שו"ת מהר"ח אור זרוע - האם יש ערעורים על מקוריותו?

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » א' מרץ 30, 2014 11:44 pm

האם יש כתב יד של הספר?
האם נעשה מחקר מקיף על הספר?
הוא חריג מאוד בנוף הראשונים, הוא שואל רבות משאלות האחרונים, דברים שלא נגעו בהם הראשונים, ומחלק חילוקים למדניים שלא מופיעים בראשונים

אפרוש כמה דוגמאות מזכרוני
1) ידועים דבריו בגדר בעלות על תפוסת הבית
2) בגדר מצוות מילה כמדומה דן אם המצווה בתוצאה
3) דן בבישול כלאחר יד ומחלק בין מלאכות שעניינם במעשה לשבתוצאה
4) מעיר בד' כוסות על המתנת שיעור עיכול

ועוד ועוד

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » א' מרץ 30, 2014 11:46 pm

י"ל מחדש מוגה ע"פ כת"י ומוער (קצרות) ע"י הרה"ג מנחם אביטן שליט"א. [לפני למעלה מעשור].

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » א' מרץ 30, 2014 11:50 pm

נוטר הכרמים כתב:י"ל מחדש מוגה ע"פ כת"י ומוער (קצרות) ע"י הרה"ג מנחם אביטן שליט"א. [לפני למעלה מעשור].

מה קדמות כתב היד? יש כמה כת"י?

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » א' מרץ 30, 2014 11:51 pm

אוסיף שאלה
מתי הוזכר לראשונה בדברי המחברים?
כמובן שלא האיש, אלא מובאה מחיבורו המסויים הזה

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » א' מרץ 30, 2014 11:51 pm

אינו תח"י, אקוה לבדוק מחר בבית המדרש. {אין באוצר?}

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » א' מרץ 30, 2014 11:54 pm

נוטר הכרמים כתב:אינו תח"י, אקוה לבדוק מחר בבית המדרש. {אין באוצר?}

בדקתי במקוון כעת
אינו נמצא

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » א' מרץ 30, 2014 11:57 pm

האם המוציא לאור הראשון של הספר יהודה רוזנברג
אינו הזייפן הידוע מנפלאות המהר"ל?
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?6528&&page=1

https://faculty.biu.ac.il/~testsm/golem.html

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » א' מרץ 30, 2014 11:59 pm

אני רואה כאן בעיה מובנית, שכן הזייפן לפי הלינק דלעיל נולד בתר"ך
ואף הספר הודפס לפי השער בתר"ך

מה שנכון נכון

היא שיחתי כתב:האם המוציא לאור הראשון של הספר יהודה רוזנברג
אינו הזייפן הידוע מנפלאות המהר"ל?

זה בן ישראל יצחק וזה בן אלכסנדר.

חובב_ספרים · הודעהעל ידי **חובב_ספרים** » ב' מרץ 31, 2014 12:07 am

עוד תמוה שהוא כנראה לא הכיר האבא שלו. הוא אינו מזכיר שום דבר מהאור זרוע אלא ממה שנמצא בספריו המפורסמים. זה אינו פירכא מצד עצמו, אבל יכול להצטרף לעוד תמיהות.

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ב' מרץ 31, 2014 12:09 am

מחיפוש מתברר כי המו"ל של מהר"ח אור זרוע הוציא אף את שו"ת זכרון יהודה לרבי יהודה בן הרא"ש, בשנת תר"ו ואם כן וודאי ווודאי שקדם להאי זייפנא
כמדומה שסיגנון הספר זיכרון יהודה מעיד על אוטנטיות
איני חפץ חס וחלילה להימצא כמוציא לעז על ראשונים, רק האמת יש להוציא לאור ואם אין מקום לפקפוק ח"ו נוכל להסתמך על הספר ביתר שאת

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' מרץ 31, 2014 12:27 am

אף אני בחלומי הרהרתי בשאלה זו רבות ואין בידי ממש.
שני דברים ראוי לזכור בדיון הזה, כי בכ"מ שמביאים ראשונים מדברי מהר"ח או"ז, הם נמצאים בשו"ת.
ולהערת חובב, יש להעיר שבסימני או"ז מביא ר"ח או"ז בכ"מ דברים בשם אביו שאין בספרי או"ז.

פרי_העץ · הודעהעל ידי **פרי_העץ** » ב' מרץ 31, 2014 1:18 am

עוד כמה נקודות שיש לציין

ברוב הסימנים הוא מזכיר כמה וכמה פעמים "אבא מארי".

גם בתרוה"ד מביא מר"ח א"ז אשר נמצאים בשו"ת מהר"ח א"ז.

