עשיית גורל ופתיחת ספר, כדי לדעת האם לעשות פעולה מסוימת או ל

גם זה יעבור · הודעהעל ידי **גם זה יעבור** » ד' יוני 11, 2014 12:14 pm

בס"ד

להלן רשמתי חבורה בענין עשיית גורל, ובענין פתיחת ספר, כדי לדעת האם לעשות פעולה מסוימת או לא.
אודה מאוד לכל החברים, מי שיאיר או יעיר את הארותיו והערותיו, הן בתור ביקורת על הנכתב, שהוא נכון. הן אם יש לכם הוספות, והן לתרץ את הקושיות העולות.

נ.ב. בקובץ וורד ישנם הערות תחתיות שלא נקלטו פה. לכן אני מצרף כאן גם את הקובץ עצמו.

בדבר הזה יש לבאר גם מצד הלאו של 'מנחש' (דברים יח י), וגם מצד מצות (שם יג): תמים תהיה עם ה' אלקיך, וגם מצד שאין להשתמש עם התורה (יו"ד סימן קעט ס"ח).

תמים תהיה עם ה' אלקיך
הבית יוסף (יו"ד סימן קעט סעיף א) מביא את התוספות (שבת קנו:ד"ה כלדאי), בשם הספרי: מנין שאין שואלין בגורלות, שנאמר (דברים יח יג): תמים תהיה, וגורל וחוזה בכוכבים חדא מילתא הוא, עכ"ל. וכן פסק בשו"ע (שם).
וכתבו על זה שו"ת האלף לך שלמה (סימן ס"ב): שהאיסור הוא דווקא כעין חוזה בכוכבים, היינו לשאול עתידות. אבל להפיס בין שני ענינים, לקבוע כל חלק למי יהיה שייך, ודאי מותר. ומביא ראיה ממה שהיו מפייסים בבית המקדש ועוד. וכך כתב גם ספר טהרת המים (מערכה ג אות טז), והביאו השדי חמד (כללים מערכת ג סימן יד). וכן מצינו (סנהדרין יז.), שמשה בירר את הסנהדרין על ידי גורל. ובנחמיה (י לה, ופרק יא א) נאמר על הגורלות שעשו, לזכות להביא עצים לבית המקדש, ולדור בירושלים. וכך ראינו בפוסקים המתירים עשיית גורל לשם חלוקת דבר בין שני אנשים, (עיין שו"ע או"ח שכב ו, שם חו"מ קנט ג, ועוד מקומות).
ולכאורה גורל של עצה, הוא כמו גורל של חלוקה. כי כמו שבגורל לשם חלוקה, שואלים איזה חלק יקבל כל אחד, זה או זה. כמו כן בגורל של עצה, שואלים מה יעשה, כך או כך .

