פורום אוצר החכמה

בר ששת כתב:ואולם, בטרם יעסקו משוררי הפורום,
במשורים שחרזו או שנמנעו,
ברצוני לבקש אולי יש מי שבידו להראות
מקום מדוייק היכן שורר ראב"ע את שירתו הזאת.
וענתה בו השירה הזאת, כי לא תשכח (1).

(ברצוני לדעת מקור מדויק, לא השערה בעלמא,
וידוע דינו של המשורר ששיער...(2))

זעירא דמן חבריא כתב:שמועה שמעתי בעבר מפי "חרזן" [בדחן/גראמער] ידוע.
כמה דרגות יש בחורזי החרוזים.
יש, המקפידים שהאות האחרונה בלבד תהיה זהה בכל שורה משורות החרוזים.
ויש המקפידים על שתי האותיות האחרונות, ויש - על שלוש.
ויש, שדרכם לערוך את התיבה האחרונה שבכל שורה, זהה.

חכם באשי כתב:בנוגע לפתגם "לא תחרוז בשור וחמור יחדיו" האריך במקומו ר"ש אשכנזי,
ואם אמצא את הדברים, אעלה אותם לכאן, אי"ה.

בר ששת כתב:

חכם באשי כתב:בנוגע לפתגם "לא תחרוז בשור וחמור יחדיו" האריך במקומו ר"ש אשכנזי,
ואם אמצא את הדברים, אעלה אותם לכאן, אי"ה.

חכמינו, אפשר תתאמץ למצוא את הדברים ומאוד אודך.

השיבותי, אם זאת חרוזה עשירה, הנה יש בפיוטיו חרוזים עניים ואביונים מחזרים על הפתחים. שחיבר הר עם נבחר, אם בעבור היות שניהם מאותיות הגרון, אם כן יחבר עמה אל"ף ועי"ן. ועם הבי"ת והוי"ו, שהוא גם מחבר לוי עם נביא, יחבר עמם מ"ם ופ"ה. ויהיו כל החרוזים חמשה כמספר מוצאי האותיות. ואם סבת חבור ה"א עם חי"ת בעבור היות דמותם קרובות במכתב, אם כן יחבר רי"ש עם דל"ת, ואף כי מצאנו דעואל רעואל דודנים רודנים. וכן יחבר משפטים עם פתים, כי הם ממוצא אחד, ונמצא הטי"ת תמורת תי"ו במלת נצטדק הצטיידנו ויצטירו. וכן חבר ויום עם פדיון ועליון, גם זה איננו נכון, אע"פ שנמצא מ"ם במקום נו"ן כמו חיין וחטין, איך יחליף מ"ם יום שהוא שורש, עם נו"ן עליון פדיון שהוא מן עלה ופדה והוא איננו שרש. ועוד מה ענין החרוז רק שיהיה ערב לאוזן ותרגיש כי סוף זה כסוף זה. ואולי היתה לו הרגשה ששית שירגיש בה כי המ"ם כמו הנו"ן, ואינימו ממוצא אחד. ועוד חבר עושר עם עשר תעשר, גם זה איננו נכון, רק אם היה המתפלל אפרתי.