מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

תולעת השמיר: בירור מקחו של רס"ג

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
הוגה ומעיין
הודעות: 1502
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

תולעת השמיר: בירור מקחו של רס"ג

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ה' דצמבר 12, 2013 9:49 pm

א.
בסוטה (מח:) מבואר שאין די לכתוב את השמות על אבני האפוד בדיו, שהרי נאמר 'פתוחי חותם', וכן אין חורטים אותם באיזמל, משום שנאמר באבני החושן 'במלואותם', שעל האבנים להיות שלימות ללא פגימה. אלא כיצד עושים, כותבים עליהם את השמות בדיו, ומעבירים על הכתב את השמיר והוא חורץ עליהן כצורת האותיות. ובאופן זה אין האבנים נחסרות כלום, אלא הן כתאינה הנבקעת בימות החמה מבלי שתחסר כלום.
ותמה הפענח רזא על דברי הגמרא בסוטה, שהרי בבית שני לא היה שמיר, שכן שנינו במשנה (שם ע"א), משחרב בית המקדש בטל השמיר, ואם כן איך עשו בבית שני את אבני האפוד והחושן. והניח בקושיא. והמאירי (קידושין לא. ד"ה כבוד) כתב, שיתכן שאכן לא חקקו על האבנים את השמות, ולא עשו אלא מה שהיה בידם לעשות. והאמרי נועם והר"ן (קידושין שם ד"ה מה) תירצו, שרק לאחר חורבן בית שני בטל השמיר. והחסדי דוד (על התוספתא מנחות פ"ו ה") כתב, שבזמן שאין שמיר חוקקים באיזמל, ודין 'במילואותם' אינו מעכב. וכעין זה הובא בתוספות השלם (להלן פסוק כא אות ג).

ב.
הרס"ג בפירושו הארוך לשמות כותב אודות אופן פיתוח אבן האפוד, ואני מעתיק מתרגומו של רצהבי (הוצאת מה"ק, עמ' קנח):
אשר לאופן פיתוח שתי האבנים, הנה הכתיבה נעשית בהן כפיתוח בחותם, ובא במסורת שהפיתוח נחרת בהן בלא שייגרם להם פחת ובלא שייארע בהן ביקוע, אבל המים בגלל חדותם מתקרבים אליהן בתנועה כצורת האות והן מתבקעות כצורת האותיות ולא נפחתות, דרך משל אומר כמו שמתבקעת תאנה ולא פוחתת, וכמו שמתבקעת שדה לאחר ירידת גשמים ואינה פוחתת. וזה דבר מופלא באמנות. ויש שתהיה נגיעה אחת חדה יותר מנגיעה אחרת.


וחשבתי שאולי לדרכו, הביקוע נעשה באופן טבעי, וגם אחר שבטל השמיר יכלו לבקע.

ג.
והנה, בהערות רצהבי מציין לתשובות הגאונים סעדיאנא, המעתיק דברי רס"ג אלו. עיינתי שם, והתשובה שם מקוטעת ביותר ואין מופיע שם כותבה, אך אכן מבואר שם שהשתמש בדברי רס"ג ליישב את הקושיה מה עשו משחרב בית המקדש.

כיון שקיוויתי שמא במקום אחר מובאת התשובה במלואה, חיפשתי בפרויקט הגניזה של פרידברג, ושם אפשר היום ב"ה גם לחפש בטקסט, ואכן איתרתי קטע גניזה בו מופיעות תשובות רבות של רב האי גאון, וביניהן תשובה זו. מספר המדף של הקטע הוא Cambridge, CUL: T-S 10G1, והביבליוגרפיה שלו עשירה באיזכורים, וביניהם - "גנזי קדם" קמא, ח"ה, שם נדפס כל אוסף התשובות הזה, והתשובה החשובה לנו נדפסה שם עמ' 59-60. הספר נמצא באוצר החכמה.