ר"י בלוי זצ"ל בהקדמה ל'פסקי או"ז' מתייחס לכמה מהתמיהות שהעלו כאן
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16254&st=&pgnum=11

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ב' מרץ 31, 2014 7:56 am

עכ"פ אני לא העזתי לכתוב הנוסח שמופיע בכותרת האשכול...

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ב' מרץ 31, 2014 8:02 am

שכחתי את חידושו הידוע בסי' קכ דיש בעלות למת

החזן · הודעהעל ידי **החזן** » ב' מרץ 31, 2014 8:52 am

היא שיחתי כתב:עכ"פ אני לא העזתי לכתוב הנוסח שמופיע בכותרת האשכול...

מה ההתלהבות הילדותית כאן?
כתבת שטות מוחלטת, ובא אחיך במרמה להחזיק ידיך בדברי הבל הנשמעים כמעשיות ישישי צפת. נכנסת לקטלוג הספרייה לבדוק את כתה"י?

תוך כדי דיבור

מעולם לא הטיל אדם ספק במקוריותו של שו"ת מהר"ח אור זרוע, ובצדק כי אין שום ממש בפקפוקים, או ליתר דיוק אין באמת "פקפוקים".
כתבי יד של תשובותיו יש בידינו קדומים מאד, הראשון (שנשמר בידינו) מביניהם נעתק בדורות הסמוכים לפטירתו ואפשר לראותו כאן (פתחתי בסימן נ'): http://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/mshebr/content/pageview/1885781
בכלל אפילו אם לא היה בידינו כתבי יד כאלה ואחרים, אין הנידון דומה לעיקרא למקרים של זיוף שיש בידינו (נחל אשכול ובשמים ראש, ואם נרצה גם הירושלמי קודשים), ששם קל מאד למצוא מחד גיסא דברים מפוקפקים מכל הבא ליד ומאידך גיסא מעטות מאד הן הידיעות והעובדות המתחדשות לנו ממה שלא ידענו ממקומות אחרים, ואילו בתשובות מהר"ח ההיפך מכך הריהן מלאות וגדושות עובדות וידיעות על המחבר ורבותיו (בפרט אביו האו"ז ורבו מהר"ם מרוטנבורג) ובני דורו באופן שהמהימנות פשוט נעלית מכל ספק.
ויתר על כן, כמו שהזכירו כאן, תשובותיו גם מובאות בראשוני אשכנז שאחריו, מהרי"ל מזכיר הרבה את תשובותיו, באופן שברור שהיה לפניו השו"ת שבידינו, וכן הוא גם בתרומת הדשן ומהר"י וייל ומהר"י ברונא (וברובם יש שהעתיקו ממנו גם תשובה בשלמותה [ונמצאות בשו"ת שלפנינו]), וגם בהגהות ש"ד ובלקט יושר ופסקי ר"מ קלויזנר ובמנהגי מהר"י טירנא ובהערות הרמ"א לאו"ה הארוך ועוד מוזכר מתשובות מהר"ח.

מה שלא הכיר את אביו האו"ז אינו "קושיה" אלא ידיעה, שאביו נפטר כשהיה ילד. ויש עוד קצת ידיעות שכדאי לדעת: ראשית שהיה עוד חכם בראשונים שהיה קרוי רבי חיים ב"ר יצחק, אלא שהיה צרפתי (וכך הוא מוזכר במרדכי), ויש שייחסו מתורתו בטעות למהר"ח. שנית, שכמו גם בתשובות רבו מהר"ם, גם בשו"ת מהר"ח או"ז יש כמה וכמה תשובות שאינן ממנו אלא מחכמים אחרים בני אותם דורות (כמו למשל סימנים קס"ב-קס"ו), ואף כמה תשובות שנכתבו על ידי ר' יצחק בנו של מהר"ח (וגם להיפך, בכרכי תשובות מהר"ם ואחרים מובא קצת מדברי מהר"ח; ובלקט תשובות מהר"ח או"ז החדשות שכחו לאסוף תשובה אחת מקובץ 'תשובות בעלי התוספות' סי' קכ"ד).
באופן כללי תולדותיו של מהר"ח עדיין לא נכתבו באופן שלם. לפני כמאה שנה נכתבו שני מאמרים ארוכים ומקיפים אודותיו, רק שהאחד בגרמנית והשני בצרפתית... ובעברית יש אודותיו רק מאמר אחד בודד ובלתי ממצה כלל. ומה גם שבינתיים נתגלו ממנו כתבים נוספים. ועוד חזון למועד.

