מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

השמות המיוחדים ברמב"ם

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

השמות המיוחדים ברמב"ם

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' מאי 18, 2014 2:44 pm

ידידי הרב יצחק ליפשיץ, שלח לי מאמר על נושא השמות המיוחדים ברמב"ם. המאמר התפרסם במסגרת אקדמית וסגנונו תואם, אבל הדברים חשובים ומעניינים לכולם.
עניין מיוחד מעבר לדברים עצמם, יש לענ"ד בנושא התיקון בכתב היד שהעיר עליו.
קבצים מצורפים
השמות המיוחדים-1.pdf
(139.37 KiB) הורד 792 פעמים

אלכסנדר וימפן
הודעות: 169
הצטרף: ה' מרץ 06, 2014 12:01 am

Re: השמות המיוחדים ברמב"ם

הודעהעל ידי אלכסנדר וימפן » א' מאי 18, 2014 3:42 pm

אני לא הבנתי את הקטע האחרון

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: השמות המיוחדים ברמב"ם

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » א' מאי 18, 2014 5:59 pm

צר לי.
אני מבין שמדובר בת"ח אם הרב אוצר החכמה מכבדו.
אך איני מסוגל להבין מדוע הוא אינו מתייחס לדברי הגרי"ז ז"ל כמדומני פרשת ואתחנן על התורה ובעוד כמה מקומות בכמה מן הדברים שהוא דן במאמר.
--
מרן הגרי"ז ז"ל גם כותב בנוגע לדברי הראב"ד ז"ל. - ולבנתיים העתקתי קטע קטן.
בזה"ל.
והנה עיין בהקדמת הרמב"ם ליד החזקה בסופו בהשגת הראב"ד שם שכתב על הרמב"ם א"א סבר לתקן ולא תיקן כי הוא עזב דרך כל המחברים אשר היו לפניו וכו'. ובכסף משנה שם כתב וז"ל. ולכך בא לחדש פסק הלכה בלשון צח וקצר כמו המשנה ויכול כל חכם לב מהבאים אחריו לסמוך על ברירתו של רבינו. ואם ימצא איזה חכם גדול שלא ירצה לעמוד על ברירתו עד שישקול גם הוא במאזני שכלו מי מעכב על ידו מלעיין בספרי הגמרא והמחברים. נמצא שדרך זה שדרך רבינו תיקון לכל העולם זולתי לחד בדרא באותו זמן. (הוספה: פירוש ב' דברים, חד בדרא, וגם באותו זמן) וגם לו הוא תיקון אם יהיה נחפז לפסוק יסמוך על דעת רבינו וגם כשלא יהיה נחפז לאו מילתא זוטרתי היא לדעת סברת רבינו: עכ"ל. ולפי זה כאן גם כן צריך לומר הכי, דלאו מילתא זוטרתי היא למשה לדעת סברת יתרו, שזה גופא לידע הכרעת יתרו הוא גם כן דבר חשוב למשה. ואף שיכריע הדין מעצמו אי צריך לצאת אם לאו, מכל מקום יהיה לו לתועלת מה שיידע הכרעתו של יתרו.
העתקתי רק חלק קטן מדבריו.
כמו כן אעלה כאן מאמרו של הגאון רבי שמואל אוירבאך שליט"א שגם כן כתב בעניין.
קבצים מצורפים
בעניין שמות המיוחדים הגרש אוירבאך שליטא.pdf
(216.79 KiB) הורד 420 פעמים

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: השמות המיוחדים ברמב"ם

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » א' מאי 18, 2014 6:04 pm

לדעתי השינוי בכת"י שהיה כתוב וכן ולא והן - דבריו משכנעים בזה.
אך במה שכתב בסוף דבריו לפרש המיוחדים - מיוחד לעניינה דלא כמו הב"י ובניגוד למה שכותב הרמב"ם במורה - במחילת כבוד תורתו יש מקום לחלוק עליו בזה.

יוסף יצחק
הודעות: 11
הצטרף: א' מאי 18, 2014 8:04 pm

Re: השמות המיוחדים ברמב"ם

הודעהעל ידי יוסף יצחק » א' מאי 18, 2014 8:07 pm

הסיבה היחידה שלא הזכרתי את ר' איסר זלמן היא משום שהמאמר נכתב לכתב עת אקדמי והם לא אוהבים שמכניסים אחרונים. הורידו לי דיון על דברי הרע"ג.

יוסף יצחק
הודעות: 11
הצטרף: א' מאי 18, 2014 8:04 pm

Re: השמות המיוחדים ברמב"ם

הודעהעל ידי יוסף יצחק » א' מאי 18, 2014 8:09 pm

וסליחה, נחפזתי ולא שמתי לב שהתכוונת הגרי"ז. אבדוק ואשיב דבר.

יוסף יצחק
הודעות: 11
הצטרף: א' מאי 18, 2014 8:04 pm

Re: השמות המיוחדים ברמב"ם

הודעהעל ידי יוסף יצחק » א' מאי 18, 2014 8:16 pm

לגבי הסברא הראשונה של ר' שמואל אויירבך, במחילה מכת"ר, אי אפשר לומר את הדברים בדעת הרמב"ם. הרי הוא כתב במפורש במורה שהשם המפורש נקרא בארבע אותיות וסוד קריאתו צפון בהבנתו, שלא כדברי התוס' ראה מורה נבוכים ח"א פר' סב.

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: השמות המיוחדים ברמב"ם

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » א' מאי 18, 2014 10:52 pm

הרב יוסף יצחק.

א. לדעתי גם אם אתה מוגבל ואין לך אפשרות להזכיר אחרון פלוני ואלמוני תוכל לכתוב שתי צדדים, ומדוע לדעתך יש לפרש כך ולא כך, על זה הדרך.

ב. אל לך לחשוב ולו לרגע שמישהו מחכמי הפורום מבקש לפגוע ולנגח, ואבוי אם תיקח את דברי כפגיעה אישית חלילה, מה בצע, מטבע הדברים כאשר מישהו מעלה לכאן מאמר אנו יוצאים מתוך הנחה שבעל המאמר מבקש לבדוק את תגובת החכמים המופלאים כאן, לדעת מה לשפר במידה וטעון שיפור – ולא בשביל קומפלימנטים. ומניסיון אומר לך, שהתגובות כאן, נותנים עוד כיוון מחשבה וכדומה, ומפיקים מזה המון תועלת – אצלי בכל מקרה.

