מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הפסק בקריאה ב"כי תשתרר עלינו גם השתרר"

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

הפסק בקריאה ב"כי תשתרר עלינו גם השתרר"

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ג' יוני 17, 2014 1:31 pm

שאלוני:
מה ההיגיון להפסיק בפרשה בשני במילים :"כי תשתרר עלינו גם השתרר"?
ראשית, זה דבר רע. יותר מכך, זו קטיעה של דברי דתן ואבירם באמצעם?

מה שנכון נכון
הודעות: 9333
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: הפסק בקריאה ב"כי תשתרר עלינו גם השתרר"

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' יוני 17, 2014 1:44 pm

באופן כללי אין הגיון במקומות רבים מחלוקת השבעה מברכים, ופעמים רבות הם קוטעים דברי המדבר באמצע. האדר"ת ניסה לחלק הכל מחדש בספרו תפלת דוד. והיה עוד אחד שעשה כן ושכחתי כעת שמו.
[החלוקה בנוסח תימן הגיונית יותר וראה בספר סערת תימן].
גם אין מקור לסיים הקריאה בשני וחמישי בסוף עלית 'ראשון', והלא חשו חז"ל מפני בטול מלאכה שלא יקראו ד אנשים, וא"כ אין להוסיף על ג פסוקים לאחד [כשאי"ז פחות מג"פ סמוך לפרשה וכשאי"ז ענין רע]. וכך באמת נהוג אצל יהודי תימן.

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2314
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: הפסק בקריאה ב"כי תשתרר עלינו גם השתרר"

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » ג' יוני 17, 2014 1:56 pm

ומי יודע מדוע בפרשיות ואתחנן, עקב וראה הקריאה בבו"ה ארוכה במיוחד?

החוזר
הודעות: 100
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 5:15 pm

Re: הפסק בקריאה ב"כי תשתרר עלינו גם השתרר"

הודעהעל ידי החוזר » ג' יוני 17, 2014 1:56 pm

מה שנכון נכון כתב:גם אין מקור לסיים הקריאה בשני וחמישי בסוף עלית 'ראשון', והלא חשו חז"ל מפני בטול מלאכה שלא יקראו ד אנשים, וא"כ אין להוסיף על ג פסוקים לאחד [כשאי"ז פחות מג"פ סמוך לפרשה וכשאי"ז ענין רע]. וכך באמת נהוג אצל יהודי תימן.


וכן הוא בסידור אזור אליהו על פי הגר"א. אבל יש לחלק, שכן עולה נוסף הוא ביטול גדול מאשר עוד שניים שלושה פסוקים כדי לסיים העניין.

לייבעדיג יענקל
הודעות: 965
הצטרף: ו' אפריל 04, 2014 3:57 am

Re: הפסק בקריאה ב"כי תשתרר עלינו גם השתרר"

הודעהעל ידי לייבעדיג יענקל » ג' יוני 17, 2014 2:12 pm

ב'גנזי קדם' אמור להתפרסם מאמר מקיף של הרב מרדכי וינטרויב אודות ההפסקות בקריאה ע"פ כ"י קדומים

גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

Re: הפסק בקריאה ב"כי תשתרר עלינו גם השתרר"

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ג' יוני 17, 2014 3:14 pm

הוזכר מנהג תימן כ"נפרד"- ומה עם מנהג הספרדים, האם זהה לאשכנזים?
אולי פחות שינויים ביניהם

לייטנר
הודעות: 5044
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: הפסק בקריאה ב"כי תשתרר עלינו גם השתרר"

הודעהעל ידי לייטנר » ג' יוני 17, 2014 3:19 pm

מה שנכון נכון כתב:גם אין מקור לסיים הקריאה בשני וחמישי בסוף עלית 'ראשון', והלא חשו חז"ל מפני בטול מלאכה שלא יקראו ד אנשים, וא"כ אין להוסיף על ג פסוקים לאחד [כשאי"ז פחות מג"פ סמוך לפרשה וכשאי"ז ענין רע]. וכך באמת נהוג אצל יהודי תימן.


ראיתי פעם את רישום הפסוקים לכל עלייה בשני וחמישי על פי מנהג השאמים, ואינו כפי שכתבת.

מה שנכון נכון
הודעות: 9333
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: הפסק בקריאה ב"כי תשתרר עלינו גם השתרר"

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' יוני 17, 2014 3:20 pm

השאמים לקחו מהספרדים [גם את חלוקת העליות בשבת] ואי"ז נוסח תימן כלל.