לא ימצא בך וכו' מעונן ומנחש
חכמינו זכרונם לברכה אמרו (חולין צה:): כל נחש שאינו כאליעזר עבד אברהם (בראשית כד יד) וכיונתן בן שאול (שמואל א, יד ט-י), אינו נחש.
וכתב הרמב"ם (הלכות ע"ז פי"א ה"ד): שזה נאמר לענין איסור מנחש: כלומר המשים לעצמו סימנים, אם יארע לי כך וכך, אעשה דבר פלוני, ואם לא יארע לי, לא אעשה, כאליעזר עבד אברהם, אסור. וכן נראה שסוברים רש"י (ד"ה כל נחש), ותוספות (שם ד"ה כאליעזר), והסמ"ג (לאוין נא), שמתרצים את מעשי אליעזר, שלא היה ניחוש כיון שלא סמך על הסימן, ולא נתן לה את הצמידים, עד שהגידה לו בת מי היא. והיראים, הר"ן והספורנו מתרצים את הקושיא, שלא יתכן שאליעזר עבר על ניחוש, באופן אחר . נלמד מזה שהם סוברים שהעושה כעין סימן כזה, וסומך עליו, הוי ניחוש.
אבל הראב"ד (שם) השיג על הרמב"ם, וכתב: דבר זה מותר הוא, וזה שאומרת הגמרא: כל נחש שאינו כאליעזר עבד אברהם אינו נחש, לא לענין איסור והיתר, אלא לומר שאינו ראוי לסמוך עליו. ומביאו הרשב"א (שו"ת ח"א סימן תיג): ומסיים: והאמת אמר. וכן כתב הרד"ק (שמואל א, יד י), והביאו הדרכי משה.
ובהמשך הגמרא שם: שמואל בדיק בספרא, רבי יוחנן בדיק בינוקא וכו', אמר ליה לינוקא: פסוק לי פסוקיך וכו'. תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר: בית תינוק ואשה אף על פי שאין נחש יש סימן. ופירש רש"י: בית תינוק ואשה, בנה בית או נולד לו בן או נשא אשה. אף על פי שאין נחש, שאסור לנחש ולסמוך על הנחש. יש סימן, סימנא בעלמא הוי, דאי מצלח בסחורה ראשונה אחר שבנה הבית או שנולד התינוק או שנשא האשה, סימן הוא שהולך ומצליח. ואם לאו, אל ירגיל לצאת יותר מדאי, שיש לחוש שלא יצליח. וכן כתב ספר חסידים (סימן תעח).
אבל הרמב"ם לשיטתו הנ"ל כתב (שם הלכה ה): מי שאמר דירה זו שבניתי, סימן טוב היתה עלי, אשה זו שנשאתי, ובהמה זו שקניתי, מבורכת היתה, מעת שקניתיה העשרתי. וכן השואל לתינוק אי זה פסוק אתה לומד, אם אמר לו פסוק מן הברכות, ישמח ויאמר זה סימן טוב. כל אלו וכיוצא בהן מותר, הואיל ולא כיון מעשיו ולא נמנע מלעשות, אלא עשה זה סימן לעצמו לדבר שכבר היה, הרי זה מותר, עכ"ל. היינו שמפרש ש'סימנין' אלו, אינם כדי לעשות מעשה, או להימנע ממעשה, על פיהם, אלא הם סימנים טובים על העבר, לומר שמשלקחה, הצליח או לא. וכן מפרש את 'תינוק', באופן של 'פסוק לי פסוקך'.
וגם על זה השיג הראב"ד: אף זאת שאמרו בית תינוק ואשה, אף על פי שאין נחש יש סימן, לא אמרו לענין איסור והיתר, אלא לענין אם ראוי לסמוך על סימניהם, עכ"ל. נמצא שסובר אחרת גם מרש"י.
והב"י מבאר את שיטת הרמב"ם במה שמספרת הגמרא על האמורים ששאלו לתינוק, שהם לא סמכו על התינוקות לבד. אבל הסמ"ג (שם) כתב: מצינו כמה גדולים שאמרו לינוקא פסוק לי פסוקיך, ר' יוחנן בפרק גיד הנשה (שם) ורב ששת בפרק מי שאחזו (גיטין סח, א). ועושים מעשה על פי הפסוק, וחושבין זה כעין נבואה, עכ"ל. ומבאר הב"י: כלומר, זה לא היה מין נחש, אלא מין נבואה ומשום הכי שרי. וכך כתב גם הר"ן: שעניינו של תינוק אינו מצדדי הנחש, אלא כעין נבואה קטנה היא, כדאמרינן בפ"ק דב"ב (דף יב:): ניתנה נבואה לתינוקות. והב"ח כתב: שגם רש"י סובר כך.

