המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ב' יוני 30, 2014 3:16 pm

אמת שרוב ככל המזכירים גט זיכוי (בתשובות למעשה) הזכירוהו כצירוף, וכך גם בפסק שלפנינו. ברור שגם אחרי התירופים יש כאן חידוש לא פשוט, וכדרך הפוסקים מעולם דווקא במקרים חריגים של שעה"ד כמקרי עגונה מתחדשים היתרים שבאופ"א לא היו עולים על הדעת. כמו כן, גם אחר שנניח שיש בעולם אפשרות לגט זיכוי, יש לדון בכל מקרה ומקרה עד כמה באמת זו זכות ואם הזכות מבוררת יותר או פחות ממקרים אחרים. לבסוף, השאלה אם מקרה זה חורג משאר מקרי עגונות חשובה מאד, כמובן (לדעתי השוני העיקרי בין נידו"ד לשאר מקרים הוא מידת הודאות שלא ישוב הבעל לעולם, מה שלא היה קיים ברוב המקרים בהם דנו על גט זיכוי בעבר, וכן בשאר מקרי עגינות).

אבל מכל הני רבוותא נלמד לכה"פ שדברי הגוזמא שנכתבו כאן באשכול ובשאר מקומות כאילו אין כאן בכלל שום הוו"א, ואפילו לא טעות בדבר משנה, ומכאן בנין אב לכל פסק שייאמר מכאן ולהבא, ולמפרע, על ידי מי שצבע כפתו כצבע כיפת הדיינים וכו' וכו' מופרזים-קמעא (השתדלתי מאד לכתוב בעדינות, ברוח הכלל שיסדתי לעיל...).

בדיעבד · הודעהעל ידי **בדיעבד** » ג' יולי 01, 2014 6:19 pm

הפלס כתב: הוגש עירעור בבידה"ג ב29 יוני על פסק הדין גירושין של ב"ד איזורי צפת ...

האם מישהו יכול להעלות לכאן את העירעור שהוגש בבית הדין הגדול?

בן אליהו · הודעהעל ידי **בן אליהו** » ד' יולי 02, 2014 6:45 am

ידוע למישהו מה דעתו של רבי אשר ווייס שליט"א בכל הנושא?
ודעתו של רבי שלמה עמר?

בן אליהו · הודעהעל ידי **בן אליהו** » ד' יולי 02, 2014 7:11 am

הרב אוצר החכמה אינני יודע אם מה שאספר עכשיו קשור לכנס שאתה מדבר עליו, אבל ידוע לי על כנס דיינים שהיה לפני שנים וגם דנו בנושא זה ואחד מגדולי הדיינים המובהקים ביותר זצ"ל דיבר נגד האפשרות של גט מהרש"ם ובתוך דבריו היה איזה שהוא צליל שלאוזנו הרגישה מאוד לעניינים כאלו של מרן הגר"א שפירא זצ"ל היה נשמע כנטייה דקה מן הדקה מחרדת הקודש שבה צריך לדבר על המהרש"ם , שדרך אגב גדול מאוד מאוד היה כבודו בעיני רבינו זצ"ל. ומייד הוא קם וביקש למחות על הדברים, ובתוך דבריו סיפר גם את הסיפור הידוע על המהרש"ם שלקראת סוף ימיו שמע איזה שהוא דיון בעניין הלכתי ומייד אמר ממיטת חוליו למתדיינים שהנושא הוא נידון מפורש בדרכי משה הלכות מזוזה והמה שמעו ותמהו כיוון שהמדובר היה בנושא שלא קשור כלל להלכות מזוזה ואף על פי כן בדקו ומצאו כדבריו וכשהביעו את פליאתם לפניו הראה להם מה שכתב על אחד מכרכי הטור שלו היום זכיתי לסיים את הטור בפעם ה... , אינני זוכר את המספר אך היה זה יותר ממאה ואחד, וסיים הגר"א שפירא את דבריו באמרו אל תפסקו כמוהו אבל תדברו עליו בכבוד הראוי.
אותו דיין שכאמור היה מחשובי הדיינים ורחוק מאוד מאוד בהשקפותיו מרבינו זצ"ל לא התווכח ולמרות שהיה מבוגר בכמה שנים מרבינו ענה בענוות צידקו שהוא מקבל את הדברים {וכמובן שחלילה לי מלהטיל דופי באותו דיין זצ"ל כאילו דבר בזלזול אלא שכאמור לאזנו של רבינו היה נשמע שיש כאן נטייה דקה מן הדקה מצורת הדבור הראוייה לפי מדריגתו הנעלה של אותו דיין}

לעצם הנידון של גט מהרש"ם על פי הידוע לי הגרי"מ אהרנברג זצ"ל והגרצ"פ פרנק זצ"ל עשו כמה פעמים גט מהרש"ם אינני יודע אם בצירוף סניפים נוספים להיתר
כמו כן זכור לי שקראתי פסק דין , כמדומני של הרב שמואל פופוביץ', שבו הוא מוכיח על איזה שהוא נידון של בקשת היתר לקהל שבא לפניו, שמהתנהלות ההרכב שטיפל שנים לפני כן בגירושי הורי המבקש מוכח שהם עשו גט מהרש"ם וסיים על זה שלאחר שנעשה מעשה אין לערער על זה.