ג. אותי אישית זה אולי קצת יותר מפריע ואולי זה עניין של השקפה – כוונתי להערה 24 – במאמר. מדוע לרוץ תיכף לאגרות הרמב"ם וכדומה, מדוע לא להביא גם את דברי הראב"ד שציינתי את מה שכתב בהשגה בהקדמת הרמב"ם, ומה שמשיב לו שם הכסף משנה. ואם סברת שאישתמיטתיה לו לכסף משנה את מה שכתב הרמב"ם באגרתו שכתבת להביא, מדוע לא להביא את כל העניין.

ד. בלי נדר אם תשפר את המאמר ותעלה אותו שוב, אכתוב לך מה שהארכתי בעניין בזמנו. זה נושא מאוד מעניין, ויש הרבה לחדש בזה כידוע לך. ובלע"ר יש כאן הרבה בעלי כישרונות ובראשם הרב אוצה"ח שליט"א שאין לי כל ספק שגם הם יגיבו כפי שיראו לנכון.

יוסף יצחק
הודעות: 11
הצטרף: א' מאי 18, 2014 8:04 pm

Re: השמות המיוחדים ברמב"ם

הודעהעל ידי יוסף יצחק » א' מאי 18, 2014 11:08 pm

ודאי שלא נעלבתי אבל צריך להבין את טבעם של מאמרים אקדמיים. את שיטת הרמב"ם מבררים באמצעות הרמב"ם ולא באמצעות הראב"ד, ואפילו לא מרן הגרי"ז. לכן פניתי לאגרות.

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: השמות המיוחדים ברמב"ם

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ב' מאי 19, 2014 3:00 am

לתועלת העניין.
חדושי מרן רי"ז הלוי הלכות עבודה זרה

פ"ב ה"ז ואני אומר שעל שניהם הוא נסקל עכ"ל. צ"ע הביאור בזה, דהרי זה לכאורה פשוט דשם המיוחד אינו רק אחד, ואיך אפשר שיהיה נסקל על שניהם, וגם עיקר הפלוגתא שמביא הרמב"ם אם חייבין גם על שם דאדנות או לא צריכה ביאור ופירוש, מה הוא יסוד פלוגתתם בזה.
והנראה לומר בזה, דהרמב"ם ס"ל דבהא דאמרינן בקידושין דף ע"א כתיב זה שמי וכתיב זה זכרי וכו' לא כשאני נכתב אני נקרא נכתב אני וכו' ונקרא באלף דלת ע"כ, נאמר בזה דינא, דהקריאה של אדנות היא גם קריאה על השם של הוי', וא"כ אף דעצם השם של אדנות לאו שם המיוחד הוא, אבל עכ"פ הרי בזה שפירש להשם דאדנות מקרי שפירש גם להשם המיוחד, שזו היא קריאתו, ולהכי חייב במגדף, והוי זה בכלל ונוקב שם השם, דכך היא נקיבתו של שם זה לענין הקריאה, ולהכי כתב דעל שניהם הוא נסקל, דבין כך ובין כך הרי פירש להשם המיוחד שהוא שם הוי', אבל אה"נ דזה גם הרמב"ם ס"ל דרק שם הוי' הוא דמקרי שם המיוחד ולא השם של אדנות.
ונראה דבזה כו"ע ס"ל הכי, דזהו יסוד הדין דזה שמי וזה זכרי דבהקריאה דאדנות מקרי לענין כל הדינים שקרא גם להשם הכתוב שהוא שם הוי', אכן כ"ז הוא לענין ברכת כהנים וכדומה, דנאמר דינא דכה תברכו דהכהנים צריכין לברך דוקא בשם זה הכתוב בפרשה, ובזה הוא דנאמרה ההלכה דבקריאה זו של אדנות חשיבא שקראו וברכו את ישראל בשם הוי', שהוא הכתוב בפרשה, וכן בכל קריאת פרשיות שבתורה, ע"י הקריאה של אדנות חשוב כקורין את השם הכתוב בפרשה, ובזה הוא דשייך דין זה דזה שמי וזה זכרי, שהרי עכ"פ יש כאן שם הוי' שהוא נקרא בלשון זה, אבל במגדף שאין שם שם הוי' כלל, מאן משוי לקריאתו שתהא חשובה קריאה של שם המיוחד, הלא הוא לא פירש רק השם של אדנות, וכשהיא לעצמה ג"כ קריאה היא, ואין כאן מה שיעשה אותה לקריאה של שם הוי', וע"כ ס"ל דאינו חייב במגדף עד שיפרש את השם הוי' בעצמו. ובזה הוא דחולק הרמב"ם וס"ל דכיון דהויא מיהא קריאה גם לענין שם המיוחד, על כן גם במגדף הוי זה בכלל מפרש את השם וחייב, וכמש"נ.

מלבב
הודעות: 3370
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

Re: השמות המיוחדים ברמב"ם

הודעהעל ידי מלבב » ב' מאי 19, 2014 3:18 am

לומד_בישיבה כתב:ב. אל לך לחשוב ולו לרגע שמישהו מחכמי הפורום מבקש לפגוע ולנגח, ואבוי אם תיקח את דברי כפגיעה אישית חלילה, מה בצע, מטבע הדברים כאשר מישהו מעלה לכאן מאמר אנו יוצאים מתוך הנחה שבעל המאמר מבקש לבדוק את תגובת החכמים המופלאים כאן, לדעת מה לשפר במידה וטעון שיפור – ולא בשביל קומפלימנטים. ומניסיון אומר לך, שהתגובות כאן, נותנים עוד כיוון מחשבה וכדומה, ומפיקים מזה המון תועלת – אצלי בכל מקרה.

מצטרף.

