פורום אוצר החכמה

תורה תמימה כתב:אתה רוצה את הכסף בחזרה או משהו כזה? אין לי ולא לסבא שלי מניות בעוז והדר, אבל אני לא מבין מה אמור לשרת הפשקויל הזה, וכי אין שם כתובת להערות.

היא שיחתי כתב:עובדה פשוטה היא, שאין ספרים ברמה הזו, כל אדם יחיד שהוציא ספר, לא הגיע ברמת הספר לרמה זו של עוז והדר
ועל כרחך שצריך הרבה עורכים,

סגי נהור כתב:

היא שיחתי כתב:עובדה פשוטה היא, שאין ספרים ברמה הזו, כל אדם יחיד שהוציא ספר, לא הגיע ברמת הספר לרמה זו של עוז והדר
ועל כרחך שצריך הרבה עורכים,

אינני מבקש שאת הספר כולו יכתוב אדם אחד, אלא שבראש המערכת (גדולה ומכובדת ככל שיהיה) יעמוד עורך ראשי בפועל שיסדר את כל העניינים על מתכונתם, יקבע לכל מדור את צורתו הסופית, יפנה מהכא להתם וכו', כך שתהיה לפנינו יצירה שלימה ומגובשת.

המתקיף כתב:

תורה תמימה כתב:אתה רוצה את הכסף בחזרה או משהו כזה? אין לי ולא לסבא שלי מניות בעוז והדר, אבל אני לא מבין מה אמור לשרת הפשקויל הזה, וכי אין שם כתובת להערות.

טרונייתך לא ברורה כלל. הרב סגי נהור האיר את העיניים בדבר שכל מי שלומד באותה מהדורה ראוי לו שיידע היטב, כדי שלא יבוא לידי מבוכה במרוצת הלימוד. לכאורה בדיוק לשם הערות חשובות ונחוצות כאלה נוסדו הפורומים המוקדשים לענייני ספרות וספרים. מה גם שההערה נכתבה בלשון מעודנת ומכובדת, ואין שום אפשרות לראותה בה "פשקוויל" כלשונך הנשכנית.

היא שיחתי כתב: כלומר, עורך ראשי אחד, שילמד את כל התוכן הפרוש לאורך כל הכרך העבה של מתיבתא...
חלמא טבא חזית

סגי נהור כתב:אינני מבקש שאת הספר כולו יכתוב אדם אחד, אלא שבראש המערכת (גדולה ומכובדת ככל שיהיה) יעמוד עורך ראשי בפועל שיסדר את כל העניינים על מתכונתם, יקבע לכל מדור את צורתו הסופית, יפנה מהכא להתם וכו', כך שתהיה לפנינו יצירה שלימה ומגובשת.

שיבר כתב:

סגי נהור כתב:אכן מן הראוי היה שיישב צוות ויעבור על כל הכרכים בקצב נינוח יותר ויתקנו הטעון תיקון ואף יוסיפו שיפורים. ואולי הדברים נעשים באמת.

חרבונה כתב:

שיבר כתב:

סגי נהור כתב:אכן מן הראוי היה שיישב צוות ויעבור על כל הכרכים בקצב נינוח יותר ויתקנו הטעון תיקון ואף יוסיפו שיפורים. ואולי הדברים נעשים באמת.

הדברים אינם נעשים. מידיעה.

שיבר כתב:כרכי המתיבתא עבי הכרס יצאו לאור בתדירות מדהימה של אחת לשלושה שבועות בערך, (כמעט בקצב של עיתון. היו יכולים לקבוע בו פרסומות...) כך שיש להשתאות על החומרים הנאותים שבכל כרך, ולא להתאונן על הבעיות שבהם.

נאשער כתב:מידיעה? מעניין, מידיעה שהדברים נעשים!!! לא אלאה אותך, את הביאור על הדף בדקת בעשור האחרון והשוות לבין המהדורה הקודמת? ע"כ.

חרבונה כתב:

נאשער כתב:מידיעה? מעניין, מידיעה שהדברים נעשים!!! לא אלאה אותך, את הביאור על הדף בדקת בעשור האחרון והשוות לבין המהדורה הקודמת? ע"כ.

אכן ביאורי הדף עובר עריכה חדשה, אך כל שאר המדורים לא. לא ילקוט ביאורים, לא אוצר עיונים, לא אליבא דהלכתא. [על ביאורי רש"י איני יודע].

מתיבתא - על מה ולמה
בסיעתא דשמיא ובעזרת התורמים הגיעו לישיבה כ-30 כרכים של 'מתיבתא'. מה הצורך בזה, תשאלו, הרי יש לנו שוטנשטיין! וכן, הסיבה שהספרים הובאו לכאן היא ה"מאחורה" של המתיבתא. בכדי להבין מה יש שם אנו נסקור את המדורים השונים, כאשר לבסיס לסקירה בחרנו סוגיה בתחילת 'המניח' - אין הולכין בממון אחר הרוב.