בן אליהו · הודעהעל ידי **בן אליהו** » ד' יולי 02, 2014 1:32 pm

יש בנותן טעם לציין לספרו של הגרח"ש שאנן שליט"א עיונים במשפט אבן העזר עמודים קל"א- קל"ג.
אם מישהו יכול להעתיק את העמודים הנ"ל לכאן יבורך.

שומר קישואין

בן אליהו כתב:ידוע למישהו מה דעתו של רבי אשר ווייס שליט"א בכל הנושא?

שמעתי בשם הגרא"ו [לא מוסמך] שבכדי להתיר את הבנים של ה'מגורשת' הלזו [אם תנשא ותוליד] מחשש ממזרות אפשר להשתמש בהיתר, אבל לחומר איסור אשת איש וספקיה א"א להשתמש בו.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ד' יולי 02, 2014 1:53 pm

בקשר לדבריך אודות המהרש"ם הרי המהרש"ם עצמו לא התיר את הדבר למעשה כך שלא מובן הסיפור.
איני יודע מי הוא אותו אחד מחשובי הדיינים שדברת עליו, אבל חשובי הדיינים של פעם היו באמת ביניהם ת"ח גדולים וחבל על דאבדין ולא משתכחין כוותייהו.

בן אליהו · הודעהעל ידי **בן אליהו** » ד' יולי 02, 2014 2:29 pm

לא הבנתי מה לא מובן בסיפור בגלל שהמהרש"ם לא התיר למעשה?

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ד' יולי 02, 2014 2:39 pm

אם כך מי שלא רוצה לעשות גט כזה ולנהוג כמו שנהג בפועל המהרש"ם איזה אי כבוד יש בזה?
\

בן אליהו · הודעהעל ידי **בן אליהו** » ד' יולי 02, 2014 3:02 pm

תמחל לעיין שוב בדבריי ותראה שאני כתבתי בפירוש שטענתו של הגר"א שפירא לא הייתה על כך שלא פוסקים כמהרש"ם אלא על צורת הדיבור שלא הייתה לפי כבודו של המהרש"ם לטעמו של רבינו זצ"ל.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' יולי 02, 2014 6:24 pm

הגרי"ז מינצברג בספרו כותב בחריפות נגד הגט של הגר"א קלאצקין, ושמעתי באומרים לי שהיה זה לפי בקשת הגר"א גופיה כי היכי דלא ליגררו אבתריהו.

בדיעבד · הודעהעל ידי **בדיעבד** » ד' יולי 02, 2014 7:33 pm

איש_ספר כתב:הגרי"ז מינצברג בספרו כותב בחריפות נגד הגט של הגר"א קלאצקין, ושמעתי באומרים לי שהיה זה לפי בקשת הגר"א גופיה כי היכי דלא ליגררו אבתריהו.

כן טוען הרי"ז מינצברג בעצמו בהקדמתו לקונטרסו הנודע.

ר_חיים_הקטן · הודעהעל ידי **ר_חיים_הקטן** » ד' יולי 02, 2014 9:04 pm

שומר קישואין כתב:
בן אליהו כתב:ידוע למישהו מה דעתו של רבי אשר ווייס שליט"א בכל הנושא?

שמעתי בשם הגרא"ו [לא מוסמך] שבכדי להתיר את הבנים של ה'מגורשת' הלזו [אם תנשא ותוליד] מחשש ממזרות אפשר להשתמש בהיתר, אבל לחומר איסור אשת איש וספקיה א"א להשתמש בו.

בודאי מה שכתבת נאמר בסגנונו של הרב וויס שליט"א אף שאינני יכול לוודא שהוא אמר כן. מה שאני כן יודע שימים אחרי למיתת הרב עובדיה יוסף זצ"ל אמר הג"ר וויס שליט"א שהגרע"י העביר לו תיק אחד של עגונה למצוא לה פתרון במצב מסובך כיון שמחמת חולשתו לא היה לו כח לעסוק בענין. ויתכן שהיא היא.

