פורום אוצר החכמה

כמד' שככל שהספר עבר פחות את ביקורת הדורות הרי הוא מדויק יותר ולא שלטו בו ידי זרים, ודברי החזו"א הנודעים צ"ת וי"ל.

וכעת מצאתי את שאהבה נפשי, וז"ל הרב משה רוזנר [המו"ל של פסקי הרא"ש במהדורה החדשה,(וכמה חלל לבי בקרבי על תורה המונחת בקרן זוית, לפי מה ששמעתי הרב הנ"ל מחזיק תח"י הרבה כת"י של הרא"ש לכל מסכתות הש"ס אולם לא המשיך בעבודותו הכבירה מחוסר אמצעים כלכליים, )]
זכה הרא״ש וחיבורו נדפס כבר בשנת ר״פ ומאז הוא
נלווה תמיד אל הש״ס. בנו רבי יעקב ערך קיצור לפסקי
הרא״ש, ומביאו כמעט בכל דין ודין בארבעת טוריו,
הב״י והב״ח מפלפלים בשיטתו, השו״ע קבעו לאחד
משלושת עמודי ההוראה, גדולי האחרונים התוי״ט
והקרבן נתנאל טרחו לפרשו וליישר גירסאותיו,
ואחריהם הב״ח התפארת שמואל הגר״א והגרי״פ, ולכן
הוא [תואם להגדרת החזו״א] מהפוסקים שלא הפסיקה
המסורת בינם ובינינו בכל הדורות ששקדו חכמי דור דור
לשמרם ולנקותם, צריכים אנו לחשוב את ספריהם
ליותר דוקנית.
למרות זאת, ואולי דוקא בגלל זה, נחוצה מהדורה
חדשה מדוקדקת של פסקי הרא״ש על הש״ס,
וכפי שיתבאר.

לא זכיתי להבין רמיזתך אל החזו"א, הרי הוא לא מדבר על טעויות סופר גרידא.

נו... אם אפשר לחלוק על החזו"א, ודאי שאפשר לחלוק על הרב רוזנר ועל הרב גזל"ט, במיווחד ששניהם לא נתנו טעם לדבריהם. הרב גזל"ט הסתפק באמירה 'כמד' שככל שהספר עבר פחות את ביקורת הדורות הרי הוא מדויק יותר ולא שלטו בו ידי זרים, ודברי החזו"א הנודעים צ"ת וי"ל'. והרב רוזנר קבע ללא אפשרות ערעור "למרות זאת, ואולי דוקא בגלל זה, נחוצה מהדורה חדשה מדוקדקת של פסקי הרא״ש על הש״ס, וכפי שיתבאר".

גם ספר שלא עבר את ביקורת הדורות הועתק על ידי אנשים, וגם בו יש טעויות או שיבושים מכוונים, אלא כיון שלא שלא שמו בו רבותינו את עיניהם לא היה מי שיאמר מה היא טעות ומה לא.

איש רגיל כתב:נו... אם אפשר לחלוק על החזו"א, ודאי שאפשר לחלוק על הרב רוזנר ועל הרב גזל"ט, במיווחד ששניהם לא נתנו טעם לדבריהם. הרב גזל"ט הסתפק באמירה 'כמד' שככל שהספר עבר פחות את ביקורת הדורות הרי הוא מדויק יותר ולא שלטו בו ידי זרים, ודברי החזו"א הנודעים צ"ת וי"ל'. והרב רוזנר קבע ללא אפשרות ערעור "למרות זאת, ואולי דוקא בגלל זה, נחוצה מהדורה חדשה מדוקדקת של פסקי הרא״ש על הש״ס, וכפי שיתבאר".

גם ספר שלא עבר את ביקורת הדורות הועתק על ידי אנשים, וגם בו יש טעויות או שיבושים מכוונים, אלא כיון שלא שלא שמו בו רבותינו את עיניהם לא היה מי שיאמר מה היא טעות ומה לא.

אמת, צריך להסביר את הדברים.
בספרים שעברו את ביקורת הדורות, יש חיסרון שהמדפיסים תקנו את הספר עצמו, ולדוגמא בעניין פרשת פרה, כתב הגר"א נוסחא משובשת וכו' משום שהספר שלפניו השמיטו תיבת פרה ע"פ הגהות מהרש"ל ודו"ק.

הפוך, בספר שעבר את ביקורת הדורות שמו בו עיניהם המהרש"ל והגר"א וניסו לברר את הנוסחא המדוייקת.
אך בספר הגנוז בגניזה אלף שנים, יש בו כמה טעויות מהמעתיק דאז, שגם הוא לא היה חף משגיאות, וכיום אף אחד לא יעיז לשנות בו אות.