פירוש הגמרא
על פירוש הגמרא נכתוב בסוף, כיוון שהוא לא הסיבה בשבילה הבאנו את 'מתיבתא'. כאן נעשה השוואה עם שוטנשטיין.

ביאורי רש"י
ביאורי רש"י קצת מיותרים לטעמי. אמנם ישנם חידושים, אך רוב הדברים מובנים לבד, ולדעתי אין הצדקה לבזבוז הנייר. כשרש"י כותב "מפרש טעמא" הם מסבירים מה הקושיה שצריך לפרש את טעמה, ובהערות מביאים את תוכן הגמרא ההיא. למעלה הם מביאים ביאורי מילים בעיקר, ולמטה הם מביאים למשל פני יהושע שמפרש את רש"י, תוס' רבנו פרץ שמקשה על רש"י ואת תירוץ הנחלת דוד, ועוד. לדעתי ניתן לוותר על מדור זה, וכשיש רש"ים קשים - להסביר בהערות הפירוש או בילקוט ביאורים.

ביאורי תוספות
כאן זה כבר נצרך. הם עושים כמו שוטנשטיין (בעצם מתיבתא...) לתוספות - למעלה ביאורים של פשט, ולמטה הסברים נוספים, דעות אחרות, קושיות ותירוצים. בתחילת כל ביאור תוס' יש כותרת, ובסוף כל ביאור של תוס' ארוך יש סיכום. יפה מאוד!

משנת הראשונים, אוצרות הראשונים
זו אסופת ציטוטי ראשונים העוסקים בביאור פשט הגמ', חלקם ראשונים שעל הדף וחלקם ממקומות אחרים (הקצרים בעיקר ב'משנת' על הדף, והארוכים ב'אוצרות' שבסוף). דבר מיותר לטעמי. אין מספיק חידושים - חצי מהמקורות הם מראשונים שעל סדר המסכת. דברים כאלו שוטנשטיין שמים (לא בציטוט אלא את תורף הדברים) בהערות למטה, ובמידה מועטת גם מתיבתא, לדוגמא הדברים היחידים שמובאים בסוגייתנו הם תוס' בב"ב ורשב"א - אותו רשב"א שכבר הובא בהערות!

ילקוט ביאורים
מדור זה הוא סיכום וסידור של נושאים שדנים בהם בסוגיה (דמיינו את ההערות בשוטנשטיין ארוכות פי מאה [ד"ש עמודים בכרך זה] ומסודרות עם כותרות ותוכן עניינים). הילקוט ביאורים יכול להראות דומה לסיכום סוגיה של אחד תלמיד (כמובן תלוי בסגנון הלימוד וצורת הסיכום) והוא תוספת משמעותית ללימוד! בסוגייתנו הם דנים (בין השאר) מדוע הניח את הכד ברה"ר, מהי כוונת רש"י שהנתקל הוזק, הפקרת החבית לאחר שנשברה, מדוע הגמרא לא סיימה את הסוגיה כמו בבבא בתרא, הסבר שינוי הלשון בין כד לחבית, מניין לתוס' שרשאי לעכב המעות, האם סוגייתנו רק לפי שמואל או גם לפי רב, יחסי דמים רוב וחזקה, הטעם שהרי"ף והרא"ש לא פסקו את הנפקא מינה למקח וממכר, האם אין הולכין אחר הרוב בממון מדאו' או מדרבנן, ועוד. החלק העיקרי בספר.

אוצר עיונים
הקטע ה'ישיבתי' של מתיבתא (ישיבתי במובן של 'המהלך החדש'). אוצר מערכות מקיף של נושאים במסכת, גדריהם, יסודותיהם וטעמיהם. בניגוד למלאכת הליקוט שעשו בכל הספר, כאן הם לא נמנעים גם [קצת] מלחדש. זוהי מין הכלאה בין אנציקלופדיה תלמודית וקובץ יסודות וחקירות. בסוגייתנו לא נכתב דבר, כנראה כי נושא זה הוא די מקומי לסוגייתנו, ולא מהותי למסכת (כמו בור ממונו משורו למדנו או מבור, גדרי החיוב של בור ואש, היה לו לעמוד ולא עמד, תשלומי תם מגופו וכו'). לעומת זאת, באוצר עיונים ב"ב חלק ה', ישנם שלשה סימנים על הסוגיה: אין הולכין בממון אחר הרוב, הלך אחר הרוב, חזקה מכח סברא להוציא ממון (בכלל, כאשר דנים בסוגיה מסויימת כדאי להסתכל בכרכים של כל המסכתות השייכות). הדברים עמוקים ורחבים מכדי לפרט, אבל נראה שבסיום לימוד הסוגיה ירוויח מי שיסתכל ב'אוצר'.