גם זו לטובה · הודעהעל ידי **גם זו לטובה** » ה' יולי 03, 2014 3:15 am

נשים מתימן - דעת השרידי אש

השרידי אש בס"צ האריך בדינא דנשים מתימן ודן להתיר מתרי טעמים: [א] אומדנא דאילו ידעה שימיר דתו לא הייתה מתקדשת [ב] גט זיכוי (אף שלא גילה הבעל כלל דעתו שרוצה לגרשה, ואף שבעינן זיכוי גם על הכתיבה עיי"ש)
ברם אף אי נימא דמהני גט זיכוי מ"מ כתב הש"א דיש לדון דשמא לא הוי זכות וז"ל "במה דברים הללו אמורים, רק במקום שאנו יודעים שהגירושין זכות היא לבעליהן והם רוצים בכך, אבל אם אינו ידוע לנו ואפשר שאינם רוצים לגרש בשום אופן הרי נפל היסוד של כתיבת גט מטעם זכי', ולכן לפי דעתי ראוי להשתדל לפעול על בעליהן ע"י שוחד כסף שיסכימו לגירושין. ומה טוב אם יוכלו לפעול שהבעלים ימנו את הסופר ואת השליח והעדים בכתב, דבמומר מקילים הפוסקים להתיר ע"י מינוי סופר ושליח ועדים בכתב"
ואחרי כל האריכות כתב בסו"ד- כל מה שכתבתי ופלפלתי בתשובה זו אינו אלא כתלמיד הדן לפני רבותיו בקרקע, וההכרעה מסורה לגדולי ההוראה שבדור ולא לאיש כמוני להכריע בענין חמור זה, ובפרט שמסתימת הראשונים משמע שאינם סוברים לא כמהר"ם ולא כדעת בעל פתח הבית שאפשר לכתוב גט לאשה בלא ידיעת הבעל, ועל כגון דא נאמר: וכי בשביל שאנו מדמים נעשה מעשה? וה' ישמרנו מלהכשל בדבר הלכה. עכ"ל.

הרב שטרנבוך ב"מכתב המחאה"- "אפילו בזכות גמור כמו נשים שהגיעו מתימן והבעל התאסלם שם ונשא אחרת שבודאי ניח"ל שתתגרש שלא צריך אותה כלל ובשרידי אש הראה יסודות להתיר ומסיים שמ"מ למעשה אינו מתיר ח"ו שתלוי בגדו"י ובפרט שעלול להביא מזה קלקולים ולא התירו חכמי התורה"
וע"ז כתב הרב לביא- " הרב משה שטרנבוך מצא לנכון להשוות נידון דנן לנידון של אותן נשים שעלו בזמנו מתימן ובעליהם נשארו בתימן והתאסלמו, אולם כל ת״ח סביר מבחין שאין הנידון דומה לראיה מכל בחינה שהיא, שהרי שם אותו בעל היה בר דעת והתנגד לכך שאשתו נטשה אותו ולא התאסלמה עמו, מנלן שאם נשאל את אותו בעל הוא יסכים שזוהי זכות עבורו להתגרש ויתכן שהוא כבר הודיע שבכוונתו לעגן את אשתו שלא הלכה בדרכו, מה עוד שבמאמץ מסויים ניתן להגיע אליו, כפי שאכן אירע בסופו של אותו נידון"

הגרממ"פ במכתבו לרב לביא- "עצם החידוש להתיר אשת איש על סמך סברא זו דבאופן שעומדת במקרה מסוים לגירושין אי"צ לצווי הבעל.''- השרידי אש, שהזכיר סברא זו כתב שאינה הלכה למעשה "ועוד הפעם אני חוזר ומשנן, שכל מה שכתבתי ופלפלתי בתשובה זו אינו אלא כתלמיד הדן לפני רבותיו בקרקע, ... ובפרט שמסתימת הראשונים משמע שאינם סוברים לא כמהר"ם ולא כדעת בעל פתח הבית שאפשר לכתוב גט לאשה בלא ידיעת הבעל, ועל כגון דא נאמר: וכי בשביל שאנו מדמים נעשה מעשה"
וע"ז ענה הרב לביא-" ביחס לדברי השרידי אש, לא ניתן להתעלם מהנידון עליו נסובו דבריו, שהיא שאלת דינם של אותן ארבע נשים שעלו בזמנו מתימן ובעליהם נשארו בתימן והתאסלמו. בנידון שם, אותו בעל היה בר דעת והתנגד לכך שאשתו נטשה אותו ולא התאסלמה עמו, והגם שמעשיהם של אותם בעלים קשים חמורים ושליליים מכל בחינה, אך מנלן שאם נשאל את אותו בעל הוא יסכים שזוהי זכות עבורו להתגרש. אדרבה, ייתכן מאוד שהוא כבר הודיע שבכוונתו לעגן את אשתו שלא הלכה בדרכו, מה עוד שבמאמץ רב ניתן להגיע אליו, כפי שאכן אירע בסופה של אותה פרשה. ולכן קבע השרידי אש שכל האומדנות וקביעת הזכות הן חלשות. לכן נידון דנן רחוק מאוד מאותו נידון מכמה טעמים כמבואר למעיין, ובכך מתפרשים דברי השרידי אש בסיום תשובתו"