מקורות · הודעהעל ידי **מקורות** » ג' אפריל 01, 2014 9:50 am

ייש"כ. רוב החומר שהבאתם נמצא באוצר הגדולים כרך ג' אות ח' ערך עא.

האם תוכל להביא פרטים על השלשלה מאמרים (בג' שפות) שהזכרתם?

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ג' אפריל 01, 2014 11:17 am

החזן כתב:
היא שיחתי כתב:עכ"פ אני לא העזתי לכתוב הנוסח שמופיע בכותרת האשכול...

מה ההתלהבות הילדותית כאן?
כתבת שטות מוחלטת, ובא אחיך במרמה להחזיק ידיך בדברי הבל הנשמעים כמעשיות ישישי צפת. נכנסת לקטלוג הספרייה לבדוק את כתה"י?

אני לא מתלהב, אני פשוט מפחד
אתה מתלהם... ניתן לציין כי בצורה ילדותית למדי, איך אתה רוצה שאגיע מצפת לי-ם?

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ג' אפריל 01, 2014 11:19 am

על הטענה שתשובותיו הוזכרו בספרי הפוסקים
יש טעם לפגם, שכן דומני שבכמה מקרים (אחד וודאי... יותר אני מסופק) אין נוסח הציטוט דומה לנוסח שלפנינו

בברכה המשולשת

אדרבה, יביא כב' את הדוגמא ונראה (בייחוד שמצאנו בדומה לזה לגבי כל ספרי השו"ת של רבותינו הראשונים המצוטטים במקורות אחרים- שאין הציטוט של כל תשובה ותשובה בדווקא תואם מלה במלה את המצוי בידינו)

עדיאל ברויאר

היא שיחתי כתב:על הטענה שתשובותיו הוזכרו בספרי הפוסקים
יש טעם לפגם, שכן דומני שבכמה מקרים (אחד וודאי... יותר אני מסופק) אין נוסח הציטוט דומה לנוסח שלפנינו

בדקתי כמה מתשובותיו בשביל כמה צרכים ולא מצאתי כזה דבר אלא להפך, התאמה מלאה (למעט השינויים הרגילים שבין עדי נוסח).
בכלל, דבריו של 'תוך כדי דיבור' נכוחים וישרים מאוד מאוד. כפי שצויין - הכת"י קדום, יש התאמות למה שמובא במקורות האחרים בשמו בשאר ספרי הראשונים בדפוס ובכת"י.

באשר למה שכתב הרב איש ספר שכמה מהדברים שבפסקים אינם באו"ז, אין זה אלא מפני שספר או"ז שלפנינו חסר בכמה מקומות (לאחרונה מצא פרופ' ש' עמנואל כמה פסקים חדשים ותיאר אותם במבוא לספרו 'תשובות מהר"ם מרוטנבורג וחבריו'. אגב, בספר זה נדפסה לראשונה גם תשובה של מהר"ח או"ז מכת"י).

מצ"ב שני צילומים המתארים בגרמנית את המקומות בהם שהה (צילום מתוך הספר גרמניה יודאיקה שנמצאים אצלי בגלל צורך קודם שהיה לי. תודה לספריית הרמב"ם). ובאמת, צריך שמישהו ירים את הכפפה ויכתוב דברים ברורים ומקיפים אודות מהר"ח או"ז.

נ.ב. יש לציין שהכת"י הביא 'תוך כדי דיבור' הוא הכת"י היחיד ממנו נדפס החיבור (מלבד כמה סימנים במהד' אביטן שנדפסו מכת"י אחרים, והם נמצאים בחלק תשובות מהר"ח או"ז החדשות. וכן מלבד כמה סימנים שיש להם מקבילות בספרי הראשונים), ובו השתמשו שני המהדירים של החיבור. ועל אף זאת, בכל סימן יש הרבה טעויות דפוס, אם כי רק לעיתים נדירות (ביחס למספר התיקונים. איני יכול לומר ביחס למספר סימני הספר) ניתן למצוא תיקונים שמשנים את המשמעות.

לוצאטי · הודעהעל ידי **לוצאטי** » א' דצמבר 30, 2018 6:00 am

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ב' דצמבר 31, 2018 9:40 pm

ראיתי בשו"ת מהר"ח אור זרוע סימן יד תשובה מרבינו יצחק אור זרוע בנו של מהר"ח או"ז, תחילה הביא דברי זקינו בספר אור זרוע, ולאחר מכן הביא דברי אביו בסימני אור זרוע. (ולא "אור זרוע קצר" או "קיצור אור זרוע" וכיוצ"ב שנקרא במקומות אחרים).