איש רגיל כתב:הפוך, בספר שעבר את ביקורת הדורות שמו בו עיניהם המהרש"ל והגר"א וניסו לברר את הנוסחא המדוייקת.
אך בספר הגנוז בגניזה אלף שנים, יש בו כמה טעויות מהמעתיק דאז, שגם הוא לא היה חף משגיאות, וכיום אף אחד לא יעיז לשנות בו אות.

הכל נכון, יש מעלה לביקורת הדורות כ"ז שהיא נשארה מבחוץ.
אולם בקשר לדוגמא מפרשת פרה כיום אנחנו יודעים בבירור שנוסחא משובשת (כלומר מתוקנת ע"י מהרש"ל) נזדמנה לו לגר"א, וואדרבה הגרסה הישנה של הב"י היא הנכונה כדמוכח מכל הראשונים (שלא עברו את ביקורת הדורות) כדוגמת תהרא"ש.

ואם הספרים האלו היו עוברים את ביקורת הדורות, לא היתה טעות מלכתחילה.

עדיין לא הבהרת איך החזו"א קשור לפה.
כאמור, הוא לא מדבר רק על טעויות סופר.

אתה דברת על טעויות סופר, ואתה קשרת את דברי החזו"א לענין.
מה אתה רוצה ממני?

מי דיבר אליך בכלל? :)
הודעתי היתה מכוונת לגזל"ט.

מבחינת אמינות הטקסט, רב הנעלם על הידוע.
איש אינו יודע מי היה המעתיק הראשון, (הרי אין לנו כתב ידו של המחבר ממש!), מה הסטנדרט של הדיקנות שהציב לעצמו, ועד כמה הצליח לעמוד בו.
קשה לקבל כתב-יד קדום כמדויק, רק בגלל שהיה גנוז אלף שנה באיזה חור ולא שזפתו העין.

החשיבות של ספר שנמסר מדור לדור ועמד תחת ביקורת גדולי התורה ולומדיה, הוא: גם אם המחבר עצמו אולי לא כתב את הטקסט בדיוק, אבל גדולי הדורות המאוחרים יותר סברו שכך היה צריך להיות הטקסט.
לחוקרי לשון ומעתיקי טקסט, אין זו מעלה. אבל למשקלם של דברים בהלכה, זו מעלה גדולה מאד.

ניים ושכיב כתב:מי דיבר אליך בכלל? :)
הודעתי היתה מכוונת לגזל"ט.

אופס, איזו טעות מביכה.
חשבתי שזו הודעה של הרב גזל"ט.
עם כולכם הסליחה.

איזה תלמוד עבר יותר ביקורת, הבבלי או הירושלמי?

איפה יש יותר טעויות ושיבושים?

ואידך זיל וגמור.

ניים ושכיב כתב:עדיין לא הבהרת איך החזו"א קשור לפה.
כאמור, הוא לא מדבר רק על טעויות סופר.

אמת, ביקורת הדורות כוללת גם תיקוני דפוס, וגם הסכמה או אי הסכמה עם הנאמר.

סגי נהור כתב:איזה תלמוד עבר יותר ביקורת, הבבלי או הירושלמי?

איפה יש יותר טעויות ושיבושים?

ואידך זיל וגמור.

התשובה כלל כלל אינה פשוטה. כמובן שישנם שיבושים האופייניים לירושלמי יותר. אבל מצד שני הירושלמי קרוב הרבה יותר לצורתו המקורית מאשר הבבלי.

אריסמנדי כתב:אבל מצד שני הירושלמי קרוב הרבה יותר לצורתו המקורית מאשר הבבלי.

זאת מנין לך?

למדתי

ברור ופשוט, שספר שלא עבר הרבה ידיים הוא הרבה יותר מדוייק, 'טלפון שבור' זה משחק ידוע וכן התוצאה
השאלה היחידה היא כמה העתקות של כתבי יד יש לספר
אם ישנה אותה כמות, ברור שספר ישן יותר הוא יותר מוסמך ומתוקן מהעתקה אחר העתקה
גם טענה על תיקון של גדולי הדור וכדו', אינה משביחה את הדיוק של הספר, אלא זה אומר שיש ספר מקורי ששורבבו לתוכו הרבה תיקונים, תיקון יכול להיות 'נכון', אבל לא בהכרח 'מדוייק', שכן יתכן שאין כלל טעות כפי שמצוי, וגם אם ישנה טעות, הלא ייתכנו כמה הצעות ל'תיקון', ספר 'מדוייק' יותר עניינו שהוא יותר זהה למקור, מה ששייך יותר בספר מהעתקה ישנה יותר

דברי החזו"א, לא נאמרו כלפי דיוקו של הספר, אלא כלפי קבלת הדורות את הספר כספר הלכה מוסמך, כנ"ל

אריסמנדי כתב:למדתי

מה למדת?