ואשר נראה להעיר בזה
א' מ"ש הגרמ"ש שודאי ניח"ל וכו' - דבריו תמוהים דבשרידי אש כתב שלא ידעינן אם ניח"ל [אמנם אמת שאף אילו היה ניח"ל מבואר שם שלא ברירא כלל להתיר.]
ב' מ"ש הגרמ"ש "ובפרט שעלול להביא קלקולים"- ל"מ טענה זו בכל תשובת השרידי אש, ולא דן רק לגופא דהלכתא, שו"ר שבתחילת דבריו הזכיר סברא זו.
ג' מ"ש הגרמ"ש "ולא התירו חכמי התורה" אשמח לדעת אילו חכמי תורה נשאו ונתנו בזה. ומ"ט. [ואולי הרב הרצוג האריך בזה באיזה ממקום]
ד' דברי הרב לביא בהשגתו על הרב שטרנבוך- כאמור צדקו דבריו דלא היה ברירא שם דהוי זכות כמבואר בשרידי אש, ודלא כמ"ש הגרמ"ש, אולם גם מאידך מבואר בשרידי אש דאף אילו היה זכות לא מלאו לבו להקל, ומ"ש דשמא גילה דעתו וכו' בשרידי אש לא הזכיר האי מילתא.
ה' לכ' צודק הגרממ"פ שסוף דברי השרידי אש, קאי אף באופן דודאי הוי זכות, ולא כדברי הרב לביא. [הגם דהשרידי אש הזכיר להדיא לעיל מינה את סברת הרב לביא דלא ברירא כלל דהוי זכות]

הנזיר · הודעהעל ידי **הנזיר** » א' יולי 06, 2014 8:44 pm

הנזיר כתב:מצורף בזה מכתב השגה על הפסק דין של הרב לביא שנכתב על ידי יהודי ת"ח, ותגובת הרב לביא על דבריו.
הקובץ המצורף השגה על פסק הרב לביא.docx לא זמין יותר.

הקובץ המצורף תגובת הרב לביא להשגה.docx לא זמין יותר.

תשובה שניה לרב לביא.docx: (32.6 KiB) הורד 499 פעמים

הנזיר · הודעהעל ידי **הנזיר** » א' יולי 06, 2014 8:45 pm

ערעור לבית הדין הרבני הגדול בירושלים.docx: (49.65 KiB) הורד 901 פעמים

מבקש חכמה · הודעהעל ידי **מבקש חכמה** » ב' יולי 07, 2014 9:57 am

יישר כח גדול על העלאת החומר המעניין אך תמחוק ממנו את שם הבעל והאישה.

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » ג' יולי 08, 2014 1:03 am

למה למחוק?

מבקש חכמה · הודעהעל ידי **מבקש חכמה** » ג' יולי 08, 2014 11:29 pm

למה לפרסם? זה מדור רכילות או מקום של עיוני תורה?

גלאגוזים · הודעהעל ידי **גלאגוזים** » ד' יולי 09, 2014 10:38 am

מן הסתם הערעור לביה"ד לערעורין יידחה על הסף.
שכן העותר אינו צד בעניין.
[חברי ביה"ד ייתלו בכך, כדי להתחמק מהטיפול בפרשה]

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ד' יולי 09, 2014 10:46 am

המערער היה צריך לצרף ייפוי כח מהבעל שניתן בדרך זיכוי

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » ד' יולי 09, 2014 12:14 pm

מבקש חכמה כתב:למה לפרסם? זה מדור רכילות או מקום של עיוני תורה?

לפני שמשתתפים בדיני אהע"ז החמורים ומחווים בהם דעה, טיפ טיפה לדעת מושגים בהל' לשון הרע.
כל דין שנפסק בב"ד אין בו משום לשה"ר.

נוסף:
וחוץ מזה: איזה לשון הרע יש פה, [בתוספת לאמור לעיל] אותו בעל דין גנב? רצח? עבר איזו עבירה?
הלך לבי"ד וביקש היתר ונתנו לו, גם אם הוא עושה כעת איזה איסור יש עליו איזו רכילות? אם כבר אם כבר יש לשה"ר על הבית דין....

זה מה שקורה שמנסים חכמים באינט' לדון בדינים של דיינים בבית דין.

מבקש חכמה · הודעהעל ידי **מבקש חכמה** » ד' יולי 09, 2014 12:27 pm

תודה על דברי המוסר, האמת שלא השתתפתי בדיון בכלל, שמסור ליושבי על מדין ובטח בחמורות שבהן, וגם הערתי לא נבעה מדיני לשון הרע שהלוואי ואהיה בקי בהם או באיזה דבר הלכה כלשהוא, ועדיין ניתן היה לקיים את הדיון החשוב והמעניין עד לעמ' 8 בעמודי הפורום ולהביא את כל המקורות בלי לכתוב את שם האישה, ומדוע עכשיו היה זה נחוץ? גם אם מותר לפרסם את שמה כשם שמותר לפרסם את שמם של כל בעלי הדין המופיעים בגמרא ובספרי השו"ת, הרי שנהגו בתי הדין הרבניים להשמיט את שמות המידיינים מפסקי הדין המתפרסמים בפדרי"ם, ומן הסתם יש יסוד למנהגם גם אם לא בהלכות לשה"ר כפי שכ"ת ציין.

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » ד' יולי 09, 2014 12:29 pm

אין בעיה ודבריך דברים של טעם הם, אולם לא לסלף ולעוות ולומר שיש פה רכילות. להשתדל לדייק.