מובן שהראוי ללמוד תחילה בספר אור זרוע, ואחר כך עמו יחדיו הסימנים שחיבר בנו, וכפי שנהג הדור השלישי רבינו יצחק או"ז.
(וטוב עשו האו"ז הנדמ"ח ע"י מכון ירושלים שהדפיסו הסימנים על העמוד).

והובאה תשובה זו בשו"ת מהרי"ל (סי' צט כנרמז בדברי המו"ל הרב אביטן) שכתב: "וכתב מהר"י אור זרוע בן מהר"ח, דצריך להתאבל על קדושים, והאריך בתשובתו, וסוף דבריו דהאומר שאין להתאבל עליהם צריך כפרה, עכ"ל".

שו"ת מהר"ח אור זרוע סימן י"ד כפי הנדפס (ובכת"י פרנקפורט הנ"ל הוא דף 21ב כאן):

הנה בא אלי שארי ידידי נחמן בר' שמריה והראה לי מכתב מה"ר משה בה"ר מאיר זצ"ל שמה"ר שמריה בר' חיים ז"ל הורה ואמר שאין להתאבל על הקדושים. ומטיבותיה דמר קאמינא שלא מצא ידיו ורגליו בבית המדרש. ואומר אני שצריך כפרה וסליחה על הדבר אשר יצא מפיו כך. כי זה לשון רבנא זקיני זצ"ל בפרק נגמר הדין: תנן הרוגי ב"ד, לא היו מתאבלין עליהם, אלא אוננין שאין אנינה אלא בלב, וכתיב נמי באבוד רשעים רנה. הילכך נראה בעיני אני יצחק בר' משה המחבר, דאדם שעבר

ואחר שהעתיק אריכות לשון ספר אור זרוע כתב,

עכ"ל רבנא זקני זצ"ל באור זרוע. וזה לשון אבא מארי זצוק"ל בסימני אור זרוע: אדם שעבר עברה שיש בה חיוב מיתה, ומת מתוך רשעו דהיינו קודם שעשה תשובה אין מתאבלין עליו. נהרג בידי גוים מתוך רשעו, הויא ליה כפרה, ומתאבלין עליו, עכ"ל אבא מארי זצוק"ל:

ומעניין סוף דבריו שצריך תענית בה"ב לחכם שהורה שלא כדין (כפי שרמז מהרי"ל),

ומעתה כ"ש וכ"ש עד סוף כל העולם שנהרג מתוך צדקו בידי גוים, כגון אלו הקדושים שנהרגו בידי גוים על קידוש הב"ה ונתקדשו על יחוד שמו יתברך שמתאבלין. ומי שאמר שאין להתאבל, א"כ הוא מוציא לעז עליהם ומדמי להו ח"ו מת מתוך רשעו, פשיטא שזה עצמו צריך כפרה וסליחה. ולא להוכיח באתי, כי מי אנכי ומי חיי, עפר רמה ותולעה, ואני תלמיד ומדוכא ומה"ר שמריה ב"ר חיים הוא הרב, אך שכותב לי בכל שעה שארי לכן לא נמנעתי מלכתוב את אשר עם לבבי ועצתי. כ"א היה שומע לעצתי, היה נראה לי על הדבר שיצא מפיו, שלכל הפחות היה מקבל עליו תעניות שני וחמישי עד ראש השנה. ועל כל זאת חס לי להרהר אחריו, כאשר אמרו רבותינו אם ראית ת"ח וכו' אל תהרהר אחריו, והוא יודע בטוב מה לעשות, אך כתבתי את אשר עם לבבי ועצתי. והקב"ה ייחד לבבינו, לאהבה ולירא את שמו ויחזירנו בתשובה שלימה לפניו, ויתן בלבנו לשוב בתשובה שלימה לפניו ובשכר זה ישלח לנו הקב"ה גואל במהרה בימינו ככתוב ובא לציון גואל ולשבי פשע וגומ'. ושלם למורי ולתורתו ולישיבתו ולכל קהלא קדישא שברג"נ. והמקום ירחם עליהם ועלינו ועל כל ישראל, בעגלא ובזמן קריב, ויפיל כל אויבנו, וישבר וימגר כל הקמים עלינו לרעה, אכי"ר. ושלום כחשק תלמיד המדוכה העני והעלוב הנבזה, יצחק בן הרב ר' חיים נב"ה:

לוצאטי · הודעהעל ידי **לוצאטי** » ה' ינואר 03, 2019 4:18 pm

לוצאטי כתב:לאחרונה יצא לי להגיה קטעים ארוכים למדי משתי תשובות (ח, קכט) מתוך כ"י פרנקפורט שהזכיר הרב הנקין הי"ד לעיל.
בשתי התשובות היו חסרים בדפוס משפטים שלמים מטעות הדומות, ועוד טעויות שמשנות משמעות. כך שאין לסמוך על הספר המונח לפנינו.
ומה שכתב המו"ל הרב אביטן שהגיה מכה"י, אינו נכון. אולי הגיה מכ"י אוקספורד, שהוא העתקה של כ"י פרנקפורט משנת תר"ב וכמובן אין לו כמעט שום ערך.
ויעויין עוד כאן.
יצויין שגם כ"י פרנקפורט משובש למדי, אך רוב השיבושים הם טעויות בהשלמת קיצורים או שיבושים גרפיים מחמת דמיון בצורת האותיות, והם די קלים לתיקון.
מי שיוציא הספר מחדש מוגה כראוי, ירבה שכרו.

רצוני להתנצל ולתקן את דברי.
מה שכתבתי כאן נסמך על נוסח התשובות בפרויקט השו"ת, ומלשון הביוגרפיה שם הבנתי בטעות שבמאגר מופיעה מהדורת הרב אביטן.
הבוקר בא לידי ספרו של הרב אביטן, ומצאתי שנוסחו אכן תוקן על פי כה"י.
שבתי לביוגרפיה שבפרויקט השו"ת וראיתי שאם מדקדקים בלשונה, לא נאמר בה שהשו"ת שבמאגר הוא מהדורת אביטן, אלא דפוס לייפציג תר"ח, והוא המשובש.
מהדורת הרב אביטן נראית בסדר גמור, וגם אם יש דברים קטנים לתקן פה ושם, בסך הכל היא טובה וראויה.

דעת_האברך · הודעהעל ידי **דעת_האברך** » ו' ינואר 04, 2019 3:33 pm

היא שיחתי כתב:האם יש כתב יד של הספר?
האם נעשה מחקר מקיף על הספר?
הוא חריג מאוד בנוף הראשונים, הוא שואל רבות משאלות האחרונים, דברים שלא נגעו בהם הראשונים, ומחלק חילוקים למדניים שלא מופיעים בראשונים

אפרוש כמה דוגמאות מזכרוני
1) ידועים דבריו בגדר בעלות על תפוסת הבית
2) בגדר מצוות מילה כמדומה דן אם המצווה בתוצאה
3) דן בבישול כלאחר יד ומחלק בין מלאכות שעניינם במעשה לשבתוצאה
4) מעיר בד' כוסות על המתנת שיעור עיכול

ועוד ועוד

חידוש מפורסם נוסף שעולה בדעתי הוא דבריו בנוגע לגדר "הרגשה" בנידה, וקשור לספק האחרונים האם הרגשה בנידה היא סימן או סיבה.

שומע ומשמיע

דעת_האברך כתב:חידוש מפורסם נוסף שעולה בדעתי הוא דבריו בנוגע לגדר "הרגשה" בנידה, וקשור לספק האחרונים האם הרגשה בנידה היא סימן או סיבה.

מיהו הרבנו עובדיה שמובא שם?

שומע ומשמיע

אם יורשה לי לשאול האם ידוע מה היחס אצל החכמים אל המהר"ח, הוא ממש כאחד הראשונים?
יש לי יישוב לשאלה שהוא מתקשה בה, והשאלה אם זה ראיה ליסוד או פירכא..

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ה' פברואר 04, 2021 1:44 am

לפי חיפוש במחשב מהר"ח מובא כ-30 פעמים בספרי מהרי"ל.