מה שנכון נכון
הודעות: 9333
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: הפסק בקריאה ב"כי תשתרר עלינו גם השתרר"

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' יוני 17, 2014 3:49 pm

מצו"ב כמה מקורות בענין [בעזרת לייבעדיק יענקל].
סיני סח.PDF
(514.85 KiB) הורד 154 פעמים

סיני קיט.PDF
(2.32 MiB) הורד 161 פעמים

תפלת דוד.PDF
(189.8 KiB) הורד 223 פעמים

פינפר.PDF
(213.26 KiB) הורד 120 פעמים

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 60&hilite=

בברכה המשולשת
הודעות: 11136
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הפסק בקריאה ב"כי תשתרר עלינו גם השתרר"

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' יוני 17, 2014 5:01 pm

גאולה בקרוב כתב:שאלוני:
מה ההיגיון להפסיק בפרשה בשני במילים :"כי תשתרר עלינו גם השתרר"?
ראשית, זה דבר רע. יותר מכך, זו קטיעה של דברי דתן ואבירם באמצעם?


באמת בעל הקורא באחד המניינים אצלנו (הרה"צ י"ב ב"י) הפסיק אח"כ, אחרי סיום דברי דו"א ועוד פסוק אחד של דברי מרע"ה

מה שנכון נכון
הודעות: 9333
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: הפסק בקריאה ב"כי תשתרר עלינו גם השתרר"

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' יוני 17, 2014 5:59 pm

גאולה בקרוב כתב:שאלוני:
מה ההיגיון להפסיק בפרשה בשני במילים :"כי תשתרר עלינו גם השתרר"?
ראשית, זה דבר רע.

הבעיה קימת גם בסיום של הכהן בפסוק ומדוע תתנשאו על קהל ה. [גם באזור אליהו כן הוא].
בנוסח תימן באמת הסיום בפסוק שאחריו, וכנראה משום שחשו שאי"ז מתאים להפסיק כאן. [גם אם אי"ז דבר רע ממש, הלא בין כה וכה אחד העולים צריך לקרוא ד פסוקים].
הסיום של הישראל אצלם הוא בפסוק ובקשתם גם כהנה. [אף שדברי משה מסתימים בפסוק שלאחריו, אי"ז סיבה להוסיף על ג פסוקים].
[בנוסח תימן דג"ג ובאזור אליהו גד"ג].

מלח הארץ
הודעות: 279
הצטרף: ד' מאי 14, 2014 2:02 pm

Re: הפסק בקריאה ב"כי תשתרר עלינו גם השתרר"

הודעהעל ידי מלח הארץ » ג' יוני 17, 2014 7:44 pm

גם בזילברמן אין מתחשבים כלל בהפסקות שבחומשים.
החמור ביותר היא ההפסקה בפרשת ויגש ב'ונפשו קשורה בנפשו', כי זה מוציא את דברי יהודה ממשמעותם המקורית, שיהודה בא לומר שמכיון שנפשו קשורה בנפשו על כן 'והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך וכו', אבל כשעושים הפסקה נמצא שכשמתחיל אח"כ 'והיה כראותו' הרי זה כמשפט חדש נטול קשר לטיעון של 'נפשו קשורה בנפשו'.
וקרוב הדבר שזה מעכב בדיעבד כדין דבר המשנה משמעות.

גם זו לטובה
הודעות: 2363
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: הפסק בקריאה ב"כי תשתרר עלינו גם השתרר"

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ד' יוני 18, 2014 12:57 am

מלח הארץ כתב:גם בזילברמן אין מתחשבים כלל בהפסקות שבחומשים.
החמור ביותר היא ההפסקה בפרשת ויגש ב'ונפשו קשורה בנפשו', כי זה מוציא את דברי יהודה ממשמעותם המקורית, שיהודה בא לומר שמכיון שנפשו קשורה בנפשו על כן 'והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך וכו', אבל כשעושים הפסקה נמצא שכשמתחיל אח"כ 'והיה כראותו' הרי זה כמשפט חדש נטול קשר לטיעון של 'נפשו קשורה בנפשו'.
וקרוב הדבר שזה מעכב בדיעבד כדין דבר המשנה משמעות.