סכינא חריפא

ברזילי כתב:המערער היה צריך לצרף ייפוי כח מהבעל שניתן בדרך זיכוי

אפשר מדין ממה נפשך.
ולגופן של דברים זה רק מראה ומגלה כמה ההיתר הלזה הזוי

החוזר · הודעהעל ידי **החוזר** » ד' יולי 09, 2014 1:52 pm

סכינא חריפא כתב:
ברזילי כתב:המערער היה צריך לצרף ייפוי כח מהבעל שניתן בדרך זיכוי

אפשר מדין ממה נפשך.
ולגופן של דברים זה רק מראה ומגלה כמה ההיתר הלזה הזוי

הזוי הוא שעו"ד מגלומן, בור וקל דעת, שהידע התורני שלו אינו מרובה משל שאר רובצי הפורום כאן, מנסה להתקוטט בדבר הלכה עם הגרז"ן (גם אם הוא הסכים לדברים לפלפולא בלבד!).

גם זו לטובה · הודעהעל ידי **גם זו לטובה** » ג' יולי 22, 2014 11:58 am

ההכרעות הנצרכות כדי להקל להתיר גט זיכוי
[א] זכיה לקטן מהני מה"ת (מחלוקת ראשונים וכלשון רעק"א רוב הפוסקים ס"ל דהוי רק מדרבנן, אולם הש"ך הכריע כדעת הסוברים דהוי מה"ת, והרבה יש להאריך בזה)
[ב]שוטה כקטן, (בשו"ע פסק דשוטה כקטן אולם כמה אחרונים העירו דהרמ"ה והרא"ש פליגי, יש שרצו לדון דשוטה שאינו בר ריפוי כלל חמור טפי)
[ג]זכין מהני בגט ודלא כמהרי"ק שחשש לדעת הרי"ף דאף בזכות אינה מגורשת עד דמטי גיטא לידיה (יש אחרונים שהקלו בזה ויש שחששו לשיטת מהרי"ק)
[ד]שוטה יכול לגרש מה"ת ע"י זכין או משום דלא פסקינן כהטור בדינא דנשתטה המשלח (כשיטת האבנ"ז כנגד כל הפוסקים (ונראה דעכ"פ רובם לא היו משנים דעתם ע"פ דברי המיוחס לר"י הזקן, ואף האבנ"ז אפשר דלא אמר דבריו רק כסניף וכמבואר בתשובותו שאף לדעת החולקים יש להתיר בנידון דידיה) או משום דהטור מודה בזכין (באחיעזר והאבנ"ז מפורש דלדעת הטור לא מהני זכין, והרב לביא סמך על דעת האמרי בינה ברם כבר העיר הרב נהרי שליכא ראייה כלל מדבריו- ראוי לציין שהרב לביא כנראה לא מודע לדעת האחיעזר, ואף לדברי האבנ"ז לא היה מודע בשעת כתיבת פסה"ד)
[ה] בגוונא דידן ליכא למיחש ליאמרו שוטה מגרש. [קולא חדשה ע"ס מיוחס לרי הזקן ברם נראה דברשב"א והריטב"א ושאר פוסקים לא ס"ל כר"י הזקן, ברם אפשר דבזכין קל טפי, וקשה להקל בלא ראייה, כמד' שהרב לביא כתב באיזה מקום שבאחיעזר נראה דהיקל בזה, וכמד' דאין לדבריו שחר]
[ו] אמרינן זכין מאדם, [כמד' הסכמת רוב האחרונים להקל בזה]
[ז] סגי בזכין כלפי דינא דרצון ודעת הבעל [הרב נהרי האריך לדון בזה דשמא בגירושין בעינן רצון ודעת ממש ולא מהני זכין]
[ח] מהני דינא דזכין בגט אף לענין כתיבה לשמה.
[ט] גוונא דידן הוי זכות. (יש לפקפק בזה מכמה טעמים).
[י] דינא דזכין חשיב "ונתן" (הגרשז"א החמיר בזה אולם כמד' דעת רוה"פ להקל)

אף אי נימא דבכל הנ"ל הוכרעה ההלכה לקולא [דבר שאינו ברור כלל עכ"פ בחלק מהנדונים, ואף מאן דהכריע לקולא שמא לא לעניין איסור א"א דחמירא] איכא לעיונא האם לא חזי לאצטרופי,

