וונדרבר כתב:ועוד שחלק מהחרוזים לא מתאימים כלל בהברה ספרדית, כגון בקטע המתחיל באות ז' יש חרוז של "נעוריך" עם "סליחה", ובקטע המתחיל באות כ' [ראה סטנסיל] יש חרוז של "פיך" עם "שוחה", ולא יתכן שספרדי יעשה חרוזים בין אות ח' לאות כ'!
וכן מה שהעירו על הקטע המתחיל באות פ' שיש חרוז של "הבורא" עם "לאורה", שזה בודאי לא מסתדר בהברה ספרדית.
יישר כוח על דבריך.
תחילה אעיר כי על חריזות חכמי הספרדים המאוחרים יש להרחיב הרבה, אודות תכונתם וכלליהם, ואינו מן הנמנע כי יש חילוק בכללים ובצורות של החריזות בין חריזות רבני טורקיה ובין חריזות רבני תוניס, וסביר להניח כי השינויים עדינים מאד. ומעיקרא יש לצדד לאן לשייך את החיד"א בדיוק.
איך שיהיה אצל רבני אזמיר (משפחת פאלאג'י בפרט) יש חריזות רבות שהתיבות המחורזות אינן מסתיימות באותיות זהות אלא באותיות דומות (למשל: מנוחה, כפכה). כמובן זה עוד הרבה קודם לתקופת רבני משפחת פאלאג'י.
יותר מזה יש להעיר כי פשוט וברור שבכתיבה חרזו אף שלא כניקוד אשר הם עצמם השתמשו בו, ואין ללמוד מאומה מחריזות לעצם ההגיה שלהם את אותן התיבות. ועצם האותיות הזהות הספיק להם לחרוז בחריזה בכתיבה גם אם הניקוד שונה, דוגמת "הרב המופלא, וכבוד ה' מלא". פשוט שבדיבור הניקוד של הלמ'ד ב"המופלא" אינה בציר"י. ויותר יש שחרזו עם "הרב המופלא, וכבוד ה' מלא", גם "רב חיליה", וכאן פשוט שהסתפקו רק בצליל ולא בכתיבה. ובמקום אחר קיבצתי כט"ו כללים אודות החריזות של רבני אזמיר, ובדוגמאות נכונות אחת לאחת מספרי רבני משפחת פאלאג'י זצ"ל. ומה כואב הדבר שבמהדורת ספר יפה ללב החדש, לא שמו לב כמעט כלל וכלל לחריזות ולמבנה שלהן, לחוקיהן ולטיבן, וקלקלו במקומות רבים עד מאד את החריזות המקוריות, ובפרט בהקדמות המחבר. ועין בוחנת בנקל תמצא זה.
אשר לחריזה "נעוריך" ו"סליחה", יש לצדד בזה, יען כי כאן באמת החריזה היא לא רק בשינוי כתיב כביכול (חילוף ך' וח') אלא בתוספת האות ה'. ואיני יודע אם דרכם של רבני הספרדים בכגון דא, אך יתכן מאד כי הם חרזו גם בצורה זו. וצריך בדיקה.
לעצם הפיוט נראה כי הוא אשכנזי, והעד על זה מהחריזה באות ד "תרשיע" ו"ופשע". ודומני כי כמעט ולא ימצא אצל חכמי הספרדים דוגמת זה. אך יתכן ואין הצדק עמי, ואדרבה יבואו החכמים דכאן ויחכימו בזה.