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: השמות המיוחדים ברמב"ם

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ב' מאי 19, 2014 4:15 am

לכאו' לפי דברי מרן הגרי"ז ז"ל שהכוונה היא שיש רק שם אחד והוא הוי' אלא שאנו למדים שמבטאים אותו על ידי אמירת אלף ד נ י אפשר שאין כל סתירה בין מה שכותב הרמב"ם במורה "אפילו השם אשר בו מכנים את יוד הא ואו הא גזור גם הוא מן האדנות וכו'" למה שמכנה הרמב"ם אצל מברך את שם אלף ד נ י כשם מיוחד. - ולחינם התקשה וטורח בעל המאמר מדוע מכנהו הרמב"ם כשם המיוחד. - וכפי שכותב בזה"ל: מזהה את השם המיוחד במפורש דווקא עם שם האדנות, וכו' – ויש לומר בזה דשתי שם אדנ-י יש – (האחד): כאשר עם זה שהוא מבטא בשפתיו אדנ-י הוא בעצם מבטא הוי' - וכפי שמסביר מרן הגרי"ז ז"ל - ובמקומות אלו כאשר ביטוי האדנ-י בא לבטא הוי' (ולא כתחליף) אז מכנה הרמב"ם את שם האדנ-י כשם מיוחד. והנה אצל מברך חייב סקילה, כי הוא בעצם מברך הוי' עם הביטוי של אדנ-י – (והשני): שם אדנ-י – שבזה קאי במורה – והוא, שמבטא אדנ-י לשם אדנ-י - ולא כדי לבטא ולומר הוי' אלא כתחליף – כביכול שם נוסף – שבה אומר אדנ-י לשם אמירת אדנ-י – והרבה פסוקים יש שמכנה את הקב"ה אדנ-י והוי' גם יחד. (וכעין מה שכותב רבי שמואל אוירבאך שליט"א לחלוק על מרן הגרי"ז ז"ל דשני שמות המה) – ובאדנ-י השני הזה, אינו מבטא הוי' אלא כעין שם נוסף הוא, וכפי שכתבתי, אדנ-י לשם אדנ-י – ועל שם אדנ-י שני זה, כלומר, אדנ-י לשם אדנ-י, מסביר הרמב"ם במורה שהוא גזור מן האדנות ואין זה שם עצם. (וניתן לדחוק כך בכוונת דבריו במורה. כנלע"ד).
אקווה שהובנתי.

יוסף יצחק
הודעות: 11
הצטרף: א' מאי 18, 2014 8:04 pm

Re: השמות המיוחדים ברמב"ם

הודעהעל ידי יוסף יצחק » ב' מאי 19, 2014 2:44 pm

תודה רבה ויישר כוח. אחשוב ואשיב דבר. צריך עיון אם באמת סבר הרמב"ם כדברי הגרי"ז ש"לא כשם שאני נכתב" הוא דין גם בדיני מברך ה'.
דרך אגב, ר' משה פיינשטיין זצ"ל סבר שאין שום תועלת בהוספת מקף בין אותיות השם. בכל מקרה, לא נראה שיש איסור מחיקת השם במסך מחשב, אבל לנזהר, כדאי לימנע מכתיבת שמות שאינם נמחקים בהוספת מקף.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: השמות המיוחדים ברמב"ם

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' מאי 19, 2014 3:19 pm

איפה דברי ר' משה פיינשטיין שהבאת? או מה טעמם אם הם מפי השמועה?

מה שנכון נכון
הודעות: 11662
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: השמות המיוחדים ברמב"ם

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' מאי 19, 2014 3:22 pm

אוצר החכמה כתב:איפה דברי ר' משה פיינשטיין שהבאת? או מה טעמם אם הם מפי השמועה?

כ"כ האבני נזר יו"ד שסה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: השמות המיוחדים ברמב"ם

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' מאי 19, 2014 3:37 pm

אי משום הא צריך עיון שאולי כה"ג שכתב לומד ניכר להיפך שכוונתו להפריד ושלא ייחשב מילה אחת. ורק שם הלא רצו שאנשים יקראו את זה בסידור והקפידו על זה רק רצו להציל את השמות. ואולי אין חילוק בזה אלא כל שעיקר כוונתו שיידעו שזו המילה מיקרי מילה אחת ואסור.

מה שנכון נכון
הודעות: 11662
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: השמות המיוחדים ברמב"ם

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' מאי 19, 2014 3:41 pm

שו"ת אבני נזר חלק יורה דעה סימן שסה

א) דבר שרוצים להדפיס סידורים ונביאים ותהלים והשמות הקדושים לא יהי' נכתבים רק בשינוי קצת באופן שלא יהי' בהם איסור מחיקה מן התורה. כי אם הם כהוייתן באים עי"ז לכמה מכשולות. אמינא לפעלא טבא יישר. אך בשם יוד ה"א שלא מצאו מקום לתקן רק שיהי' הי' רחוק מה' וקו קטן מחבר. בזה נראה שלא יצא מתורת שם. כיון שגופי האותיות כתקנם רק שרחוקים זה מזה ונראה כשתים. וכיון שהקו מחברם וניכר שהחיבור לעשותם כתיבה אחת. שאות אחת אינה תיבה. וכיון שניכר הכוונה לעשותה אחת. אחת היא. וכמו שתי תיבות שנקראין כאחת דפסול. מ"מ אם תיבה ראשונה מסיים באחת מאותיות מנצפ"ך מם סתומה או אחת מאותיות הפשוטות שניכר שהם שתי תיבות מכשירים קצת אחרונים. ונ"ד עדיף מהתם. דהתם הא הי' יכול לכתוב רחוקים זה מזה וכתב שלא כדין באחת. וכיון שכתב שלא כדין שוב אפשר שכתב מם סתומה באמצע תיבה ואחת הוא. אבל נ"ד שניכר הכוונה שיקרא תיבה אחת [ומה שלא כתב באחת כדי שלא יתקדש השם] שוב חשיב תיבה אחת והשם מתקדש:

ב) ולא דמי לכתוב בשם אלקים אלף למד יחד אף שהכוונה לאותיות א' ול' מ"מ הוא חול. דכיון שאין האותיות כתובות כהוויתן כאילו הי' כתוב שלא בכתב אשורית דגרוע מלשון אחר [כמו פ"ק דמגילה כאן בגופן שלנו כאן בגופן שלהן ועיי"ש] שאינו מתקדש כמ"ש הש"ך בפשיטות סי' קע"ט ס"ק י"א כ"ש בכתב אחר. וא' ל' שביחד הוא כתב אחר. משא"כ נ"ד שהאותיות כתיקנן. מה נ"מ אם נקרא ביחד ע"י סמיכתן או ע"י קו המחברן:

ג) גם אינו דומה לתשובת הר"ן סי' ל"ט בס"ת שהשמיט פרשה ונכתב שלא במקומה ועשה סימנים לאיזו מקום שייך. וכתב בפשיטות דאותם סימנים אינם מעלין ולא מורידין. דהתם שאני דמ"מ לא נכתב כסדר. משא"כ הכא שהוא רק לידע לקרותה תיבה אחת ודו"ק. ע"כ אין זה תיקון שלא יתקדש השם רק לדעת תשב"ץ שכל שם שלא נתכוון לקדשו אף שידע שכותב אותיות השם אינו מתקדש. והא ניכר שלא נתכוין לקדש. אך לרוב פוסקים דכל שידע שהם אותיות השם ממילא קדוש ה"נ מתקדש. וכן בשם ש' ד' י' שנכתב בהפסק רגל הד'. כיון שתינוק יכול לקרותו לא בטל האות ההוא כמבואר בתשו' הר"י אכסנדרני שהביא הב"י סימן רע"ו וכן באו"ח סימן ל"ב. מ"מ טוב הדבר דתיקון גמור בשאר השמות ותיקון כל דהו בשתי שמות אלו לדעת תשב"ץ עכ"פ. כתבתי דברים אלו שלא להקל כלל בקדושת השמות שבסידורים. מאחר ששתי שמות אלו קרוב לודאי שיש במחיקתן איסור מן התורה:

הק' אברהם.

גנזי הקדש.PDF
(313.22 KiB) הורד 314 פעמים

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: השמות המיוחדים ברמב"ם

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' מאי 19, 2014 4:04 pm

ייש"כ. מה דעתך? האם החילוק בסברא שכתבתי יש לו מקום ולפי זה האבני נזר יודה בגוונא דהרב אלישיב או ר' שלמה זלמן שלכאורה דברו באופן שכוונתו שלא לכתוב את השם, או שאין זו סברא.

מה שנכון נכון
הודעות: 11662
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: השמות המיוחדים ברמב"ם

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' מאי 19, 2014 4:37 pm

לכאורה ה"ה, כיון שגם בכתיבה סוכ"ס רוצה שיבינו שכונתו לשם, וכל הקו שמוסיף הוא רק משום שאין רוצה שיתקדש.

וראה את לשון האבני נזר: "אבל נ"ד שניכר הכוונה שיקרא תיבה אחת [ומה שלא כתב באחת כדי שלא יתקדש השם] שוב חשיב תיבה אחת והשם מתקדש".

"ע"כ אין זה תיקון שלא יתקדש השם רק לדעת תשב"ץ שכל שם שלא נתכוון לקדשו אף שידע שכותב אותיות השם אינו מתקדש. והא ניכר שלא נתכוין לקדש. אך לרוב פוסקים דכל שידע שהם אותיות השם ממילא קדוש ה"נ מתקדש".

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: השמות המיוחדים ברמב"ם

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ב' מאי 19, 2014 9:44 pm

להרב יוסף יצחק שליט"א.
משום אל תמנע טוב מבעליו.

א. את עצם הרעיון שבמאמר, שבכוונת מכוון כתב הרמב"ם נוסח מעורפל, וכפי שכבודו מפרט והולך, אמרתי היום בישיבה לכמה אברכים בעלי סברא ישרה, וקילסוה במאוד.
ב. ובעניין מה שכבודו כותב להסתפק אם אכן כך הוא כפי שטוען הגרי"ז ז"ל שברכת השם מתבצע על דרך של זה זכרי וכו' ישבתי אמש על הסוגיא שוב ושוב, וגם בדקתי את ההערות שכבודו מציין בעניין, ולא הצלחתי להפריכו, יתירא מכך, אם נאמץ את דבריו של הגרי"ז ז"ל בניקל יתיישב לנו מדוע הרמב"ם התחיל באדנות וסיים בהוויה, שהרי לפי הגרי"ז ז"ל, אדרבא יש לנו לדעת מניין לנו שגם המברך בהוויה חייב סקילה ויש לדון הרבה בעניין, ודי לחכימה.
ג. מי אני ומה אני. אך משום מה אהבתי מאז ומתמיד לעסוק בתורתו של מרן הגרי"ז ז"ל. ובפרט בספרו על הרמב"ם, ופעמים הרבה שניסתי להפריכו וכדומה, ובסופו של דבר תמיד איכשהו תמיד נכנעתי, סברותיו של הגרי"ז ז"ל וההנחות ההחלטיות שלו יצוקות כמין פלדה. וראה למשל בפרשה שלנו בפרשת במדבר, והלוים יחנו סביב למשכן העדות, (פסוק נ"ג) וכידוע מה שהתקשו בזה המפרשים כולם במאוד מאוד בביאור הפסוק, שהלא כבר נאמר לעיל וסביב למשכן יחנו (פסוק נ) עד שבא מרן הגרי"ז ז"ל ופירש, דשני דינים היו בחנות הלוים סביב המשכן, חדא מצות שמירת המקדש, והשני, דין מחנה לויה. ולולא דבריו לא מצאנו ידינו ורגלינו בפירוש הפסוקים.

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: השמות המיוחדים ברמב"ם

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ב' מאי 19, 2014 10:11 pm

אבקש להוסיף בנוגע לפירוש הפסוק והלוים יחנו סביב למשכן העדות, בדקתי פעם בכל המפרשים הסבר המניח את הדעת, ונזכרתי, שהאחד ומיוחד, שאומר בזה דברי טעם בנוסף למרן הגרי"ז ז"ל הוא המשך חכמה, מדוע היו צריכים שתי מחנות לוויה, שהרי אסור לשמש סביב המשכן, יעו"ש. אך דברי מרן הגרי"ז בזה לכאו' הוא פשוט פשט.