וקרוב הדבר..אפילו לא רחוק.. [ומ"מ לכתחילה ודאי אין לעשות כן]

הסרפד
הודעות: 785
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 11:40 pm

Re: הפסק בקריאה ב"כי תשתרר עלינו גם השתרר"

הודעהעל ידי הסרפד » ד' יוני 18, 2014 1:29 am

ראיתי פעם לקורא מדקדק שנטה הרבה מן ההפסקים המצויינים בחומשים, ושאלתי ואמרו עליו שהוא נוהג כן ע"פ מנהג רבו הרה"ג מפאפא זצ"ל.

מלח הארץ
הודעות: 279
הצטרף: ד' מאי 14, 2014 2:02 pm

Re: הפסק בקריאה ב"כי תשתרר עלינו גם השתרר"

הודעהעל ידי מלח הארץ » ה' יוני 19, 2014 8:23 pm

גם זו לטובה כתב:
מלח הארץ כתב:גם בזילברמן אין מתחשבים כלל בהפסקות שבחומשים.
החמור ביותר היא ההפסקה בפרשת ויגש ב'ונפשו קשורה בנפשו', כי זה מוציא את דברי יהודה ממשמעותם המקורית, שיהודה בא לומר שמכיון שנפשו קשורה בנפשו על כן 'והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך וכו', אבל כשעושים הפסקה נמצא שכשמתחיל אח"כ 'והיה כראותו' הרי זה כמשפט חדש נטול קשר לטיעון של 'נפשו קשורה בנפשו'.
וקרוב הדבר שזה מעכב בדיעבד כדין דבר המשנה משמעות.


וקרוב הדבר..אפילו לא רחוק.. [ומ"מ לכתחילה ודאי אין לעשות כן]

הואל נא לנמק למה אין בזה שינוי משמעות?
האם לדעתך מי שיעשה אתנחתא באמצע משפט באופן שאינו מובן במשמעותו המקורית יצא ידי חובתו?

הכהן
הודעות: 1591
הצטרף: א' נובמבר 25, 2012 1:46 pm

Re: הפסק בקריאה ב"כי תשתרר עלינו גם השתרר"

הודעהעל ידי הכהן » ה' יוני 19, 2014 8:29 pm

מלח הארץ כתב:גם בזילברמן אין מתחשבים כלל בהפסקות שבחומשים.

הם לא היו מתחשבים בהם גם אם הם היו מובנים לכל ילד ...

צופר הנעמתי
הודעות: 1715
הצטרף: א' יולי 14, 2013 12:12 am

Re: הפסק בקריאה ב"כי תשתרר עלינו גם השתרר"

הודעהעל ידי צופר הנעמתי » ו' יוני 20, 2014 12:03 am

מלח הארץ כתב:הואל נא לנמק למה אין בזה שינוי משמעות?
האם לדעתך מי שיעשה אתנחתא באמצע משפט באופן שאינו מובן במשמעותו המקורית יצא ידי חובתו?


אתנחתא באמצע הפסוק הוא שינוי משמעות, סוף פסוק בסוף פסוק אינו שינוי משמעות בשום דרך.
לא מצאנו בשום מקום ש"הפסקת עלייה" הוא מפסיק יותר גדול מסוף פסוק - כל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן ליה, וכל פסוקא דפסקיה משה אנן נמי פסקינן ליה, ויכול הקורא לסיים קריאתו בכל פסוק שיבחר, ולא מצאנו בשום מקום חיוב להמשיך עד סוף הענין. ההגבלות היחידות שיש בזה הם ההגבלות שנאמרו בחז"ל לגבי ג' פסוקים הסמוכים לסוף או תחילת פרשה, ותו לא מידי.

נוטר הכרמים
הודעות: 6390
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: הפסק בקריאה ב"כי תשתרר עלינו גם השתרר"

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' יוני 20, 2014 10:55 am

אגב גררא אעלה כאן דבר נחמד בפשט המקראות.

דהנה איתא ברמב"ן: גם שררות רבות, או אתה ואהרן אחיך - לשון ר"א, ויעו"ש מה שהוסיף לפרש מדעתו.

ושמעתי מהגאון רבי צבי רוטברג שליט"א לפרש דאמנם ב' מיני שררות היה למשה שע"ז טענו דתן ואבירם. א' היה לו דין מלך, כמבואר בגמ' זבחים קב,א . ב' היה ראש הסנהדרין כדאיתא בפ"ק דסנהדרין משה במקום ע"א קאי, וראה קידושין לג,ב רש"י ד"ה נשיא והגהות מצפה איתן וגליוני הש"ס שם.