גם זו לטובה · הודעהעל ידי **גם זו לטובה** » ג' יולי 22, 2014 12:33 pm

טענת הרב שרמן - "צמח" גרע משוטה

הרב שרמן (עיתון י.נ) - נתחיל במישור העובדתי בהגדרת אדם 'צמח' ואדם 'שוטה'. מה הם המושגים המרכיבים את ה'הכרה'? אלו הם מושגים המיוחדים לאדם והם: רגש, צער, שמחה, פחד, רצון וכו'. חלקים נוספים זו הדעת שהיא חלק מהחשיבה ואת ההכרה שכוללת את המודעות של האדם לעולמו הפנימי והחיצוני. אלו הם החלקים שמאפיינים אדם מעבר למאפיינים הפיזיולוגיים שלו. כל הפסק דין מתבסס על דימוי של ההגדרה הרפואית של הצמח להגדרה הרפואית של השוטה וכאן יש את הסתירה הרפואית. לשוטה יש עולם של הכרה. יש לו רצון. רגש. פחד. חלק של הדעת משתבש – השימוש בחכמה שמביאה לדעת הנכונה זה אשר נשתבש, אבל כל החלקים האחרים קיימים, בעוד לפי הקביעה הרפואית הידועים והדברים אושרו לי ע"י פרופ' הרב אברהם שטיינברג וכתובים באנציקלופדיה הלכתית רפואית שערך (כרך ד' ערך "נוטה למות'), ולאחר שיחה עמו הוא אמר, שעל פי המחקרים המדעיים ההגדרה של הצמח היא, שאמנם החלקים הפיזיולוגיים קיימים, אבל החלקים המהווים את מרכיב האדם, והוא הרצון, ההכרה, הפחד, המחשבה והחשיבה, נפגעו כתוצאה מהפגיעה המוחית כאשר יש חלקים שנפגעו בצמח שמעידים על זה, ומנגד, כל יסוד הפסיקה והמקורות שהם מביאים בפסק הדין, כולם עוסקים בשוטה, וכאן הם מביאים את כל המקורות בראשונים ובאחרונים, אבל כל הבסיס נאמר בשוטה כיוון שיש לו אישיות של אדם, וההלכה לא דיברה על מציאות שאיננו יודעים מה החלק של האישיות שבו, אמנם הכל קיים בחלק הפיזיולוגי, לב פועם, ריאות נושמות, תחושות ורפלקסים שפועלים וקיימים, ממילא זה שונה במהות מהעניין של שוטה. כאן העמידו בניין שלם על יסוד ובסיס של דימוי מוטעה, כפי שאמר מרן החזון איש שטעו בהתאמת ההלכה לעניין המציאות עליה רוצים לפסוק".

וכמד' דהפשטות כדברי הרב לביא, ואדרבה על הרב שרמן להביא ראיה ליסוד החדש שהמציא כדי לאסור....

גם זו לטובה · הודעהעל ידי **גם זו לטובה** » ג' יולי 22, 2014 12:41 pm

פקפוקים חדשים בעניין הכרעתו של הרב לביא שנתינת הגט חשיב זכות דמצווה לבעל

הרב ישראל רוטנברג
א' כיון שרוב גדולי ת"ח סבורים שהגט הנ"ל הוי פרצה חמורה, א"כ אין לומר דהוי זכות מחמת מצווה.
ב' אחר שגדולי ת"ח סבורים שהיא אסורה להנשא, כך דינה משום ספק דאוריתא לחומרא וא"כ לא הוי זכות.

והנה לעניין טענה הראשונה, יש לעיין טובא, דהא הרב לבא פליג עלייהו וא"כ לשיטתו הוי זכות, [ברם אי נימא דמודה הרב לביא שבמשקל הכללי איכא פרצה וכו' אלא דמ"מ ס"ל דאין לאסור על האשה מחמת הפרצה משום דאינה צריכה למסור נפשה עבור הכלל, ואין לדיין רשות לאסור עליה כדי למנוע פרצה, 1 - א"כ אפשר דמ"מ אין לדון דכלפי הבעל איכא זכות מצווה דאדרבה במשקל הכללי של זכיות עדיף שלא יינתן גט כלל, וצ"ע. ]

[ומ"מ יש נפקותא בטענת הר"י רוטנברג לשיטת האוסרים, דמקופיא היה נראה דטענת הרב שטרנבוך ודעמיה דהוי פרצה, כוונתם דלעולם הוי גט ומ"מ איכא פרצה, ובזה חידש הנ"ל דאי צדקו בטענתם דהוי פרצה א"כ שוב לא הוי זכות כלל ומדינא אסורה]

ובדבר טענתו השנייה- יש לדון דכיון דהנידון על זכות בעצם, שמא תלוי בכלפי שמיא גליא וכו' ואם צדק הרב לביא דבאמת מותרת א"כ הוי זכות, ושמא י"ל דל"ש כלל במחלוקת הפוסקים כלפי שמיא גליא ויש להאריך בזה טובא, עוד י"ל דאף אי כלפי שמיא גליא מותרת, מ"מ כיון שהאשה אינה יודעת ומחייבת לנהוג באיסור א"כ אינה עושה כדין ולא הוי זכות להכשילה בכה"ג והוי כמתכוון לאכול בשר חזיר וכ' ועדיף מינה. וצ"ע.

עוד י"ל דהנה הרב לביא כתב במכתב גלוי - מי התיר את דמנו בלא לדבר עמנו מילה אחת ללא דין וללא משפט?! אתמהה! הרי חומרת איסור לשון הרע והלבנת פני חבירו ברבים ידועה לכל. האם הפגיעה במערכת בתי הדין בכל הקמפיין האדיר הזה תורמת לחיזוק מעמד בתי הדין והרבנות בכלל או מערערת אותה באופן חמור, הרבה יותר מפסק דין מחודש שאינו מוסכם על תלמידי חכמים אחרים. האם ערעור זה תורם ליראת שמים ולהעמדת הדת על תילה או להיפך. ע"כ ומעתה יש לדון דגם לשיטתו לא נוספו זכיות בכל מעשה הגט, ואולי היה עדיף שלא לתנו כלל....ויש לעייין בזה טובא וצ"ע.