יוסף יצחק
הודעות: 11
הצטרף: א' מאי 18, 2014 8:04 pm

Re: השמות המיוחדים ברמב"ם

הודעהעל ידי יוסף יצחק » ג' מאי 20, 2014 12:12 am

דעת ר' משה בעניין המקף מובאת בספר של נכדו, מסורת משה. אבדוק שוב הציון המדויק.

יוסף יצחק
הודעות: 11
הצטרף: א' מאי 18, 2014 8:04 pm

Re: השמות המיוחדים ברמב"ם

הודעהעל ידי יוסף יצחק » ג' מאי 20, 2014 10:08 pm

הראיתי לרבינו נייר שכתוב עליו "שם ה'" בשורה אחת עם הפסק בין אות לאות, למשל כזה מ-ק-ו-ם. ואמר רבינו שזה ממש שם. ואני בכלל לא סובר שיש תועלת בשורות ונקודות כאלו, ולא כמו יש שכותבים, למשל מיכא-ל בצורה זו. ובפרט כאן שכל המילה נכתבה בצורה זו, יש לטעון שזהו דרך כתיבתו, שהרי לא ניכר שינוי בהמילה עצמו.
מסורת משה עמ' יג.

יוסף יצחק
הודעות: 11
הצטרף: א' מאי 18, 2014 8:04 pm

Re: השמות המיוחדים ברמב"ם

הודעהעל ידי יוסף יצחק » ד' מאי 21, 2014 9:16 am

השאלה על הגרי"ז היא אם באמת סבר כך הרמב"ם. אכן נהגו להגות את השם המפורש באדנות, אלא שהגרי"ז לומד זאת מן הדרשה של "לא כשאני נכתב וכו'", אלא שנראה מן הרמב"ם שמדרש זה הוא אסמכתא לתקנת חז"ל. בכל מקום שמזכיר הרמב"ם את דין זה הוא מזכיר תקנה. למשל רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק יד הלכה י:
"ואומר את השם ככתבו והוא השם הנהגה מיו"ד ה"א וא"ו ה"א, וזה הוא השם המפורש האמור בכל מקום, ובמדינה אומרים אותו בכינויו והוא באלף דאל, שאין מזכירין את השם ככתבו אלא במקדש בלבד, ומשמת שמעון הצדיק פסקו הכהנים מלברך בשם המפורש אפילו במקדש כדי שלא ילמוד אותו אדם שאינו חשוב ושאינו הגון, ולא היו חכמים הראשונים מלמדין שם זה לתלמידיהם ובניהם ההגונים אלא פעם אחת לשבע שנים, כל זה גדולה לשמו הנכבד והנורא". ובהמשך דבריו:
"אין ברכת כהנים נאמרת בכל מקום אלא בלשון הקדש שנאמר כה תברכו את בני ישראל, כך למדו מפי השמועה ממשה רבינו ע"ה כה תברכו בעמידה, כה תברכו בנשיאת כפים, כה תברכו בלשון הקדש, כה תברכו פנים כנגד פנים, כה תברכו בקול רם, כה תברכו בשם המפורש, והוא שיהיה במקדש כמו שאמרנו".
מפי השמועה לומר בשם המפורש ורק תקנת חכמים באדנות.

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: השמות המיוחדים ברמב"ם

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ד' מאי 21, 2014 4:50 pm

מה שכבודו אומר, שחכמים עקרו וביטלו את ברכת כהנים, שהרי אם התורה אומרת כה תברכו בהויה וכפי שלמדנו מפי השמועה, הרי זה כאילו יברכו ברחום וחנון וכדומה. והוא חידוש עצום, וגם אין משמע כל כך ברמב"ם שסבר כן.
בכל אופן יש לבדוק בכל המקומות שאומרים באדנות למרות שבפסוק כתוב הוייה, דרך משל בביכורים וכדומה, והאם שייך לומר שבכל אלו המקומות, חכמים עקרו את המצווה, והחליטו שיאמר אדנות ולא כפי שהתורה אומרת.
אין כל ספק, שיש כאן קושי, ואם תצליח להוכיח שכך סבר הרמב"ם, המסקנא המתבקשת, שאין סקילה על אדנות, כפי שכבודו הגיע למסקנה, והרמב"ם כתב אצל מברך אדנות רק משום שחשש לכתוב שמברך את ההוויה. וצריך עיון לעת עתה.

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: השמות המיוחדים ברמב"ם

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ד' מאי 21, 2014 4:54 pm

איני זוכר כרגע את המקומות שצריך לומר בדיוק כפי שהתורה אומרת, כמו חליצה, קריאת שמע, וכו' וכמדומני שהאג"מ מונה את כל המקומות באחד התשובות שלו, וכמו שכתבתי, לכאו' מדובר כאן בחידוש עצום - ואין זה קושיא על הגרי"ז ז"ל אלא על הרמב"ם.
--
גם צריך עיון קצת, מהו מפי השמועה למדנו, בשם המפורש, והרי הויה כתיב בתורה, ולכאו' מכאן מוכרח כדברי הגרי"ז ז"ל שניתן לבטא את ההויה על ידי אדנות והיינו הך. ועדיין צריך ביאור.

יוסף יצחק
הודעות: 11
הצטרף: א' מאי 18, 2014 8:04 pm

Re: השמות המיוחדים ברמב"ם

הודעהעל ידי יוסף יצחק » ד' מאי 21, 2014 5:09 pm

לא מפורש ברמב"ם אם החיוב לומר את השם ככתבו במקדש ובמדינה בכינויו, אם דין זה עצמו הוא מפי השמועה. הצדק עם דבריך שהדברים קשים להולמם, בעיקר משום שברכת כהנים היא מן הדברים הנאמרים בלשון הקודש ואי אפשר לומר שדין כינוי כדין הנאמרים בכל לשון. וצריך לדעת מניין לנו דין זה של הרמב"ם.

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: השמות המיוחדים ברמב"ם

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ד' מאי 21, 2014 5:14 pm

ראה היטב בדברי הרמב"ם כה תברכו בשם המפורש, הרי שניתן גם לבטא את ההויה באופן שונה, לולא הכה תברכו.