הלכה למעשה
כתב השו"ע (שם סעיף ד): בית, תינוק ואשה אף על פי שאין ניחוש, יש סימן. הגה, וכן מותר לומר לתינוק: פסוק לי פסוקיך. יש אומרים דאדם מותר לעשות לו סימן בדבר שיבוא לעתיד, כמו שעשה אליעזר עבד אברהם או יהונתן , ויש אוסרין.
והנה, בלשון השו"ע אין הכרעה אם סובר כהרמב"ם או כראב"ד. ולכן קרוב לומר יותר שסובר כרמב"ם, כדרכו בקודש על פי רוב, להלך אחר הרמב"ם.
ובדברי הרמ"א יש לפרש בשני אופנים. או שבתחילת דבריו לגבי 'פסוק לי פסוקך', פסק כסמ"ג שזה כנבואה קטנה, ולכן מותר. ולגבי כלל המחלוקת של הרמב"ם והראב"ד, אם מותר לעשות סימן בדבר שיבוא לעתיד, או לא, הביא את שני השיטות. וכך משמע שלמד הט"ז (סק"ג) שכתב: פסוק לי פסוקיך הוי כעין נבואה קטנה. וכן כתב הש"ך (סק"ה): משמע דעת הרב והפוסקים, דאפילו לעשות מעשה ולסמוך עליו לעתיד על הפסוק מותר, דחשיב קצת נבואה, עכ"ל. והיינו כסמ"ג. ולפי זה מותר לשאול לתינוק גם על העתיד.
או שיש לפרש, שבתחילת דבריו של שאלה לתינוק, הלך אחר הרמב"ם, ומותר רק לקבל סימן על העבר. ובסוף דבריו, בעשיית סימן על העתיד, שצד המיקל הוא הראב"ד והרד"ק. וזה מדויק, שבסוף דבריו כותב בפירוש שזה סימן בדבר שיבוא לעתיד. משמע מזה, שמה שלא פירש זאת לגבי על השאלה לתינוק, שכוונתו לסימן על העבר, והיינו כהרמב"ם. ואולי יש לומר, שהטעם שכתב הרמ"א שמותר לשאול לתינוק, להורות ש'תינוק' הוא גם על ידי שרואים אם הצליחו מאז שנולד, כמו שאצל בית ואשה. וגם על ידי ששואלים אותו 'פסוק לי פסוקך'. והיינו כמו שני הפירושים, גם של רש"י, וגם של הרמב"ם.
וכך כתב ביאור הגר"א (סק"י) על דברי הרמ"א: וכן מותר, כפירוש הרמב"ם והטור, מה שכתב שם תינוק, הוא כהאי גוונא, וכמו שכתוב שם ר' יוחנן בדיק בינוקא וכו'.
אלא שלפי זה צריך ביאור, למה לגבי עשיית סימן כאליעזר, הביא את שיטת הראב"ד, ולגבי שאלת תינוק לא הביא את שיטתו, שמותר לשאול אף כדי לעשות מעשה ממש.