ומשמיה דמרן הגרי"ז מטו דזהו דדתן ואבירם כפלו בתשובתם לא נעלה ב' פעמים, דזהו כנגד ב' חיובי הציווי מדין מלך ומדין ראש הסנהדרין. ומתחילה סירבו לשמוע בקולו מדין ראש הסנהדרין, שהרי מדין זה שלח להם שיבואו אצלו, כמבואר במו"ק טז,א דילפינן מהכא דמשדרין שליחא דבי דינא ומזמנין ליה לדינא. ושנית כפרו בדינו כמלך.

ולפי"ז ביאר דזהו שנתנו טעם לדבריהם 'המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר', וטענתם דבאמת אינו מקיים כראוי דין המלכות שהוא כמש"כ הרמב"ם (הל' מלכים ב,ו): ויצא ויבוא בחפציהם ובטובתם, ולכן אינם מחויבים לשמוע לקולו.

והנה בתשובת משה אליהם ותפילתו, לאמור: לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם, נראה שכלל תשובה לב' הטענות הנ"ל, דהנה ענין לא חמור אחד וגו' ביאר הרמב"ן: אמר מה שררה אני משתרר עליהם, כי מעולם לא לקחתי מהם אפילו חמור אחד כדרך המלכים או השרים כי זה משפט המלוכה דכתיב ואת חמוריכם יקח ועשה למלאכתו, וכן עולה מדברי התנחומא המובאים ברש"י, ומעתה מובן שזוהי תשובת משה לטענתם על שררת המלוכה.

וענין לא הרעתי את אחד מהם מבואר במדרש המובא ברמב"ן ובספורנו דמתפרש לענין הטיית הדין שלא הטה דינו של אחד מהם לחובה. וזוהי תשובתו על טענת שררת ראש הסנהדרין, ודפח"ח.

שבטיישראל
הודעות: 1815
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: הפסק בקריאה ב"כי תשתרר עלינו גם השתרר"

הודעהעל ידי שבטיישראל » ו' יוני 20, 2014 8:21 pm

לענין הקריאה בפ' קרח עיקר הבעיה דווקא בשבת שכשמסיים לכהן "גם השתרר", הרי מתחיל ללוי "אף", ולא יאה לעשות כן
וכבר עורר ע"ז הגה"ק ממונקאטש זיע"א בדברי תורה מהדו"ק אות צ"ח

כןם יצויין בפ' שלח דיש מקפידים לא לסיים אצל "ביכורי ענבים" ש"ענבים" הם האותיות לאחר שמו של הס"ם, ויש כמה מנהגים באיזה פסוק לסיים

מה שנכון נכון
הודעות: 9333
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: הפסק בקריאה ב"כי תשתרר עלינו גם השתרר"

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ש' יוני 21, 2014 10:07 pm

בסנהדרין קי. למדו מויקם משה וילך אל דתן ואבירם שאין מחזיקין במחלוקת, ופרש"י שמחל על כבודו והוא עצמו הלך לבטל מחלוקת.
ולכאורה מה ראיה הלא האיש משה עניו מאד, ולא הקפיד על אהרן ומרים שדברו בו.
וי"ל דה"מ בנוגע לכבודו האישי ולכבודו כת"ח שע"ז יכול למחול, אך לנתבאר לעיל במ"ש הרב נוטר בנד"ד ביזוהו מצד ענין המלוכה ומלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול.
ובע"כ דמדמחל על כבודו הוא משום שאל"ה היה עובר באיסור החזקה במחלוקת, ובמקום איסור נדחה כבוד המלך, [וכדמצינו שאי"צ לשמוע לו אצל אבנר ודואג].
נערך לאחרונה על ידי מה שנכון נכון ב ש' יוני 21, 2014 10:13 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

נוטר הכרמים
הודעות: 6390
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: הפסק בקריאה ב"כי תשתרר עלינו גם השתרר"