בריסק
הודעות: 182
הצטרף: ו' נובמבר 01, 2013 11:05 am

Re: השמות המיוחדים ברמב"ם

הודעהעל ידי בריסק » ד' מאי 21, 2014 6:57 pm

יתכן, ולא עסקתי בכל האשכול, אך אפשר יש לומר שאכן צודק יוסף יצחק שהרמב"ם לא למד כן מהפסוק שכתב הגרי"ז ז"ל אלא ממה שכתוב כה תברכו, וילפינן מזה, כה תברכו בשם המפורש, הרי בהכרח שניתן לומר הוויה גם באדנות, שאם לא כן מפני מה אמרו כה תברכו בשם המפורש. אך צריך לבדוק, אם זה לשון חז"ל או לשונו של הרמב"ם.
כמו כן יש לבדוק מדוע אמרו כה תברכו בשם המפורש, האם מפני ייתור כל שהוא, או שזה המשך למה שהתחיל הרמב"ם כה תברכו בלשון הקודש.

בריסק
הודעות: 182
הצטרף: ו' נובמבר 01, 2013 11:05 am

Re: השמות המיוחדים ברמב"ם

הודעהעל ידי בריסק » ד' מאי 21, 2014 7:33 pm

יוסף יצחק, זכור לי שכל כה תברכו שכותב הרמב"ם זה מפני ייתור כל שהוא, שאם לא כן יוקשה מניין לנו לומר גם זה וגם זה. - ובזמנו ראיתי שלכן ניתן לברך במדינה באדנות כיון שבאמת אין הכרח לדרוש כל כה תברכו.
אני כותב מזכרון, וגם איני יודע אם אני עוזר או רק עושה את העניין מסורבל יותר. בכל אופן אין זה המצאה של כבודו ולא של קודמי וכבר עסקו בזה, יתכן שיש לי גם בכתובים מהגרי"ז ז"ל על העניין.

יוסף יצחק
הודעות: 11
הצטרף: א' מאי 18, 2014 8:04 pm

Re: השמות המיוחדים ברמב"ם

הודעהעל ידי יוסף יצחק » ד' מאי 21, 2014 7:41 pm

צודק לומד בישיבה. בפזיזותי לא שמתי לב. אך מעניין שכה תברכו "והוא שיהיה במקדש". נראה שלדברי מרן, נשיאת כפים מדאורייתא במקדש דווקא. אבל לא הבנתי מניין לך שאפשר לבטא שם הויה באופן שונה? הרי מהו הלימוד מפי השמועה (ועיין בכ"מ) של כה תברכו? לברך על פי מה שכתוב בתורה דווקא, ומה שכתוב הוא השם המפורש. דוק שלהבדיל בדיני מגדף, ששם מדובר בשם מיוחד, כאן מדובר בשם מפורש.
הרי שוב, הרמב"ם עצמו כתב ששם מיוחד יכול להיות גם באדנות משום שבכך מתכוון לייחוד השם. אין צורך בלימוד של "כשם שאני נכתב". עיקר דין מגדף הוא בכוונה שנעשתה בביטוי שפתיים ושם אדנות נחשב לביטוי שפתיים. הגרי"ז חידש שבגלל הלימוד של "לא כשם שאני נכתב" שעיקר ביטוי שפתים הוא בשם אדנות, אבל טענתי היא שעיקר דין זה הוא בגלל תקנת חכמים ולא מעיקר הדין. אפשר אולי שכיוון שתקנו חכמים שאין מוסרין שם זה לכל, לא שכיח שיהא מברך ה' מאלה שהביטוי האמיתי נמסר לו, אבל תמוה שהרמב"ם כותב את דבריו על פי מנהג דהשתא ולא על פי עיקר הדין כדרכו.

יוסף יצחק
הודעות: 11
הצטרף: א' מאי 18, 2014 8:04 pm

Re: השמות המיוחדים ברמב"ם

הודעהעל ידי יוסף יצחק » ד' מאי 21, 2014 7:43 pm

לבריסק, לא ראיתי את ההודעה האחרונה של מר כאשר כתבתי. כפי שהוספתי הכסף משנה על אתר טוען שדברי הרמב"ם מפי השמועה נשענים על גזרה שווה שלומדת הגמרא במקום. מכאן ששם המפורש ובמקדש בדווקא.

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: השמות המיוחדים ברמב"ם

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ד' מאי 21, 2014 7:49 pm

לא בדקתי את העניין לעומק לפני שהגבתי - וגם כלל לא שמתי לב לתגובה של כבודו עד אשר כתבתי.
הייתי עסוק באשכולות אחרים.
בכל אופן.
לפי מה שכבודו אומר מהכסף משנה הרי יש כאן ייתור בדברי הרמב"ם ומדוע לא מספיק לומר רק כה תברכו בלשון קודש ותו לא והיות וכתוב הוויה הרי יברכו בהוויה.
ואם כבודו מתכוון לומר שיש כאן שם המפורש, ולחלק בין שם המפורש להוויה, הרי זהו המהלך של הגר"ש אוירבאך שליט"א.
או אפשר שלא ירדתי עתה לסוף דעתך.