פתיחת ספר
המהריק"ש (בספרו ערך לחם, יו"ד שם) כתב: יש מפרשים תינוק, היינו שנולד לו בן (היינו שיטת רש"י דלעיל). ויש אומרים, שאומר לו: פסוק לי פסוקך (והיינו או כשיטת הרמב"ם, או כהסמ"ג). ונראה לי דלכולי עלמא מותר לפתוח בתורה, לראות הפסוק העולה, כי היא חיינו, וכמו שמצינו ביאשיה שעשה מעשה על שמצא ספר תורה גלול באותו פסוק (פסיקתא זוטרתא, שמות טז לב), וכן עמא דבר, עכ"ל.
והביאו השיורי ברכה (לחיד"א), והוסיף: והנה אמרו בילקוט משלי סימן רי"ט [תתק"ס], אם בקשת ליטול עצה, מן התורה הוי נוטל. וכן בדוד הוא אומר בפקודך אשיחה, עכ"ל. ומשמע דליטול עצה מן התורה אפשר דבכלל הוי הא לפתוח בתורה לראות פסוק המזדמן. ומצאתי בקונטריס כתיבת יד להרב מהר"ר אליהו הכהן ז"ל, בעל שבט מוסר, שכתב וז"ל: קבלתי מרבותי כשהיו רוצים לעשות איזה דבר, והיו מסופקים אם לעשותו אם לאו, היו נוטלים חומש או ארבעה ועשרים, והיו פותחים אותו ורואים בראש הדף מה פסוק היה מוצא, וכפי מה שמראה אותו פסוק, היו עושים. ונמצא שהיו מתיעצים עם התורה כדת מה לעשות בכל ענייניהם. וזה עצמו רומז מאמרם ז"ל: ליטול עצה מן התורה, דמורה היתר לעשות כך, ואין זה בכלל משתמש בתורה, עכ"ל. ועוד אפשר דרז"ל הורו בזה, דהגם שאמרו בספרי: אין שואלים בגורלות, דכתיב: תמים תהיה, כגון זו שרי, ודוק היטב.
וממשיך החיד"א: אני בעניי כתבתי כל זאת, ואחר זמן ראיתי בספר מעשה רוקח בתחילתו בחידושי הראשונים, ושם נאמר משם הרמב"ם שאין ראוי לפתוח חומש על דרך גורלות הגוים. וש"ץ שעשה זה, אין לבטלו ממינויו ולא להכותו עכ"ל. וכאשר ירדוף הקורא, יסבור שהוא נגד דברי הגדולים הנזכרים. אמנם נראה דמה שכתב הרמב"ם, הוא על ש"ץ שחוזר על הבתים, ועושה גורל לנשים ואנשים הנגשים, כדרך הגוים שמחזרין על הפתחים בדפין, ועושין גורלות. ובמציאות זה כתב הרמב"ם שהוא אסור . ואולם הרוצה לימלך בתורה בינו לבין עצמו, מותר. ודמי למאי דאמרינן בכמה דוכתי, שהיו הראשונים אומרים לתינוק: פסוק לי פסוקיך. והכי חזינן לרבנן קשישאי, שפותחים הספר בצר להם, כמו גורל, עכ"ל . ומביאו הדרכי תשובה (יו"ד שם) להלכה. ובאמת כבר מצינו כזאת בספר חסידים (סימן רמד): לגבי נתינת שם בגורל מתוך הספר. וגם בשו"ת מהר"י ברונא (סימן קא) הביא כן. וראה בהקדמה לספר תכלת מרדכי על התורה, להמהרש"ם מברעזאן, שכותב בנו: שבכל עשיה, או כששאלו את אביו עצה בענין משא ומתן וכדומה, היה נוהג לפתוח את התנ"ך, ומן השמים השיבו לו וכו'.
וצריך ביאור בהלשון של המהריק"ש: 'ונראה לי דלכולי עלמא מותר לפתוח בתורה' וכו'. כי כפי הנראה לעיל, להרמב"ם והשו"ע, למה שיהיה מותר . ובפרט צ"ב לחיד"א, שלא חשש לשיטת השו"ע כדרכו . ועוד צריך ביאור, שהרי נשמע בשם הגר"א , שלעת מצוא היה משתמש עם גורל לדעת איך לנהוג. ולשיטתו הנ"ל, מה ההיתר לעשות זאת .
וכך כתב באמת השלטי הגבורים (סנהדרין פ"ז) בשם הריא"ז, אחרי שהביא את המחלוקת של הרמב"ם והראב"ד הנ"ל: מיהו בדיקת הספר והפסוק שהיו סומכין עליהם להדיא, ותולין המעשה באותו פסוק, אותו הוי כעין נבואה ושרי לכולי עלמא, חוץ מדברי מיימוני וטור שהזכרנו, עכ"ל. היינו שאין הכי נמי, ההיתר הזה הוא לא לדברי הרמב"ם.
ואולי יש לתרץ עפ"י דברי הב"ח. כי הב"ח מקשה על דברי הרמב"ם: מזה שרבי יוחנן נמנע ללכת לבבל, על פי תשובת התינוק. וכן מרב ששת ששאל לתינוק (גיטין סח.). וממשיך הב"ח: שהתירוץ של הסמ"ג, שזה כעין נבואה, זה יתרץ רק לפירוש רש"י, שמפרש ש'תינוק' היינו סימן על העבר, ואינו מפרש את 'פסוק לי פסוקיך'. אבל להרמב"ם והטור שמפרשים ש'תינוק' היינו שאומר לו פסוק לי פסוקיך, וגם בזה מותר רק לעשות סימן לעצמו, אבל לא שיכוין מעשיו או ימנע מלעשות, אם כן קשה מהעובדות הנ"ל של רבי יוחנן ורב ששת. ומתרץ: ואפשר שגם להרמב"ם, דוקא בשאר אדם אסור לכוין מעשיו על פי התינוק, בגלל שזה נחש, אבל לגבי רבי יוחנן ורב ששת שכל מעשיהם ועניניהם על פי רוח הקודש, כששאלו לתינוק, זה כאילו ששאלו בדבר השם, עכת"ד.
כלומר, שלב"ח כל מה שהרמב"ם לא סובר ש'תינוק' הוא כנבואה קטנה, הוא באנשים פשוטים, שזה כמו כל דבר שקרא, כגון 'נפלה פתי', ואין כוונתם לקבל מהתינוק את הנבואה שבפיו, אלא כמו סימן בעלמא. אבל אין הכי נמי, שאצל צדיקים שכל מעשיהם ועניניהם על פי רוח הקודש, אזי הוא באמת מקבל הדברים בתורת נבואה קטנה.
א"כ י"ל שזה כוונת המהרי"ק, שבפתיחת ספר שזה עצם התורה, גם הרמב"ם יודה שזה כשואל עצה מהתורה, ולא כסתם מוצא סימן בעלמא .
ולפי זה מה שאמרו בגמרא (חולין שם): שמואל בדיק בספרא. ומפרש רבינו גרשום: אם חוזר בפסוק טוב, ואם לאו. יש לומר בפשטות, שכוונתו האם לעשות מעשה או לא, ולא רק כסימן בעלמא (כמו שפירש רש"י לגבי בית תינוק ואשה).