תורף הדברים הוא, שרה"ג מביא בשם רס"ג שהשמיר הוא "מאס" בטיית, כלומר בערבית, וכתב רה"ג שהוא ממינו של "מאס" הנמצא גם כעת, אלא שה"מאס" הנמצא כעת אינו חותך טוב כל כך, ואכן, כך מביא רה"ג בשם רס"ג - ודברים אלו הם שנמצאים בפירושו הארוך הנ"ל שההדיר רצהבי - "קד יכון מאס אחד מן מאס", היינו - ישנו מאס חד ממאס, וא"כ ה"מאס" שהוא תולעת השמיר חד יותר מהמאס הנמצא בידינו ולכן הוא יכול לבקע את האבנים בלי לחסרם, ואילו המאס המצוי בידינו צריך לשחקו ולערבו במים, ולהניחו על מקום הפיתוח, וגם אז אינו מבקע בלי להחסיר. ומכל מקום אלו ואלו אינם מעשי ניסים, וגם אחר שבטל השמיר עוד היה מין מאס המבקע בלי לחסר.

ונתתי תודה לקב"ה שמסר עולמו לשומרים שעל ידם הגעתי לתשובה מלאה זו של רה"ג.

ד.
כעת רציתי לדעת מהו "מאס" זה. חיפשתי באתר החדש של ערבית יהודית של פרידברג, והמילה מאס מופיעה בשני מקומות. בפיה"מ לרמב"ם מקוואות פ"ו מ"י, ושם הכוונה לנגיעה, וברס"ג כאן, בשורה שצוטטה גם על ידי רה"ג: "וקד יכון מאס אחד מן מאס".

רצהבי תרגם משפט זה: ויש שתהיה נגיעה אחת חדה יותר מנגיעה אחרת.

המשפט סתום לחלוטין, והוא גם מופרך מדברי רה"ג, המביא בשם רס"ג שתולעת השמיר היא "מאס" מסוג אחד, וכיום יש לנו "מאס" מסוג אחר, ששוחקים אותו ומערבים במים ומשתמשים בו לביקוע אבנים וכו'...

ברור איפוא שרצהבי טעה כאן, ואין הכוונה לمَاسَّ , שפירושו נגיעה, אלא ל مَاسَة , שהוא יהלום, והשם הקיבוצי הוא مَاس, בלי ת"א מרבוטה. וכיון שכאן מדובר אכן בשם קיבוצי, הן בדברי רס"ג "יהלום חד מיהלום", והן בדבריו "יהלום", הרי שהכתיב הנכון הוא "מאס".

וא"ש הכל היטב.

ה.
לסיום אפנה לדברי מעשי ה', שמעתה סעד להם בדברי רב סעדיה גאון:
viewtopic.php?p=151887#p151887
נערך לאחרונה על ידי הוגה ומעיין ב ד' פברואר 19, 2014 10:46 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

הוגה ומעיין
הודעות: 1502
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: תולעת השמיר: בירור מקחו של רס"ג

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ה' דצמבר 12, 2013 10:25 pm

מספר הערות חשובות מידידי הקוראים:

א. "בטיית" פירושו "בערבית", כמופיע במקומות רבים בדברי רה"ג ור"ח (הרב אליהו סולובייצ'יק). אכן, כך מעלה חיפוש קל באוצה"ח, במובאות מאוצר הגאונים ועוד.

ב. כנראה רס"ג תרגם "מאס" בכל מקום בו מופיע בתנ"ך "שמיר", אלא שתפסירו לחלקים אלו בנ"ך לא הגיע לידינו. כך משמע מדברי ר"י אבן ג'נאח ערך שמיר, המביא מיחזקאל ג ט, וירמיה יז א, ומפרש שהוא "מאס" (העירני לכך הרב "מרחביה"), ודרכו להביא תפסירו של רס"ג. ולכך כוונת רה"ג שלרס"ג שמיר הוא מאס בערבית.

ג. לרס"ג אין שום קושי וצורך ליישב מהי "תולעת" לפי פירושו ב"שמיר", כיון שבמקורות שלפניו לא נאמר בשום מקום שהשמיר הוא תולעת, והמקור הראשון שמצאתי לע"ע הכותב כך, הוא רש"י המאוחר לו בהרבה.