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: השמות המיוחדים ברמב"ם

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ד' מאי 21, 2014 7:59 pm

מה שכותב כבודו.
הגרי"ז חידש שבגלל הלימוד של "לא כשם שאני נכתב" שעיקר ביטוי שפתים הוא בשם אדנות - החידוש של הגרי"ז הוא שזה שם אחד. וכך זה קמץ אלף כדי לבטא את שם ההויה.
אך לא שעיקר וכו' אלא שזה שם אחד, והשאלה היא איך אומרים את זה.
ראה משאת המלך ועוד.
אגב, שימאניק ז"ל הלוא הוא רבי משה דיסקין ז"ל כותב על הגרי"ז הזה ועתה שזכינו לאורו של הגרי"ז ז"ל.
--
עוד אבקש לומר רב יוסף יצחק, על הגרי"ז ז"ל לא מקשין מן הכסף משנה, ואם יש לך קושיא עליו מהכסף משנה, מדוע לך, הרי כבר הבאת את הבית יוסף שמפרש באופן שונה מהגרי"ז מהו שם מיוחד.
את הגרי"ז ז"ל לומדים כראשון, אינך חייב לקבל את זה, אך אני מכיר את התורות של הגרי"ז ז"ל והוא לא מתרגש לא מכסף משנה וכו'.
ניתן להתווכח בגישה.
אך בעולם הישיבות וכך שמעתי מרבי שמואל רוזובסקי בטייפ וגם ממרן הרב שך, שכך אמר לו רב וועלוולה, בניגוד לגמ' וכו'.
ואת רב וועלווה ז"ל כפי שהרב שך היה אומר בשיעורים לא היה מבטל גם מפני ראשון. - וסיפר לי תלמיד מובהק של הגרי"ז ז"ל שהוא ראה את הגרי"ז ז"ל מתיישב בטלית ותפילין ודף ועט והיה פשוט מאופנט ממש בעליית נשמה, והיה מחשבן סוגיא כל שהיא, והוסיף ואמר לי, שבדרך כלל היה צריך לומר לו שהגיע זמן מנחה. - וכששאלתי אותו, כמה הספיק לכתוב, ענה לי בזה הלשון, עקבתי אחריו, ובדרך כלל, לא היה כותב מלה, לא. - עד שהחליט שניתן לכתוב משהו היה יושב מרוכז ימים על גבי ימים ומחשבן את כל הראשונים וכו וכו.

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: השמות המיוחדים ברמב"ם

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ד' מאי 21, 2014 9:06 pm

לגופו של דבר.
בנוגע למה שכבודו כותב בסיפא בתגובתו האחרונה אלי.
הרי הגרי"ז ז"ל לא כתב כן ברמב"ם סתם כך, ולא בחלל ריק, הוא מנסה להסביר מדוע מסתפק הרמב"ם אם גם מברך באדנות חייב, ועל זה מפרש, משום שצריך לברך את עצמותו כדי להתחייב, ומהכ"ת שאדנות נהפך לעצמותו עד אשר הרמב"ם מחייב אותו בסקילה. בשלמא, בכל מקום הביטוי אדנות נחשב לביטוי של הויה משום הפסוק וכך למדים מן הפסוק, שאם אומר אדנות הוא בעצם אומר הויה.
וכל זה ניתן לומר כאשר כתוב בתורה לומר הוייה אז ניתן לומר שבאמירת הוויה הרי זה כאילו אומר אדנות על סמך הפסוק לא כשאני וכו' אך אצל מברך הרי לא כתוב בתורה חלילה חלילה שצריך ויש חיוב חלילה לברך עד שנאמר שהביטוי אדנות הרי זה כמבטא הוויה, ומדוע אם כן המברך באדנות חייב, והיא קושיא גדולה ועצומה.
ולמרות קושיא זו, (וכך אכן תפסו היש אומרים שהביא הרמב"ם) משום מה קבע הרמב"ם שגם במברך באדנות חייב סקילה. וטעם לדבר לא כותב הרמב"ם וגם לא הגרי"ז ז"ל.

שוב, הגרי"ז ז"ל מבקש להסביר מהו ההסבר בספק, כלומר, באלו החולקים על הרמב"ם וסוברים שאם מברך באדנות פטור. אך בשום אופן אין בדברי הגרי"ז ז"ל את מה שכבודו מייחס לו, כאילו שבגלל הדרש לא כשם שאני נכתב וכו' לכן המברך באדנות חייב.
לדעתי לא זו כוונת הגרי"ז ז"ל.
כך נראה לעניות דעתי.

בריסק
הודעות: 182
הצטרף: ו' נובמבר 01, 2013 11:05 am

Re: השמות המיוחדים ברמב"ם

הודעהעל ידי בריסק » ד' מאי 21, 2014 9:38 pm

יוסף יצחק אינו הראשון שטוען כך בכוונת הגרי"ז ז"ל שלכן חייב המברך באדנות משום הפסוק וכו'.
אך יש להבהיר.
שיש כאן שתי חלקים בהגרי"ז ז"ל.
האחד. שהפסוק מלדינו שאמירת אדנות היכן שכתוב בתורה לומר הויה היא בעצם כאילו אמר הוויה, ולא רק כאילו אלא כך מבטאים את קמץ אלף בית בבואנו להגות שם ההויה. וזהו החידוש של הגרי"ז ז"ל בכוונת הגמ' ועל זה בא הגר"ש אורבך לחלוק עליו וטוען שהם שתי שמות ואין הכוונה בגמ' ללמדינו סוג אלף בית אחר בבואנו לבטא את ההויה.
השני. שכל זה ניתן לומר כאשר כתוב בתורה שיש חיוב אמירת הוויה אך לא במברך שאין כל חיוב לומר ההויה ח"ו - וזהו הכוונה באלו החולקים על הרמב"ם וטוענים שהמברך באדנות, הוא בעצם מברך ברחום וכדומה ותו לא ומהכ"ת אצל המברך לומר שהביטוי אדנות נהפך להוייה. והרי לית מאן דפליג שרק המברך את עצמותו יתברך שמו חייב סקילה.

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: השמות המיוחדים ברמב"ם

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ד' מאי 21, 2014 11:55 pm

מתוך דברי מרן הגרי"ז ז"ל. והובא לעיל.

דזהו יסוד הדין דזה שמי וזה זכרי דבהקריאה דאדנות מקרי לענין כל הדינים שקרא גם להשם הכתוב שהוא שם הוי', אכן כ"ז הוא לענין ברכת כהנים וכדומה, דנאמר דינא דכה תברכו דהכהנים צריכין לברך דוקא בשם זה הכתוב בפרשה


מתוך מה שכותב הגאון רבי שמואל אוירבאך שליט"א מתוך הקובץ שהעליתי לעיל.

וכן בברכת כהנים יש דין להזכיר שם המפורש ככתבו במקדש אבל במדינה אסור להזכיר הוי״ה רק מזכיר אדנות, וכן כה״ג ביוהכ״פ צריך להוציא שם המפורש ממש. [והנה בהזכרת שם הוי״ה יוהכ״פ הרא״ש בפ״ח דיומא מביא שר׳ האי גאון כתב שהכהן הגדול הזכיר שם של מ״ב אותיות וכו'.