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' יוני 21, 2014 10:13 pm

בענין שאלת הרב מה שנכון, מתוך ספר 'משלחן רבי אליהו ברוך' (פינקל) כאן:
מכאן שאין מחזיקין במחלוקת
ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל (במדבר טז, כה).
פירש רש"י כסבור שישאו לו פנים, ולא עשו.
הדברים צריכים תלמוד, הרי הקב"ה כבר ציוה את משה (בפסוק הקודם) לומר לכלל ישראל "העלו [ובתרגום אסתלקו] מסביב למשכן קורח דתן ואבירם", הרי שכבר נגמר דינם, אולם משה רבינו לא אומר זאת מיד לכלל ישראל, אלא מקודם הולך אל דתן ואבירם ואחריו זקני ישראל, והטעם הוא כמש"כ רש"י שניסה להניאם מן המחלוקת. ותמוה היכי קס"ד למשה רבינו שישאו לו פנים והלא כבר מקודם לא נענו לו, וכדכתיב (פסוק יב-יד) "וישלח משה לקרוא לדתן ואבירם" והחציפו פניהם לומר "לא נעלה, המעט כי העליתנו וגו' כי תשתרר עלינו גם השתרר וגו' העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה", ואחר שענו בחוצפה כזאת מה ראה משה לילך אליהם.
וראיתי שנתעורר בזה אא"ז הסבא קדישא מסלבודקא זיע"א בספר אור הצפון (ח"ג, מאמר עומק חיוב מניעת המחלוקת), והקשה ביתר שאת שהרי חז"ל בסנהדרין (קי, א) דרשו מכאן שאין מחזיקין במחלוקת, דאמר רב כל המחזיק במחלוקת עובר בלאו שנאמר ולא יהיה כקורח וכעדתו, ומשמע שאם משה לא היה הולך לדתן ואבירם לנסות שוב להשפיע עליהם להסתייג מן המחלוקת היה משה עובר על הלאו שלא יהיה כקורח וכעדתו, וזה תמוה מאד אחרי שכבר ראינו הנהגתם החצופה של דתן ואבירם, למה היה משה נקרא מחזיק במחלוקת אם לא היה הולך אליהם.
ולא עוד שהרי משה לא היה כלל צד במחלוקת, וכנודע לדקדק במתני' באבות (ה, יז) דתנן איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים זו מחלוקת הלל ושמאי ושאינה לשם שמים זו מחלוקת קרח וכל עדתו, וצ"ב דאין הסיפא דומיא דרישא, דלגבי מחלוקת לשם שמים כתובים שני הצדדים שהם שמאי והלל, ולגבי מחלוקת שאינה לשם שמים לא כתובים שני הצדדים, ולכאורה הרי קורח היה רק צד אחד של המחלוקת והיה לו להזכיר הצד השני שהוא משה, ומוכח מזה שמשה רבינו לא היה צד כלל במחלוקת וכמי שאינו. אכן עם כל זה מבואר בחז"ל שאם לא היה הולך לשכנע את דתן ואבירם היה נהפך לצד במחלוקת ומחזיק במחלוקת.
וביותר הקשה שהרי דתן ואבירם היו ברי פלוגתא של משה רבינו בכל הזדמנות שנקרית להם. הם היו שני אנשים עברים נצים שאמרו למשה במצרים (שמות ב, יד וברש"י שם יג) "מי שמך לאיש שר ושופט עלינו הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי", ובגללם נאלץ משה לברוח ממצרים. וכן הם שאמרו למשה ואהרן (שמות ה, כא וברש"י שם כ) "ירא ד' עליכם וישפוט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו". והם היחידים שהותירו מהמן ככתוב (שמות טז, כ) "ולא שמעו אל משה ויותרו אנשים ממנו עד בקר וגו' ויקצוף עליהם משה", וכבר אמרו חז"ל (מגילה יא, א) הוא דתן ואבירם, הן ברשען מתחילתן ועד סופן. ועם כל זה משה רבינו הלך אליהם, ועד כדי כך שאם לא היה הולך היה נקרא מחזיק במחלוקת.
ומכל זה הוכיח אא"ז הסבא מסלבודקא זללה"ה, את גודל ועומק חיוב מניעת מחלוקת, שאפילו אם יש צד אחד מאלף שיוכל להציל חייבים לעשותו, ואולי יצליח בזה לשכך את המחלוקת.
אולם עדיין קשה שהרי משה רבינו עצמו ביקש מהקב"ה "אל תפן אל מנחתם" וכפי שהבאנו מחז"ל שאפילו בתשובה לא יקבלם, וא"כ למה הלך משה אליהם, וצ"ת.

לייטנר
הודעות: 5044
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: הפסק בקריאה ב"כי תשתרר עלינו גם השתרר"

הודעהעל ידי לייטנר » א' יוני 22, 2014 2:09 am

שבטיישראל כתב:
כןם יצויין בפ' שלח דיש מקפידים לא לסיים אצל "ביכורי ענבים" ש"ענבים" הם האותיות לאחר שמו של הס"ם, ויש כמה מנהגים באיזה פסוק לסיים


רק 'ענבם' "הם האותיות לאחר שמו של הס"ם", וצורת הכתיב החסרה הזו לא מופיעה בתורה.