שו"ת מהרי"ל החדשות סימן צג
חכם אחד היה וחיבר הלכות שחיטה במליצת השיר וחרז בלשון אשכנז ובביאור מאוד ובכוונה טובה עשה, יען כי ראה כי יש כמה עמי ארץ שיש בישובים שאין יכולים להשיג ולהבין מלב' על בוריים אפי' הילכות שחיטה מתוך חבור לשון הקדש, ואפי' צריך לידעם תמיד ולהתרגל בהם תמיד בעל פה ולזכור אותם תמיד ולמרמי אנפשיה בשעת שחיטה, וכל זה חמור עליהם במחבורי השחיטות ולחזור תמיד, על כן יסד להם בלשון אשכנז. ואפ"ה לא נתפשט, אלא כולם צריכים לידע הילכות שחיטה שיסדו לה מחברים אף כי יש שקצרו ביותר ומהר"ם יותר מכולם ואותם של אשכנז מבוארים היטב ואפ"ה לא נהגו רבו' להקביל השוחטים על פיהם, אף כי כל פסול שחיטה דאוריית' ק"ו בן בנו של ק"ו והילכות נידה בדורינו השפל והפרוץ בע"ה מהטעמים דלעיל. ולא יזכר ולא יפקד ולא יעלה על לב לעולם, אך הנח להו לבנות ישראל אם אינן נביאות הן בנות נביאות הן ומנעוריהן בקיאין הן על פי אימותן והורתן ושורש רוב החומרות דרבנן דמקילי הרבה בנות ע"ה ונשותיהן. על כן מוטל על כל חכם ות"ח להודיעם ולהפרישם מאיסור ולהדריכן בדרך ישרה, ולכל הפחות בני ביתו והם יודיעו לחברותיהם, והכי הוי לישנא דתלמודא אמרו רבותינו לעולם ילמד אדם בני ביתו לרחק כו' ולפעמים ידרוש להם לפי מה שנראה לו צורך להודיען, אי בר הכי הוא. אך יזהר בדבריו שלא יטעו כאשר ראיתי כמה פעמים שטועים בדברי הדורש מה שדרש לאסור הבינו להיתר. וכזה עשו קמאי דקמן מהר"ח ואחריני שדרשו עניינים שלו הנראה להם צורך, וכן שאר ענייני תורת הבית הנ"ל. וכן נהוג חכמי דורינו ונלך בעקבותיהם ובזה נפשינו הצלנו.

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ב' מרץ 22, 2021 11:31 am

כעת ראיתי בשו"ת מהר"ח או"ז דיון בהלכה עם רבי עובדיה ב"ר שניאור (סי' רב-רג), רבי עובדיה חתום על שטר בעיר וינא שנת ה'קצ"ח למעלה ממאה שנה לאחר המהר"ח או"ז, תרי עובדיה ב"ר שניאור יש כאן, או שלשו"ת הנ"ל נשתרבבו דברים מאוחרים?

עדיאל ברויאר

לא טרחתי לחפש פרטים על ר' עובדיה הנ"ל, אך על כל פנים מלבד תשובות של מהר"ח או"ז נכללו בקובץ הזה גם תשובות של חכמים קדומים יותר, כגון של ר' שמחה משפירא, ושל חכמים מאוחרים יותר, כגון של ר' יצחק בנו של מהר"ח.
שו"ר שאין זה עובדיה אלא סעדיה.

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ב' יולי 05, 2021 12:04 pm

כעת הופיע מאמרו הגדול של פרופ' ר' שמחה עמנואל, 'תשובות ר' חיים אור זרוע', סידרא, לג.
איני יודע אם הוא נוגע בשאלת האשכול. ממש כעת קיבלתיו ולא הספקתי לעיין בו. אני רק מעדכן...

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ג' יולי 06, 2021 7:13 pm

חד ברנש כתב:כעת הופיע מאמרו הגדול של פרופ' ר' שמחה עמנואל, 'תשובות ר' חיים אור זרוע', סידרא, לג.
איני יודע אם הוא נוגע בשאלת האשכול. ממש כעת קיבלתיו ולא הספקתי לעיין בו. אני רק מעדכן...

קראתי את המאמר החדש וראיתי שהוא מקיף את תולדות תפוצת ספר שו"ת מהר"ח אור זרוע בדפוס וכתבי יד, וגם נוספו בו 20 תשובות חדשות ובלתי ידועות של רבינו חיים מוינא, ואחת של המרדכי (בשאלה אחת בפרק חזקת הבתים שנשאלו המרדכי ומהר"ח).

מתברר שמלבד כ"י פרנקפורט המכיל את רוב תשובות מהר"ח אור זרוע בשלימותן, הובאו פסקיו בקיצור גם בהגהות ר' מנדל קלויזנר על 'קיצור פסקי הרא"ש', וממנו הובאו בספרי סוף תקופת הראשונים.

וזו רשימת הכותרות:
א. כ"י פרנקפורט
ב. טופס טורנטו (שרידים מגניזת אירופה)
ג. מהדורת אביטן
ד. תשובות ר' חיים אור זרוע בכתבי יד אחרים
ה. ציטוטים לפי סימנים
ו. ציטוטים בחיבורו של ר' מנדל קלויזנר
ז. ציטוטים של תשובות ר' חיים אור זרוע שנדפסו מתוך חיבורו של ר' מנדל קלויזנר
ח. תרומתם של המקבילות והציטוטים: מקרה לדוגמא
ט. תשובות חדשות

הסדר והבהירות שהמאמר עושה בנושאי הספר ובנושאים קרובים כמו 'הגהות ר' מנדל קלויזנר' על קיצור פסקי הרא"ש מעולה ומשמח מאוד ותשו"ח לו!