ישבב הסופר
הודעות: 2733
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: תולעת השמיר: בירור מקחו של רס"ג

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ה' דצמבר 12, 2013 10:30 pm

הוגו"מ - מעניין עד מאוד!
ברוך תהיה על שאתה מביא לנו ממיטב הגיוניך ועיוניך, להנות בהם בני אדם.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11451
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: תולעת השמיר: בירור מקחו של רס"ג

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' דצמבר 12, 2013 10:35 pm

ישבב הסופר כתב:הוגו"מ - מעניין עד מאוד!
ברוך תהיה על שאתה מביא לנו ממיטב הגיוניך ועיוניך, להנות בהם בני אדם.

ג"א עונה אמן אחרי המברך.
והנה עוד דברים שראיתי בעבר בתשו' צי"א, והם נוגעים לקוטב הדיון כאן על מהות השמיר

שו"ת ציץ אליעזר חלק יג סימן לב

בשולי התשובה בספרי שו"ת צ"א ח"ג בפתח דבר, וכן בתחילת ספרי אבן יעקב, הבאתי בשם אאמו"ר ז"ל שהקשה קושיא בשם הגר"ח ברלין ז"ל על דברי התוס' בשבת ד' צ"ד ע"א ד"ה שהחי נושא את עצמו, דהקשה ר"י למה פטור דאי משום שהחי מקיל עצמו והלא אפי' במשא קל יותר חייב וכו', ותירץ דממשכן גמרינן שלא היו נושאין דבר חי שהתחשים והאילים היו הולכין ברגליהם והחלזון מיד היו פוצעין אותו טרם ימות דכמה דאית ביה נשמה טפי ניחא ליה כי היכי דליצול ציבעיה. והקשה הגרח"ב ז"ל, הלא במשכן היה השמיר בשביל אבני האפוד והחושן, ואמר שאין לו תירוץ ע"ז, והקשה אותה גם במסיבת גדולי תורה ולא היה מענה בפיהם. ואמו"ר ז"ל תירץ לו בכזאת, דהגמ' בשבת שם הא מסיימת אמר ר' יוחנן ומודה ר' נתן בכפות, והשמיר הלא כפות היה כדתנינן בסוטה ד' מ"ח ע"ב: ת"ר שמיר זה ברייתא כשעורה ומששת ימי בראשית נברא ואין כל דבר קשה יכול לעמוד בפניו במה משמרין אותו כורכין אותו בספוגין של צמר ומניחין אותו באיטני של אבר מליאה סובי שעורין. הרי דברי התוס' שרירין וקיימין שלא היו נושאין דבר חי. ונענע לו הגאון ז"ל בראשו והודה לו, ע"כ, ודפח"ח.

ולחיזוק הדבר שזה שכרכו אותו בספוגין של צמר נקרא השמיר ככפות, הגם שכל גדלו היה רק כשעורה, נראה לי להביא ממה שראיתי בספר חסדי דוד על התוספתא שכותב לבאר דהשמיר היה רמז לכח הגבורה ובזה אתי שפיר דברייתו כשעורה דשעורה נודע שהיא סוד דין, והיינו טעמא שאין כל דבר קשה עומד לפניו, ולהעמידו שלא יפעל כחו היו כורכין אותו במוכין של צמר שרומז לחסד כנודע והוא סוד התרועה הפשוטה לפניה ופשוטה לאחריה ע"ש. הרי דהכריכה בספוגין של צמר היתה גורמת להעמידו שלא יפעל כחו, ולכן היה נחשב עי"כ שפיר ככפות.