שבטיישראל
הודעות: 1815
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: הפסק בקריאה ב"כי תשתרר עלינו גם השתרר"

הודעהעל ידי שבטיישראל » א' יוני 22, 2014 3:38 am

לייטנר כתב:רק 'ענבם' "הם האותיות לאחר שמו של הס"ם", וצורת הכתיב החסרה הזו לא מופיעה בתורה.



(1) ספר בני יששכר - מאמרי חדשי תמוז אב - מאמר ב
יא) כתיב בשליחות המרגלים, והימים ימי בכורי ענבים [במדבר יג כ], כתב הרב הקדוש מהר"ש מאוסטירפאליע ז"ל סוד שבאותיות אשר הם בכורים וקודמים לאותיות ענבי"ם הם אותיות ס"מ כי אז שליטתו, עכ"ד, רצ"ל זמן הליכתם היה בתמוז ואב בין המצרים כידוע [תענית כט.], והקשה הרב הגדול חיד"א זלה"ה, הרי ענבי"ם מלא י', ונ"ל עפ"י מה שכתבו גורי האריז"ל בליקוטים כתב יד בשם האריז"ל הטעם של קרי וכתיב, כי התורה נדרשת בשתי ישיבות מתיבתא עילאה ותתאה, בישיבה העליונה אין שטן ואין פגע רע, ושם נקרא כמו שהוא נכתב, וכן שאר התיבות אין צריך לשנות בהם לאהדורי מלה לנרתיקה כמו שאמר ר' ייבא סבא ע"ה, אמנם בישיבה של מטה צריך למסור רזי התורה בלחישה ושיהא פשט הדברים קרובים למושכל לרבים, ע"כ דבריו, המשכיל יבין דהוא הדין כל שארי הענינים דדרשו חז"ל בקצת שינוי ממה שנמצא במסורת שלפנינו, כגון כלות משה [במדבר ז א] שדרשו חז"ל כלת כתיב [במדב"ר פי"ב ח'] ובמסורה שלפנינו מלא, אבל הם ידעו שבמתיבתא עילאה נכתב חסר (כן הוא בזהר), ויש לי לומר שבכאן ג"כ הוא כך, במתיבתא עילאה שם אין פחד מהחיצונים נכתב בכורי ענבם חסר הכוונה עפ"י הנ"ל, משא"כ במתיבתא תתאה לא יתכן לרמזו בפירוש, והבן:

מלח הארץ
הודעות: 279
הצטרף: ד' מאי 14, 2014 2:02 pm

Re: הפסק בקריאה ב"כי תשתרר עלינו גם השתרר"

הודעהעל ידי מלח הארץ » א' יוני 22, 2014 11:11 pm

צופר הנעמתי כתב:
מלח הארץ כתב:הואל נא לנמק למה אין בזה שינוי משמעות?
האם לדעתך מי שיעשה אתנחתא באמצע משפט באופן שאינו מובן במשמעותו המקורית יצא ידי חובתו?


אתנחתא באמצע הפסוק הוא שינוי משמעות, סוף פסוק בסוף פסוק אינו שינוי משמעות בשום דרך.
לא מצאנו בשום מקום ש"הפסקת עלייה" הוא מפסיק יותר גדול מסוף פסוק - כל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן ליה, וכל פסוקא דפסקיה משה אנן נמי פסקינן ליה, ויכול הקורא לסיים קריאתו בכל פסוק שיבחר, ולא מצאנו בשום מקום חיוב להמשיך עד סוף הענין. ההגבלות היחידות שיש בזה הם ההגבלות שנאמרו בחז"ל לגבי ג' פסוקים הסמוכים לסוף או תחילת פרשה, ותו לא מידי.