אליבא דהלכתא
במדור זה כתובות ההלכות היוצאות מן הגמרא. הצורה כאן היא פסקי הלכות, למשל "המניח את הכד ברשות הרבים, ובא אחר ונתקל בו ושברו, פטור, שאין דרך בני אדם להתבונן בדרכיםא. ואם הוזק בו, בעל הכד חייב ואפילו הפקיר הכד, שכל המפקיר נזקיו בדבר שאין לו רשות לעשות מתחלה, חייבב". ובהערה נוסף: א. שהצמח צדק מסתפק באופן שהניח הכד לכתף ודיונו בנושא; ב. מקור ההלכה ברמב"ם ובשו"ע, ושערוך השולחן כתב שאם שברו בידיים חייב השובר בכל מקרה, וכ"ש אם הוזק שהבעלים פטור. כמין 'עין משפט השלם' או הלכה ברורה (בלי ה'בירור הלכה')' בתוספת הערות קצרצרות.

פניני הלכה
מדור זה, השוכן בחציו השני של 'אליבא דהלכתא', הוא חידוש חשוב - סיכום פסקים שאינם הנושא בו דנה הגמרא, אך הם נובעים ממנה, ולכאורה הלומד לא היה מגיע אליהם לבד. בשו"ת קנה בושם, פטר אדם שבא להעיר את חברו בבוקר (לבקשתו) ודרך בטעות על משקפיו שהיו על הרצפה. בפתחי חושן העיר, שיש לאדם רשות להניח את משקפיו ליד מיטתו, ובאופן כזה לא אומרים שאין דרך להתבונן בדרכים, ועוד שזה רשות היחיד. אך לבסוף כתב שיש לפטור כי חברו פשע, שהרי ידע שיבוא להעירו, והניח במקום דריסת רגליים. דיון נוסף ומפתיע, הוא טלטול דבר מסוכן בשבת - מה הקשר? ראו שם.

תמצית הדף
כשמו כן הוא, עניינו הוא לסכם את השקלא וטריא של הדף, בעיקר בשביל סיכום וחזרות. הסיכום על פי רש"י, כאשר פירוש שני ברש"י והתוספותים מסוכמים בהערות שוליים.

כפתור ופרח
לקט דרוש, מוסר ואמונה, ממפרשים שלא הודפסו על סדר הש"ס. בסוגיה שלנו מופיע דבר אחד: "הן אמת שאם אין קמח אין תורה, ויפה תורה עם דרך ארץ, אבל אין הולכין בממון אחר הרוב, פי' שלא יהיה משוקע ראשו ורובו בממון, אלא לעשות תורתו קבע ומשא ומתן עראי, ואז מלאכתו ופרנסתו מתברכת" (דברי ישראל לרבי ממודזיץ').
[לשאלת האמונה במתיבתא: בגדול היא כלי הלכתי, אך בילקוט ביאורים ישנם בירורים אמוניים רבים (ובאוצר עיונים על פרק חלק יש מערכה על תחיית המתים). יש לציין שגם הבירורים האמוניים הם בצורה הלכתית (מח' רמב"ם רמב"ם, קושיות ותירוצים, פירוש המהר"ל לעומת רמח"ל וכו').]

לסיום, מתיבתא הוא כלי עזר ללימוד עיון (ולא תחליף לעיון!), וכמקור להסתכל במהלך לימוד בקיאות על קושיות ועניינים. נקווה שהדבר יחזק את הלימוד המעמיק בישיבה, ויגביר את העיון העצמאי בסוגיות אחרות. לימוד פורה ומהנה!