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ו' יולי 09, 2021 5:19 am

א. אור זרוע ותלמידו מהר"ם מרוטנבורג
ב. מהר"ם מרוטנבורג ותלמידו מהר"ח אור זרוע
ג. הרא"ש ומהר"ח אור זרוע
ד. המרדכי ומהר"ח אור זרוע
ה. מהר"ח אור זרוע עם הגהות מיימוניות

א. 'הלכות שמחות' למהר"ם מרוטנבורג (סי' קכא):

ומיהו זכור אני כשהייתי תינוק בבירצבורק
בהיותי יוצק מים על ידי מורי הר' יצחק מווינא
אמר לי שפעם אחת באת גויה ואמרה להר' יוסף אחיו של רבי יהונתן שנפטרה אחותו
ושאל את רבינו אבי העזרי כדת מה לעשות
והשיב לו שהיה לו להתאבל
והביא ראיה מהא דתניא בתוספתא דדמאי

'הלכות שמחות' (סי' קנג):

כתב מורי הר' יצחק מווינא
דתשעה באב שחל להיות בשבת
אף על פי שאנו דוחים אותו למחרתו
אותו היום אסור בתשמיש המטה
מידי דהוה אקובר מתו ברגל שאנו דוחים אבלו עד לאחר הרגל
ואפ"ה נוהג דברים שבצנעה ברגל (כתובות ד' א')
א"כ ה"נ האי שבת לגבי ט' באב הויא כרגל ואסור בת"ה,
וט' באב ורגל שייכו אהדדי כדרב חסדא בפ"ק דתענית (י"ג א')
עד כאן לשון מורי.
הדבר יצא מפי מורי הקדוש, וכל עדת ישראל יעשו אותו,
כדאי הוא בית אלקינו לאבד עליו עונה אחת בשנה,
אף על פי שיש לי להשיב
ט' באב ואבלות חלוקין בכמה ענינים כדאמרינן בפרק החולץ...

ב. מהר"ם מרוטנבורג ותלמידו מהר"ח אור זרוע
'פסקי ברכות' למהר"ם מרוטנבורג ('ברכות מהר"ם' סי' כו):

והמברך ברכה לבטלה, אומר בירושלמי שיש לו לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

שו"ת מהר"ח אור זרוע (סימן קכט):

אכן שמעתי ממורי רבינו מאיר זצוקלה"ה שאומר, שאם לפעמים היה מזכיר שם שמים לבטלה, היה אומר לאלתר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

ג. הרא"ש ומהר"ח אור זרוע
כתב רבינו חיים מוינא (שו"ת מהר"ח אור זרוע סי' פא):

אחננה פני רבותי להשיבני הלכה למעשה.
על שוק שישראל וגוים דרים בו, מצד אחד ישראל, ומצד אחד גוים.
אם יכולים הישראלים לעשות צורת הפתח לפני פתחי בתיהם ולטלטל מזה לזה.
אף על גב דקיימא לן כר' יוחנן דצורת הפתח מתיר מד' רוחות,
זהו דוקא בבקעה, שאין אחרים אוסרים עליו,
או בחצר שרובה פתחים וחלונות, שאינה חשובה בכך כפרוצה למקום האסור לה.
אבל חצי חצר אחד או חצי מבוי אחד איך יהא ניתר בכך.
מ"מ כשהוא מוציא מביתו לתוך צורת הפתח,
הרי הוא מוציא מרשות המיוחדת לו לרשות אחרים,
כי במה נסתלקו בני המבוי או החצר מכאן.
... ושוב ראיתי בפסקי מורינו ורבינו מאיר זצ"ל בעירובין וכתב להיתר
... וכן כתב רבינו אבא מארי זצ"ל
ועוד הודיעוני...
העני בדעת חיים אליעזר בן רבינו יצחק

תשובת הרא"ש (שו"ת מהר"ח אור זרוע סימן פב):

אענה אף אני חלקי.
על דקשיא ליה למר האיך צורת הפתח מתיר בחצי מבוי, משום דמוציא מרשות המיוחדת לו לרשות המיוחדת לאחרים...
לא ידענא מאי קשיא לי' למר...
ועל העופות לא מלאני לבי להתיר...
אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל

ד. המרדכי ומהר"ח אור זרוע
שו"ת מהר"ח אור זרוע (סימן רל):

אני צעיר ואלופי הדל, ונבזה אישים וחדל.
ואין מענה לפי גדול כח, ולפני שושן איך יענה החוח.
אמנם ידעתי כי כח מורי הרב ר' מרדכי לחדד תלמידו.
כי יש לאל ידו להוציא מתוך חשיכה אורה, במשנה ובגמרא אשר בידו סדורה.
ומסכים להלכה כאשר כתב מורי הרב מדנפשיה
שנראה לו כי היכי דלקידושין פסקינן פ' יש נוחלין (קכ"ט ב') דתוך כדי דיבור לא כדיבור דמי, הוא הדין לגרושין. וכן פוסק סתמא דתלמודא פ' בתרא דנדרים (פ"ז א'). והלכתא כל תוך כדי דבור כדבור דמי, לבד ממגדף ועובד ע"ז ומקדש ומגרש. אמנם אין אנו צריכים מזה הפסק בנדון זה...

