ידוע יסוד הבעש"ט ותלמידיו [ונמצאו לו מקבילות קדומות יותר] שכשאדם רואה חסרון אצל חבירו, הרי זה סימן ו'מראָה' לחיסרון שיש אצלו, וסימן הוא שעליו לתקן את הפגם שאצלו.
איני מעוניין כרגע להיכנס לעצם היסוד, אשר יש לו אינספור מקורות ונוסחאות שונות.
[יש כמה הסברים טכניים שמבוארים בכלי יקר או ברו"ח שאדם נוכל בטוח שכולם עושים כמוהו או ביאור נוסף שנוכל מלכלך אחרים כדי שלא 'יעלו' עליו.
אבל בספרי הבעש"ט ותלמידיו מבואר שהוא משהו פנימי שאם רואה הוא שייך לזה.]
אני מחפש מ"מ העוסקים בתוכן הפנימי של יסוד זה - העמקה בביאור הענין.