העירוני -דעת כל החולקים פורסמה רק אחרי נתינת הגט, וא"כ בשעת נתינת הגט הוי זכות, ברם כמד' שהיה אפשר לצפות שגדולי ישראל לא יתירו [וכבר ציין הרב לביא שחלק מהת"ח שעיינו בפס"ד לא הסכימו להתיר] וכן היה אפשר לצפות שהרב לביא לא יצא נקי...

1 וז"ל במכתבו לרב דיכובסקי , כשבידו של אדם לשחרר עגונה מעיגון והוא נמנע מכך בשב ואל תעשה ללא הצדקה, וגורם לאישה להישאר בעיגונה - יש בכך חטא חמור, שבעטיו ניגף אביה, ואף שהיה מלך צדיק שהקב״ה עזרו לנצח במלחמה. ולפי דרכו הוא הדין במקרה של עגונה אחת. הגם שסביר מאד להניח, שלאביה מלך יהודה היו שיקולים חשובים של מדיניות, כדרכם של מלכים, מדברי רבותינו ז״ל למדנו ששיקולים אלו אינם מצדיקים הותרת אשה בעיגונה. ע"כ

גם זו לטובה · הודעהעל ידי **גם זו לטובה** » ג' יולי 22, 2014 1:04 pm

הערוני- יבמות קיג,ב ד'שני אחין אחד חרש ואחד פקח נשואין לשתי אחיות פקחות וכו' מת פקח בעל הפקחת מה יעשה חרש בעל פקחת מוציא אשתו בגט ואשת אחיו אסורה לעולם' ומבואר שאף שהיא יושבת עגונה לעולם מ"מ לא אמרינן דהוא כתנאי העוקר הקידושין.

ברם לא הוי קושיה רק על הרב לביא, אלא על הרד"ך וצ"ע

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ד' יולי 23, 2014 10:42 pm

כפי שהובא לעיל באשכול, הוגש ערעור על פסה"ד לביה"ד הגדול. ביה"ד הגדול החליט כי על המערער לשטוח את טענותיו בפני ביה"ד דצפת. החלטתם פורסמה כעת כאן, וכוללת דיון בשאלה העקרונית של זכות העמידה של צד שלישי בנושא התרת עגונה, ולא בעצם הגט המדובר

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ד' יולי 23, 2014 10:57 pm

גם זו לטובה כתב:הערוני- יבמות קיג,ב ד'שני אחין אחד חרש ואחד פקח נשואין לשתי אחיות פקחות וכו' מת פקח בעל הפקחת מה יעשה חרש בעל פקחת מוציא אשתו בגט ואשת אחיו אסורה לעולם' ומבואר שאף שהיא יושבת עגונה לעולם מ"מ לא אמרינן דהוא כתנאי העוקר הקידושין.

ברם לא הוי קושיה רק על הרב לביא, אלא על הרד"ך וצ"ע

יעשו אוקימתא שמדובר שהיו נשואים הרבה שנים שוודאי עדיף לה הנישואין ולהיות אסורה בסוף ימיה.

תוך כדי אכילת פרס

ברזילי כתב:כפי שהובא לעיל באשכול, הוגש ערעור על פסה"ד לביה"ד הגדול. ביה"ד הגדול החליט כי על המערער לשטוח את טענותיו בפני ביה"ד דצפת. החלטתם פורסמה כעת כאן, וכוללת דיון בשאלה העקרונית של זכות העמידה של צד שלישי בנושא התרת עגונה, ולא בעצם הגט המדובר

חשובה לענייננו הפיסקה הבאה, שיש בה כדי להאיר בנוגע לעמדתו של הגרז"ן:

אמנם ככל שהדבר נוגע להערה עניינית לגופם של הנימוקים ההלכתיים של פסק הדין נשוא ההחלטה הנוכחית, נחזור ונבהיר, פסק הדין ניתן לאחר שהתנהל בירור הלכתי יסודי וממושך, ולאחר שאחד מגדולי הדור, הנזכר בפסק הדין, בירר יחד עמנו הלכה זו ותמך במסקנות פסק הדין, בעל פה ובכתב, וכן תלמידי חכמים רבים, גדולים וחשובים, נתנו את תמיכתם ועידודם, ולא מצאנו השגה נכונה על אחד מיסודות פסק הדין. בנוסף, זה מספר חודשים מתקיים מו"מ כדרכה של תורה בהלכה חמורה זו, כשפנו לבית הדין כמה תלמידי חכמים מופלגים בעלי הוראה, והציגו את הסכמותיהם או את השגותיהם, חלקם בכתב וחלקם בעל פה. כל פנייה מסוג זה התקבלה בסבר פנים יפות, ככל שהשגות אלו הוצגו בדרך המכבדת את אותם תלמידי חכמים ואת בית הדין. בית הדין עיין בכל דבריהם והשיב להשגות תשובות ראויות ונכונות, לפי שיקול דעת בית הדין, כך שגם לאחר שכבר ניתן פסק הדין, לא מצאנו טעות הלכתית בפסק הדין על חלקיו השונים.

