[עזרה] ספר הפרדס דף מו??

[הוד_והדר]

בספרי המלקטים מציינים מקור לעמידה בעת קריאת י"ג מדות של רחמים ביום תענית, לספר הפרדס דף [או עמוד] מו
מתוכם, בספר כתר שם טוב (גאגין), ישראל במעמדם, נטעי גבריאל ועוד

ברם, דא עקא, כשיצאתי למצוא מקור הדברים בספר הפרדס, לא מיניה ולא מקצתיה, לא ראיתי שמדבר בכלל מענין זה לא בספר הפרדס הגדול, ולא בספר הפרדס, ולא בליקוטי הפרד"ס וגם לא בספר האורה או סידור רש"י

[ולא לערב עם ענין הכפלת הפסוקים שמובא שם בענין פורים שזה מנהג כשר]

כנראה אחד ליקט מהשני וכו' ואף אחד לא בדק במקורו.

האם יש מי שיודע לאיזה דפוס של ספר הפרדס המכוון?

[לוצאטי]

בדקת בפרדס רימונים של הרמ"ק?

[הוד_והדר]

בדקתי גם שם לא מצאתי כלום

[בעל קורא]

בספרי המלקטים מציינים מקור לעמידה בעת קריאת י"ג מדות של רחמים ביום תענית, לספר הפרדס דף [או עמוד] מו
מתוכם, בספר כתר שם טוב (גאגין), ישראל במעמדם, נטעי גבריאל ועוד

ברם, דא עקא, כשיצאתי למצוא מקור הדברים בספר הפרדס, לא מיניה ולא מקצתיה, לא ראיתי שמדבר בכלל מענין זה לא בספר הפרדס הגדול, ולא בספר הפרדס, ולא בליקוטי הפרד"ס וגם לא בספר האורה או סידור רש"י

[ולא לערב עם ענין הכפלת הפסוקים שמובא שם בענין פורים שזה מנהג כשר]

כנראה אחד ליקט מהשני וכו' ואף אחד לא בדק במקורו.

האם יש מי שיודע לאיזה דפוס של ספר הפרדס המכוון?

כיון שאני אוהב למצוא תגליות מעין אלו (טעויות בספרי מעתיקים שנובעות מחוסר בדיקה מספיק במקורות), שאלת פותח האשכול העסיקה אותי זמן מה וניסיתי לחקור ולבדוק מהו באמת המקור הנכון לזה.
כמדומני שהצלחתי למצוא.

בפרקי דרבי אליעזר סוף פרק מ"ו אפשר להיתלות כמקור לדין זה (לא יותר מדי מפורש, אבל כתוב שם עמידה ואמירת י"ג מדות, הלשון מובאת להלן).
כשכותבים פרקי דרבי אליעזר בראשי תיבות אפשר לכתוב 'פרד"א' ובכתב רש"י באותיות ישנות שלא תמיד ברורות מספיק, האל"ף בקלות יכולה להתחלף עם ס' וכך במקום 'פרד"א' מקבלים 'פרד"ס' וחילוף של פרק מ"ו בעמוד מ"ו זו כבר טעות קטנה.
זו אמנם רק השערה, אך יש סיכוי לא נמוך שהיא גם נכונה.

הדרך הטובה ביותר לוודא זאת, היא הבאת האחרונים שכתבו מקור זה ולראות האם באמת כתוב שם 'פרדס' בבירור או שאולי במי מהם אכן ניתן לזהות עקבות למקור אחר.
נשמח לקבל המקורות שהביאו זאת (וכמובן הקדומים יותר יעזרו יותר).

לשון פרקי דרבי אליעזר שם:
אמר לפני הקב"ה רבונו של עולם "הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ", אמר לו הקב"ה, משה אין אתה יכול לראות את כבודי שלא תמות שנאמר "כי לא יראני האדם וחי", אלא למען השבועה שנשבעתי לך והשם שהודעתי לך אני אעשה רצונך, עמוד בפתח מערה ואני אעביר לפניך את המלאכים המשרתים לפני שנאמר "וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ", וכשאתה שומע את השם שהודעתי לך שם אני עומד לפניך ועמוד בכחך ואל תפחד, שנאמר "וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם". אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה הרי אנו משרתים לפניו ביום ובלילה ואין אנו יכולין לראות את כבודך, וזה ילוד אשה רוצה לראות את כבודך, ועמדו בזעף ובבהלה להמיתו והגיעה נפשו עד מות, מה עשה הקב"ה נגלה עליו בענן שנאמר "וירד ה' בענן", וזו היא ירידה שביעית, וסכך עליו הקב"ה בכף ידו שלא ימות, שנאמר "והיה בעבור כבודי ושמתיך בנקרת הצור ושכותי כפי", וכשעבר הסיר הקב"ה את כף ידו מעליו וראה אחורי השכינה, שנאמר "והסירותי את כפי וראית את אחורי", התחיל משה צועק בקול גדול ואמר "ה' ה' אל רחום וחנון" אמר לפניו סלח נא לעוונותיהם של ישראל על מעשה העגל וכו'.