נספח: פירוש הגמרא (השוואה לשוטנשטיין)
משנה:
• בשוטנשטיין אין מבוא לפרק, ובמתיבתא אין;
• שניהם מחלקים את המשנה והגמ' לפסקאות (יש הבדלים, אבל לא נראה לי משמעותיים);
• בשוטנשטיין פי' המשנה יותר קצר ופחות טרחני (לא מסביר דברים שמובנים מאליהם);
• בהערות למשנה שניהם בגדול אותו דבר, ובמתיבתא עמדו על הסיבה שהניח את הכד ברשות הרבים (מאירי ונמוק"י - לנוח. נחלת דוד עפ"י הרי"ף מחייב באופן כזה כי רגילים לעשות כן, ומעמיד שהניח סתם), בשוטנשטיין לא העירו.
גמרא:
• פירוש השוטנשטיין יותר קצר;
• ישנם דברים שבשוטנשטיין הוזכרו בהערות ובמתיבתא בגוף הפירוש (העובדה שכד יותר קטן וחבית יותר גדולה [שלא כתובה בגמרא], הסיבה לכך שבעל הקורה פטור [משום שיש לו רשות להלך עם קורתו ברה"ר. רש"י]);
• ישנם דברים שהוזכרו בשוטנשטיין ולא נכתבו במתיבתא (העובדה שדבש יקר מיין [רש"י], ציון לתויו"ט שהביא עוד שני מקומות בהם יש שינוי בין כד לחבית);
• במתיבתא כתבו שבעל הדבש חייב לשלם לבעל היין את דמי טרחתו, בשוטנשטיין הוסיפו שצריך לשלם גם את דמי השימוש בכלי (רש"י לקמן קטו:, במתיבתא העירו זאת בביאורי רש"י);
• בשוטנשטיין כתבו את שיטת הרשב"א בשינוי בין כד לחבית, וציינו לראב"ד שחולק (במתיבתא דייקו מתוס' שלא סוברים כרשב"א, אך לא הסבירו את הסוגיה לשיטתו, וגם לא ציינו לראב"ד שכותב כך במפורש);
• ב"אין הולכין בממון אחר הרוב" שניהם מרחיבים בהערות בערך את אותם דברים (מחלוקות רב ושמואל, רש"י ותוס' וכו');
כמו שכתבנו, הפירוש בשוטנשטיין יותר טוב (מבחינת הסבר ובהירות וקיצור), והמתיבתא עיקרו בסופו.

פלוריש כתב:ביאורי תוספות
כאן זה כבר נצרך. הם עושים כמו שוטנשטיין (בעצם מתיבתא...) לתוספות - למעלה ביאורים של פשט, ולמטה הסברים נוספים, דעות אחרות, קושיות ותירוצים. בתחילת כל ביאור תוס' יש כותרת, ובסוף כל ביאור של תוס' ארוך יש סיכום. יפה מאוד!

שייף נפיק כתב:החילוק הגדול בין שוטנשטין למתיבתא ולובלין, שהם נכתבו מתוך לחץ (ותחרות) ושוטנשטין לא. וזה שמים וארץ.
כשיעשו מהדורא בתרא יתכן שהם יעלו על שוטנשטין.

קראקובער כתב:

שייף נפיק כתב:החילוק הגדול בין שוטנשטין למתיבתא ולובלין, שהם נכתבו מתוך לחץ (ותחרות) ושוטנשטין לא. וזה שמים וארץ.
כשיעשו מהדורא בתרא יתכן שהם יעלו על שוטנשטין.

אין מצב, הם פשוט לא מקצועיים, (זה גם ענין של תרבות) מן הסתם הם יתקנו טעויות בולטות אבל כמו שהעיר פותח האשכול שזה "גיבוב הרבה דברים בכל מקום שאפשר" וכבר לא מדובר במהדורה מתוקנת, אלא לכתוב הכול מחדש וזה כמובן לא יקרה, סח לי אברך (די ממוצע בלשון המעטה) שעובד עכשיו על פרויקט רמב"ם שלהם שלא מעניין אותם כלום חוץ מלדחוף הכי הרבה אינפורמציה וככה זה נראה באמת אם כי יש בזה גם יתרון למי שמחפש רק מראה מקומות ומצד שני ידיד שעובד בשוטנשטיין (אברך מוכשר ביותר והדמים מודיעים) סיפר איזה דרישות יש להם, זה פשוט ליגה אחרת.

שומע ומשמיע כתב:הם מודעים בהחלט לבעייתיות של הביאורי תוספות הישן, וכותבים עכשיו הכל מחדש.

הוגה ומעיין כתב:אני עבדתי בפרויקט הזה של הרמב"ם, ולמרות ששלחתי קובץ ברמה גבוהה, קיבלתי אותו עם למעלה ממאה הערות ביקורת מכל הסוגים, כעשר הערות בממוצע לעמוד, ועמל תיקוני הביקורת נמשך על זמן לא פחות מהזמן שלקח לי לכתוב את הקובץ.

פייביש אופטובסקי כתב:ככל הזכור לי, מפרשי יד החזקה להרמב"ם זהו פרוייקט של פרידברג שחיפש קורת גג עבור פרויקט זה וחבר לעוז והדר בשביל סיבות טכניות. צוות העורכים לפרויקט זה לא נבחר על ידי עוז והדר.

שמואל דוד כתב:יל״ע מדוע בביאורי רש״י עמ״ס שבת (אולי גם בשאר מקומות) הביאו הרבה דברים מספר אור החמה (קרויזר) בלי להזכיר שמו וכתבו בשם ״אחרונים״