ועוד מבאר שם החסדי דוד דבאמרם בתוספתא שם בריה היתה מששת ימי בראשית, רצונם לומר דבריה בפני עצמה היא ואינה בכלל השרצים, ועם היות שאין זה בכלל לא הוכשר למלאכת שמים אלא בטהורה בלבד הואיל ולא היה לגוף המלאכה אלא תשמיש לצורך עבודת המלאכה, מכל מקום אם היה דבר טמא מסתבר דמאיס למלאכת שמים וכל שכן להכניסו לפנים, ולכך אמרו רבותינו ז"ל דבריה הואי, כלומר בריה בפני עצמה שאינה מכלל הבעלי חיים. ועוד מבאר שם דמה שאמרו מששת ימי בראשית לאו דוקא דהא תנן באבות עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ואלו הן פי הארץ פי הבאר פי האתון הקשת והמן והמטה והשמיר וכו', ונראה דלעולם עלה במחשבה להבראות מששת ימי בראשית ולא איברי עד בין השמשות בהדי הנך מילי שהם דברים כולם היוצאים חוץ מהטבע עיין שם, וא"כ י"ל דמכיון דהשמיר היה בריה בפני עצמה שאינה מכלל הבעלי חיים ובריה שכזאת שמחוץ לגדר הטבע, אין ללמוד ממנה אם כן כלל בנוגע ליתר בעלי החי שנבראו במסגרת הטבע.

והנה בביאור הגר"א בתוספתא סוטה שם ראיתי שמגיה במקום בריה היתה וכו', דצ"ל: ברייתו כשעורה וכו'. והרהרתי דאולי כוונתו בזה לומר דלא היתה בריה חיה אלא דוממת שנבראה בששת ימי בראשית, כמו שהתנא באבות שם קורא גם להכתב והמכתב וכו' בלשון נבראו, ואמנם הרמב"ם בפיהמ"ש באבות שם, וכן המאירי בסוטה שם, והרע"ב, מבארים שהיה כמין תולעת. אבל מהמשנה באבות וסוטה וכן מהגמ' שם, וגם לרבות מהגמ' בגיטין ד' ס"ח, אין הכרח שהיה דבר חי. ובערוך ערך שמיר מתרגם דיאמאנט, ומביא דוגמא מהתרגום ירושלמי דעה"פ המוציא לך מים מצור החלמיש, מתרגם שמיר טינרא, וכן ושמן מחלמיש צור. ויוצא לפי"ז שלא היה בעל חי. [וראיתי בפי' תורה תמימה עה"ת שמות כ"ח י"א, שמד"ע כותב לבאר כוונת הגמ' בסוטה דמראה להם שמיר מבחוץ וכו', דהשמיר הוא צור חזק וכן תרגומו של הפסוק מצור החלמיש בפ' עקב וכו' ע"ש, ולא הזכיר אפי' ברמז שהראשונים שלפנינו, וכן כל מפרשי המשנה והגמ', וכן בירושלמי סוטה שם, כולם ביארו שהוא תולעת, וזה כבר דבר תמוה]. וא"כ אם היה מקום לומר שגם הר"י בתוס' שבת שם פירש כן. הרי יורדת מאליה כל הקושיא עליו מההיא דשמיר, כי לא היה בכלל בעל חי.

הוגה ומעיין
הודעות: 1502
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: תולעת השמיר: בירור מקחו של רס"ג

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ה' דצמבר 12, 2013 10:59 pm

הנה כי כן, גם הערוך דעתו כרס"ג ורה"ג. יישר כח!

(אגב, גם השבעים, כך ראיתי באנמ"ק, מפרשים שהשמיר הוא יהלום).

מישהו ידע אולי לספר מהו המקור הקדום, ממנו שאבו הן הרמב"ם (פיה"מ לסוטה ולאבות) והן רש"י, שהשמיר הוא תולעת? האברבנאל כותב שמצא כן בפירוש אחד מחכמי הנוצרים, אך לפני שנמהר להניח שמשם שאבו גם רש"י והרמב"ם, צריך לוודא שאין מקורות יהודיים קדומים לכך. וכנראה מדרש היה בידם ואבד מאיתנו.

זבול
הודעות: 92
הצטרף: ד' אוקטובר 16, 2013 12:38 am

Re: תולעת השמיר: בירור מקחו של רס"ג

הודעהעל ידי זבול » ה' דצמבר 12, 2013 11:10 pm

החייתני! קריינא דאיגרתא...

האברבנאל כותב בספרו כי היא דם שעיר, וכתב שקיבל כן מפילוסופים וכו', וידוע המקור.

