אוצר החכמה כתב:הראשונים שחיו בזמן הופעת הזוהר, קרוב למקומו, כולם כאחד לא ציטטו ממנו, חוץ ממתי מספר. וזו ראיה ניצחת שרובם סברו שהזוהר אינו מרשב"י.
כלומר שאתה סובר שהזהר הוא ספר מזוייף, כי רוב הראשונים (לא ציינת למי התכוונת) סברו שהזהר מזוייף, רק טענה ניצחת ופשוטה זו נתעלמה מעיני כל האחרונים שבחוסר הבנתם לא עמדו עליה. הפלא ופלא!
לא אמרתי מזויף, רק אמרתי, שאין דינה כשאר תורה שבעל פה, והא קמן, שהראשונים לא הביאו ממנה. לא הריטב"א, לא הרשב"א, לא הר"ן, לא ר' חסדאי קרשקש, ובקיצור תעבור על כל הראשונים, וחוץ ממתי מספר ביותר, אף אחד לא ציטט אותו.
עכשיו, בוא נעשה ניסוי מחשבתי. תאר לעצמך, שהר' אלישיב ע"ה, היה מכריז יום אחד שהגיע אליו יהודי עם כת"י, ואחרי הדרישה ובדיקה התברר לו ללא שום ספק בעולם, שיש לו את הירושלמי על קדשים. הרי אין שום ספק בעולם, שרוב מנין ובנין של חכמי ישראל היו עוברים על חיבור זה בעיון רב, ותוך שנה אחת היו כמאה ספרים הדנים בדברי הירושלמי. מנדל כשר היה מחבר חיבור הירושלמי קדשים והרמב"ם, שמעון ואנונו היה מוציא לקט של אגדות הירושלמי על קדשים, זכרון אהרן היו ממהרים להוציא מהדורה מפוארת עם ט"ס בכל עמוד, ארטסקרול היו מוצאים תורם לתרגם את הספר כולו לאנגלית, וכהנה וכהנה.
עצם זה, שכמעט אף אחד מהראשונים לא התייחס לחיבור זה, כפי מה שידוע לנו, הרי הוא עדות שאין למעלה ממנה, שלא קיבלו את זה שרשב"י חיבר הזוהר.
מה הם כן סברו, גם זה הם לא אמרו לנו, ושערי השערות לא ננעלו.
דעתי העניה והדלה היא, שהזוהר מתעד מסורות שבעל פה, ואיזה מסורה יותר עתיקה ואיזה יותר חדשה, ואיזה מרשב"י ואיזה מתלמידיו או תלמידי תלמידיו, איזה מסורת נמסרה בדיוק ואיזה מסורת עברה פיתוח, את זה לא אדע. (כדי למנוע אי הבנות, אין שום ספק בעולם שמסורות עוברים פיתוח, למשל, כוונות תפילות ראש השנה שגילה הרמח"ל ולא היו ידועים לדורות שלפניו. וכן גם בתורת הקבלה, יש המון מושגים, שרק במשך השנים התגלו. ולפני ששוחטים אותי, אז עיון קצר בכל ספרי חכמי ישראל יורה שדיברו במפורש על תורות בקבלה שהתגלו בלי שהיו ידועים בעבר.)
הפלא העצום, ועל זה באמת ראוי לדון, הוא שהאר"י והגר"א שניהם היו מהמבקרים הכי גדולים שקמו לעם ישראל במשך אלף שנים האחרונות. האר"י עשה את עבודתו נאמנה בישיבתו של ר' בצלאל אשכנזי שהיה מרכז מחקרי לכל דבר. והגר"א הרי מפורסם היה בהגהותיו ובחוש הביקורת שלו, שאין לך שום ספר שהגר"א נגע בו שלא ביקרו בצורה מדעית. והנה שני אנשים אלו, כפי מה שאנו יודעים, קיבלו את הזוהר כחיבורו של הרשב"י כפשוטו, למרות שיש אין סוף סימנים והוכחות שזה דבר כמעט בלתי אפשרי. איך דוקא הם קיבלו את ספר הזוהר, זה דבר שמפליא אותי ביותר, ולא אדע ליישבו.