השתמשות עם התורה
אך עדיין צריך ביאור, מה סברת החיד"א, שאין כאן איסור של השתמשות עם התורה. כמובא בספר חסידים (סימנים תתצד-תתקז), כמה דברים שאסור להשתמש עם ספרי קודש. והביא מדבריו במגן אברהם (סימן קנד סקי"ד).
ואולי יש לומר, שכמו בשאלת רב, שנוהגים לשאול עצה גם על דברים גשמיים. כמו כן, יכולים לשאול עצה מהתורה עצמה, על דברים גשמיים.

איסור קוסם
וכן צריך עיון מאיסור קוסם. כי בספרי (שופטים פיסקא כח) כתוב: איזהו קוסם, זה האוחז במקלו ואומר אם אלך אם לא אלך. וכך פירש רש"י (שם עה"ת). ולפי זה מה שונה גורל, שאם לא שואל על עתידות, מותר כנ"ל.
ואולי לפי הרמב"ם (עבודת כוכבים פי"א ה"ו): איזהו קוסם זה העושה מעשה משאר המעשיות כדי שישום ותפנה מחשבתו מכל הדברים עד שיאמר דברים שעתידים להיות, ויאמר דבר פלוני עתיד להיות או אינו הווה או שיאמר שראוי לעשות כן. והזהרו מכך יש מן הקוסמין שמשמשים בחול או באבנים ויש מי שגוהר לארץ וינוע וצועק ויש מי שמסתכל במראה של ברזל או בעששית ומדמין ואומרים ויש מי שנושא מקל בידו ונשען עליו ומכה בו עד שתפנה מחשבתו ומדבר, הוא שהנביא אומר עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו, עכ"ל. וכך כתב המאירי (סנהדרין סה:): הקוסם הוא שמניע דמיונו ברוב קולות וצעקות ויגיעה ועמל שיבהילוהו, עד שישוב נעדר הרגשה ויתחזק דמיונו ויאמר דברים יתקיימו לפעמים לחוזק הדמיון ולאו זה אינו אלא לקוסם לא לשואל אלא שהוא מכוער ואסור ומכין אותו מכת מרדות ובכלל זה המביטים בצפורן ובחרב ובזכוכית ובמראה וכיוצא באלו, עכ"ל.
והחינוך (מצוה תקי) מפרש את דברי הרמב"ם: כלומר שמתבודדים במחשבתם וקובעים כל הכוונה וכל ההרגש שלהם על אותו הענין שיחפצו לדעת, ומתוך ההתבודדות והקביעות החזק והתפשטות כל המחשבה מכל עניני העולם הגופני תתערב נפשם עם הרוחנים הקולטים העתידות הקרובות כידוע בין החכמים, עכ"ל.
ואם נאמר שכולם דיברו על דבר אחד, רק שהספרי ורש"י קיצרו בלשונם, אזי אינו קשה כלל. רק שלא מצאתי מי שכותב זאת בפירוש.

חשבונות רבים

ייש"כ, נאה ומחכים.

אינני מכיר את הסוגיא אבל מקופיא יש לי שתי הערות:
א. לא הבנתי למה לדעת כבודו גורל לדעת עצה דומה לגורל של חלוקה. לפענ"ד בגורל של חלוקה הסברא היא שבעצם מחלקים את ב' החלקים שווה בשווה ואין הפרש ביניהם ורק להפיס דעתם עושים גורל ביניהם. ומה שייך סברא כזו בגורל של עצה?