ובפשטות אפשר לוודא כמו שהביא הרמב"ם לגבי שחרות התכלת ועוד פרטים, שידוע מקורו, כמו"כ כאן.

תוך כדי דיבור
הודעות: 1347
הצטרף: ה' מאי 20, 2010 1:59 pm

Re: תולעת השמיר: בירור מקחו של רס"ג

הודעהעל ידי תוך כדי דיבור » ה' דצמבר 12, 2013 11:18 pm

הוגה ומעיין כתב:הנה כי כן, גם הערוך דעתו כרס"ג ורה"ג. יישר כח!

(אגב, גם השבעים, כך ראיתי באנמ"ק, מפרשים שהשמיר הוא יהלום).

מישהו ידע אולי לספר מהו המקור הקדום, ממנו שאבו הן הרמב"ם (פיה"מ לסוטה ולאבות) והן רש"י, שהשמיר הוא תולעת? האברבנאל כותב שמצא כן בפירוש אחד מחכמי הנוצרים, אך לפני שנמהר להניח שמשם שאבו גם רש"י והרמב"ם, צריך לוודא שאין מקורות יהודיים קדומים לכך. וכנראה מדרש היה בידם ואבד מאיתנו.


כבר צויין המקור, בגמרא סוטה לפי הגירסה שלפנינו, שמיר זה ברייתא כשעורה וכו' הרי שהוא בעל חיים זעיר, וככזה כינויו בפי רבותינו (כידוע): תולעת. איפה כאן הקושי? אדרבא המשך התיאור בברייתא דחוק בהרבה לפי האפשרות שזהו יהלום וכדומה.

מכל מקום סמך לפירוש ששמיר הוא דבר קשה מאד, נלע"ד מזכריה ז' י"ב "ולבם שמו שמיר משמוע את התורה".

(נ.ב. אל דאגה, אף אחד כנראה לא ימהר להניח שאם האברבנאל בדורו מצא כן אצל חכם נוצרי הרי שאפשר שזהו המקור לרש"י ורמב"ם...)

הוגה ומעיין
הודעות: 1502
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: תולעת השמיר: בירור מקחו של רס"ג

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ה' דצמבר 12, 2013 11:39 pm

שתים הנה ראיותיך. מלשון "ברייתא", ומהמשך הברייתא. אך בדפוס וילנא (עוד לא בדקתי בכת"י...) הגי' ברייתו, וגם אם לא נגיה כגר"א, אינני יודע מנין שרק בעלי חיים נוצרים כשהם זעירים כשעורה ולא יהלומים (ואדרבה, כמדומה שהטבע מורה שגם יהלומים נמצאים כשהם זעירים). גם על המשך הברייתא נא יפרש מר שיחתו, שלדעתי העניה הברייתא כולה מתפרשת היטב גם על יהלום חד החותך כל דבר.

אך אכן מהתוספתא לגי' בריה, יש ראיה.

תוך כדי דיבור
הודעות: 1347
הצטרף: ה' מאי 20, 2010 1:59 pm

Re: תולעת השמיר: בירור מקחו של רס"ג

הודעהעל ידי תוך כדי דיבור » ה' דצמבר 12, 2013 11:50 pm

ברייתא היינו בריה; זו כוונתי. ובהמשך הגמ' מבואר לא שהוא חותך כל דבר מחמת חדותו, אלא שדברים קשים דווקא אינם עומדים מפניו, ולכן עוטפים אותו בצמר ורק מבחוץ לה העופרת (דהיינו שאילו היה מונח ישר על העופרת לא היתה יכולה לעמוד מפניו). כלום הולם תיאור זה הולם ליהלום, יהא מאיזה סוג שיהיה?
בכל אופן שאלת מה המקור לרש"י ורמב"ם, בפשטות זהו המקור, אפילו תמצי לפרשו באופן אחר.