לא כל דבר צריך לומר, יש דברים שהם פשוטים מעצמם.
האם יעלה על דעתך להפסיק אחרי וידבר ה' אל משה לאמר [כשאין בעיה של סמוך לפרשה]? או למשל אחרי הפסוק 'ואולם חי אני וימלא כבוד ה' את כל הארץ''? [ההמשך הוא כי כל האנשים וכו'].
הבעיה שלנו היא שקריאת התורה הפכה להיות 'דינים' בצורה בריסקאית, אילו היינו זוכים שתהיה זו קריאה טבעית כמו מגיד שיעור של דף היומי לא היה עולה על דעת אדם להפסיק באמצע משפט כם שאף מג"ש לא יפסיק אחרי המלים 'אמר אביי'.
ולא היה צורך להסביר שקריאת עולה היא קריאה שלמה שראויה לעמוד בפני עצמה [במידה מסויימת] עד שיתכן לעשות הפסק ולהעביר את המשך הקריאה לאדם אחר.
כל אלו דברים שלאיש בזמן חז"ל לא היה צורך להסבירם, אלא שלמרבה הצער היום הכל מתוכנת בצורה של שו"ע ומשנ"ב ומה שלא נכתב בפוסקים להדיא אין לו מעמד הלכתי אף שהוא מתחייב מצד ההגיון הבריא.

רואה והוא מצעק
הודעות: 48
הצטרף: ה' אפריל 24, 2014 4:10 pm

Re: הפסק בקריאה ב"כי תשתרר עלינו גם השתרר"

הודעהעל ידי רואה והוא מצעק » א' יוני 22, 2014 11:20 pm

מלח הארץ כתב:לא כל דבר צריך לומר, יש דברים שהם פשוטים מעצמם.
האם יעלה על דעתך להפסיק אחרי וידבר ה' אל משה לאמר [כשאין בעיה של סמוך לפרשה]? או למשל אחרי הפסוק 'ואולם חי אני וימלא כבוד ה' את כל הארץ''? [ההמשך הוא כי כל האנשים וכו'].
הבעיה שלנו היא שקריאת התורה הפכה להיות 'דינים' בצורה בריסקאית, אילו היינו זוכים שתהיה זו קריאה טבעית כמו מגיד שיעור של דף היומי לא היה עולה על דעת אדם להפסיק באמצע משפט כם שאף מג"ש לא יפסיק אחרי המלים 'אמר אביי'.
ולא היה צורך להסביר שקריאת עולה היא קריאה שלמה שראויה לעמוד בפני עצמה [במידה מסויימת] עד שיתכן לעשות הפסק ולהעביר את המשך הקריאה לאדם אחר.
כל אלו דברים שלאיש בזמן חז"ל לא היה צורך להסבירם, אלא שלמרבה הצער היום הכל מתוכנת בצורה של שו"ע ומשנ"ב ומה שלא נכתב בפוסקים להדיא אין לו מעמד הלכתי אף שהוא מתחייב מצד ההגיון הבריא.
הכל בסדר איתך?

צופר הנעמתי
הודעות: 1715
הצטרף: א' יולי 14, 2013 12:12 am

Re: הפסק בקריאה ב"כי תשתרר עלינו גם השתרר"

הודעהעל ידי צופר הנעמתי » א' יוני 22, 2014 11:30 pm

המצאת דין חדש מהבטן, והראיה שלך היא שלא הכל צריך להיות מתוכנת משנה ברורה?

אבל אם אתה דווקא רוצה, אז לשמואל קורא הראשון בראשית עד ויאמר א' יהי אור, ושני קורא ויהי אור: וירא א' עד יום אחד.
איך הדינים הבריסקאיים המתוכנתים האלה בזמן חז"ל בשבילך?

צופר הנעמתי
הודעות: 1715
הצטרף: א' יולי 14, 2013 12:12 am

Re: הפסק בקריאה ב"כי תשתרר עלינו גם השתרר"

הודעהעל ידי צופר הנעמתי » א' יוני 22, 2014 11:50 pm

מכל מקום, ודאי אמת שלכתחילה הדרך הנכונה והרגילה לפתוח בתחילת פרשה ולסיים בסופה, כמו שמוכח מגזירת הנכנסים והיוצאים.

מלח הארץ
הודעות: 279
הצטרף: ד' מאי 14, 2014 2:02 pm

Re: הפסק בקריאה ב"כי תשתרר עלינו גם השתרר"

הודעהעל ידי מלח הארץ » ב' יוני 23, 2014 12:58 am

צופר הנעמתי כתב:המצאת דין חדש מהבטן, והראיה שלך היא שלא הכל צריך להיות מתוכנת משנה ברורה?

אבל אם אתה דווקא רוצה, אז לשמואל קורא הראשון בראשית עד ויאמר א' יהי אור, ושני קורא ויהי אור: וירא א' עד יום אחד.
איך הדינים הבריסקאיים המתוכנתים האלה בזמן חז"ל בשבילך?