דיברתי עם תלמיד חכם מופלג מתלמידי הגרי"ד ז"ל והוא אמר לי לעיין בספרו של הגרי"ז ז"ל על יומא וסדר העבודה, והיות שספרי הגרי"ז ז"ל אינם באוצר טרם מצאתיו, גם נאמר לי שכפי הנראה כוונתו לשיעורים מהגרי"ז ז"ל על מסכת יומא.

גם הוא טוען כמו שכבר כתבנו לעיל מזה, שדבר פשוט הוא שמרן הגרי"ז ז"ל צודק שאין הכוונה לשם המפורש בניגוד לשם המיוחד שהרי לא יתכן שביטלו את ברכת כהנים – ולבנתיים עד שאמצא את מה שאמר בזה הגרי"ז ז"ל אמר לי להראות לפני הגאון רבי שמואל אוירבאך שליט"א שחולק על מרן הגרי"ז ז"ל וכותב שבברכת כהנים כמו ביום הכיפורים הזכירו את שם המפורש ממש וכו' כנ"ל, ובהמשך דבריו שם של מ"ב אותיות וכו' את מה שאמר הגרי"ד ז"ל בשיעוריו למסכת יומא. בזה"ל.

ההתרגשות הכי גדולה של הגרי"ז ז"ל בתפלת יום הכיפורים היה בשעה שאמר סדר העבודה, והיה נראה כמו שהוא עומד עכשיו ליגש לעשות העבודה, שהיו רואין שכל סדר העבודה היה "קלאהר" (תרגום: בהיר ונהיר לו) אצלו, ובאמת כן היה שהיה מבואר אצלו בבירור גמור על סדר העבודה. ובהמשך שם חוזר על דבריו בזה"ל.

והגרי"ז ז"ל גם כן היה לומד ביום הכיפורים, שהיה לומד רמב"ם הלכות עבודת יום הכיפורים

כך שיש להניח שידע גם ידע הגרי"ז ז"ל שברכת כהנים היה בהוויה, וגם באדנות, וזהו מה שכותב הרמב"ם כה תברכו ולא שגג בזה. – ולא נפלט לו למרן הגרי"ז ז"ל בטעות שהיו מברכים ברכת כהנים בהויה ובאדנות - שלא כמו שכותב הגאון רבי שמואל ז"ל במחילת כבוד תורתו.

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: השמות המיוחדים ברמב"ם

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ו' מאי 23, 2014 8:35 am

מצאתי היום חלק ממה שחיפשתי.
א. בספר משאת המלך להגאון רבי משה שמעון דיסקין ז"ל סימן כ"ה בענין הTיסוR לזר לישא כפיו. וראה שם גם בסימן ז'. - אני מדבר על משאת המלך סנטסיל במכונת כתיבה, ואיני יודע אם הוא באוצר.
ב. שאר הדברים בעניין מהו כה תברכו, האם כמו שכותב הגרי"ז ז"ל שהכוונה בהוויה וכך הוא מפרש את שם המפורש שכתוב ברמב"ם אני מנסה לארגן את הדברים, ולהקליד אותם ובעזרת השם כשיהיה מוכן אשלח באישי וכדומה.

סגן אלוף
הודעות: 431
הצטרף: ד' מרץ 19, 2014 2:06 pm
מיקום: עיר הקדש והמקדש תבנה בב"א

Re: השמות המיוחדים ברמב"ם

הודעהעל ידי סגן אלוף » ש' מאי 24, 2014 10:28 pm

עיקר יסוד הגרי"ז ששם אדנות הוא כינוי לשם הויה ולא מכוון לקב"ה כבר כ' האו"ש בהל' עכו"מ על הרמב"ם במגדף
וכן עיקר דברי הגרי"ז ממש כסגנונו ממש דמגדף באדנות חייב משום שבזה כאילו מבטא שם הויה כבר כתב להדיא בתורת חיים סנהדרין דף ס'
ואין בהם כל חדש

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: השמות המיוחדים ברמב"ם

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ו' אוגוסט 08, 2014 6:49 pm

כתיב ר"פ ואתחנן (ג, כל) אדני יקוק [בנקוב אלקים] אתה החלת להראות את עבדך וגו', ופירש"י ה' אלקים רחום בדין. והוא מהספרי שם יעו"ש. והרמב"ן שם הקשה ע"ז, דהרי הכא השם הראשון הוא כתוב באל"ף דל"ת, והשני כתוב ביו"ד ה"א, שהוא מדת רחמים. ולכן פי' הרמב"ן דברי הספרי בהיפוך, שמה שאמרו כל מקום שנאמר ה' זו מדת הרחמים, הכוונה לפרש שהשם השני בכאן הוא מדת הרחמים, והוא השם המיוחד, ושאר השמות כולן מדת הדין, כמו אלקים שהוא שם גם לדיינים, וכ"ש אל"ף דל"ת שהוא לשון אדונים, עיי"ש בדברי הרמב"ן. וכתב בספר חדושי מרן רי"ז הלוי ז"ל על התורה - וזה לשונו. אולי י"ל דלעת רש"י, דבאמת הא דדרשינן לא כשאני נכתב אני נקרא, שבאה בזה ההלכה דהשם הנקרא הוא קריאתו של השם הנכתב [וכמש"כ במק"א] זהו רק הקריאה של א"ד, וכמבואר בגמ' נכתב אני בי"ק ונקרא בא"ד, ופירש"י שם דשני שמות למדו שם הכתיבה ושם הקריאה, דהיינו הקראה של א"ד, וזהו שנקרא שם המיוחד כנ"ל, אבל כשאנו קוראין אותו אלקים, אין זו קריאתו של השם הנכתב, רק הוי כמו כל קרי וכתיב שבתורה, שאין הקרי קראתו של הכתיב, רק היא קריאה אחרת לגמרי, וה"נ הכא הכתיב הוא בי"ק, אבל הקריאה היא אחרת לגמרי, ואינה קריאתו של השם הנכתב, ולכן ס"ל לרש"י דהשם אלקים דהכא הוא מדת הדין ולא מדת הרחמים, דאף דהכתיבה היא בי"ק, אבל הקריאה הכא הוא שם אחר לגמרי, ולא השם הנכתב, ודוק, עכ"ל.

ועוד חזון למועד.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 263 אורחים