כנסת ישראל
הודעות: 390
הצטרף: ה' ינואר 06, 2011 3:04 am

Re: תולעת השמיר: בירור מקחו של רס"ג

הודעהעל ידי כנסת ישראל » ו' דצמבר 13, 2013 2:35 am

מהמשנה באבות מבואר להדיא שהשמיר היה דבר על טבעי כמו פי האתון ומטה אהרן

יאיר
הודעות: 10044
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: תולעת השמיר: בירור מקחו של רס"ג

הודעהעל ידי יאיר » ו' דצמבר 13, 2013 2:38 am

כנסת ישראל כתב:מהמשנה באבות מבואר להדיא שהשמיר היה דבר על טבעי כמו פי האתון ומטה אהרן

ציינתי את המשנה לפני כשעה וחצי ומחקו לי...

תוך כדי דיבור
הודעות: 1347
הצטרף: ה' מאי 20, 2010 1:59 pm

Re: תולעת השמיר: בירור מקחו של רס"ג

הודעהעל ידי תוך כדי דיבור » א' דצמבר 15, 2013 2:11 pm

כנסת ישראל כתב:מהמשנה באבות מבואר להדיא שהשמיר היה דבר על טבעי כמו פי האתון ומטה אהרן



זה אפשר להסבו בקל גם על בריאת דבר מיוחד כיהלום (כזה כמו שכותב רס"ג - לפי הפירוש הנ"ל - שהוא חד עוד יותר מאשר היהלומים בזמננו). מידי דהוה אקשת דתנן שם.
(אמנם כאמור גם זה לא יספיק לברייתא בסוטה שקשה אינו מחזיקו ודווקא רך מחזיקו)

הוגה ומעיין
הודעות: 1502
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: תולעת השמיר: בירור מקחו של רס"ג

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » א' דצמבר 15, 2013 9:04 pm

בספר על ר' מוטל פגרמנסקי הובא בשמו יסוד נכבד, אויף א אייגינע קושיה דארף מען האבן א אייגינער תירוץ. לכן נמנעתי עד עתה לכתוב, אך פשוט שגם קושייתך מיתרצת בקל, שכשם שכל כלי חיתוך המוכר לנו חותך דבר קשה ביתר קלות מדבר קל (נסה לחתוך עם אותו סכין צמר גפן ודפים, או אפילו לחם ישן ולחם טרי), כך בערך זה גם כלי החיתוך ההוא, היהלום המסוים שייחודו בכך שחותך בקלות יתרה ואינו מפורר פירורים, אין ההבדל משפיע על התכונה היסודית הזו, שדבר רך נחתך בקושי גדול יותר.

(וגם "בריה" אינה אומרת אלא זאת שהוא נברא, ל"ד בעל חי, למרות שאכן במקרים רבים יוחדה תיבה זו לבע"ח, ובמקרים רבים אף בפרטיות לבני אדם דווקא. האם השד יכול לברוא דומם פחות משעורה? ראה סנהדרין סז:).

תוך כדי דיבור
הודעות: 1347
הצטרף: ה' מאי 20, 2010 1:59 pm

Re: תולעת השמיר: בירור מקחו של רס"ג

הודעהעל ידי תוך כדי דיבור » א' דצמבר 15, 2013 9:53 pm

אפשר אולי לומר ששתי התשובות שלך מצליחות לעבור (בדוחק או לא) את הגמ' והתוספתא בסוטה, אבל מה שוודאי הוא שאין מקום להקשות להיפך על הפירוש המקובל (שהוא לכה"פ מרווח בהן יותר).

[* לעניין בריה עי' גיטין נ"ו ע"ב, יומא ע"ד ע"ב, ב"ב ע"ד ע"א, סנהדרין ק"ח ע"ב, מו"ק ו' ע"ב וכן הלאה, איני חושב שיש מי שיחלוק על כך שזוהי המשמעות הרגילה והפשוטה בד"כ - וכן גם סנהדרין שם הוא כה"ג - אע"פ שיש קצת מקומות שאינו כן הרי אמרינן יילמד הסתום מן המפורש ובכל אופן כאמור פשיטא שלא שייך להתמיה על הפירוש הרגיל בזה]

הוגה ומעיין
הודעות: 1502
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: תולעת השמיר: בירור מקחו של רס"ג

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » א' דצמבר 15, 2013 9:59 pm

מסכים.