ב. בעניין השתמשות בתורה לא ידעתי מנלן לאסור להשתמש בחומש לקרוא ממנו במקום שאיננו מכוון לתלמוד תורה.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ד' יוני 11, 2014 2:47 pm

לא קראתי את כל דברי פותח האשכול, ולא באתי אלא להעיר שישנו ספרו של עלי מרצבך העוסק בעניין, אם כי שגם את הספר הנ"ל לא קראתי מעודי...

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ד' יוני 11, 2014 2:54 pm

לא קראת את המאמר רק אציין אולי יהיה לתועלת.

יש ספר תמים תהיה של הגר"י הלל.
יש ספר גורל הגר"א של הרב זאב גרינוולד.

בספר כסף נבחר בהקדמתו מספר שהיה עושה גורל של פתיחת ספר.

גם זה יעבור · הודעהעל ידי **גם זה יעבור** » ד' יוני 11, 2014 3:16 pm

אוצר החכמה כתב:לא קראת את המאמר רק אציין אולי יהיה לתועלת.

יש ספר תמים תהיה של הגר"י הלל.
יש ספר גורל הגר"א של הרב זאב גרינוולד.

בספר כסף נבחר בהקדמתו מספר שהיה עושה גורל של פתיחת ספר.

תודה
של הרב הלל ראיתי
של הרב גרינוולד, חפשתי ולא מצאתי. (לא נמצא פה באוצר, ולא בהב"ב).

גם זה יעבור · הודעהעל ידי **גם זה יעבור** » ד' יוני 11, 2014 3:18 pm

חשבונות רבים כתב:ייש"כ, נאה ומחכים.

אינני מכיר את הסוגיא אבל מקופיא יש לי שתי הערות:
א. לא הבנתי למה לדעת כבודו גורל לדעת עצה דומה לגורל של חלוקה. לפענ"ד בגורל של חלוקה הסברא היא שבעצם מחלקים את ב' החלקים שווה בשווה ואין הפרש ביניהם ורק להפיס דעתם עושים גורל ביניהם. ומה שייך סברא כזו בגורל של עצה?

ב. בעניין השתמשות בתורה לא ידעתי מנלן לאסור להשתמש בחומש לקרוא ממנו במקום שאיננו מכוון לתלמוד תורה.

א. הכוונה שאינו שואל האם יצליח כך או כך, שזה יותר דומה לעתידות. רק שואל מה עליו לעשות, כך או כך. כלומר 'להפיס דעת עצמו', על מה שהולך לעשות. (וכמו שהרחבתי בהערה 3, שזה גלוי מן השמים).

ב. אילולי ההיתר, היינו חוששים ל'ודאשתמש בתגא חלף' (אבות פרק א משנה י"ג). וראה שם ספר חסידים שציינתי.

חשבונות רבים

גם זה יעבור כתב:א. הכוונה שאינו שואל האם יצליח כך או כך, שזה יותר דומה לעתידות. רק שואל מה עליו לעשות, כך או כך. כלומר 'להפיס דעת עצמו', על מה שהולך לעשות. (וכמו שהרחבתי בהערה 3, שזה גלוי מן השמים).

לא קניתי.

גם זה יעבור · הודעהעל ידי **גם זה יעבור** » ד' יוני 11, 2014 8:58 pm

חשבונות רבים כתב:
גם זה יעבור כתב:א. הכוונה שאינו שואל האם יצליח כך או כך, שזה יותר דומה לעתידות. רק שואל מה עליו לעשות, כך או כך. כלומר 'להפיס דעת עצמו', על מה שהולך לעשות. (וכמו שהרחבתי בהערה 3, שזה גלוי מן השמים).
לא קניתי.

אחרי שהעליתי את החבורה הזאת, הגיעני תשובות והנהגות (ח"א חו"מ סימן תתנ"ו) שכותב: כדברי. (אין כח להקליד את זה, ואולי אחד החברים יוכל להעלות צילום לכאן)

מה שנכון נכון

: תשוה.GIF (54.41 KiB) נצפה 7596 פעמים

גם זה יעבור · הודעהעל ידי **גם זה יעבור** » ד' יוני 11, 2014 9:04 pm

תוך דקה?
תודה

ארי במסתרים · הודעהעל ידי **ארי במסתרים** » ד' יוני 11, 2014 9:23 pm

אשכול נוסף בעניין גורלות
viewtopic.php?f=7&t=8320&p=164783&hilit=3

גם זה יעבור · הודעהעל ידי **גם זה יעבור** » ד' יוני 11, 2014 9:46 pm

יש למישהו שו"ע מכון ירושלים, שיוכל לבדוק את מה שכתבתי בהערה 7?