אל נא תעוות את דברי, האם הבאתי ראיה??? אמרתי שההגיון מוכיח זאת!
ומה אתה מוכיח מדברי שמואל? הלוא ודאי שהמאמר האלהי והוצאתו אל הפועל הם ענינים שאפשר לחלק בינים [עכ"פ היכא דאי אפשר בלא"ה, ואין למדין אפשר משאי אפשר.

מלח הארץ
הודעות: 279
הצטרף: ד' מאי 14, 2014 2:02 pm

Re: הפסק בקריאה ב"כי תשתרר עלינו גם השתרר"

הודעהעל ידי מלח הארץ » ב' יוני 23, 2014 1:00 am

רואה והוא מצעק כתב:הכל בסדר איתך?

ברוך השם כן

קאצ'קלה
הודעות: 1379
הצטרף: ג' נובמבר 20, 2012 8:26 pm

Re: הפסק בקריאה ב"כי תשתרר עלינו גם השתרר"

הודעהעל ידי קאצ'קלה » ה' אוגוסט 15, 2019 5:32 pm

שבטיישראל כתב:
לייטנר כתב:רק 'ענבם' "הם האותיות לאחר שמו של הס"ם", וצורת הכתיב החסרה הזו לא מופיעה בתורה.



(1) ספר בני יששכר - מאמרי חדשי תמוז אב - מאמר ב
יא) כתיב בשליחות המרגלים, והימים ימי בכורי ענבים [במדבר יג כ], כתב הרב הקדוש מהר"ש מאוסטירפאליע ז"ל סוד שבאותיות אשר הם בכורים וקודמים לאותיות ענבי"ם הם אותיות ס"מ כי אז שליטתו, עכ"ד, רצ"ל זמן הליכתם היה בתמוז ואב בין המצרים כידוע [תענית כט.], והקשה הרב הגדול חיד"א זלה"ה, הרי ענבי"ם מלא י', ונ"ל עפ"י מה שכתבו גורי האריז"ל בליקוטים כתב יד בשם האריז"ל הטעם של קרי וכתיב, כי התורה נדרשת בשתי ישיבות מתיבתא עילאה ותתאה, בישיבה העליונה אין שטן ואין פגע רע, ושם נקרא כמו שהוא נכתב, וכן שאר התיבות אין צריך לשנות בהם לאהדורי מלה לנרתיקה כמו שאמר ר' ייבא סבא ע"ה, אמנם בישיבה של מטה צריך למסור רזי התורה בלחישה ושיהא פשט הדברים קרובים למושכל לרבים, ע"כ דבריו, המשכיל יבין דהוא הדין כל שארי הענינים דדרשו חז"ל בקצת שינוי ממה שנמצא במסורת שלפנינו, כגון כלות משה [במדבר ז א] שדרשו חז"ל כלת כתיב [במדב"ר פי"ב ח'] ובמסורה שלפנינו מלא, אבל הם ידעו שבמתיבתא עילאה נכתב חסר (כן הוא בזהר), ויש לי לומר שבכאן ג"כ הוא כך, במתיבתא עילאה שם אין פחד מהחיצונים נכתב בכורי ענבם חסר הכוונה עפ"י הנ"ל, משא"כ במתיבתא תתאה לא יתכן לרמזו בפירוש, והבן:

בנוגע לדברי ר"ש מאוסטרופולי הנ"ל, חשוב לציין לדברי הרב יין המשומר (ר"ן שפירא) דף ו ע"ג, שהזכיר את השייכות שבין ענבי"ם לס"מ, לפי מה שנאמר בפרשת האזינו 'ענבמו' חסר יו'ד.

יין המשומר.JPG
יין המשומר.JPG (127.75 KiB) נצפה 868 פעמים

בברכה המשולשת
הודעות: 11136
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הפסק בקריאה ב"כי תשתרר עלינו גם השתרר"

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ו' אוגוסט 16, 2019 10:10 am

נתבקשתי להכניס:

לאחרונה כתב על כל ענין מיקום ההפסקה לעליות הרב משה גנץ שליט"א, ר"מ ישיבת שעלבים, בקובץ המעין (עורך הרב יואל קטן שליט"א) ניסן תשע"ט, ובקובץ הבא תמוז תשע"ט הוסיף על כך דברים אאמו"ר שליט"א
עמיחי כנרתי


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 44 אורחים