ואם שגיתי הבינני, ואל יהו דברי למשא בעיני אדוני.
ואני איני אוסרה ואיני מתירה, עד שאשמע דעת מורי.
ושלום לתורתו ולישיבתו ולדורשי טובתו, כחשק תלמידו ומשרתו.
חיים בן הרב ר' יצחק נב"ה.

ה. הגהות מיימוניות ומהר"ח אור זרוע
שו"ת מהר"ח אור זרוע (סימן רנח):

ראובן טוען על שמעון: 'תן לי ערבוני'... ושמעון משיב: '...והנה בכלל הערבונות היה ספר אחד אותו מסרת לידי ועודנו בידי...
לכן פרע לי עד גמירא, ואחזיר לך ספרך, וזיל אשתעי בהדי בתי עבור הבגדים'.
וראובן אומר: 'להד"ם, אלא לך מסרתי ערבנותי, ואין לי עסק עם בתך, וכאשר טענתי כן הוא היו שוים יותר כפלים מהחוב'.
אחרי הדברים האלה, נראה דשמעון ישבע שדבריו כן הוא, שלא מסר לו ראובן הערבונות...
וכן מצאתי בספר רבינו משה מיימון זצ"ל בפרק א' מהלכות שכירות וז"ל...
והנראה לפע"ד כתבתי מאיר ב"ר יקותיאל הכהן ז"ל

שו"ת מהר"ח אור זרוע סימן רנט

תשובה
כתבת מורי.... והנה באת לחייב מה שהמשכון שוה יותר מן החוב מטעם שומר שכר, מטיבותא דמר אמינא דזה אינו, דהא קיימא לן כרבה דשומר חנם הוי...
ונראה לי אני עבדך, דלפי דברי שמעון, ראובן חייב לפרוע לשמעון כל החוב...
ומדברי המיימוני שכתבת אין שום ראיה לאשתו ולבניו, דאיהו איירי בשומר שכר שמסר לשומר חנם, דהתם גרע לשמירתו וחייב בלא טעם דאמ"ל, אבל באשתו ובניו לא גרע לשמירתו לא.
חיים בן הרב ר' יצחק נב"ה

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » א' יולי 09, 2023 11:10 pm

האם נודעו פרטים אודות הר' עובדיה (בעל החידוש בענין הרגשה הנ"ל) המובא בדבריו?

ברנרכרמיאל1

לוצאטי כתב:מהדורת הרב אביטן נראית בסדר גמור, וגם אם יש דברים קטנים לתקן פה ושם, בסך הכל היא טובה וראויה.

איפה ניתן להשיג מהדורה זו של הרב אביטן?
לא הצלחתי למצוא אותה באוצר.

מה שנכון נכון

ברנרכרמיאל1 כתב:לא הצלחתי למצוא אותה באוצר.

אכן, אינה שם.

הבטחתי · הודעהעל ידי **הבטחתי** » ד' אוגוסט 30, 2023 3:36 pm

חד ברנש כתב:כעת הופיע מאמרו הגדול של פרופ' ר' שמחה עמנואל, 'תשובות ר' חיים אור זרוע', סידרא, לג.
איני יודע אם הוא נוגע בשאלת האשכול. ממש כעת קיבלתיו ולא הספקתי לעיין בו. אני רק מעדכן...

האם יש באפשרות אחד מן החברים להעלות מאמר זה לכאן?
(מהד' אביטן נדפסה בתשס"ב, ולא ניתן להשיגה כיום)

מה שנכון נכון

הבטחתי כתב:האם יש באפשרות אחד מן החברים להעלות מאמר זה לכאן?

תשובות ר' חיים אור זרוע, שמחה עמנואל.pdf: (415.78 KiB) הורד 144 פעמים

באמונתו · הודעהעל ידי **באמונתו** » ד' אוגוסט 30, 2023 10:11 pm

עושה חדשות כתב:האם נודעו פרטים אודות הר' עובדיה (בעל החידוש בענין הרגשה הנ"ל) המובא בדבריו?

ראה המצורף פה:

פורום אוצר החכמה

מי מחובר