בשו"ע מודפס פה בסוגריים 'טור ורד"ק. וצ"ב מי כתב זאת, כי לכאורה הטור אינו סובר כך, אלא כרמב"ם. ואולי צ"ל ראב"ד ורד"ק, ובאמת בדרכי משה כתב 'ודעת הרד"ק כראב"ד'.

חשבונות רבים

גם זה יעבור כתב:
חשבונות רבים כתב:
גם זה יעבור כתב:א. הכוונה שאינו שואל האם יצליח כך או כך, שזה יותר דומה לעתידות. רק שואל מה עליו לעשות, כך או כך. כלומר 'להפיס דעת עצמו', על מה שהולך לעשות. (וכמו שהרחבתי בהערה 3, שזה גלוי מן השמים).
לא קניתי.

אחרי שהעליתי את החבורה הזאת, הגיעני תשובות והנהגות (ח"א חו"מ סימן תתנ"ו) שכותב: כדברי. (אין כח להקליד את זה, ואולי אחד החברים יוכל להעלות צילום לכאן)

הוא כותב בסך הכל שההיתר כי אינו מקבל את זה בהאמנה גמורה וכ"כ בסימן תנ"ד. אם זה מה שהתכוונת לומר זו סברא טובה אבל אם כך לא הבנתי מה הבאת על זה מגורל של חלוקה שמחייב את השותפין לחלוטין.

גם זה יעבור · הודעהעל ידי **גם זה יעבור** » ה' יוני 12, 2014 8:03 am

אחרי שהעליתי את החבורה הזאת, הגיעני תשובות והנהגות (ח"א חו"מ סימן תתנ"ו) שכותב: כדברי. (אין כח להקליד את זה, ואולי אחד החברים יוכל להעלות צילום לכאן)[/quote]הוא כותב בסך הכל שההיתר כי אינו מקבל את זה בהאמנה גמורה וכ"כ בסימן תנ"ד. אם זה מה שהתכוונת לומר זו סברא טובה אבל אם כך לא הבנתי מה הבאת על זה מגורל של חלוקה שמחייב את השותפין לחלוטין.[/quote]

שם בסימן תנ"ד יש באמת צד ללמוד כמו ההבנה שלך.
פה בסימן תתנ"ו, משמע כמוני. רק שאתה נתפס על מה שמפנה לשם? מי מכריח אותנו שהוא מתכוין לדיוק שלך שם.
ועוד, בספרו 'דעת ומחשבה' על הרמב"ם (נמצא ב http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx ... 72&rid=361) כתב: עשה זה סימן לעצמו לדבר שכבר היה הרי זה מותר. אבל להבא כגון המשים סימנים שאם יארע לי כך אעשה ואם לא אז לא אעשה וכיוצא, כיון שבניחוש מחליט מה לעשות עובר ולוקה וכמבואר ברמב"ם לעיל ה"ד, ולפי זה המנחש מה לעשות בגורל, ומחליט שכן הוא בודאי, עובר בלאו דניחוש, ולוקה לשיטת הרמב"ם, או התולה בסימנים, ויש נוהגים לעשות גורל מה לעשות ועל פי זה להחליט, ושמעתי מפי חמי הרה"ח רבי יעקב שכטר ז"ל ששאל פי רבינו החזו"א זצ"ל והשיב לו שאין בזה אסור, ותמוה שלרמב"ם נראה שאסור.
ונראה שהרמב"ם הלוא הקדים בה"ד אין מנחשין כעכו"ם ע"ש, וא"כ שורש האסור כעכו"ם דוקא, שיש להם סימנים מדומים הגורמים לדברים מסויימים, שלא מאמינים שכל דבר בהשגחת אלקינו ית"ש, אבל המטיל גורל ואומר אתה תומיך גורלי, ותולה שבודאי ה' ימלא בקשתו, ומראה לו מה לעשות אין בזה אסור, עכ"ל.
ואין מזכיר כלל שלא יקבל את זה בהאמנה גמורה.
(כבר לפני שבועיים דיברתי עם אחד מבניו, ואח"כ שלחתי פקס דרך אותו בן, לברר את כוונתו בזה, ועדיין לא קיבלתי תשובה.
אם יש מישהו מהחברים פה, שפוגש את הראב"ד שליט"א, ויכול לשאול אותו, נודה לו מאוד).

