סתם 'חודש' שלושים יום

[גלילי]

כתב רבינו החת"ס שבלשון בני אדם כל שלושים יום נקרא הוא חודש.

ScreenShot004.jpg (39.57 KiB) נצפה 1642 פעמים

וק"ק ממש"כ הש"ך (יורה דעה הלכות נדרים סימן רכ סעיף ה):
אמר: חדש אחד, או חדש סתם, אסור מיום ליום (שו"ע). - משמע משעה שנדר אסור מיום ליום כגון אם נדר בחצי יום ט"ו לחדש תמוז אסור עד חצי יום ט"ו לחדש אב אע"פ שאינו אלא כ"ט ימים שתמוז הוא חסר, מ"מ הוא חדש שלם מיום ליום. וכן פי' הרא"ש אם עמד בח' לחדש ואמר חדש עלי אסור עד ח' לחדש הבא. אבל הרמב"ם פ"ט מה"נ והסמ"ג לאוין רמ"ב ור' ירוחם ני"ד ח"ו כתבו אם אמר חדש א' אסור משעה שנדר עד תשלום ל' יום גמורים מעל"ע, ונראה דהם מיירי בסתם חדש שהוא שלם וכמ"ש סי' קפ"ט ס"ק ל' ולכך צריך ל' יום אבל בחדש חסר מודים דסגי בכ"ט יום תדע שהרי במשנה מבואר אם אמר חדש א' אסור מיום ליום א"כ משמע דלעולם סגי במיום ליום אלא ודאי כדפי':

ומשמע שאינו דווקא שלושים יום, וצ"ע.
אמנם בתורת משה כתב: "ובלשון בנ"א ובנדה כל שלושים יום וכו', ואילו בדרשות חת"ס השמיט לגמרי תיבה זו.

וזכורני שדנים בזה גם לגבי השוכר בית לחודש אם הוא לשלושים יום או פחות, ואינני זוכר כעת מקומו.
ולכאורה יש מקום לדון גם לגבי הלוואה, בנוטל הלוואה ל'חודש', מה דינו?

[חכם באשי]

ראה גם סנהדרין יא סע"א: "רצו - חדש, רצו - שלשים יום". ועי' רש"י שם. משמע, שחודש הוא כ"ט יום.

[גלילי]

ראה גם סנהדרין יא סע"א: "רצו - חדש, רצו - שלשים יום". ועי' רש"י שם. משמע, שחודש הוא כ"ט יום.

אתה מחזק קושייתי, להבנת דברי רבינו.
מ"מ ראיתי דברי רש"י, וגם התוס' שם דנו בזה, ולתירוצם הראשון חילוק יש בין לשון תורה [שזה שלושים יום], ללשון חכמים. ולתי' ב' אף ללשון חכמים היכא דלא מוכח להיפך הוא שלושים יום.
ומ"מ צריך להבין דברי החת"ס, מלבד אם נשמיט התיבה (כבדרשות) או נגרוס נדה (כבתו"מ), וניישב שבנדרים שאני, וטעמא מאי?

[גלילי]

לאחר עיון בספרים בפנים (שטייגען בספר, אותיות מחכימות), לכאורה התשובה לשאלתי היא פשוטה.
רבינו החתם סופר כנראה לומד כפשטות שיטת הרמב"ם (שהביאה הש"ך) שסתם נדר לחודש הוא לשלושים יום, ודלא כמ"ש הש"ך בביאור הרמב"ם. [וכן בסי' קפט לגבי עונה בינונית, פשטות רוב הראשונים דלא כהש"ך]. וכן מבואר בשו"ת מהר"י בן לב (ח"ג צו):

ScreenShot007.jpg (28.66 KiB) נצפה 1599 פעמים

ואסמכתא לדברי מצאתי (בזכות הגהות וציונים ברמב"ם פרנקל), בדברי החתם סופר עצמו למס' נדרים. שמבאר שיטת הרמב"ם, ובסו"ד מציין להש"ך, דנראה שחולק עליו.

ScreenShot006.jpg (40.17 KiB) נצפה 1597 פעמים

ומה שנותר לדעת, זה רק מה היה כתוב בכת"י בעצמו.

[יאיר]

לאחר עיון בספרים בפנים (שטייגען בספר, אותיות מחכימות), לכאורה התשובה לשאלתי היא פשוטה.
רבינו החתם סופר כנראה לומד כפשטות שיטת הרמב"ם (שהביאה הש"ך) שסתם נדר לחודש הוא לשלושים יום, ודלא כמ"ש הש"ך בביאור הרמב"ם. [וכן בסי' קפט לגבי עונה בינונית, פשטות רוב הראשונים דלא כהש"ך]. וכן מבואר בשו"ת מהר"י בן לב (ח"ג צו):

ScreenShot007.jpg

ואסמכתא לדברי מצאתי (בזכות הגהות וציונים ברמב"ם פרנקל), בדברי החתם סופר עצמו למס' נדרים. שמבאר שיטת הרמב"ם, ובסו"ד מציין להש"ך, דנראה שחולק עליו.

ScreenShot006.jpg

ומה שנותר לדעת, זה רק מה היה כתוב בכת"י בעצמו.

לא שייך באופן ישיר: גמ': מנין לנזירות 30 יום שנאמר נזיר יהיה (בגמט' 30 הוי).