"ז שהאזהרות נתחברו לחג השבועות (וכעי"ז אזהרות הרס"ג והר"ש אבן גבירול) חשבתי לתומי שנתקנו דרך פיוט וחרוז שיועיל לזכירה.

מה זה ספרו של אורבך?

שאלותי לא היתה על התוס' ישנים רק על התוספות הרגילים, משום מה אני מוצא במס' יומא שמות ראשונים ובעןלי התוס' נדירים, כמו רבי מנחם מיואני זצ"ל בדף ו' או רבנו אליהו הזקן פה בדף ח' או הר"ר יעקב בש"ה בש"ר יקותיאל הלוי מורמישא שנזכר בדף ט'

בתו' בדף של היום, יומא מ"ח ע"א ד"ה מי יליף מביא שאלת "הרב רבי יום טוב הקדוש את ריצב"א"

מי היה רבי יום טוב ולמה נתכנה בתואר הקדוש?

מדובר ברבי יום טוב מיואני שחיבר הפיוט "אמנם כן יצר סוכן בנו" שאומרים בליל כל נדרי, אח"כ עבר לאנגליה והיה מקדושי יורק הי"ד זצוקלה"ה

הוא היה אומר כתב:

מיללער כתב:
בתו' בדף של היום, יומא מ"ח ע"א ד"ה מי יליף מביא שאלת "הרב רבי יום טוב הקדוש את ריצב"א"

מי היה רבי יום טוב ולמה נתכנה בתואר הקדוש?

מדובר ברבי יום טוב מיואני שחיבר הפיוט "אמנם כן יצר סוכן בנו" שאומרים בליל כל נדרי, אח"כ עבר לאנגליה והיה מקדושי יורק הי"ד זצוקלה"ה

מה המקור שר' יו"ט המבואר בתוס' חיבר את הפיוט ''אמנם כן'' ?

הסליחה 'אמנם כן / יצר סוכן / בנו' נאמרת בליל כל נדרי לפי מנהג אשכנז, ליתר דיוק: לפי מנהג פולין, הוא מנהג אשכנז המזרחי, או כפי שנקרא בימי הביניים 'מנהג אוישטרייך'. הפיוט בנוי במבנה ובמשקל ספרדי. חריזת המחרוזות היא לפי הצורה
אאב / גגב / סלחתי:
דדה / ווה / סלחתי:
מחברו של הפיוט הוא ר' יום טוב בר יצחק מיואני (Joigny), אחד מתלמידי ר' תם שעבר לאנגליה, לעיר יורק (היא אברווך). ר' יום טוב חיבר את הסליחה בצרפת, ולכן היא מופיעה גם בכתבי יד צרפתיים, כלומר במחזורים כמנהג צרפת וספרי סליחות של המנהג. משם עברה הסליחה למזרח אירופה, ונקלטה בעיקר בכתבי יד של המנהג המזרחי. תופעה זאת, של מעבר פיוטים מצרפת וקליטתם במנהגי מזרח אירופה היא רחבה מאוד, ויש להסביר אותה כנראה בכך שתלמידי החכמים בני מזרח אירופה למדו אצל רבותיהם, בעלי התוספות חכמי צרפת, והביאו איתם חזרה לקהילותיהם פיוטים ומנהגי תפילה שלמדו אצל רבותיהם שבצרפת. ר' חיים פלטיאל, בן המאה השלש עשרה, הוא דוגמא טיפוסית לעניין זה.
חתימתו של הפייטן ('יום טוב') מופיעה בבית הפותח, אשר נשמט מן הפיוט עם המעבר למזרח אירופה: הבית הפותח הוא:
י'ו'ם' יום / ידרושון / לך
ט'ו'ב' למעוז / יהי עוז / מלולך סלחתי:
מחרוזת זו מופיעה בכתבי היד הצרפתיים בלבד. בשם 'יום יום ידרושון' נזכרת הסליחה בחיבור 'סדר טרוייש', המתאר את סדר התפילה של קהילת טרוייש אשר בצפון צרפת.
ר' יום טוב בר יצחק היה אחד מתלמידי רבינו תם בצרפת, ושם הכיר תבניות פיוטים ספרדיים. כאמור, עבר ר' יום טוב לאנגליה, לעיר יורק. בשנת 1191 נהרגו ונשרפו בעיר כ- 150 יהודים על קידוש השם, חלקם הרגו עצמם וחלקם נהרגו בידי הגויים. ר' יום טוב היה מן ההרוגים, והוא מוזכר לאחר מכן כ'ר' יום טוב הקדוש'. תיאור המעשה נשתמר בספר זכירה של ר' אפרים מבונא, וגם בפיוט שנכתב לאחר המאורע. ואלה דברי ר' אפרים:
"אחרי כן, בשנת תתקנ"א (=1191), קמו טועים על עם ה' בעיר אברווך (=יורק) אשר באנגלטירא (=אנגליה) בשבת הגדול, ועת הנס נהפך לאונס ולעונש. ויברחו אל בית התפילה (=בית הכנסת), כי סיברו כי שמה בית מנוס. ויעמוד הרב ר' יום טוב וישחט ס' נפשות. וגם אחרים שחטו... ויש מהם שנשרפו על יחוד בוראם. ויהי מספר ההרוגים והשרופים כק"ן נפשות קדושים, ואת בתיהם הרסו. ויבוזו זהב וכסף וחמדת ספרים אשר כתבו לרוב, נחמדים מזהב ומפז רב, אשר אין כערכם בנוי וביופי, והביאום לקולוניא (= העיר קלן בגרמניה) ולשאר מקומות ומכרום ליהודים...".
על גזרת יורק כתב ר' יוסף מקרטרש סליחה המתחילה 'א-להים בעלונו זולתך אדונים'. שם נאמר על ר' יום טוב ועל חכם אחר בשם יעקב:
נאספו למשמר ואשר עמנו / אך השר הצר והצר לימינו
ונאמר 'בידו קימנו' / ויאמרו 'לא כי על יום טוב באנו'.
סין ועוקר הרים למישור שם עקוב / על פה וספרים במוקשים לא ינקוב
(כלומר אין לפניו מוקשים בלימוד התורה)
ישכון לבטח בשרו לא ירקוב / מה טובו אוהליך יעקב.
ובזכרנו את הקדוש ר' יום טוב יהי רצון שיקויימו בנו דבריו:
קולי שמע / וראה דמע / עיני
ריב ריבי / שעה ניבי / והשיבני סלחתי:

מחולת המחנים כתב:רבי משה מפונטייזא, תלמיד רבינו תם.
נזכר כמה פעמים בתוס'.

ראה כאן (עמוד 11 מדפי האוצר)
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 1120356859
וכאן (עמוד 89 מדפי האוצר)
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 1120356859

הסרפד כתב:אניוב (אם אינו ט"ס בכאן) הוא Anjou, מחוז בצרפת

הסרפד כתב:

הסרפד כתב:זכורני שהתוס' ישנים למס' יומא הם מן הסמ"ג, וכן ראיתי כותבים בפשטות בהערות שבסמ"ג מכ' ירושלים. (ועכ"פ יתכן, כי מוכח מתוכם שרבו המובהק של הכותב היה תלמיד הר"י.)

עתה ראיתי במבוא לריטב"א יומא כתב בקצרה על התוס' הרגילות והישנות.
1. הרגילות הן למהר"ם, כאמור, וציין למקומות שהביא הרא"ש דברים בשם רבו וישנם בסתם בתוס' יומא.
2. הישנות הן לסמ"ג, שכן בד' י"ג ע"א (שם כתב י"ב, והוא טה"ד) הזכיר אבי אמו רבינו חיים הכהן, ובד' י"ד ע"ב הזכיר גיסו רבינו שמשון. איזהו נכדו של רבינו חיים וגיסו של רבינו שמשון (ותלמידו של רבינו יהודה מפריש, כדמוכח) הוי אומר רבינו הסמ"ג.

מיללער כתב:ליתר דיוק בדף י"ג כותב "ורבינו ארי"ה שמע בשם רבינו חיים אבי אמי נ"ע" [...] מי הוא 'רבינו ארי"ה' הנזכר?

מיללער כתב:יומט מב: תוד"ה שחיטה. ואמר לי מורי הרב ר' שמואל בר שלמה בשם הר' יוסף קלצון זצ"ל.

מיללער כתב:בכתובות ד: תוד"ה עד שיסתם, ואומר ה"ר דוד מנצינבורק

איפה זה נצינבורק?

מיללער כתב:

מיללער כתב:בכתובות ד: תוד"ה עד שיסתם, ואומר ה"ר דוד מנצינבורק

איפה זה נצינבורק?

אין לאף אחד מידע??

עדיאל ברויאר כתב:

מיללער כתב:יומט מב: תוד"ה שחיטה. ואמר לי מורי הרב ר' שמואל בר שלמה בשם הר' יוסף קלצון זצ"ל.

לגבי ר' יוסף מקלצון יש בידינו קובץ בכת"י שנערך על ידי נכדו (ספק אם נעתק על ידו), בו הוא מציין: "ואני הצעיר יוסף בר נתנאל נכדו של רבינו הרב ר’ יוסף קלצון איש ירושלים אשר הלך לארץ הצבי המעתיק לפי אומד דעתי כל דבר סתום לאורה".

תיאור הכת"י בקטלוג הספריה הלאומית: http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLMSS

הכת"י תואר גם ע"י שמחה עמנואל במבואו לדרשת הרוקח לפסח, עמ' 4 ואילך.

מיללער כתב:כתובות יג. ד"ה מעלה עשו. וה"ר יוסף דשליטן תירץ וכו'

דשליטן הוא מקום או שם?

סוקולקה כתב:צ"ל מקליצון, היא Clisson שבצרפת.

מיללער כתב:בכתובות ד: תוד"ה עד שיסתם, ואומר ה"ר דוד מנצינבורק

איפה זה נצינבורק?

סוקולקה כתב:כן, היה חלק מעליית שלוש מאות הרבנים, פגש גם בקהיר את רבי אברהם בן הרמב"ם.

מיללער כתב:בכתובות ד: תוד"ה עד שיסתם, ואומר ה"ר דוד מנצינבורק

איפה זה נצינבורק?

Münzenberg ב-הסן