מ.ל.
הודעות: 611
הצטרף: ה' אוגוסט 01, 2013 6:20 pm

Re: תולעת השמיר: בירור מקחו של רס"ג

הודעהעל ידי מ.ל. » א' דצמבר 15, 2013 10:29 pm

ודאיירינן בהאי סוגיא, חושבני שיש לדייק בלשון חז"ל: "כותב עליהם בדיו, ומראה להן שמיר מבחוץ והן נבקעות מאליהן כתאינה זו שנבקעת וכו', - שנראה כאילו אין כאן כלל פעולת חיתוך, אלא יש כמו כוח סגולי בשמיר, שדברים קשים לא עומדים כנגדו, ומה הפירוש בזה?
ונתתי אל לבי לחפש בזה, ומצאתי שכן דייק בשו"ת הר צבי (או"ח א סימן קמג. וע"ע מה שהסיק מזה הלכה למעשה, ביו"ד סימן קמג), שכתב:
"ולכאורה חקיקה זו הנעשית ע"י השמיר אינה אלא גרמא בעלמא, וכלשון הברייתא גופא והן נבקעות מאליהן. וכן ראיתי בלב אריה (חולין דף יח ע"א), בתוס' ד"ה וכמה, שהקשו דמכיון דהוי שמיר בבית שני, א"כ גבי אבני מזבח ששקצום אנשי יון דפריך (ע"ז דף נב ע"ב) היכי ניעבדי, נתברינהו אבנים שלימות אמר רחמנא וכו', והקשו התוס' דמאי קושיא, ליעבדינהו ע"י שמיר, וע"ז כתב הלב אריה וז"ל: ומיהו בעיקר קושית התוס' י"ל דאם יעשה ע"י שמיר לא מיקרי בטול כלל, דכיון דאינו עושה מעשה השבירה בעצמו על האבן רק מניח עליו השמיר והאבן נשבר מעצמו הוי כע"ז שנשתברה מאליה דלא הוי בטול כלל, עכ"ל.


אבל עכ"פ מה ההסבר הפשוט בזה, איך זה עבד?

זבול
הודעות: 92
הצטרף: ד' אוקטובר 16, 2013 12:38 am

Re: תולעת השמיר: בירור מקחו של רס"ג

הודעהעל ידי זבול » ד' דצמבר 18, 2013 11:09 pm

מצינו לאבן סנפירינון שהיה בו טבע זו שמתבקעת מאליה, וכל אבני החושן הוצרכו לחקוק באופן שלא יחסר כלום ממנה, ראה מדרש תלפיות
http://hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewb ... 804_78.pdf


וזה שמצאתי כלפי חוזקה לעומת יהלום.
תוכן השאלה:
נתקלתי הרבה פעמים בגמרא באבן סנפירינון שמסופר עליה גם שהיא היתה האבן ממנה המטה היה עשוי. המטה שנוצר בערב שבת בין השמשות ועבר מאדם הראשון עד למשה רבינו וכל התנהלות הסיפור של המטה. הסנפירינון בעצם זה אבן הספיר בעברית ובדקתי קצת באינטרנט וקראתי שהיא האבן השניה בקשיותה בטבע אחרי היהלום שהוא חזק פי 4. אז אני אם יהלום חזק יותר וטוב יותר מספיר למה דווקא המטה נעשה מספיר ועוד דברים שנאמרים בתורה על ספיר?!
ובקיצור,למה לא יהלום?

בס"ד לפי מה שידוע לי במדרש הנעלם במאמר נחש עלי צור וגם בגמרא (אם אני זוכר נכון) ישנה מחלוקת ממה היה המטה עשוי. ר´ יהושע סבר שהיה מסנפירינון ור´ יהודה סובר שהיה מעץ ושניהם מביאים מקורות לדבריהם (כמובן). ולכן אם יש סברה שהוא היה מעץ אז הקושייה שלך תהייה הרבה יותר גדולה על ר´ יהודה! מכאן משמע שכנראה חומר המטה לא היה תלוי בחוזק או בטיב של החומר... ולכן אין מקום לשאלתך. זו דעתי, אבל נסתרות דרכי ה´... שיהיה ב"הצלחה! =]