[פרנצויז]

בספרי המלקטים מציינים מקור לעמידה בעת קריאת י"ג מדות של רחמים ביום תענית, לספר הפרדס דף [או עמוד] מו
מתוכם, בספר כתר שם טוב (גאגין), ישראל במעמדם, נטעי גבריאל ועוד
ברם, דא עקא, כשיצאתי למצוא מקור הדברים בספר הפרדס, לא מיניה ולא מקצתיה, לא ראיתי שמדבר בכלל מענין זה לא בספר הפרדס הגדול, ולא בספר הפרדס, ולא בליקוטי הפרד"ס וגם לא בספר האורה או סידור רש"י
[ולא לערב עם ענין הכפלת הפסוקים שמובא שם בענין פורים שזה מנהג כשר]
כנראה אחד ליקט מהשני וכו' ואף אחד לא בדק במקורו.
האם יש מי שיודע לאיזה דפוס של ספר הפרדס המכוון?

נראה שהכוונה ל"ספר הפרדס לרש"י", דפוס קושטא תקס"ב, דף מ"ז ע"ד, ענין (הלכות) פורים, [ובס' בפרדס הגדול הוא סי' ר"ה]:
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

"ועוד אמר הרב ר' קלונימוס מה שנהגו צבור בפה אחד איש יהודי ומרדכי יצא וגם כי מרדכי היהודי בשעת מקרא מגלה אינו חובה ואינו מנהג אלא שמירת התינוקות הוא, אבל מקרא שלש עשרה מדות מנהג כשר הוא ותורה היא לפי שהן דברי חינון וריצוי הוא דברי רחמים והן הן שלש עשרה מידות שאין חוזרות ריקם לפיכך כופלין הציבור כדי שיתגלגלו עלינו רחמים שתפילתן ותחינתן של ציבור מקובלת היא משל יחיד ודרך הוא ששליח צבור מתחיל ראש המקרא עד שיאמרו הן ואחר כך חוזר וגו' ולכפול כדי שיתגלגלו רחמיו יותר ואינו אלא רמז לצבור לאומרו ולא מפני שחובה להתחיל בו ולשתוק, וכך ניהגנו לומר בסליחות שמתחיל שליח ציבור וציבור גומרין".

[והובא בס' השומר אמת (אדאדי) סי' כ"ו אות י"א, בשם ספר הפרדס לרש"י דמ"ז].
ומשמע שמדובר בין בזמן הזכרת י"ג מדות בקריאת התורה, ובין בזמן הזכרתם בסליחות.
וכנראה האחרונים רצו להוכיח משם שי"ג מדות הוא דבר שנאמר בציבור, ונחשב דבר שבקדושה, ולפיכך יש לעמוד בזמן י"ג מדות, [כפי דעת הרמ"א בשו"ע או"ח סי' נ"ו סעיף א' שיש לעמוד כשעונין קדיש וכל דבר שבקדושה, ויש בזה מנהגים חלוקים ראה משנה ברורה שם ס"ק ח', כף החיים ס"ק כ'].
והמלקטים השונים ציינו לשם, (ולא דייקו, כדרכם).
ראה יסודי ישרון, חלק ד', (ניו יורק תשכ"ב), עמ' ש"ע, שכתב: ראה הפרדס לרש"י שמזכיר לעמוד בשעת קריאת הי"ג מדות.
וראה נטעי גבריאל, בין המצרים א', פרק י"ב, סעיף י"ב, (עמ' צ"ב), ושם הערה י"ח, שמציין: הפרדס לרש"י דף מ"ו.

מתוכם, בספר כתר שם טוב (גאגין), ישראל במעמדם, נטעי גבריאל ועוד

עיינתי בס' ישראל במעמדם ח"א פרק י"ג סעיף ח' (עמ' ש"ב) הערות כא-כב, ולא ראיתי שמציין לס' הפרדס.
ובס' כתר שם טוב (גאגין) לע"ע לא מצאתי היכן מציין ס' הפרדס לענין לעמוד בי"ג מדות.
[מיותר לציין שיש מקורות נוספים לעמידה בי"ג מדות, ראה מטה אפרים סי' תקפ"א סוף סעיף י"ח, ועיי"ש קצה המטה ס"ק מ"ה [נ"א] שציין שכ"כ אליה רבה (סי' תקפ"א ס"ק ט') בשם קיצור של"ה (עניני ראש השנה)].