כח הטענה · הודעהעל ידי **כח הטענה** » ד' יולי 23, 2014 11:39 pm

למה בעל 'צמח' נקרא אדעתא דהכי לא נתקדשה יותר מיבם מוכה שחין?
ואמאי לא אמרינן בזה דאיתתא בכל דהוא ניחא לה כי היכי דליפוק עלה שמא דאישות (ובפרט שהוא בעל נעוריה ולא יבם)?

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ד' יולי 23, 2014 11:43 pm

על זה הם עונים, למה יבם מומר נקרא יותר אדעתא דהכי לא נתקדשה מאשר מוכה שחין?

כח הטענה · הודעהעל ידי **כח הטענה** » ד' יולי 23, 2014 11:50 pm

אוצר החכמה כתב:על זה הם עונים, למה יבם מומר נקרא יותר אדעתא דהכי לא נתקדשה מאשר מוכה שחין?

זו שאלת המרדכי והמרדכי עונה שביבם מומר אנן סהדי שלא ניחא לה כי יעבירנה על דת וגרע ממוכה שחין.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ד' יולי 23, 2014 11:53 pm

הם מסתמא יענו כך (אני כותב הם יענו כי אפשר לחלק) קשה על המרדכי שלא תתייבם ולא יעבירנה על דת. אלא שהאפשרות שתשב לגמרי עגונה היא גרועה, וזה המצב כאן.

גם זו לטובה · הודעהעל ידי **גם זו לטובה** » ה' יולי 24, 2014 1:44 am

אוצר החכמה כתב:
גם זו לטובה כתב:הערוני- יבמות קיג,ב ד'שני אחין אחד חרש ואחד פקח נשואין לשתי אחיות פקחות וכו' מת פקח בעל הפקחת מה יעשה חרש בעל פקחת מוציא אשתו בגט ואשת אחיו אסורה לעולם' ומבואר שאף שהיא יושבת עגונה לעולם מ"מ לא אמרינן דהוא כתנאי העוקר הקידושין.

ברם לא הוי קושיה רק על הרב לביא, אלא על הרד"ך וצ"ע

יעשו אוקימתא שמדובר שהיו נשואים הרבה שנים שוודאי עדיף לה הנישואין ולהיות אסורה בסוף ימיה.

יעשו...אולי יחזרו בהם? כנראה שזה לא נשמע לך סביר אלא נראה לך שהם...

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ה' יולי 24, 2014 7:29 am

אני לא מדבר על יחזרו או לא ועל הצד המעשי של הדברים. אני דן האם זה ראייה שאין עליה תשובה. וע"ז כתבתי שאפשר לטעון שאין כאן ראייה גמורה כי כל טענתם הוא על אופן שנראה לעין שלא היתה נשאת באופן כזה, והמרכיב של השנים וודאי משפיע על הסברא. נכון שכל היכא שנאלצים לעשות אוקימתא בגמרא זה מחליש את הטענה.

לענ"ד כל הרעיון הזה של האומדנא הוא מאד קשה, שהרי תוספות העמידו שם דווקא בארוסה. וכל הראייה להתיר הוא מיבם מומר, ואני הייתי אומר על זה הב לן דלא לוסיף עלה, בפרט ששם הוא רק איסור יבמה לשוק שהוא לאו ואולי צירפו את זה (ועוד שיטות) להיתר. גם יש שם עניין של ההעברה על דת, אע"פ שכמו שכתבתי גם את זה יכולים לדחות, אבל מובן שאפשר להתווכח על זה ולומר שאינו כן ותמיד חששו שתעבור על דת וממילא אין זה דעתה הפרטית בלבד אלא חשש כללי של בני אדם ולכן אין דעתה להנשא באופן כזה. כך שלבנות על זה דייק על דבר שבעצם לא נשמע כמוהו בפוסקים (אחרי כל חילוקיהם בין צמח לשוטה), זה עדיין מאד קשה

אבל עדיין צריך לדון בכל ראייה מה אפשר לטעון בה לכל הצדדים.

כח הטענה · הודעהעל ידי **כח הטענה** » ה' יולי 24, 2014 7:53 am

אוצר החכמה כתב:הם מסתמא יענו כך (אני כותב הם יענו כי אפשר לחלק) קשה על המרדכי שלא תתייבם ולא יעבירנה על דת. אלא שהאפשרות שתשב לגמרי עגונה היא גרועה, וזה המצב כאן.

כאן זה לא מצב של עגונה דמ"מ היא נשואה ויש עלה שמא דאישות וניחא לה בכל דהוא. אני מבין שהם טוענים שזה לא נקרא אפילו כל דהוא ועל זה אני שואל 'מנלן?'

פורום אוצר החכמה

מי מחובר