וראה עוד בשו"ת וישב הים (ח"א סימן י"ג, עמוד רמד) שמביא מהגר"י רוזנברג גם כעין דברי. (מה שהוא מסתייג קצת, כי חולק על פירושו ב'גורל' עיי"ש, אך לא על עצם פסקו).

אחד מעיר · הודעהעל ידי **אחד מעיר** » ו' יולי 03, 2020 1:57 am

שמעתי מיוחס לגר"א שאם יש למישהו שאלה או התלבטות
ילמד איזה עניין בעיון רב
ואז ימצא תשובה לשאלתו

איני בטוח שאני מגדיר נכונה את השאלה
מידי שמיע לכו בהא?

גל של אגוזים

בכללות העניין יעויי' בחולין דף צ"ה ע"ב דשמואל בדק בספרא, ועי' בברכ"י (שיורי ברכה) יו"ד סי' קע"ט בשם מדרש משלי ליטול עצה מן התורה (ולכאו' אין זה פשוטו של המדרש). ומונח לי בזכרון שיש מאמר נפלא מהחת"ס בעניין זה עה"פ וקרא 'בו' כל ימי חייו ועה"פ גם עדותך שעשעי אנשי עצתי [בח"ס פ' שופטים עה"פ שם ובדרשות בשולי הגליון].

יוסף חיים אוהב ציון

viewtopic.php?f=7&t=18399&p=177285&hilit=%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%9C+%D7%A2%D7%A6%D7%94#p177285

צביב · הודעהעל ידי **צביב** » ו' יולי 03, 2020 3:07 am

הגר''א אמר כמה שעות ילמד ( כמדומה ג' שעות)
ןאז שכלו נהפך לשכל התורה, וימצא עצה,

אלא שכבר כתב ((הסבא מקלם)) שעשה כך ולא הצליח,
ואמר שצ''ל שהגר''א דבק בתורה לגמרי בזמן זה.

פורום אוצר החכמה

עשיית גורל ופתיחת ספר, כדי לדעת האם לעשות פעולה מסוימת או ל

עשיית גורל ופתיחת ספר, כדי לדעת האם לעשות פעולה מסוימת או ל

Re: עשיית גורל ופתיחת ספר, כדי לדעת האם לעשות פעולה מסוימת א

Re: עשיית גורל ופתיחת ספר, כדי לדעת האם לעשות פעולה מסוימת א

Re: עשיית גורל ופתיחת ספר, כדי לדעת האם לעשות פעולה מסוימת א

Re: עשיית גורל ופתיחת ספר, כדי לדעת האם לעשות פעולה מסוימת א

Re: עשיית גורל ופתיחת ספר, כדי לדעת האם לעשות פעולה מסוימת א

Re: עשיית גורל ופתיחת ספר, כדי לדעת האם לעשות פעולה מסוימת א

Re: עשיית גורל ופתיחת ספר, כדי לדעת האם לעשות פעולה מסוימת א

Re: עשיית גורל ופתיחת ספר, כדי לדעת האם לעשות פעולה מסוימת א

Re: עשיית גורל ופתיחת ספר, כדי לדעת האם לעשות פעולה מסוימת א

Re: עשיית גורל ופתיחת ספר, כדי לדעת האם לעשות פעולה מסוימת א

Re: עשיית גורל ופתיחת ספר, כדי לדעת האם לעשות פעולה מסוימת א

Re: עשיית גורל ופתיחת ספר, כדי לדעת האם לעשות פעולה מסוימת א

Re: עשיית גורל ופתיחת ספר, כדי לדעת האם לעשות פעולה מסוימת א

למצוא תשובה במה שלמד

Re: למצוא תשובה במה שלמד

Re: למצוא תשובה במה שלמד

Re: למצוא תשובה במה שלמד

מי מחובר