פורום אוצר החכמה

כידוע יש שפע של ספרים כמעט על כל ההלכות הנלמדות ביני עמודי דגירסא, המבארים בטוב טעם דברי השו"ע ונושאי כליו כולל דברי הפמ"ג, ומהם המבארים יסודות הסוגיא על דרך אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, בביאור דברי הגמרא וסיכום דעת הראשונים עד ההלכה למעשה. אבקש מן החבירים דקהלא קדישא הדין להמליץ על ספרים על הלכות טריפות.

ספר טריפות של ר צבי כהן.
מערכת השלחן.

ספר שחיטה וטריפות. נעזרתי בו בזמנו.
קישור.
http://www.shtaygen.co.il/?CategoryID=8 ... cleID=4912

תודה רבה! מי חיבר הספר 'שחיטה וטריפות'? כמו"כ אנצל ההזדמנות באשכול זה, להציע להלומדים החשובים, להעלות כאן הערות או ביאורים קצרות על הלכות אלו.

הרב ערן שושן.0573185891.
יש בו גם סכום בדרך שאלות ותשובות.
ספר נוסף בסגנון זה מורה בהלכה של ר"ד אליעזרוב.

ספרים קדומים יותר יש בעשרות.
מלבד שמלה חדשה ובית דוד וכו'. [יש ב מהדורות חדשות לב"ד.].

מה שנכון נכון כתב:הרב ערן שושן.0573185891.
יש בו גם סכום בדרך שאלות ותשובות.
ספר נוסף בסגנון זה מורה בהלכה של ר"ד אליעזרוב.

ספרים קדומים יותר יש בעשרות.
מלבד שמלה חדשה ובית דוד וכו'. [יש ב מהדורות חדשות לב"ד.].

תודה. אכן מעניין לי בעיקר ספרים מאוחרים שמובא בהם תמצית דברי האחרונים ודיניהם המחודשים היוצא מהם.

אנצל ההזדמנות באשכול זה, להציע להלומדים החשובים, להעלות כאן הערות או ביאורים קצרות על הלכות אלו.

ובזה נתחיל: יש דין שנפתחה כדלת בגרגרת מחשבין הטריפה כשיעור איסר יוצא ונכנס. מה פירוש נפתחה כדלת האם רק חתך של ג' צדדים כצורת 'ח' או גם מב' צדדים כצורת ד'?

ב. הדין הוא שגרגרת שנפסקה לארכו ולא נשאר כלום טריפה ואם נשאר מלמטה ומלמעלה אף משהו כשרה. מה"ד בנשאר באמצע משהו? צדדי השאלה הם דאפשר לדייק שרק בנפסק כולו טריפה משא"כ כשנשאר משהו באמצע ומאידך גיסא אפשר לדייק שרק בנשאר למטה או למעלה כשרה לא באמצע ודו"ק. כמו"כ יש לחקור דין זה בסברא שהטעם שכשרה בנשאר משהו למעלה ולמטה דמאחר שכשימתח הצאוור זה ישוב למקומו ויחלים [כמבואר שם] והרי באמצע זה לא ישוב למקומו ומאידך גיסא אולי כשנשאר באמצע זה לא נפרד מתחילה כ"כ, וממילא יחלים. ואת"ל שהיא טריפה מה השיעור בזה שזה יהי' כשרה כמה צריך לישאר?

רצ"ב קונטרס פסקי שעה. מאת הרה"ג רא"ד רלב"ג בן הרה"ג רא"ל רלב"ג מראשי אחת ממערכות הכשרות בארה"ב.
חשיבותו של הקונטרס שנכתב אגב שימוש הלכה למעשה בבתי מטבחיים.
מתחת ללשון המחבר והרמ"א בהלכות טריפות הריאה, מופיעים בלשון קצרה ומועילה, בקיצור פסקי דין והכרעות על פי פסקי בעל הערוה"ש. ויש בזה תועלת לכל השובי"ם להשתמש בזה לחזרה לדעת כל השיטות אף אם לא נוהגים כן בעצמם למעשה.

תודה הרב 'סוקר'

יש שיטה מקובצת החדש על הלכות טרפות כמו שיש על הלכות נדה,

דברי סופרים על הל' טרפות הריאות ועל טרפות העצמות. דכולא ביה.

ספר שיטה ומקובצת הוא ספר חשוב ונחוץ מאוד! שכבר נמצא אצלי וזה כעין קובץ בעיקר מראשונים וקדמונים. אבל מה שמעניין לי בעיקר היא ספרי אחרונים המביאים תמצית הראשונים [ואחרונים וכו'] וביאורם. דברי סופרים הוא ספר נפלא ומתאים לי. אך אין על כל הלכות טריפות.

ג. יש דין בגרגרת שחסרה שהולכים לפי ערך איסר החסרה בבהמה ליטרף [דין זה אינו מוסכם אך עכ"פ כך מבואר ברא"ש]. השאלה לפי ערך איזה בהמה גסה\דקה גדולה\ממוצע\קטן?

ד. בבהמה יש חיוב בדיקה רק על הריאה, עקב היותו מיעוט המצוי ועוד טעמים. אותו דבר בעוף אין חיוב בדיקה אחר שאר הטריפות. מ"מ אם רואה אחד מהטריפות בוודאי טריפה, כמו"כ אם יש ריעותא חייב לבדוק. הנ"ל ברור. השאלה האם יש חיוב לדעת דיני טריפות, לפחות מה שנמצא לפעמים [אף שאינו בגדר מצוי] כדי שלא נכשל באיסור תורה [בשוגג?] באכילת עוף טריפה? מהו המקור?

ה. ידוע שאחד מטעמי הרשב"א על בדיקת הריאה הוא, שלא יהא כמעלים עין מאיסור. האם יש עוד מקומות שמצינו איסור זה? והאם הוא איסור תורה או חיוב מדרבנן?