====
גם פליניוס הזקן מזכיר את האבן בספרו תולדות הטבע, מזהה את המבנה האוקטאדרי של הגביש ומתאר את קשיותו כך: "היהלום, שיא העושר והמותרות, שאינו נשבר מאף עצם אחר ואי אפשר להתגבר על קשיותו, נשבר לרסיסים באמצעות דם של תיש"

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2259
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: תולעת השמיר: בירור מקחו של רס"ג

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » ה' דצמבר 19, 2013 7:48 pm

בירמיהו משמע שהיו משתמשים בשמיר לכתיבה:

חטאת יהודה כתובה בעט ברזל בצפורן שמיר, חרושה על לוח לבם...

הוגה ומעיין
הודעות: 1502
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: תולעת השמיר: בירור מקחו של רס"ג

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ה' דצמבר 19, 2013 10:15 pm

אפרקסתא דעניא כתב:בירמיהו משמע שהיו משתמשים בשמיר לכתיבה:

חטאת יהודה כתובה בעט ברזל בצפורן שמיר, חרושה על לוח לבם...

לכאו' אין ראיה שאכן עשו צפורן משמיר, אלא שכוונת הנביא שהיא חקוקה כל כך כאילו נכתבה בצפורן העשויה משמיר, המיוחד בחקיקתו.

שעת הכושר
הודעות: 176
הצטרף: ה' יוני 08, 2017 11:36 pm

Re: תולעת השמיר: בירור מקחו של רס"ג

הודעהעל ידי שעת הכושר » א' אוגוסט 13, 2017 12:11 am

התפרסם בעבר;
השמיר.docx
(28.99 KiB) הורד 130 פעמים

מצליח
הודעות: 404
הצטרף: א' יולי 12, 2015 6:46 am

Re: תולעת השמיר: בירור מקחו של רס"ג

הודעהעל ידי מצליח » א' אוגוסט 13, 2017 7:04 am

שעת הכושר כתב:התפרסם בעבר;
השמיר.docx

המאמר הוא הפלא ופלא
והנני מצרף את דברי האברבנאל המעניינים בענין:
אברבנאל על מלכים א - פרק ה
ואמרו שהיה כמין שעורה והיה נתון לתוך קנה של עופרת מלאה סובין, ושבו היה פוסל משה כל אבני האפוד, ואמרו בענין השמיר דברים לא ראיתי להביאם הנה, לפי שהם דרך דרש, ועקר דבריהם בזה תמצא במסכת סוטה פרק עגלה ערופה, ובמסכת גיטין פ' מי שאחזו (דף ס"ח ע"א). ומצאתי בפירוש חכם אחד מחכמי הנוצרים שכתב, שבימי שלמה היו פוסלים האבנים עם דם תולע אחד, שכל מה שהיו רושמים באותו דם היה נחתך ביושר, ושהיה כענין דם השעירים, שכאשר ישימו אותו על אבן הספיר הנקרא דימנט"ו יחתוך אותו, מה שלא יוכל לעשות שום ברזל, ושזה היה ענין השמיר אשר אמרו שהיה מחתך האבנים, ר"ל בדמו, ושבזה הדרך בעצמו פסל בצלאל אבני החשן הקשים בטבעם. והמאמר הזה יסייע מאד למה שאמרו חז"ל בשמיר, ברך שבחר בדבריהם, ואלי לזה רמזו באמרם שהיה השמיר כשעורה, לשתוף השם שהיה כמו דם השעיר בענינו, ושהיה בקנה של עופרת, לפי שעל העופרת עושים פתוח הספיר.

הגהמ
הודעות: 1233
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 5:49 pm

Re: תולעת השמיר: בירור מקחו של רס"ג

הודעהעל ידי הגהמ » א' אוגוסט 13, 2017 5:02 pm

שעת הכושר כתב:התפרסם בעבר;
השמיר.docx

איפה ועל שם מי התפרסם בעבר?


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: ארזי הלבנון, בן מיכאל ו־ 58 אורחים